1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. היכלי הישיבות

התורה רחבה • למה לא לומדים אותה בישיבות?

שיטת הלימוד הליטאית כבשה את עולם הישיבות וצמצמה את עולם התורה לכמה דפים בשניים-שלושה סדרים ישיבתיים • אז מה הפלא שעולם הישיבות מגדל כל-כך הרבה בורים • האם יש אלטרנטיבה?
Print מנדי גרוזמן, בחדרי חרדים , ט' אלול תשע"ג 15/08/2013 14:52

מי יבחר 1800 עילויים. צילום: מנחם הלוי מנחם הלוי



את הכתבה הזו התחלתי, בעצם, לפני כשמונה שנים. בחור צעיר הייתי, תלמיד בישיבה גדולה. משהו בסגנון לימוד הגמרא לא סיפק אותי. הפלפול ימים על גבי ימים באותו דף וחילוק-גדר הרגיש לי קצת כמו חזרה מיותרת וחוסר התקדמות. לא שאף פעם לא נהניתי מזה. בזמנים טובים ניסיתי אף אני את כוחי בסיבובי אגודל באוויר, והיו שאמרו שהייתי די טוב. אך ברוב הזמן לא ראיתי לאן כל זה הולך.

לא שאני תולה בכך את חוסר החריצות שלי, על ביטול התורה עוד אשלם, אך במקום מסוים הפריע לי שאינני מתחבר לריתחא דאורייתא התלמודי. הלך זרזיר אצל העורב, והסתבר שלחברותא שלי הפריעה אותה בעיה. יחדיו הלכנו אל ראש הישיבה והכרזנו על מרד לא-יוצלחים.

בחוצפת נעורים הבהרנו שאנו חייבים הסבר: איך בדיוק רוכשים ידיעות בכל הסאגה הזו. הוא, כמובן, העניק לנו דרך בלימוד, שבסופו של דבר הובילה אותי, נעבך, להיות עיתונאי.

מסתבר שהבעיה שהפריעה לי באופן אישי, היא דגלה העיקרי של אסכולה בלתי-רשמית בחברה החרדית, הדורשת חשיבה מחדש על אופן הלימוד בישיבות. אין קשר בין אחד לשני, ודעותיהם לא תמיד שוות, אך בהחלט ניתן לזהות כאן תופעה שאולי תלך ותגבר.

לדבריהם, תורה מונחת בקרן זווית. למרות שבדור האחרון עולם הישיבות פורח מבחינה כמותית כפי שלא היה מעולם, הרי שמעטים הם המגיעים להישגים תורניים כבירים. הסיבה: אלפי בחורים משקיעים את כל שנותיהם בישיבה רק בלימוד תלמוד בבלי, בתוכו גופא - עשרות בודדות של דפים מסדר נזיקין, ואילו נלמדים בשיטת לימוד מסוימת מאוד - השיטה הליטאית שכבשה לחלוטין את עולם הישיבות. צמצום בתוך צמצום.

התורה רחבה יותר, הם אומרים, ויש בה חלקים שלמים הנשארים מוסתרים.

כשמתעסקים רק בחלק קטן מהתורה

מתי הורביץ, פעיל ב'אגודה אחת' ומפרסם מאמרים בבימות שונות, מספר לנו על הדרך בה הגיע לתובנות המנחות את חייו היהודיים כיום: "בישיבה קטנה למדתי בישיבת 'תורת רפאל' של ר' חיים קוק, שהוא דווקא מאוד החדיר בנו את חשיבות ההספק וקניית ידיעות רחבות בתורה. מהרקע הזה הגעתי אל ישיבה גדולה שפעלה ככל ישיבה ליטאית אחרת, והתמקדה רק בפלפול בסוגיות מאוד מסוימות. הדבר הפריע לי. רציתי לדעת את התורה, מתחילתה ודרך כל ההשתלשלות שלה. הרגשתי שאני מקבל כאן פן מאוד קטן מהדבר הגדול הזה בו אנו נדרשים להגות יומם ולילה".

מחפש דרך היה מתי, והחל לברר אודות ישיבות המציעות דרך לימוד אלטרנטיבית. במהרה רגליו הוליכו אותו אל ישיבתו של הרב יצחק שלמה זילברמן, אבי 'שיטת זילברמן' הידועה. "שמעתי שהמקום המחנך על הספק ולימוד בכל רוחב התורה הוא בית מדרשו של הרב זילברמן.

"בתחילה רק רציתי לבדוק. עזבתי את הישיבה ביום שישי ונסעתי לעשות את השבת בישיבתו של הרב זילברמן. הדברים ששמעתי סיפקו לי הרבה חומר למחשבה כאשר חזרתי ביום ראשון אל הישיבה בה למדתי".

לאחר תקופה, הוא הפך לתלמיד מן המניין בישיבת זילברמן הירושלמית. "התחלתי ללמוד יותר לאורך ויותר לרוחב. רק לשם הדוגמה, למדתי את כל מדרש המכילתא וההדרתי אותו לפי נוסח הגר"א עם ניקוד. עוסקים שם בתורה, בכל התורה, והיא בלתי נגמרת".

העובדה כי בקהילה הזילברמנית עוסקים בכל מגוון חלקי התורה הופכת אותם לאנשים חושבים ומעמיקים העוסקים רבות בהשקפה וברוח. "אם לומדים את כל התורה אז לומדים את כל התורה", אומר מתי, "כמובן שלומדים תנ"ך. בהשקפה – למדנו הרבה רמח"ל, מסילת ישרים, ועוד. תוצאה
טבעית מכך היא שניתן לדבר עם הצוות על הכול. אפשר לשאול על כל נושא שבעולם".

במהלך השיחה הגדרתי את הרב זילברמן כ'רחב אופקים', אך מתי מיהר לתקן אותי: "רחב אופקים – בתורה. כל דעותיו וההסתכלות שלו על החיים נבעו רק מתוך ראייה תורנית מובהקת. דווקא בגלל שהוא למד את כל התורה, ולא רק את חלקה, הוא ידע להוציא ממנה התייחסות לכל רובדי החיים. בלתי אפשרי לעשות זאת כשמתעסקים רק בחלק קטן מהתורה".

בניין מתחילים לבנות מהיסודות. לא מהגג

הביקורת על שיטת הלימוד הנהוגה כיום בישיבות אינה מכוונת רק להוספת כמה מדפים בארונות הספרים בהיכל בית המדרש. לדברי המבקרים, הגישה צריכה להשתנות מיסודה. הגאון רבי יצחק ברנד, מחשובי הרבנים בעמנואל, הוא רב בעל שאר-רוח ודמותו בולטת בנוף הרבני של היום.

חשיבתו ההלכתית מקיפה וחודרת את כל תחומי החיים. לתפיסתו, התורה משמשת כקנה מידה לכל הכרעה שנדרשת. הגדרתו אינה ברורה תמיד. דעותיו מתפרשות לעיתים כמתונות ולעיתים כקיצוניות, אך המיקום שלו בטווח החשיבה הרבנית של היום אינו מה שקובע אצלו. את תפיסותיו כולן הוא מבסס רק על שיקולים הלכתיים.

"בניין מתחילים לבנות מהיסודות, לא מהגג", מסביר הרב ברנד. "מתחילים מהחומש, דרך הנ"ך, משניות, גמרא, מפרשים ועד לפסיקת הלכה. נוצר מצב שמתחילים ללמוד אודות גדרו של גט בלי לקרוא את הפסוקים בתורה המדברים על הגט. זהו עולם הפוך. מי שחסר לו את הבסיס חסר לו בהבנת כל העניין".

הרב ברנד סובר כי הבעיה נוגעת בבסיס החיים היהודיים בימינו. "כיוון שלא לומדים את התורה מתחילתה חסר בכל יסוד האמונה. הפסוק הראשון בתורה הוא 'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'. משם הכול מתחיל. אבל את הפסוק הזה הרי קוראים רק ב'שניים מקרא' ולכן יסוד האמונה הופך להיות 'מה שהרבי שלי אמר'. ואם חס ושלום תתעורר לו איזו תמיהה על רבו, או שיראה שיש רבנים אחרים שחולקים על הרב שלו - תתערער אצלו כל האמונה".

למרות שהוא מבקש להעמיק את ההשקפה והאמונה, הרב ברנד דווקא אינו תומך נלהב בלימוד בספרי השקפה וחקירה. "לא פשוט שכל הספרים הללו נחשבים כחלק מהתורה", הוא אומר.

• אז מה כן?

"ללמוד חומש כפשוטו ולהעמיק בו. לקרוא בו את סיפור יציאת מצרים, את מתן תורה, כאן מתחיל הכול. להמשיך וללמוד נ"ך – בו רואים את החשיבות של עם ישראל ואת תולדות חיי הכלל שלנו. אם העיקר הופך להיות כל מיני סיפורי רעבעס נחמדים מפולין - זה מצמצם את ההבנה במהות כלל ישראל. צריך להתחיל מתחילת הסיפור. רק כך מתחברים לשורשים הכי עמוקים שלנו".

מתי הורביץ אומר גם הוא דברים ברוח זו: "התורה היא מלשון הוראה. היא צריכה לתת לנו גישה והתייחסות לחיים. במצב הקיים ישנו נתק בין התורה לחיים. בישיבה או ב'כולל' לומדים רק חלק מצומצם מתוכה והדבר מוביל לכך שכאשר יוצאים לעולם לא רואים קשר בין מה שלמדו שעה קודם לבין חיי היום-יום. זה גם גורם לכך שיש רבים שאינם מוצאים טעם בלימוד, כי לא רואים איך זה קשור לחיים שלהם.

"לאמיתו של דבר, התורה מדריכה ממבט הרבה יותר רחב. היא קשורה ומשפיעה על כל התחומים המרכיבים את ההוויה שלנו. רק כאשר לומדים את כל המכלול ניתן לראות כיצד התורה הקדושה נותנת לנו נקודת מבט ומדריכה אותנו בכל מעשינו".

הרב יעקב ב. פרידמן
הרב יעקב ב. פרידמן


שבחור יבין שתורה היא דבר מתוק

לעומתם, הרב יעקב.ב.פרידמן, פובליציסט ויועץ חינוכי, מגן על העמדה הישיבתית הקלאסית: "הנחת היסוד היא שבתקופת הלימוד עד החתונה המטרה היא להביא את הבחור למצב שיש לו חשק בלימוד. לא להקנות ידיעות. זהו גיל בו הנפש מבולבלת מאוד ואז היא רוכשת לעצמה את המושגים מה מתוק ומה מר. אנחנו רוצים שהבחור יבין שתורה היא דבר מתוק. קושיות חריפות ופלפולים מסייעים לרבים להגיע למצב הזה".

הרב פרידמן מתייחס לעובדה ששיטת הלימוד הליטאית-בריסקאית קנתה לה שליטה מוחלטת בעולם הישיבות ומספר בהקשר הזה סיפור מעניין: "ר' ישראל מסלנט לפני מותו שמע חידוש בשם ר' חיים מבריסק והגיב 'ככה ילמדו בדור הבא'.

"שיהיה ברור: הוא אמר כך בגלל שידע את חולשתו של הדור, שירצה ללמוד רק אם יהיה לו בזה עונג ולכן יצטרך לשיטה המביאה למצב כזה. זה היעד אליו אנו שואפים להביא את הבחור בתקופת הישיבה. לאחר מכן, יש לו את כל החיים בכדי ללמוד את כל התורה.

"אנחנו רואים את הישיבות הדתיות-לאומיות, שאכן לומדים שם מגוון נושאים מכל רוחב התורה, ואני לא חושב שיש לנו מה להתבייש בפניהם. הסיבה היא כי שם לא מקנים להם חיות בדברים. העובדות מדברות בעד עצמן. השיטה הקיימת מוציאה את התוצרים הטובים ביותר".

• לו יהי כדבריכם, שראוי לוותר על התעסקות בכל התורה רק בכדי להגיע לחשק בלימוד, האם אכן השיטה הנוכחית מביאה למצב הזה?

"לחלק גדול זה בהחלט מתאים. האם לכולם? לא רוצה להיכנס למספרים. גדולי הדור הם אלו שיורו לנו מה לעשות בכל עת ובכל עניין.

"בכלל", אומר הרב פרידמן, "יש לנו מסורת. לא ממהרים לשנות את מה שנהוג. אולי בזמן אחר היה מקום לדון על אי אילו שינויים, אבל לא בתקופה סוערת כזו שיש איומים על עצם קיום עולם התורה – צריך להיאחז בכל הכוח בקיים, ולא להזיז שום פרט".

• ומה בדבר לימוד שיטתי יותר בספרי השקפה?

"שוב, לא אנחנו נבוא ונשנה סדרי עולם. בשביל זה לנו את גדולי הדור והם יחליטו. אני כן יכול לומר שהסתובבתי בחנויות לספרי קודש וביקשתי ספרים כמו 'נצח ישראל' ו'באר הגלה' (ספרי המהר"ל) והמוכרים כלל לא ידעו על מה אני מדבר. זוהי בושה וחרפה".

• ותנ"ך?

"זהו נושא גדול מאוד. מעדיף לא להיכנס אליו".




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אי אפשר לקרוא...  

    tg

  2. לימוד "תורה שלימה" הן בעומק (-כן ליטאי~לא נס ליחם !) והן "תורת חיים" לנפשות ולכל תחומי החיים.  

    ישראל בן צבי

    • פחד מן האמת 

      שלוימי

    • מה אתה מבלבל את המח, אין אף חבדניק אחד שיודע ללמוד.  (ל”ת)

      דוד

  3. פרידמן שטחי כמו שלולית כרגיל  

    יוי

    • הבעיה האמיתית היא שהבאר שפרידמן שותה ממנה הם שלולית... (ל”ת)

      פיקח אחד

    • שאני אבין, אתה מזלזל בגדולים? 

      מור

  4. פעם שאלתי אברך איפה כתוב פסוק מסוים ענה לי במסכת זו וזו דף... במקום לענות לי במשלי  

    למדתי בישיבה ליטאית וברחתי ב''ה

  5. ראוי לו לכותב שלא נברא משנברא  

    אברך כואב

    • אתה מהוגי הפלס ויתד ההמן ??? תענה לעניין לשאלות הקשות שהכתב 

      האומה היהודית נוסדה לפני אלפי שנים, ולא מלפני 100

  6. כתוב "תדע מה שתענה לאפיקורס" זה מביא לפלפולים  

    יפהיבנאל

  7. טיפש  


    • ר' חיים וואלזוין אינו ראש שושלת היהדות... אם כל הכבוד, שמעת על אברהם אבינו ? 

      אתה ליטאי כסיל

  8. מדהים, יש צדק רב בדבריו! תתחדשו על העיצוב במדהייים  (ל”ת)

    יצחק

  9. הליטאים החריבו את התורה את האמת של התורה. ראשי הישיבות הליטאיים טוחנים לומדס למען האדרת כבודם בעיני התלמידים  

    התורה של הליטאים מזויפת

    • רוב הישיבות החסידיות והספרדיות לומדות בשיטה הליטאית, כנראה שהוכיחה עצמה כמתאימה לדור הזה ותחלואיו (ל”ת)

      תורה ניתנה במדבר כדי שלא תגיד שהיא ספרדית

  10. אני לא מבין!  

    מוטי

  11. למה הגזירות באו  

    חיים

  12. "עגלה מלאה" אבל במה?  

    שריר

  13. בקיצר  

    אבי

  14. המשך לתגובתי  

    אבי

  15. לאברך הנסער ממודיעין עילית  

    אבי

  16. השיטה הישיבתית מתאימה לנשארים לשקוד על דלתי התורה, לא למודרנה.  (ל”ת)

    שיסר

  17. יעקב פרידמן, מתי תסיר את שיער ראשך העבות מאחור? יש שיטה בשיגעון הזה?  (ל”ת)

    דוידי

  18. לאברך הנסער ממודיעין עילית  

    אבי

  19. לכו תבדקו מי יושב במכונים התורניים  

    מכון ירושלים

    • אכן יש צדק בדבריך, והסיבה שזה כך היא משום 

      זלמן

    • היום זה לא ראיה. בגלל המחשב ואנטרנט 

      פשוט מאוד

  20. שכחו את עיקר העיקרים ..  

    שמואל הנגיד

  21. למה לא לומדים תנ''ך עם מפרשים שו''ע למה רק גמרא ?  

    יצחק

  22. טוחן מים. לא מצאת על מה לכתוב ? תכתוב שגילו את אמריצ'קה.  (ל”ת)

    הלמדן