1. עמוד הבית
  2. בריאות ומדע
  3. חדשות בריאות

רשלנות רפואית: איחור באבחון סרטן - משמעויות רפואיות משפטיות וכלכליות

אי אפשר להאשים את הרופאים במחלת הסרטן, מכיוון שלא הם אלו שגרמו אותה למטופל, אבל אפשר להאשים אותם באיחור של גילוי המחלה ובנזקים הנלווים לאיחור שכזה - החל מהסבל הנוסף ומהסיכוי המוגבר למוות, ועד לאובדן הכנסות כתוצאה מאיחור באבחון המחלה
Print כתבה איפורמטיבית , ג' אדר תשע"ז 01/03/2017 00:26

_imagebank_orig_orig_EA86C965585F4A249D246295940A50C3.jpg

טעויות בתחום הרפואה הינן דבר נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה לנו. בעוד שמחקר רב מבוצע לגבי מחלות שונות, המחקרים שעושים רופאים על הטעויות שהם עצמם מבצעים הם דבר נדיר.

בשנת 1998 פרסמה האקדמיה למדעים בארצות הברית מחקר חשוב, שהיה בבחינת קריאת השכמה בעולם המערבי. במחקר נמצא כי בארצות הברית כ-98 אלף אנשים מתים מטעויות רפואיות בכל שנה. מחקרים עדכניים משנת 2015, שפורסמו בספרות העולמית, מצביעים על כך כי סיבת המוות מספר שלוש בעולם המערבי היא כתוצאה מטעויות בטיפול רפואי.

אחת הבעיות המרכזיות של מערכת שירותים רפואיים היא חוסר היכולת שלה לתאם בין חלקיה השונים. כך לדוגמה, כאשר אישה נשלחת לבצע בדיקת ממוגרפיה, בשל חשד של הרופא לגוש, והתוצאות הפתולוגיות של הבדיקה לא נמסרות לה וגם לא נשלחות לרופא ששלח אותה לבצע את הבדיקה, בגלל כשל בתוך המערכת הרפואית, הרי שמדובר "בפצצה מתקתקת". אם המידע על הבדיקה הפתולוגית לא יגיע אל הרופא המטפל, או אם האישה עצמה לא תדע שהתגלו ממצאים חמורים בבדיקת הממוגרפיה, היא לא תקבל טיפול ומצבה יחמיר. למרבה הצער, תקלות מהסוג שתואר, שהן איחור באבחון סרטן, אינן נדירות.

סוג נוסף, נפוץ למדי, של תקלות כרוך באבחון רפואי שגוי של בדיקות הדמיה, בין כאשר מדובר בפענוח של צילומי רנטגן או בדיקות CT ו-MRI, ובין כאשר מדובר בפענוח של בדיקות ממוגרפיה.
במקרה מייצג שבו אנו מטפלים, איש צעיר ובריא השתתף בניסוי קליני ועבר במסגרת הניסוי בדיקות MRI של הראש, במטרה לבחון השפעה של טיפול תרופתי על המוח. לאחר כחמש שנים החל האיש להתעלף ובשלב מסוים גם לפרכס ואז התברר בבדיקת MRI עדכנית, כי יש לו גידול במוח. בוצעה הסתכלות מחדש באותן בדיקות MRI קודמות שנעשו במסגרת המחקר הקליני, והתברר כי הגידול כבר היה קיים שם, קטן יותר ובר ריפוי.

מקרה נוסף, קיצוני במיוחד, שהגיע לטיפולנו, עוסק בגבר צעיר כבן 50 אשר עבר בדיקות שגרה מדי שנה, שבמסגרתן גם צולם בצילום חזה. צילומי החזה פורשו כתקינים. לאחר כארבע שנים, כאשר פנה לחדר מיון עם כאבי בטן ועבר ניתוח, התברר כי הבטן זרועה בגרורות שהתבררו כגידול ממאיר של הריאות. עיון מחדש בצילומי הרנטגן שנעשו שנים קודם לכן הבהיר כי הממצאים של הגידול בריאה כבר היו קיימים אז. במקרה עצוב זה, הספרות הרפואית מלמדת כי לו הייתה המערכת הרפואית מתייחסת לממצאים בצילומי החזה במועד שבו הם בוצעו, היה סיכוי של למעלה מ- 90% לרפא את המחלה באמצעות כריתת הגידול. ואולם, בעקבות רשלנות רפואית בפענוח הבדיקות המוקדמות והעובדה שהגידול אובחן רק בחלוף שלוש שנים ולאחר שכבר שלח גרורות לאיברי הבטן, כל מה שנותר למטופל, הנמצא בשלב הסופני של מחלתו, הוא לשבת בבית ולחכות למותו.

היכולת של החולה לפעול כנגד תקלות מסוג זה של המערכת הרפואית היא מוגבלת ביסודה, שכן כאשר אומרים לחולה שהבדיקה שלו תקינה הוא נוטה להאמין, ואין לו בדרך כלל סיבה לחשוב אחרת. יחד עם זאת, המשך סימנים קליניים והופעת תופעות רפואיות חדשות או תלונות שלא היו קיימות קודם, חייבים להדליק נורת אזהרה ולשלוח את החולה לבצע הערכה מחדש של בדיקותיו בראייה חדשה.
יש לשים לב, שכאשר יש בנמצא תוצאות של בדיקות שפורשו פעם אחת כתקינות, מאוד קשה לרופאים להשתחרר מהקיבעון ולבחון אותן מחדש בעיניים "לא משוחדות".

הפיצויים בגין איחור באבחון מחלת הסרטן אינם על עצם קיומה של המחלה. הפיצויים ניתנים עבור מה שנקרא בעגה המשפטית "אובדן סיכויי החלמה". רוצה לומר, המחלה לא נגרמה באשמתם של הרופאים, ולכן הפיצויים משקפים את הפער בין היכולת להירפא לו היה הגידול מאובחן במועד, לבין הסיכויים להירפא בשלב המאוחר בו התגלתה המחלה. כך למשל, במקרה של סרטן הריאה שהזכרנו, לו הייתה המחלה מאובחנת במועד סיכויי הריפוי היו של 90%, ובשלב בו התגלתה בפועל הם 0%, הרי שהפיצויים שניתנים הם על אובדן הסיכוי להחלים מהמחלה וכמובן על הנזק הנלווה שנגרם כתוצאה מכך. לדוגמה, אם אדם מסוים אובחן באיחור וכתוצאה מכך נאלץ לסגור את עסקיו ולצאת לחפש טיפול ניסיוני או אחר ברחבי העולם, הוא יהיה זכאי לפיצוי גם על הנזק הכלכלי שנגרם לו בעקבות האיחור באבחון.

לא כל פעם שאנו סובלים ממיחושים המשמעות היא שיש לנו גידול ממאיר, אבל עירנות ופיקוח על המערכות הרפואיות מהן אנחנו מקבלים שירותים רפואיים, תוך הקפדה שלנו להיות מעורבים בטיפול ולדעת על תוצאותיהן של הבדיקות שאנו עוברים, יכולה להציל חיים.

הכותב הוא ד"ר דוד שרים, רופא ועורך דין, מתמחה בתביעות רשלנות רפואית.

כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.



אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.