1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. היכלי הישיבות

אחרי השבעה: אלו הסוגיות שיתגלגלו לפתחו של הגרי"ג אדלשטיין

שלל הבעיות שאיתן התבקש הגראי"ל שטיינמן זצ"ל להתמודד, מתגלגלות כעת לפתחו של הגרי"ג אדלשטיין - הכרעות בעניינים פוליטיים, ועול כלכלי כבד של עולם הישיבות • בגיל 95 הופך הגאון רבי גרשון אדלשטיין למנהיג הציבור הליטאי - יהודה שלזינגר ב'ישראל היום' מעניק תמונת מצב
Print בחדרי חרדים , ג' טבת תשע"ח 21/12/2017 21:49

הרב גרשן אדלשטיין הגאון רבי גרשון אדלשטיין בעצרת המספד. צילום: שוקי לרר



יום רביעי, שעה 18:00, ישיבת 'אורחות תורה' של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בבני ברק. אחרי שבעת ימי האבל ועם סיום חג החנוכה, מארגנים אנשי הישיבה וצמרת ההנהגה הליטאית עצרת הספד. בתוכנית: אירוע זיכרון למנהיג שנפטר, וחניכת אבן פינה למבנה חדש מטעם הישיבה. באותיות הקטנות: הכתרה רשמית למחצה של ממשיך דרכו, ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין.

בציבור החרדי־ליטאי לא מעבירים כתרים. אין התכנסות שבסיומה יוצא עשן לבן, לא מפרסמים הכרזה פומפוזית, וגם ועדת בחירות אין. ההכתרה היא בפרטים הקטנים, בניואנסים שמבקשים לסמן את המשך הדרך.

כך גם בישיבה ביום רביעי: שורת הרבנים ישבה על ספסל, ועבור היורש המסומן הוכן כיסא מרופד וגדול יותר. הרבנים נאמו בעמידה, אבל היורש נאם בישיבה ליד שולחן. כמנהיג הטרי. בניגוד לשיעורים שהוא מוסר, הפעם הכין פתק מקופל, שבו פירט בכתב קטן כמה מאתגרי הדור: מידת הכעס, הקפדה, לשון הרע, השפעה, מעשים טובים. אחת השורות מתארת היטב את מצבו החדש: "ודאי שאסור לקנא באחרים, אבל גם אם יקנאו בי זה חטא. אסור לאדם שיקנאו בו".

שלל הבעיות שאיתן התבקש הרב שטיינמן להתמודד, מתגלגלות כעת לפתחו של הרב אדלשטיין - הכרעות בעניינים פוליטיים, עול כלכלי כבד של עולם הישיבות, התמודדות עם כיס התנגדות משמעותי בדמות הפלג הירושלמי הקיצוני. וגם התמודדות נוספת: מציאות שבה אין ציות עיוור למנהיג אחד בלבד.

תפילה, ארוחה ולימודים

הרב גרשון אדלשטיין, או "רב' גרשן" כפי שמכנים אותו בציבור הליטאי, נולד ב־1923 בעיירה שומיאץ במערב רוסיה. משפחה בת חמש נפשות: אביו, הרב צבי יהודה אדלשטיין; אמו, מרים; הרב גרשון עצמו, שהיה הבן הבכור; אחריו יעקב, שהפך לרב העיר רמת השרון ונפטר לא מזמן; ואחריהם הבת הצעירה פסיה.

מזיווג שני של אביו נולד לו אח נוסף, הרב שלמה אדלשטיין. אמו חלתה בטיפוס, והילדים נשלחו לדודתם ללמוד תורה למשך כשלוש שנים. ב־1934 השיג האב אישור עלייה לישראל ולקח את בניו ארצה בספינה.

המשפחה התמקמה ברמת השרון ולאחר כשנה נבחר האב לכהן בתפקיד רב העיר. הרב גרשון ואחיו נשלחו ללמוד בישיבה בפתח תקווה. בשנת 1943 נפתחה ישיבת פוניבז' בארץ והרב גרשון היה בין ששת תלמידיה הראשונים. מאז ובמשך 75 השנים שלאחר מכן הוא התקדם והפך לר"מ (רב־מחנך המלמד תלמוד בישיבה) ובהמשך גם לראש הישיבה.

ב־1947 הוא התחתן עם הרבנית הניא רחל (בתו של רבה של פרדס חנה), שנפטרה לפני כ־15 שנה. לשניים נולדו ארבעה בנים ושלוש בנות, ובהמשך נכדים ונינים רבים.

לציבור החילוני הרב אדלשטיין כמעט אלמוני אך בתוך הציבור החרדי הוא מוכר היטב - ישיבת פוניבז' היא אחת הישיבות הנחשבות והיוקרתיות בציבור החרדי. בשנים האחרונות עלתה הישיבה לכותרות בהקשרים שליליים של מלחמות פנימיות סוערות.

הרב אדלשטיין היה זה שהוביל את פיצול הישיבה במטרה למנוע סכסוכים, אך זה לא צלח ומדי שנה יש מהומות בישיבה. בשנת 2008 נחצה קו אדום כאשר מתנגדיו זרקו עליו גביע לבן, תקרית שעוררה מהומה גדולה ואנשיו אף ערכו עצרת מחאה נגד ביזויו, שבה השתתפו בכירי הרבנים הליטאים.

רבני ההנהגה הליטאית מקבלים את ההובלה בגיל מאוחר מאוד, הרב שטיינמן קיבל אותה בגיל 99, הרב אדלשטיין מקבל את המושכות בגיל 95. כיצד הם מאריכים ימים בצלילות המאפשרת קבלת הכרעות חשובות? החרדים מאמינים כי גדולתם בתורה היא השומרת עליהם, הסבר נוסף יכול להיות באורח חייהם הקפדני והשמרני במיוחד בתחום התזונה, הם מסתפקים במועט ואוכלים רק אוכל בסיסי.

הרב שטיינמן היה אוכל דייסות ואוכל מרוסק שקל לעיכול ואילו הרב אדלשטיין, מספרים מקורביו, מקפיד על "תזונת הרמב"ם" - "הרב מקפיד מאוד על תזונה בריאה. הוא מסתפק במעט ירקות, גבינה, וחצי פרוסת לחם מלא בבוקר ובערב. ובצהריים משהו מבושל. שותה רק מים מורתחים. כבר 80 שנה הוא לא אכל מתוק", מספרים אנשיו.

עוד מספרים כי בעבר הוא הקפיד לצעוד מדי בוקר ובביתו אפשר אפילו למצוא הליכון, אך עם השנים הדבר נהיה קשה יותר.

הרב אדלשטיין מקפיד גם על סדר יום קבוע: "הוא מתעורר בחמש וחצי בבוקר, מתפלל בשבע בישיבה שליד הבית, אוכל ארוחת בוקר ויוצא לסבב קצר בבריתות שאליהן הוא מוזמן. אחר כך הוא מתיישב ללמוד עד 12 בצהריים ואז מוסר שיעור בישיבה. לאחר מכן אוכל, נח מעט ובשלוש וחצי מקבל קהל למשך 40 דקות, ואז ממשיך בלימוד ובמסירת שיעורים עד 12 בלילה עם הפסקת אוכל", מספרים אנשיו.

כל מי שפגש אותו מעיד כי הרב אדלשטיין הוא טיפוס קר. "הוא יהודי קר מאוד. רואים שהוא נולד ברוסיה הקשוחה של השנים ההן. באופן כללי האשכנזים הליטאים נחשבים לאנשים קרים לעומת, למשל, הספרדים החמים. אבל גם בתוך הציבור הליטאי הוא נחשב קר מאוד. לא רואים אותו מחייך הרבה, אפשר לגשת אליו ולהגיד לו 'נהניתי מאוד מהשיעור' ושום דבר לא יזוז בפנים שלו. הכל מחושב, הכל שקול".

בעולם החרדי כבר עושים את ההשוואה המתבקשת בין הרב שטיינמן והרב אדלשטיין. "אם במידותיהם הם דומים, שניהם נמוכים ורזים מאוד, באופיים הם שונים לחלוטין", אומר גורם בהנהגה הליטאית.



הגראי"ל שטיינמן זצ
הגראי"ל שטיינמן זצ


"אצל הרב שטיינמן היה אינטנסיבי, ראינו עכשיו אחרי פטירתו שאין כמעט אדם שאין לו תמונה עם הרב שטיינמן. כל היום היה עסוק בקבלת קהל, בעזרה לציבור, פגש אנשים חשובים ופשוטים. הוא היה אדם סקרן, ידע שש שפות, ב־15 השנים האחרונות הרב שטיינמן יצא לחו"ל כמעט מדי שנה, הוא הספיק להיות במוסקבה, אנגליה, ארה"ב, ארגנטינה, ואילו הרב גרשון לא יצא מהארץ אף פעם.

"לרב שטיינמן היתה כבר בגיל 40 דעה בכל נושא. הרב גרשון היה עד אתמול ראש ישיבה, לא עניין אותו מה קורה בחוץ, מה קורה סביבו. עכשיו בגיל 95 נופלת עליו עשייה ציבורית. זה לא פשוט. זה לא רק הדברים הגדולים, ההתייעצויות עם הח"כים, זה הכל, העול הכספי של ראשי הישיבות, הכרעות בוויכוחים, רפואה וישועה, עשרות אלפי בעיות לעשרות אלפי אנשים.
"בשלב מסוים הרב שטיינמן הפסיק למסור שיעורים בישיבה ומסר עצמו לעם ישראל - נסע בארץ, קיבל קהל. זה מה שהרב אדלשטיין צריך לעשות, ולמי שהיה ספון בישיבה כל השנים זה מאוד קשה".

"לא תהיה התלהמות"

חברי הכנסת של דגל התורה בהתייעצות אצל הגרי
חברי הכנסת של דגל התורה בהתייעצות אצל הגרי


העובדה שהרב אדלשטיין שימש ראש ישיבה בלבד מקשה על הסובבים אותו, כמו גם על ההנהגה הפוליטית של התנועה, לדעת באילו עמדות הוא מחזיק. מי שעקב אחר התבטאויותיו בשנים האחרונות ראה שהרב מתעסק בעיקר בענייני חינוך, ולא בעניינים ציבוריים ופוליטיים.

ההערכות הן כי לא יהיה שינוי משמעותי מהקו שאותו הוביל הרב שטיינמן. לדבריו של אחד הח"כים החרדים, "לא תהיה התלהמות. אני מניח שהרב גרשון ימשיך את התפיסה של הרב שטיינמן זצ"ל שדוחה כל דבר שקשור בהתלהמות. צריך להיות קר, מחושב, לא לעבוד עם הבטן, לנתח את הדברים, לא לחשוב שאתה שולט במדינה אלא שאתה נמצא במדינה ואתה מיעוט. צריך להשיג מה שצריך לטובת הציבור מבלי להוריד קירות בדרך".


לדבריו, "בחודשים האחרונים היינו אצלו כמה פעמים בעיקר בנושאים של חוקי השבת וחוק הגיוס, אלו היו שיחות ארוכות. הוא מעמיק בדברים וחושב איך אפשר למצוא פתרון בלי לעצבן את כולם מסביב. בלי לעורר מהומה. להשיג את הדברים בחוכמה, בהידברות, גם אם זה נראה כאילו מוותרים על משהו".

לדבריו, "כשליצמן פרש מהממשלה הופעל עלינו לחץ כבד, זה היה נראה לא טוב, כאילו ליצמן צדיק או מקפיד יותר מאיתנו. הלכנו עם זה לרב אדלשטיין, והוא אמר בפירוש לא לפרוש, גם אם קצת מדברים בחוץ. לא נורא. צריך לתת צ'אנס לחוקק את החוקים שעליהם סוכם ולנסות לתקן את העיוותים מבפנים".

אחד מאנשיו מספר כי "לפני מספר חודשים התקיימה ישיבה של כל מועצות גדולי התורה בעניין חילולי השבת, האדמו"ר מגור רצה לכתוב דברים חריפים נגד מחללי השבת, שיפסידו את פרנסתם, שייפגעו להם הנכסים. הרב אדלשטיין ביקש לרכך את הדברים, אמר שאנחנו אלו שצריכים להתפלל יותר חזק כדי שהם יחזרו בתשובה. אפשר לומר שזו גישה מפויסת יותר, אחראית יותר".

בנושאים המדיניים הרב גרשון לא היה מעורב עד היום וקשה לדעת את דעתו. "אם ימשיך את הדרך של הרב שטיינמן אז אפשר לומר שהוא לא ימני ולא שמאלני", אומר אחד הח"כים החרדים.

"הכל נבחן לפי גופו. בחוק ההסדרה גפני רצה לקחת שמאלה ולהיות נגד החוק אבל הרב אמר להצביע בעד כי אתה חלק מהממשלה, וגם הסביר שאין פה התגרות באומות כי אתה לא מוציא אדם מהבית שלו ושם מישהו אחר. גם אין בעיה של גזל. מה זה אומר לגבי הרב גרשון? קשה לדעת".

דבר אחד שכן יודעים הח"כים החרדים הוא על היחס לבג"ץ - "הרב תומך בחוקים שיעקפו את בג"ץ, אבל מבקש שלא אנחנו ננהל את המלחמה נגדו. יש שרים ימנים ואנשים אחרים שנלחמים נגד בג"ץ. הוא אמר בפירוש שאנחנו לא צריכים למשוך אש בעניין הזה".

היחס לצבא מעניין. אחד מקרובי הרב טוען כי "הרב בוודאי לא ישלח אנשים לצבא. אבל הוא לא מהקיצונים שנלחמים נגד הצבא. כבר פורסם פעם שיעור שלו שבו הוא אמר שגם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים - יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר".

מתוך כתבתו של יהודה שלזינגר בישראל היום


עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. "בחדרי " כמה כסף יח"צ קיבלתם ?????  

    אחד העם

    • מה , אתה מקנא. למה כ''כ קשה לפרגן (ל”ת)

      יהודי מהעם

  2. הרב אדלשטיין  

    אריק סגל

  3. [זיץ]  (ל”ת)

    מה דעתו על קיום שירה בציבור לבחורים?

  4. זה פשוט לא מתאים לכם  

    קותי

  5. האופי שלו מזכיר את אופיו של הרב אלישיב זצ"ל  (ל”ת)


  6. כמה שטויות בכתבה אחת  

    ריאלי

  7. מי שקובע בציבור הליטאי הוא אך ורק שר התורה ר' חיים קנייבסקי שליט"א  

    אוריש

    • לידיעתך בשנה האחרונה הוא שולח לר' גרשון בלי סוף... (ל”ת)


  8. למה לא הרב פוברסקי  

    ברוך

  9. "אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם הוא זקן מאד".  

    שריר

  10. כמה מצחיק  (ל”ת)

    כמה מחיק

  11. אין כמו מרן ר' גרשון שליטא!  

    נועה