1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. יעקב ריבלין

חקירות נתניהו: האם לפיד הופתע כשחשפו את שמו

לפיד האזין לנאומו של נתניהו בערב הגשת ההמלצות והבין מיד שהוא יעשה מטעמים מאזכור השם שלו כעד מרכזי בתיק. בבתי המשפט מקבלים גם עדויות של עדי מדינה מפוקפקים שמוכרים את החברים שלהם כדי להינצל מעונש, אז גם עדות של לפיד תתקבל // יעקב ריבלין על השבוע הפוליטי הסוער
Print יעקב ריבלין, בקהילה , ג' אדר תשע"ח 18/02/2018 10:35

יעקב ריבלין יעקב ריבלין



אומרים על נתניהו שהוא אחד מבעלי האיי קיו הגבוהים ביותר במדינה. משהו באזור המאה ושישים. אפילו אם יש בכך מן ההפרזה (מעולם לא הוצג בפומבי טופס הבחינה שבדקה זאת), הרי שגם יריביו הכי מושבעים מודים שקשה מאוד להתמודד עם מהירות התפיסה שלו וכושר הניתוח האנליטי. קצינים בכירים שמשתתפים בישיבות סגורות של קבינטים ביטחוניים ומדיניים מספרים על ערימות מידע שמונחות על השולחן ברגע האחרון ממש. כשמרבית המשתתפים מגיעים לעמוד החמישי, נתניהו נמצא כבר בעמוד עשרים. השאלות שהוא מציג לאחר הקריאה המרופרפת לכאורה מעידות שהוא לא פספס אף נתון ואף מילה. במחוזותינו קוראים לאחד כזה 'א גאנצער עילוי'.

גם על הכישורים הפוליטיים שלו אין חולק. הוא שם בכיס הקטן את כל ראשי הממשלות שקדמו לו. למעט אולי דוד בן גוריון שידע לנצל את רצח ארלוזורוב על ידי ערבים בחוף יפו כדי להשתלט על הקונגרס הציוני והנהגת היישוב ולדחוק הצידה את ז'בוטינסקי והרוויזיוניסטים עד המהפך של שנת 77. אפרופו בן גוריון, אם נתניהו היה פעיל בזמנו הוא, בן גוריון, היה מקבל חלישות הדעת מהכישורים הרטוריים שלו ומקדים את פרישתו לשדה בוקר.

מבין מאה ההוכחות על היכולות הפוליטיות המדהימות הנה אחת הפחות זכורות אך היותר משמעותיות: לאחר שזכה במקום השני בפריימריז לקראת בחירות 92 החליט נתניהו לצאת נגד כל צמרת הליכוד ופטרונו הפוליטי ראש הממשלה יצחק שמיר בפרשת החוק להצבעה ישירה לראשות הממשלה. החוק הוגש על ידי האופוזיציה והתקבל בהתלהבות בדעת הקהל לאחר שנות המיאוס מעשר שנות ממשלות אחדות ותרגילים מסריחים. בליכוד התנגדו בידיעה ברורה שהסחורה שלהם, קרי: יצחק שמיר, לא שוות ערך לקליברים של העבודה כמו רבין ופרס.

נתניהו צפצף על כולם והחליט לתמוך בהצעת החוק. הוא ראה מול עיניו את המודל האמריקאי של 'המנצח לוקח את כל הקופה' והעריך שהוא מסוגל לעשות זאת על בסיס כישוריו האישיים. למרות מכבש הלחצים שהופעל עליו הוא הופיע להצבעה בכנסת והחוק עבר על חודו של קול. חמישים ותשעה מול חמישים ושמונה. הקול המכריע היה של נתניהו עצמו. בליכוד השתוללו מזעם והבטיחו לנקום בנסיך החדש. לצערם לא היתה להם הזדמנות לעשות זאת יען כי בבחירות שהתקיימו כעבור מספר חודשים - עדיין בשיטה הישנה - הליכוד הפסיד ויצחק רבין הרכיב את הממשלה.

ארבע שנים לאחר מכן, בבחירות 96, התמודד נתניהו בבחירות ישירות מול שמעון פרס. הוא ניצח על חודו של חצי אחוז. שלושים אלף קולות בסך הכל. אם הבחירות לא היו ישירות אלא בשיטה הישנה (והנוכחית), סך המנדטים של פרס היה מאפשר לו להקים ממשלה ולהשאיר את נתניהו בחוץ.

ההתעקשות של נתניהו על חוק בחירות ישירות החזירה את הליכוד לעוד יותר מחמש עשרה שנות שלטון עד כה, כאשר ביתר הזמן יושבים על כס השלטון, אהוד ברק לפרק זמן של שנה וחצי, ואהוד אולמרט למשך שלוש שנים כשהוא עומד בראשות 'קדימה' - תנועה שאף היא נולדה מתוך הליכוד.

אז איך לכל השדים והרוחות, אדם כל כך מבריק וחכם נופל לבורות שאפילו חמור עיוור זוכר אותם מהימים בהם עוד ראה, והולך מסביב. מילא לא ללמוד מהניסיון של אחרים - אנשים בעלי כישורים מיוחדים רואים את עצמם כמי שהכללים הרגילים לא חלים עליהם, אבל נתניהו, באופן הכי מוזר ומפתיע שיש, לא למד גם מהניסיון שלו. שלוש פעמים הוא חמק מהעמדה לדין. פעמיים מתוכן על רקע חמדנות אישית ורדיפת בצע. התיק הראשון היה פרשת הובלות עמדי, שם המליצה המשטרה להעמיד אותו לדין על גלגול הוצאות אישיות על קופת המדינה. התיק השני עסק בהיעלמות של מתנות שהוענקו לראש הממשלה ואמורות היו להישאר בבית ראש הממשלה. בחקירה הוברר שרבות מהן עשו את דרכן למחסן פרטי במרכז הארץ. התיק הזה נסגר בהסדר מוזר עוד לפני השלב של המלצות להעמדה לדין.

בדרך היו עוד כמה פרשיות קטנות ומסריחות כמו פרשת רהיטי הגן שנקנו עבור הבית בבלפור והועברו לבית הפרטי בקיסריה (הרהיטים הוחזרו לאחר הפרסום) ותיק המעונות שעדיין פתוח על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. בתיק זה חשודה הגב' נתניהו בגלגול הוצאות של ארוחות, טיפול סיעודי לבן משפחה ועוד כמה הוצאות שונות ומשונות על קופת המדינה. התיק נפתח עוד בימי היועץ המשפטי הקודם יהודה ויינשטיין, שהחליט לסגור חלקים ממנו. היתר הועבר להחלטת היועץ שבא אחריו, אביחי מנדלבליט, וממתין להחלטה עד עצם היום הזה.

כל בעל באסטה בשוק שנתפס פעם בהברחת ירקות מהשטחים ושילם את המחיר, היה מפסיק עם זה ועובר לעיסוקים אחרים. אבל האיש הכי חכם במדינה, לא הפסיק לרגע עם החמדנות ורדיפת הבצע גם לאחר כל מה שעבר עליו. הוא המשיך, לכאורה, להזמין את המתנות ממילצ'ן גם כאשר תיקי המעונות ישבו על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. תעשיית המתנות לא פסקה עד לרגע שחקירת המשטרה בנושא מילצ'ן ופאקר הפכה לגלויה. כן, כן. גם בימים ששרה נתניהו יצאה ובאה מחדרי החקירות בפרשת המעונות המשיכו המתנות לזרום לבית שברחוב בלפור. כלום מישהו דפק בפטיש גדול על ראשם של בני הזוג המלכותי וסימא כליל את עיניהם?

אז זהו שלא. אף גורם חיצוני לא היה מצליח לעשות זאת. סימוא העיניים של בני הזוג נובע מתוך עמקי הנפש. חכמי המוסר מבית מדרשם של הגרי"י סלנטר והסבא מקלם כבר עמדו על כך שאדם, חכם ומוכשר ככל שיהיה, הוא קודם כל עבד נרצע של מידותיו. בבחינת אדם פרא ייוולד. בנימין נתניהו שגדל בבית חילוני אתאיסטי בוודאי לא שמע על כך, אבל הדברים מעוגנים להבדיל גם בפסיכולוגיה הפרוידיאנית. הפסיכולוגית המוסמכת (וצעקות למי שיעז לא להזכיר את זה) שגרה בבית ברחוב בלפור מכירה את התזה הזאת היטב. אם תחליט פעם לעשות עבודת דוקטורט בנושא היא יכולה לשאוב את כל החומרים הדרושים לה מתוך הבית, הגינה והרהיטים. סיכום ברור ומאיר עיניים היא תמצא בשפע התיקים שבמשטרה. אלו שנסגרו, ואלו שעדיין נותרו פתוחים. קו אחד ויחיד מחבר את כולם: חמדנות שאינה יודעת גבולות וסייגים.

גם אם נתניהו לא יעמוד לדין באף אחד מהתיקים (סיכויים קלושים אך לא אפסיים. הרבה יהודים טובים מאנ"ש מתפללים כעת להצלחתו, מאימת האלטרנטיבה הנוראה של יאיר לפיד) זה יהיה רק בגלל חוסר היכולת להוכיח את הקשר בין קבלת המתנות לנתינת התמורה. עצם קבלת המתנות בהיקף אדיר של כחצי מיליון שקל אינה מוטלת כלל בספק. הנה, בנאומים שנתניהו הספיק לשאת מאז פרסום ההמלצות הוא תוקף רק את הקשר בין המתנות לתמורה שלכאורה העניק לנותני המתנות.

לא עולה על דעתו להסביר מדוע עובד מדינה מהשורה שיקבל לחתונת הבת שלו יותר מעציץ או צ'ק של חמש מאות שקל, יעמוד לדין משמעתי, ואילו הוא חי על אספקה קבועה של מוצרי מותרות שמוזמנים מאדם פרטי כמו בהזמנת און ליין בסופרמרקט. כך וכך בקבוקים, כך וכך סיגרים, ובדרך תעצור בחנות תכשיטים ותביא לאשתי גם צמיד תואם לשרשרת שהבאת בפעם שעברה. את זה הוא לא מסביר כי אין לו מה להסביר. העדויות מתועדות עד לפרט הכי קטן.

נתניהו לא למד את הלקחים מההסתבכויות הקודמות שלו, כי החמדנות חזקה ממנו. שאלו כל שיכור ברחוב מדוע הוא ממשיך בדרכו למרות שאין כמוהו מי שיודע מה זה מעולל לו. "אח'שלי", הוא יגיד, "אני רוצה אבל לא יכול, הגוף שלי דורש את זה". התאווה של נתניהו וכמה מבני ביתו למתנות וחיים על חשבון אחרים היא כנראה התמכרות לכל דבר ועניין. אם חודש אחד הם לא מקבלים משהו בחינם, הם נכנסים להתקף.

מה שקצת מקל עליהם בחודשים של בצורת (כמו מאז פתיחת החקירות הגלויות) זה שבעצם הם חיים כל הזמן על חשבון אחרים. במקרה זה - אנחנו. נשיא ארצות הברית משלם כל חודש לקופת האוצר האמריקאי על כל ארוחה של אשתו וילדיו בתוך המעון הממשלתי. בישראל זה אחרת. כל ההוצאות בתוך הבית הן על חשבון המדינה. ראשי ממשלות קודמים - גם אולמרט המושחת - ניצלו זאת במינימום. הם ידעו שבוחנים אותם בשבע עיניים. משפחת נתניהו הרחיבה את הגבולות עד הבית הפרטי בקיסריה ועד הוצאות המים של בריכת השחייה שם. הוי אומר: לא צריך לדאוג לבריאות הנפשית שלהם לפחות עד שייצאו ממעון ראש הממשלה במועד כלשהו. הם ירגיעו את הגוף הדורש עם כל שהמדינה מרעיפה עליהם כחוק. וזה הרבה מאוד.

שלב הראיות

החלק החזק והמוצק בתיק המתנות (ותכף נגיע לתיק אלפיים) הוא קבלת התמורה. אין יועץ משפטי ואין שופט שיקנה את הלוקש של קבלת מתנות מחברים. אם היה סיכוי של אחד למיליון שזה יקרה, העדות של הדס קליין, העוזרת של מילצ'ן, מחסלת אותו לחלוטין. בעדותה במשטרה היא סיפרה על מערך משומן של הזמנת מוצרים בהיקף שגם למיליונר כמו מילצ'ן היה קשה לעמוד בו. לכן הוא צירף מיליונר נוסף בשם ג'יימס פאקר. ובכלל, מתנות מקבלים. לא תובעים בפה מלא. עצם התביעה שוללת את זכות הטיעון למתנה.

אלא שקבלת מתנות שלא כדין על ידי עובד מדינה היא ברף נמוך של עבירה וענישה. מקסימום הפרת אמונים. תיאורטית, המשטרה יכולה היתה להגיש כתב אישום רק בסעיף זה. להדיח ראש ממשלה אפשר גם על הפרת אמונים בלבד. אבל חוקרי המשטרה ידעו שהציבור יתקשה לקנות חילופי שלטון על רקע קבלת מתנות בלבד. הם עבדו קשה במשך שנה כדי לטפס לרף הכי גבוה בסולם העבירות של איש ציבור שנקרא קבלת שוחד. מעיון מפורט בהמלצות שהוגשו השבוע ממש לא ברור שהם הגיעו לשם.

הסעיף החיוור והמטושטש ביותר הוא פרשת סידור הוויזה לארה"ב למילצ'ן. נתניהו חשוד שפנה למשרד החוץ האמריקאי כדי להעניק ויזת עבודה קבועה לעשר שנים לאיש שמממן לו סיגרים ושמפניות. התשובה של נתניהו להאשמה זו היא ברורה וחד משמעית. מילצ'ן איבד את ויזת העבודה שלו בארה"ב - מה שכל יורד שעובד באיזה סטארט אפ בניו יורק מקבל אחרי שיחה של חצי שעה בשגרירות והצגת מסמכים - רק בגלל כתבה שפירטה את פעילותו למען ישראל בנושא ביטחוני כלשהו. האמריקאים שלא יודעים חוכמות, ביטלו לו מיד את הוויזה הקבועה. כלום יש משהו מוסרי והגיוני יותר מאשר לעזור למי ששילם בגלל נאמנותו למדינה? יתכן שנתניהו, הנרקיסיסט והאגואיסט, לא היה עושה זאת לאדם אחר. יתכן שהקשרים עם מילצ'ן היו פקטור בפנייה. אבל לקרוא לפעולה הומניטרית למען אדם ששילם על ביטחון המדינה - מתן תמורה לשוחד, זו גם איוולת וגם רשעות.

גם הטענות על מעורבות למען מילצ'ן בערוץ עשר לא מחזיקות מים. נתניהו, לפי החשד, עזר לו במגעים מול אחד השותפים. כדי להדוף את הטיעון נאלץ נתניהו להודות בפומבי במה שהכחיש כל השנים. הוא הודה שרצה לסגור את ערוץ עשר (באמצעות הדרישה לחלט את הערבויות על אי עמידה בתנאי המכרז) ורק היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין מנע ממנו לעשות זאת. מילצ'ן הוא בעל המניות המרכזי בערוץ. איך זה מסתדר הגיונית ולוגית עם המשך הזרמת המתנות מצידו של מילצ'ן? התשובה היא שבעולם העסקים מביטים קדימה ולא אחורה. מילצ'ן לא נקם על ניסיון הסגירה מפני שהיו לו עוד אינטרסים חשובים בישראל שהוא חשב שנתניהו יכול לעזור לו בהם.

אחד האינטרסים היה הקמת אזור סחר חופשי שחברה הודית גדולה אמורה היתה להיות בין הנהנות ממנו. מילצ'ן עמד בקשרים הדוקים עם החברה. כאן נתניהו ועורכי דינו ייאלצו להזיע קצת יותר. הטיעון המרכזי שלהם יהיה שנתניהו הוא מעריץ מושבע של כלכלה חופשית גלובלית והסרת מחסומים של מיסים ובירוקרטיה. מדיניות זו, אגב, היתה אחת הסיבות להצלת המשק הישראלי מקריסה מוחלטת לאחר האינתיפאדה השנייה שחיסלה את מאגר יתרות החוץ של ישראל. את הפעילות למען החברה ההודית אפשר בהחלט להסביר במסגרת זו. הקשר בין המתנות לעובדה שמילצ'ן היה נהנה מאזור הסחר החופשי, רחוק מלהיות בעל גוון פלילי. אם זה עוזר למדינה, מותר גם לו ליהנות.

הלפיד שנשרף

ההפתעה שהכינו החוקרים לנתניהו, והיא כנראה ליבו של התיק, היא פרשת חוק הפטור ממס לאנשי עסקים שירדו מישראל וחזרו אליה. החוק במקור חוקק בשנת 2008 בימי ממשלת אולמרט והיוזם היה שמעון פרס. המטרה המוצהרת היתה לעזור לאנשים מסוגו של מילצ'ן. יש מספר רמזים לא מוכחים שמילצ'ן פעל למען החוק. בהקשר לכך יש לציין שהנ"ל סיפק מתנות גם לקודמיו של נתניהו ולא קשה להבין מדוע.

החוק המקורי העניק פטור של עשר שנים אחורה לכל יורד שחזר. למילצ'ן זה לא הספיק. הוא נזקק לטווח רחוק יותר כדי לקבל פטור ממס על עסקיו. לפי המתואר בהמלצות המשטרה, נתניהו פנה ללפיד בבקשה לתקן את החוק וזה מצידו סירב. תוך כדי דין ודברים בנושא זה פירק נתניהו את הממשלה על רקע חוק 'ישראל היום' והצעת החוק ירדה מעל סדר היום. לזכותו של נתניהו יצוין שהוא לא ניסה לקדם את החוק בממשלה הנוכחית נטולת לפיד הצדקן. אם מפני שכבר הריח את החקירות המתקרבות ואם מפני שמילצ'ן כבר הסתדר בדרך אחרת.

וכאן נכנסת לתמונה הסבוכה מעורבותו של יאיר לפיד בחקירה. האם הוא זה שפנה למשטרה ומסר את החומר כדי להפליל את נתניהו, או שמא המידע הגיע למשטרה בדרכים אחרות והוא רק נקרא לאשש אותו? מבחינת הדין הפלילי אין שום הבדל בין שתי האופציות. במישור הציבורי יש הבדל ענק.

אם לפיד בא למשטרה למסור את החומר הוא צריך להסביר לציבור מדוע לא עשה זאת בימים שהיה שר אוצר תחת נתניהו, ועשה זאת רק כאשר עבר לאופוזיציה. החוק קובע שכל מי שיודע על מעשה פלילי או כוונה לעשות מעשה פלילי חייב לדווח על כך מיד לשלטונות החוק. באופציה זו אין ללפיד את התוקף המוסרי והציבורי לעמוד כעת ולצווח בכל מיקרופון מזדמן שנתניהו צריך ללכת הביתה. "הלו! איפה היית בזמן שנתניהו שיתף אותך בקואליציה ונתן לך את תיק האוצר?!" ישאלו אותו מיד.

באופציה זו יש תת אופציה נוספת. יתכן שלפיד הוא זה שמסר את החומר אך הוא לא ידע שהמשטרה תחשוף את זהותו כבר בשלב זה של ההמלצות. אפשר שהעריך שזה ייחשף רק בשלב העדויות במשפט ואז נתניהו ממילא כבר יישב בבית ויוכל רק לצעוק חי וקיים. יתכן.

לפיד האזין לנאומו של נתניהו בערב הגשת ההמלצות והבין מיד שהוא יעשה מטעמים מאזכור השם שלו כעד מרכזי בתיק. בבתי המשפט מקבלים גם עדויות של עדי מדינה מפוקפקים שמוכרים את החברים שלהם כדי להינצל מעונש (בהלכה יש להם דין של נוגע בדבר ושונא והם פסולים לעדות), אז גם עדות של לפיד תתקבל. מבחינה ציבורית, והקרב כעת הוא על דעת הקהל, זה יותר מצחין ממסריח. ראש מפלגה באופוזיציה מעיד במשטרה נגד ראש הממשלה בזמן ששתק כאשר הוא עצמו היה בקואליציה תחת אותו ראש ממשלה? איזה פרצוף יש לזה?

הגרסה של לפיד כמובן שונה. את החומר קיבלה המשטרה מבכירי האוצר והוא נקרא לאשר זאת במשטרה. כמו כל אזרח שומר חוק הוא בא למשטרה וכמובן שאמר את האמת. נתניהו פנה אלי בעניין החוק ואני סירבתי מטעמים של הגינות שלטונית. לא חשבתי ולא ידעתי אז שנתניהו רצה להעביר את החוק בגלל הקשרים שלו עם מילצ'ן. גרסת לפיד.

מה שלפיד יצטרך להסביר בשלב זה או אחר הוא פשר השותפות שלו עם תרגיל החקירה המבריק של המשטרה. כשנתניהו נחקר במשטרה הוא נשאל רק מספר שאלות קצרות על חוק הטבות המס. לפיד נחקר על כך בארוכה. כלומר: הוא ידע שנתניהו מסובך עמוק בחוק הזה. לציבור, לעומת זאת, הוא ניגן כל הזמן על תיק הצוללות וטען שנתניהו ייחקר בתיק זה ואף ייפול. בכך הוא היה שותף לתרגיל ההסחה של המשטרה שגרם לנתניהו לא להתכונן לפרשת הטבות המס. מדובר בשיתוף פעולה כל כך שקוף שאי אפשר לחשוב שבא במקרה, ומחזק את הטיעון שלפיד הוא זה שבא ויזם את החקירה על החוק, על כל המשתמע מכך מבחינה ציבורית כאמור לעיל.

בכל מקרה, גם סעיף זה הוא בעל גוון כלכלי מובהק. הטבות מס ליורדים עשירים אף הן חלק ממדיניות כוללת של ליברליזציה כלכלית והקלות בתנועת הון. לך תוכיח שמאחורי הבקשה עומדות כמה מתנות שמישהו נתן למישהו.

הנה דוגמה עד כמה שקשה להוכיח משפטית הקשרים מסוג זה. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט זוכה בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיק טלנסקי. שם לא היה מדובר במתנות על רקע חברי או שאינו חברי. שם היו מעטפות תפוחות במזומן שעברו מיד ליד - אם-אמן של כל פרשיות השחיתות. הבעיה של הפרקליטות היתה להוכיח את הקשר בין המעטפות לבין האינטרסים שלמענם לכאורה ניתן היה הכסף. ולטלנסקי היו הרבה מאוד אינטרסים שידו של אולמרט לכאורה נגעה בהם. הזיכוי התהפך בבג"ץ רק לאחר שנחשפו הקלטות שולה זקן בהן נשמע אולמרט מספק את ההוכחה הישירה לקשר בין המעטפות לאינטרסים. בתיק נתניהו-מילצ'ן זה אפילו לא קרוב. נתניהו לא קיבל מעטפות אלא מתנות, והאינטרסים של מילצ'ן היו בתחומים שגם שרי אוצר קודמים פעלו בהם.

התיקים שנשארו פתוחים

למזלו הגדול של נתניהו, לא היתה בסביבתו איזו שולה זקן אחת שתקליט כל מה שזז. אם היתה אחת כזאת, יתכן שהוא היה הולך הביתה בוודאות של מאה אחוז, בתיק אחר שהמשטרה עדיין לא יודעת איך לאכול אותו. מדובר בתיק בזק-אלוביץ. בקצרה: לנתניהו היה חבר טוב בשם שאול אלוביץ ששלט בבזק ובחברת שידור בלוויין. שר התקשורת הקודם גלעד ארדן החל לבצע בענף התקשורת הנייחת את מה שכחלון ביצע בשעתו בענף הסלולר, קרי: תחרות חופשית שתביא לשחיטת מחירים. אם הרפורמה היתה יוצאת לדרך, בזק היתה מפסיקה להיות פרת המזומנים של התשלובת הממונפת שלו והוא היה פושט את הרגל. בו ביום שנתניהו החליף את ארדן וקיבל את תיק התקשורת הוא החליף גם את המנכ"ל שהוביל את הרפורמה. במקומו נכנס מומו פילבר, איש אמונו של נתניהו. הצעד הראשון שפילבר עשה היה לעצור את הרפורמה. אלוביץ הרוויח מיליארדים שאותם שילמנו כולנו בחשבון הטלפון החודשי שלנו. בנוסף נתניהו אפשר לבזק ולחברת הלוויין לבצע הפרדה מבנית שכל גורמי המקצוע התנגדו לה. גם כאן הרווח היה במיליארדים.

ומה נתן אלוביץ בתמורה? חבילות! בתקשורת הכלכלית פורסמו אין ספור עדויות על יחס מיוחד שנתניהו קיבל באחד האתרים הגדולים במדינה שהיה בבעלות אלוביץ. ולא מדובר בשמועות אלא בעדויות של עובדים מבפנים. זה חמור פי כמה מתיק אלפיים שבו נתניהו ומוזס שוחחו על אפשרות של שיתוף פעולה אם תופחת התפוצה של 'ישראל היום'.

הדבר היחיד שמונע מנתניהו לגמור בתוך חודשים כמו אולמרט, הוא כנראה השתיקה של מומו פילבר. פילבר הוא לא שולה זקן והנאמנות שלו מוחלטת. הוא עצמו יושב מושעה בבית ומצפה לכתב אישום אבל הוא לא פותח פה על הבוס. ביום שבו יחליט לעשות זאת, גורלו של נתניהו כנראה ייחרץ.

השתיקה של אנשים נאמנים עומדת לנתניהו גם בתיק הצוללות. זהו תיק שכל מה שפורסם אי פעם על שחיתות בישראל עשוי להתגמד לעומתו. בתיק זה מעורבים האנשים הכי הכי קרובים לנתניהו. ומדובר בעורכי הדין מולכו ושמרון. רק הם יודעים מדוע הוחלט לרכוש צוללות נוספות בניגוד לעמדת משרד הביטחון. רק הם יודעים מי אמר לגרמנים שישראל מסירה את ההתנגדות למכירת צוללות זהות למצרים (דבר שלא נעשה מעולם) ורק הם יודעים מי גזר את הקופונים בסיפור המוזר הזה. די בכך שאחד מהם יפתח את הפה ונתניהו לא רק שילך לכלא אלא יירשם בהיסטוריה כארכי פושע השני בתולדות ישראל, אחרי אריאל שרון שגירש שמונת אלפים יהודים, לכאורה רק כדי לקבל הגנה ציבורית תקשורתית ומשפטית בפרשות האי היווני ואחרות. יצוין כי הלכאורה חל גם על נתניהו. אבל אוי לנו מראש ממשלה שחי על לכאורה.

השורה התחתונה: נתניהו לא הולך הביתה בעקבות ההמלצות. הקואליציה שלו תלך איתו עד יום הגשת כתב האישום ואז האיש ומשפחתו נעלמים לנו מהחיים. עם שני כתבי אישום על שוחד והפרת אמונים קשה מאוד לראות אותו חומק מכל כך הרבה סעיפים וחומרים קשים. די בכך שהוא ייתפס על אחד מהם, ואפילו רק על הפרת אמונים בתיק המתנות, ובעוד שנה העיתונאי בן כספית יוכל להוציא מהדורה מעודכנת ומסכמת סופית על האיש נתניהו, מעשיו וכל יקר תפארת גדולתו מיום שעלה עד היום שנפל שדוד. סופית.

אשל מול אלקין

מהרגע שבו פורסמו ההמלצות היה ברור שנתניהו ישרוד רק בתמיכה מלאה של כל שותפיו. הראשון שיצא להגנתו בחירוף נפש היה יו"ר דגל התורה משה גפני. אחריו יו"ר אגודת ישראל יעקב ליצמן. השלישי היה שר הביטחון שאף הפליג לרמוז שלדעתו נתניהו צריך להישאר גם במקרה של כתב אישום עד ההרשעה בבית המשפט. בנט נזף קלות בנתניהו על קבלת המתנות, אך הדגיש שעל המלצות לא הולכים הביתה. כחלון לא דיבר אך אנשיו מסרו שגם הוא חושב שעל המלצות לא מפילים ממשלה. היחיד שממש ממש שתק היה יו"ר ש"ס אריה דרעי. במצבו העדין הנוכחי לא קשה להבין מדוע.

בקווים כלליים ניתן לומר שכעוצמת החיבוק כך גודל הצורך בהישרדות הממשלה למחבק. ראשי יהדות התורה מלאים חיל ורעדה מהיום שנתניהו הולך הביתה בלי שחוק הגיוס החדש נחקק. במקרה זה יהדות התורה מאבדת את זכות הקיום הפרלמנטרי שלה ואין בינה לבין 'הפלג' ולא כלום. גם היא תיאלץ לצאת להפגנות וגם היא תתרסק מול הקיר האטום של השלטון החזק יותר מכל מיעוט. תשאלו את המתנחלים והציבור הדתי לאומי שגיבה אותם.

אלא שהצורך הזה טרם הביא אותם להחלטה מה בדיוק לעשות. האם לכפות על נתניהו להעביר מיידית את חוק הגיוס, או לחכות עד מושב הקיץ בתקווה שעד אז השמיים הקודרים של נתניהו יתבהרו. בשבוע שעבר הובאו כאן בהרחבה חילוקי הדעות בתוך הסיעה האם לדרוש את הצמדת חוק התקציב לחוק הגיוס, או לחכות למועד אחר.

על פשרם של חילוקי הדעות עמדנו השבוע בשיחה עם גורם חרדי בכיר מאוד המעורה בכל מה שנעשה בלשכת ראש הממשלה. לדבריו יש שתי אסכולות בלשכה בנושא חוק הגיוס. את הראשונה מוביל נתן אשל. נאמן הבית שלמרות ההרחקה עדיין יש לו יותר ממילה בבית המלוכה. לדבריו, אשל טוען שיש לו מידע על כוונה של ליברמן לחפש אליבי לפרישה מהממשלה על רקע נושא של חוק דת ומדינה.

בהתאם לכך אומר הנ"ל: אם חוק הגיוס יעלה כעת שלא בתיאום עם ליברמן הוא ינצל זאת כדי לפרוש מהממשלה ולנסות להקדים את הבחירות על רקע נושא זה. נכון אמנם שיש קואליציה גם בלי ליברמן אך במצבו הרעוע כעת של ראש הממשלה היא לא תחזיק מעמד. המסקנה: לחכות עד קרוב לסוף הקדנציה ואז להחליט מה לעשות.

את האסכולה השניה, לדבריו, מוביל השר זאב אלקין הטוען להיפך. שיש להעביר את החוק בדחיפות עם ליברמן או בלעדיו. הנימוק: כמה שיותר רחוק ממועד הבחירות, כך יש יותר זמן למזער נזקים ולהתאושש בדעת הקהל.

בין שתי האסכולות האלה ניצב ראש הממשלה שכרגיל מושפע מהאחרון שלוחש על האוזן. לנתניהו יש כידוע גם נטייה לחששות מקונספירציות. בשעתו הצליחו גפני וליצמן לשכנע אותו לזרוק את לפיד לאחר שהכניסו לו לראש שזה זומם לחבור למפלגות אחרות ולהקים ממשלה חלופית. זה היה בלוף גמור אבל על נתניהו זה עבד. כשאשל, לדברי הגורם הבכיר, מטפטף לו בראש שיש מזימה להקדים את הבחירות על רקע הגיוס, זה כנראה נכנס לו טוב טוב לראש.

ראיה לטענת אשל, אם אכן ישנה כזאת, היא המכתב החריף ששלח יו"ר ישראל ביתנו בכנסת ליו"ר הקואליציה בפרשת החוק המתיר לבתי הדין הרבניים לעסוק גם בדיני ממונות בהסכמת שני הצדדים. המכתב הוא בסגנון חצי שטירמרי והוא רומז על ברית בין החרדים והערבים. במכתב דורשת ישראל ביתנו לעצור מיד את החוק ולא להמשיך לחוקק אותו. מה לליברמן ולחוק של דין בהסכמה בין שני צדדים בבית דין רבני? מעבר לגיור ורבנים ליברליים וגיוס הוא לא עסק אף פעם בנושאים מסוג זה. אין זאת אלא שאשל צודק וליברמן מחפש בכל דרך ניגוח עם החרדים בנושאי דת ומדינה. הזהירות מתבקשת.

טורו של יעקב ריבלין פורסם בבקהילה

.
.


..


אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. ביבי מחלל שבת  (ל”ת)

    סופו של כל בלון

  2. ניתוח מבריק, מעניין ומרתק כרגיל אצל ריבלין.  (ל”ת)

    אלי

  3. אתה עיתונאי מקצוען ברמות...  

    יעקב ריבלין