1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. רוח

בתי, הלוואי שתמשיכי עם התמימות הטהורה שלך • מכתב מאמא

במכתב מרגש פונה שיפי חריטן לביתה שעומדת בפתחה של שנת הלימודים, וכותבת את שעל ליבה • על תום הילדות, למה אני שולחת אותך לבית הספר, ומה אנשים רעים עושים בשם הערכים שאותם אני מנחילה לך • טור לפתיחת שנה
שיפי חריטן , ט"ו אלול תשע"ה 30/08/2015 10:00

פתיחת שנת הלימודים ראשית


ריח טרי של שנת לימודים חדשה מכה באפי מרחוק. ריח שלא הכרתי עד שלא התחלת, בתי היקרה, את לימודייך במערכת מתוקף חוק חינוך חובה.

הלחץ, המתח מפני השנים שהולכות לבלי שוב, הדאגה לשלומך הפיזי והרוחני, כל אלו הכו בי לפתע וגרמו לי להבין שלא הכל בידיים שלי.

אני מפקידה אותך בידיים של מערכת חינוך, מלווה אותך בתפילה חרישית, בדמעות חמות שזולגות מדי שבוע מול נרות שבת, וסומכת על הידיים של אבא גדול בשמים, שיעזור לי להצליח לכוון אותך – יחד עם הדרך שבה ינחו אותך במסגרת בה תהיי כמחצית מיומך, למקום הכי נכון וטוב עבורך, כילדה יהודיה, כבת ישראל כשרה.

אני מביטה בך הבוקר, את עדיין ישנה, יש לך עוד יומיים עד שתתחילי את השנה החדשה. אני יודעת שרוב ההתרגשות ברחבי הארץ מתחילה היום, אבל לא בכל מקום. אני מסתכלת על התמימות שבפנייך השלוות, הישנות, אינן חרדות ודואגות מפני האימה של העתיד. הדאגה היחידה שלך היא לגרביים שביקשת שאקנה ושאבדוק שיש לך את כל המחברות וכלי הכתיבה הנדרשים.

בתור אמא שעובדת בתקשורת, אני מתאמצת בכל מאודי שתשמעי כמה שפחות. לא רוצה שתדעי, לא רוצה שתשמעי, לא רוצה שתביני כבר בגילך הצעיר את כל המחלוקות, הפוליטיקה, הגועל שסובב סביב פתיחת כל שנה כזאת – שנראית לך כמו הדבר הקסום ביותר. אלוקים עדי שבשמים, כמה אני כועסת על אנשים שפותחים איתי בשיחה על כל נושא פתיחת שנת הלימודים כשאוזנייך שומעות.

אני רוצה שהתמימות הזאת שמציפה את פנייך היפות – תישאר שם כמה שיותר. לא משלה את עצמי שלנצח, אבל אנא, עוד מעט, עוד טיפה. גם כששאלת אותי למה את עדיין לא מתחילה ללמוד, או למה שמעת את האישה בוכה בטלפון שהשנה החדשה מגיעה, לא רציתי שתדעי שאמנם הבעיה שלך קטנה לעומת בנות רבות אחרות, כי אצלך מדובר בבעיה של מריבה על מבנה – ולכן עדיין לא יודעים היכן תלמדי, אם כי מקומך במערכת ידוע. אבל יש בנות שאין כל מבנה שמוכן לקלוט אותן לתוכו. הן לא מספיק טובות עבור האנשים שמאכלסים אותו, או לפחות חלקם.

אני לא רוצה שתדעי על מאות מנהלים ומנהלות שמשחקים בדיני נפשות, שמרשים לעצמם לחרוץ גורלות בשם היהדות והערכים, מרשים לעצמם לקחת את שרביט המלך ולחתוך ימין ושמאל, לעתים, בתי היקרה, גם אין לרבנים השפעה עליהם.

אני פוחדת מהיום הזה שתגדלי לי ותגלי סביבך כל הרבה אינטרסים, מלחמות חורמה והרס חסר מעצורים כשהנלחמים וההורסים אינם אנשים זרים לך, אינם אנשים שגדלו במקומות נטולי ערכים. את עלולה לגלות שהם אנשים הנראים יראי שמים מדרגה ראשונה כמקובל לחשוב לפי ספר החוקים החרדי אליו התרגלנו. אלו אנשים שבעוד זמן קצר יעמדו בבית הכנסת ויתפללו בכוונה לה' שימחל להם על העוונות...

אני כל כך פוחדת שתגלי יום אחד ששם המשפחה, רק הצליל שלו, גם אם המקור שלו שונה לחלוטין, או מקום עבודה של אבא, צורת הכובע שלו, במידה ויש לו, סוג השיער ופעמים רבות גם צבע העיניים, הם גורמים משמעותיים ביותר אצל חורצי הגורלות שיחליטו האם פתיחת שנת הלימודים שלך תיראה כמו שהפנים שלך נראות היום, שלוות ונינוחות, או חלילה, כמו מאות בנות שיושבות הבוקר הזה ממש בבית, דחויות, עלובות, חסרות אמון וכל טיפת מוטיבציה. הלוואי שלא תביני לעולם מדוע קורים דברים כאלו. הלוואי ולא תדעי לעולם שמשנה לשנה הסאגה גדלה, מחריפה, כובשת עוד ועוד שטחים – ומי יעצור את הטירוף?

הלוואי שתמשיכי עם התמימות המתוקה שלך לאהוב אנשים, לכבד מבוגרים, לוותר לאחים, לרחם על מסכנים, לקרב ילדות דחויות בחברה, ושלא תביני לעולם כיצד יכולים אנשים להתנהג בצורות כל כך בלתי הוגנות, כל כך מפוצצות אגו ואינטרסים – תמורתם מוכנים לדרוס כל מי שיפריע בדרכם.

כבר הארכתי די, ילדתי, אבל לא הפסקתי להביט בך. יודעת מה? אולי זה טוב שעדיין אין מבנה לבית הספר שלך, בתי יפתי. אולי זה טוב שיש לי עוד יומיים להשאיר אותך בבית, מוגנת, שמורה, לא רואה את ההוריקן האיום שמסתובב בחוץ ומפיל חללים על לא עוול בכפם.

אולי זה טוב שאעבוד גם בלילה כדי להשלים את השעות שאני לא מצליחה לעבוד בחופש הזה, העיקר שעוד תהיי קצת בבית – ותישארי לי עוד קצת תמימה. אולי.

מתפללת עלייך, בתי היקרה, ונושאת גם תפילה עבור כל אותן נשמות שאיני מכירה, אך לבי עמן הבוקר.

אמא








הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. היום היהדות מכוסה בכ'כ הרבה נורמות שלא קשורות ליהדות האמיתית , כשתקלפו את כל הנורמות שהושרשו כ'כ חזק  


  2. וואו מהמם, צודקת בכל מילה, כמה בכיתי  (ל”ת)

    עדי

  3. שערי דמעה לא ננעלו,וסופם של הגזענים האכזריים הללו לתת את הדין.היכן הרבנים? מדוע הם שותקים?  (ל”ת)


  4. הרבנים האשכנזים  


  5. אם האם הזו באמת רוצה שביתה תמשיך באמונתה התמימה ןהטהורה,אסור לה לשלוח אותה למוסד אשכנזי גזעני ובלתי אנושי.  (ל”ת)