1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. החרדים

כך ניטרלו השותפות הקואליציוניות את התוכנית של נתניהו לבחירות

המשבר נדחה עד למועד הבא. דרעי ואיווט חזרו לדבר וחשים את אותה מצוקת סקרים, בנט וכחלון חרדים ממשתה המנדטים הצפוי של ביבי • לא רק האופוזיציה משמאל מחייכת לנוכח התוצאה - כפי שהתבטא נתניהו, אלא גם האופוזיציה שקמה השבוע בקואליציה • טורו השבועי של הפרשן אבי בלום
Print אבי בלום , כ"ז אדר תשע"ח 14/03/2018 09:56

נתניהו דרעי (4) מארק ישראל סלם פלאש 90



מי שחפצה נפשו לחזות בהצגה הכי טובה בבירת ארה"ב, לא נזקק השבוע לעבור את דרך החתחתים של הנפקת ויזה אמריקאית, וגם לא לרכוש כרטיס טיסה במחיר מופקע ולצאת לחופשה בחו"ל. קפיצה קטנה למשכן הכנסת בירושלים, עמידה בתורים המשתרכים בואכה הכניסה לרחבה, בידוק ביטחוני קפדני - שעת המתנה ברוטו בסך הכל - הכניסו את הצופה הסקרן היישר ליציע שהשקיף על השחקן היהודי הטוב בתבל, שעלה על הבמה ונתן את השואו שרק הוא יודע לספק.

שבוע אחרי ששמונה עשר אלף יהודים אמריקאים הריעו למופע היחיד של ראש ממשלת ישראל, עלה נתניהו על דוכן הכנסת ביום שני – וסיפק שוב את ההוכחה מדוע ולמה חרף החקירות הסדרתיות, ההמלצות הנוקבות והכותרות הלא מפרגנות, התמיכה הציבורית בו רק הולכת ומתעצמת.

מול מושבי מליאה מלאים – למעט כסאותיהם המיותמים של ראשי מפלגות הקואליציה ומול יציעים גדושים בבחורי ישיבות שנחיריהם שואפים מלוא החופש 'בין הזמנים' - כפי שביבי מריח בחירות, נראה נתניהו בטוח מאי פעם. קשה להאמין שזהו האיש שבמשך שני עשורים סיפרו לנו ללא הפסקה על אגלי הזיעה הנוטפים ממצחו, על חרדותיו וחששותיו מפני כל עלה נידף. אם האיש חזק כפי שהוא נשמע ונראה – אפשר להסיק שהוא האקליפטוס הכי מושרש בחורשה. אם מדובר רק במשחק – ניתן לקבוע אפוא שביבי נתניהו הוא השחקן הטוב בתבל.

מה שהרשים יותר מכל היו המסרים הסותרים שנתניהו הצליח להעביר. הטקסט דיבר על שימור הקואליציה ועל חשיבות יציבותה עד לתום הקדנציה המלאה, אך הסאבטקסט הכל כך ברור היה: תנו לי בחירות ביוני, ורק תדאגו בבקשה שהן לא יירשמו על שמי. בפוליטיקה כמו בחייו האישיים, מומחיותו של ראש-הממשלה היא לקבל את כל מבוקשו מבלי שהדבר ייזקף לחובתו.

באותם רגעים נדמה היה שביבי לא ממצמץ אפילו לעברו של איווט, כמי שלמד את הלקח מאותם רגעים בעבר הלא רחוק שבהם איווט עם מיעוט מנדטים תיזז את המערכת הפוליטית כולה. הרגע הזכור מכל שצרוב בבשרו של נתניהו, הוא מאותו מוצאי מערכת הבחירות מול קדימה כשליברמן בחר להמריא לחופשה וגרם לו להתפתל ולהתייסר כל הדרך לנשיא. ביום שני בערב, נראה נתניהו כמי שפשוט נהנה מההצגה.

את הרצון של ביבי ללכת לבחירות – מבלי להיראות ציבורית כמי שהוביל את המהלך - זיהו השותפים הנאמנים, חרדים כדתיים לאומיים, במהלך השבועיים האחרונים. גם המטרה שסימן מראש – זוהתה מלכתחילה. פעם אחר פעם התחמק נתניהו ממפגשים שתוכננו לו עם החרדים. תחילה בגלל ההמלצות, אחר כך בגלל החתמת עדי המדינה ובגין עוד שלל תירוצים שהורים לילדים המאחרים כרונית לבית הספר נוהגים לכנות כ"סיבות מוצדקות". כשנפגש לבסוף עם החרדים ערב פורים דמוקפין, טרם חקירתו ונסיעתו לארצות הברית, התחושה של החברים הייתה שהוא יושב איתם כדי לצאת ידי חובה, כמו בקריאת מגילה ביום השני של המחמירים, בשכונות שהם ספק פרזות ספק מוקפין.

את רשימת השותפים החוששים מבחירות אפשר לדרג לפי רמת הסיכון המתבטאת בסקרים. המפלגה החריגה שחוששת ונואשת למרות הסקרים המחמיאים היא הבית היהודי, שראשיה, שריה ויועציה מזהים את המגמה של תמיכה אדירה בנתניהו בקרב חובשי הכיפות הסרוגות. הסקרים אומנם מפרגנים למפלגה תחזית דו-ספרתית אך החרדה הגדולה של בנט ושקד היא מכך שברגע האמת המצביעים ינהרו לקלפיות – כשבראשם מהדהד מסר אחד ויחיד: להציל את המדינה מההפיכה השלטונית.

שר חרדי ורעהו הדתי לאומי שחרדים מבחירות כפי שביבי נרתע מחקירות דיברו ביניהם בסופ"ש האחרון בשעה שנתניהו היה באוויר - וסיכמו לשגר טיל נ"מ מונחה מטרה. התיאום שנמשך מראשית ביקורו של נתניהו בבירת העולם החופשי ועד לשובו למדינת הגמדים, הוביל את החברים למסקנה שנתניהו מתכוון להקדים את הבחירות לחודש יוני. אחרי חגיגות השבעים (למדינת ישראל, ואוטוטו גם לראש ממשלתה), פתיחת השגרירות ואולי גם ביקורו של הנשיא האמריקאי – שמפרגן לחבר מישראל עד חצי המלכות.

דרעי ובנט שתיאמו ביניהם עמדות – החליטו להבהיר לנתניהו כי אם הבחירות יוקדמו מצדו במעשה או במחדל, הם ידאגו לכך שהמרוץ לבחירות יהפוך לריצת מרתון ארוכה של מערכת בחירות מתישה. לא ביוני, אלא אי שם בסוף השנה – במועד המקורי להעברת התקציב, שהוקדם השבוע ללא סיבה. המהלך הבא של השניים עם נחיתת נתניהו היה, לעשות כל מאמץ כדי שציבור בוחרי הימין יבין – שנתניהו מוביל לבחירות ולא מובל אליהן בחוסר ברירה.

בשורה התחתונה, דרעי בנט וכחלון גם יכולים לסמן וי על המשימה ולשלוח במקביל זר פרחים גדול למערכת חדשות ערוץ 2 שפרסמה בשני בערב את הסקר שהעניק לאורלי לוי אבקסיס מנדט אחד יותר מישראל ביתנו של איווט - שמתנדנדת על אחוז החסימה.

יותר מכל ההסברים, התחינות והתובנות, הסקר הזה החדיר את הסיכה בבלון של איווט וגרם לו בבוקר המחרת להצהיר אמונים ולהסביר לנתניהו בפומבי כיצד ניתן להימנע מפירוק הממשלה. באותו רגע, איווט גרם לביבי להיראות כאיש הרע – ואילץ אותו לחשב מסלול מחדש – מפירוק להבראה.

המשבר נדחה עד למועד הבא. דרעי ואיווט שחזרו לדבר וחשים את אותה מצוקת סקרים, כמו בנט וכחלון שחרדים ממשתה המנדטים הצפוי של ביבי - יכולים לנשום לרווחה לעת עתה. לא רק האופוזיציה משמאל מחייכת לנוכח התוצאה - כפי שהתבטא נתניהו, אלא גם האופוזיציה שקמה לו השבוע בתוך הקואליציה.

אביר שלוש הקריאות

ליצמן ונתניהו. צילום: לע"מ
ליצמן ונתניהו. צילום: לע"מ


רמת החרדה של הנציגות החרדית – עמדה בניגוד מוחלט לתחושת הביטחון ששידר ראש הממשלה. לא רק בש"ס שהיצמדותה, מלמעלה ומלמטה לאחוז החסימה בכל הסקרים האחרונים לא נותנת לראשיה מנוחה, אלא גם ביהדות התורה.

ח"כ מסגל ב' של יהדות התורה העריך השבוע כי מנדט או יותר של חרדים מודרניים שסתמו את האף והצביעו ג', יזלוג בסיטואציה הנוכחית אל עבר נתניהו שקסמו ברחוב החרדי לא זו בלבד שלא פג אלא אף מתגבר והולך. ככל שהוא יותר חשוד, כך הוא יותר אהוד.

אלא שהחשש הגדול ביותר, גם במפלגה האשכנזית נטולת הסנטימנטים, הוא מכך שבמו"מ הקואליציוני הבא היא תמצא עצמה בודדה וגלמודה ללא אחות ספרדייה תומכת לצידה. לא בכדי, אביר מסדר שלוש הקריאות יעקב ליצמן, אף העלה השבוע בישיבת הסיעה את אופציית החבירה עם ש"ס לבלוק מפלגתי שירוץ בבחירות בראש אחד. לא יחד. ביחד!

במערכת הפוליטית שאלו השבוע האם החרדים שנחשבים לממולחים שבנציגים (סגל א', סגל א'), לא חשבו מראש על התהליכים שהם מובילים. את השאלה הזאת יש להפנות כמובן לסגן השר ליצמן שהתבצר במרומי הקריאה השלישית שהוצגה בהמודיע ללא תיאום עם השופר המפלגתי השני 'המבשר', לפתע פתאום, יותר משבוע לאחר שנתקבלה החלטת מועצת גדולי התורה.

ליצמן מחויב להשיב בהתאם לתקנון, אך גם מי שדברר את החלטת מועצת גדולי התורה בצהרי יום ראשון ובישר לאומה על התנגדותה למתווה הגיוס המתוקן חייב להשיב תשובות.

מזכיר המועצה הרב מרדכי שטרן, בסוג של גלגול אחריות בשפה חסידית מתפתלת, הזכיר למחרת היום כי מועצת גדולי התורה לא קיבלה החלטה על התניית התמיכה בתקציב בהעברת התיקון לחוק הגיוס בשלוש קריאות. לכולם היה ברור למי כיוון המזכיר בדבריו, אך בגלגול תפוח האדמה הלוהט לצלחתם של אחרים לא היה די. ההודעה הזאת של הרב שטרן בצהרי יום ראשון, גרמה לכמה שעות של טירוף מערכות שהגבירו את תחושת ההליכה לבחירות ובסופו של יום הציגה את המועצת כמזגזגת. על תקלה מהסוג הזה, חובה לערוך תחקיר, להסיק מסקנות ולהפיק לקחים.

על ליצמן כבר דובר, בשבוע שעבר. האיש עדיין משוכנע שמול חדלות המעשה המתמשכת לא הייתה ברירה אלא להתייצב כחומה בצורה. אלמלא הדרישה הראשונית והתניית התמיכה בתקציב באישור התיקון בשלוש קריאות – גם הסכמה לקריאה טרומית לא הייתה באה לעולם. לדידו של סגן השר, אם נגזר גורלנו להיגרר לבחירות ללא חוק גיוס מתוקן, עדיף שנגלה זאת כיום ולא בהגיע רגע האמת, עם פקיעת התיקון לחוק בספטמבר השחור, בהתאם לפסיקת הבג"ץ.

נותרנו אם כן, עם מה שנראה מהצד כמו זגזוג בהחלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מדור פוליטי אינו המקום לחלוקת ציונים לנשואים ונכבדים, אך כפי שנאמר במקורותינו, תורה היא וללמוד אנו צריכים.

את התשובה, ולא להתנהלות התקשורתית השערורייתית אלא לדרמה הרבנית-תורנית, מספק ח"כ אגודאי בכיר שהיה בסוד העניינים. החל מניסוח הצעת עו"ד מירון, שבתום ישיבה משותפת עם עו"ד שלום זינגר שצורף לבקשת דרעי - נשלחה עקב טעות אנוש על ידי אחד המשתתפים ללשכת השרים שקד וליברמן. המשלוח המוקדם שנחשף כאן בעבר, גרם לשרים שקד וליברמן לפעול על אוטומט וליירט את ההצעה בעודה באוויר. כמה חבל.

מפה לשם, ואחרי שהיועמ"ש לממשלה מנדלבליט ביקש לצרף לצוות המשפטי את עו"ד דלית זילבר במקום עו"ד רז נזרי – אותו רצו מלכתחילה הנציגים החרדים, הבהיר גם ראש הממשלה באותה פגישה דחויה שהתקיימה ערב טיסתו לארה"ב כי מבחינתו, 'חוק יסוד עולם התורה', יכול להימשך כלעומת שבא.

בהיעדר אלטרנטיבה ריאלית להגשת תיקון חקיקה מוסכם, נכנסה לתמונה שרת המשפטים איילת שקד, ראשת הוועדה הידועה מתקופת ממשלת לפיד שסעיפי חוק הגיוס נהירים לה כחדרי משרד המשפטים ברחוב צלאח א-דין. המורווחת הגדולה של הקדנציה שיושבת במשרד עליו אפילו לא חלמה ומתחזקת קשר שוטף עם החרדים, הבינה ראשונה שממשבר פוליטי שיוביל לבחירות, היא תצא המופסדת הגדולה.

שקד הניחה הצעה על השולחן שהפיסה את דעתם של כמה חברי כנסת חרדים החוששים לכיסאם. אלא שבאגודת ישראל - ובעניין הזה נשמעו ליצמן ופרוש כאיש אחד גם אם לא בלב אחד - לא הצליחו להבין איך ניתן לשקול אפילו את קבלת ההצעה. על הנימוקים, בפרק הבא.

שבעה מי יודע

חברי הכנסת האגודאים, בחנו ומצאו לפחות שבעה שינויים מהותיים שהוכללו בהצעה המתוקנת שגיבשה שקד – מול זו שהם ביקשו להביא לפני כחודש לאישור הממשלה והכנסת.

השינוי הראשון והמהותי נגע כאמור לחוק יסוד לימוד התורה. בעוד בהצעת עו"ד מירון שהוגשה לפני חודש דובר על חקיקת חוק יסוד – לימוד תורה בתוספת תיקון לחוק שירות בטחון שייגזר מחוק היסוד, הרי שבהצעה שהגישה שקד נשמט כלא היה חוק יסוד לימוד התורה. לשינוי הזה בפני עצמו הייתה השלכה דרמטית הן לשאלת עמידות החקיקה בעתירה שתוגש לבג"ץ והן לעניין יעדי הגיוס והגדלת מספר המשרתים – כשבהצעה המקורית של החרדים, התווסף בצד הסעיפים העוסקים בכך סעיף משמעותי: "והכל בשים לב להוראת חוק יסוד – לימוד תורה".

גם ברמת הניסוח התיקון הפך לקלקול. בהצעה שהגישו לפני חודש ביקשו חברי הכנסת החרדים לקבוע בחקיקה כי: "הוראות פרק זה לגבי מעמדם של לומדי תורה נקבעות לאור החשיבות והמשמעות שנקבעו לגבי לימוד התורה בחוק-יסוד: לימוד תורה".

בנוסח שביקשה שקד להעביר נקבע רק כי: "הוראות פרק זה יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה", מה שהיה מאפשר לשופטי הבג"ץ לשנות את ההחלטה עם יד קלה על המקלדת, מבלי שמוראו של תקדים ביטול חוק יסוד מרחף מעל לראשם.

אחד משינויי הנוסחאות שבלטו לרעה נגע לסוגיית התחולה והביטול של החקיקה. בהצעה המקורית שביקשו חברי הכנסת להעביר הם ביקשו לקבוע כי "עד סיון תשפ"ב יינתן דיחוי ואם תירשם באותו מועד עמידה ביעדים, תוקף החוק יוארך בעוד 5 שנים".

בהצעת שקד לעומת זאת, ביקשה השרה לקבוע מפורשות כי החוק יתבטל בגין אי עמידה ביעדים – כשהמשמעות הברורה במקרה כזה תהיה, החלת חוק שירות ביטחון על כל המשתמע מכך מבחינת הפיכת בני הישיבות לעריקים. ההצעה לא כללה אפילו את כבשת הרש, מכסת העילויים שיאיר לפיד הסכים להעניק לנו ברוב טובו וחסדו.

השינויים לרעה היו עוד רבים – והם מובאים כאן במלואם לטובת מטיבי הלכת מבין בחורי הישיבות, גם בין השורות ולא רק בין השבילים - במהלך חופשת בין הזמנים.

כך, בהצעה שניסח עו"ד מירון דובר על כך כי החל מסיון תשפ"ב, ייבדק בכל שנה האם עמדו ביעדים ובמידה ולא תהיה עמידה ביעדים שנקבעו, הממשלה תדון מה לעשות בנדון ותעביר את החלטתה לוועדת חוץ ובטחון. בהתאם לאותה הצעה אם ועדת חוץ וביטחון תאשר את החלטת הממשלה, שר הביטחון יחזור וייתן דיחוי ובמידה והוועדה לא תאשר את ההחלטה, תועבר החלטת הממשלה לדיון בכנסת. אם הכנסת תאשר, מה טוב, ואם לאו, החוק יישאר בתוקפו עד שהכנסת תחוקק חוק חדש.

בהצעת שקד לעומת זאת נקבע כי החל מסיון תשפ"ב, ייבדק בכל שנה האם נרשמה עמידה ביעדים ובמידה והתשובה תהיה שלילית, הממשלה תבחן את הדברים ותנקוט בפעולות קונקרטיות שתכליתן עמידה ביעד הגיוס, הכוללת אבני דרך ומתווה עולה של נפקויות כלכליות שליליות בגין אי עמידה ביעדים, אל מול תמריצים חיוביים בגין עמידה ביעדים. כשמנפים את המשפטים המכובסים מגיעים לתוצאה בת שתי מילים: סנקציות כלכליות.

הצעת החוק של שקד גם ביקשה להפוך את יעדי הגיוס מסעיף כוללני להצעה פרטנית. כך, במקום הסעיף המורה כוללנית כי "יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס", ביקשה שקד לקבוע בהצעתה כי "יעדי הגיוס יעלו מדי שנה ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013 לא יפחת מ–3,300 מתגייסים לשירות". בעניין זה ביקשה ההצעה (המציעה!) לנקוב במספר מתגייסים שיהיו כבר ב-2018 ולהבהיר שהמספר חייב לעלות על 3,300 מתגייסים.

וכאילו לא די בכך, הרי שלקינוח ביקשה הצעת שקד להוסיף שני סעיפים. האחד, מורה למשרד הביטחון לגבש תמריצים חיוביים לעידוד הגיוס, ולהביאם לאישור הממשלה. השני, מורה למשרד הכלכלה לגבש תמריצים חיוביים לעידוד השילוב בתעסוקה, ולהביאם לאישור הממשלה.

נקל להבין אפוא, מדוע ההצעה שהובאה לשולחן מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בסופ"ש שעבר – נדחתה על הסף וקוטלגה באותה קטגוריה של תיקוני ממשלת לפיד, שבגינם יצאו חצי מיליון חרדים לרחובות. לחברי הכנסת של אגודת ישראל היה ברור, שלהצעה מהסוג הזה, שום חרדי לא יוכל להסכים, קטן כגדול.

העמדה הזאת חלחלה בסופ"ש עוד בטרם ניתנה התשובה הסופית מטעם כל חברי המועצת. לחברי הכנסת גם נפל האסימון כשהבינו עד כמה קשה מצבנו, אם זו הנוסחה הסופית שמציעה שרת המשפטים שנחלצה לסייע – לה וגם לנו.

האלטרנטיבה שנשלפה בבוקר יום ראשון, כמו מכונת הנשמה לחולה שמערכות הגוף שלו קרסו, הייתה אישורה של הצעת 'חוק בן צור' – המתוקה מדבש ונופת צופים. לכולם היה ברור כי הסיכוי להעברתה של הצעה שאין בה שום פשרה ככתבה וכלשונה, קטן מהסיכוי שחולה סכרת יתנדב מעצמו לבלוס עד בלי די ממתקים גדושי סוכר. אך הנוסחה שהחלה להתגלגל הייתה – לנסות ולהעביר את ההצעה ככתבה וכלשונה בקריאה טרומית, ולאחריה, ועדות הכנסת תשבנה על המדוכה ותגלגלנה את המשך הטיפול בפרשה לכנסת הבאה.

כל התהליך הזה, כולל הפרחת בלון הניסוי בלשכת ראש הממשלה, התרחש בה בשעה שמזכיר המועצת הרב מרדכי שטרן משלים את גיבוש חזית הסירוב להצעת שקד. את העמדה הברורה של שלילת נוסחת שקד על דעת כלל החברים, גיבש הרב מרדכי שטרן בשעות אחר הצהריים של יום ראשון. רק שהאיש היקר הזה לא לקח בחשבון – את רגישות השעה ואת המהלכים המתנהלים באותם רגעים מאחורי גבו.

גם בלי לדעת את פשר ההצעה החלופית שהוצגה באותה שעה, הרב שטרן היה חייב לתת את הדעת על המשמעות שתינתן להודעה. אחרי שסגן השר ליצמן טיפס על האקליפטוס הכי גבוה בחורשה, אם להשתמש בטרמינולוגיה של ראש הממשלה, כשדרש בשבוע האחרון את העברת חוק הגיוס בשלוש קריאות – המשמעות המיידית שניתנה להודעה הייתה, גיבוי מוחלט לעמדת סגן השר והיצמדות לאולטימטום הישן שניתן.

בעולם צייצני שבו עוף השמים מוליך את הקול במהירות האור, הודעתו של הרב שטרן על דחיית נוסחת שקד, הפכה תוך שניות להכרזה על בחירות. רק בחלוף שעה ארוכה – באה לעולם גאולה זמנית אחרי שניתן ביטוי פומבי ליוזמת החקיקה של בן צור.

מהצעת החקיקה של בן צור, לצרכי תעמולה בלבד ועם אפס סיכויי יישום שהוגשה לאישור חברי מועצת גדולי התורה, נשמטה כמובן החלת חוק שירות ביטחון במקרה של אי עמידה ביעדים. אז היועץ המשפטי לממשלה טען שהחוק אינו חוקתי, וגם חברי הקואליציה שהסכימו, ולא פה אחד, להעבירו – דיברו על קריאה טרומית בלבד, אך בהתחשב באלטרנטיבה, גם זה נראה לפתע כמו מציאה בהיסח הדעת שיש לחטוף תכף ומיד לפני שיבואו הבעלים ויתנו בה סימנים.

גם אחרי שנחשפים לתהליכי העומק שהתרחשו באותן שעות, אי אפשר להימנע מהתוצאה העגומה שהטילה צל על יוקרתה הציבורית של מועצת גדולי התורה. במשך שנים של שליטה בלעדית על סדר היום התורני, הצטיירה המועצת החסידית מרובת החברים כמי שהולכת בעקבות המועצת הליטאית שנשמעה לאיש אחד. מיותר להדגיש ולציין מבלי להכניס ראשינו בין הרים, שעסקינן רק ברמת הנראות התקשורתית. לרגעים נדמה השבוע כי אנו חוזים בחלופת מובילים. המועצת החסידית נטלה יוזמה, הכריעה, הודיעה ושידרה לכולם את המסר שיד החסידים על העליונה. בחלוף מספר שעות התברר כי העסקנים החסידיים שבחשו קצת יותר מדי, לא הרימו יד אלא דחפו רגל – והעבירו שוב את הבכורה לדגל.

חד גדיא

פרוש לצד הרב רושגולד שהציג הקו התקיף בישיבת המועצת. פלאש 90
פרוש לצד הרב רושגולד שהציג הקו התקיף בישיבת המועצת. פלאש 90


על מה שהתרחש כאן בשבועות האחרונים יש הרבה יותר מארבע קושיות. נותר רק להתנחם בכך שמדובר בצרת רבים שלה שותפים שאר החברים לקואליציה ולא רק החרדים.

השותפים אומנם התחייבו שלא לשבור שורות עד הנשימה האחרונה, אך לכולם ברור שהתחייבות מהסוג הזה ניתנת לאכיפה כמו ההסכמים ששמיר ז"ל הציע לתלות על הקיר. אז הקץ אומנם יידחה כנראה לצרכי התארגנות וחיפוש אשמים, אך השבוע ניתן לקבוע שמערכת הבחירות כבר החלה לחשב את ימיה לאחור. כי הרי לא גיוס החרדים הוא הקטליזטור שיוביל לבחירות מוקדמות, אלא גיוס עדי המדינה.

הקואליציה ששרדה את סערת ההמלצות באיתנות מרשימה, חשה את האיתותים של העומד בראשה ומתפרקת לתוך עצמה. כחלון נגד ליצמן, דרעי נגד איווט וביבי נגד נפתלי ואיילת. וכל זה מתרחש כאשר מבחינת לוח הזמנים גרידא, לא הייתה עילה אמיתית לפרוץ המשבר. לתיקון חוק הגיוס נותרו עוד חמישה חודשים ולהעברת תקציב המדינה – תשעה. כך נראה תירוץ. לא סיבה.
עשרה קבין של חשדנות ירדו לעולם. תשעה מהם נטל ראש הממשלה – שכולם רואים בו את הגורם העיקרי שמעוניין בבחירות, בתווך שבין הגשת המלצות המשטרה להחלטת יועמ"ש על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע.

בקב שנותר מתחלקים כולם. החברים החרדים חשדו באיווט שהוא מתואם עם ראש הממשלה, אך בסביבת שר הביטחון דיברו על חשש הדדי מכך שנתניהו יפרוק את איווט מנשקו בסוגיית הגיוס, כדי ללכת מיד לאחר מכן לבחירות כשלליברמן אין נשק בארסנל. מיותר להוסיף ולדבר על הררי הטינה והחשד בין שרי הבית היהודי לבין ראש הממשלה. שנאה עזה שכזאת, ביבי רוחש רק לעדי מדינה.

אבל עזבו אתכם לרגע מהבית היהודי. בואו נדבר רגע על מה שהתרחש השבוע בתוך הבית החרדי. החשדנות והטינה ההדדיים שברו השבוע את כל השיאים. הראשון שנחשד היה ליצמן – שהחברים החרדים, חשדנים כרוניים שכמותם, סברו לרגעים כי הוא מתואם מאחורי גבם עם ראש הממשלה. דרעי לא הבין איך החבר משכבר הימים לא לוקח בחשבון את מצבה של ש"ס בסקרים. החברים הליטאיים היו בטוחים כי ליצמן מכוון לפגוע בבטן הרכה ולנצל את הפילוג הליטאי כדי להחליש את עמדת השישים-ארבעים.

ליצמן מצדו חש שהוא נלחם לבדו, לא רק מול החברים מש"ס ומדגל התורה, אלא גם מול שאר החברים באגודה. בצהרי יום ראשון התהפכה המגמה כאשר הדיווחים מתוך החדר סימנו דווקא את מאיר פרוש כמי שנלחם לדחות את הצעת שקד. אחד ממחשבי הקיצין בין הח"כים פלפל עד בלי די והסיק כי פרוש מעוניין בבחירות ארציות מוקדמות במסגרתן עשוי ברקת לפרוש מראש העירייה כדי להצטרף לליכוד. בהילקח מעמנו מאיר תורג'מן לחקירה, התפטרות ברקת עשויה להוביל את מועצת העיר לבחירת דייטש כראש עיר זמני, במודל העברת השרביט מאולמרט ללופו.

החד גדיא הזה, מעין יישום הפוך לתפילת רבי אלימלך מליז'ענסק: אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד חסרון חברינו – לא תם וטרם נשלם. רק שלא ייגמר לכולנו, כפי שמתואר בהגדה.

גיוס בוחרים

הגר"ש אויערבך זצ"ל
הגר"ש אויערבך זצ"ל


חלון ההזדמנויות לתיקון חוק הגיוס, ואולי נכון יותר לומר 'כחלון ההזדמנויות' נסגר כבר מזמן. ניסיון העבר מלמד שאת המלאכה העדינה של תיקון חוק גיוס אפשר להעביר רק בישורת הראשונה של הקדנציה. בטח שלא באקורד הסיום.

לא רק עבור חברי הכנסת החרדים שנאלצים לבלוע פשרה אחר פשרה, אלא גם עבור החברים החילוניים, החקיקה הזאת היא גלולה מרה. את הגלולה הזאת הם מסוגלים לבלוע אך ורק לצד מאכלים ומשקאות רוויי סוכרים: כשהתפקיד המיניסטריאלי לקדנציה הקרובה תלוי ועומד בשינוי החקיקה ניתן למצוא מכנה משותף ואווירה של פיוס והסכמה.

כך היה בחקיקות הקודמות של חוק טל ז"ל, כך היה בראשית הקדנציה הנוכחית כשתיקון חוק הגיוס של לפיד עבר כמו סכין בחמאה. נקמת הבוחר החילוני נראתה רחוקה, והג'ובים לעומת זאת - היו במרחק נגיעה.

פסיקת בג"ץ שפסל את החוק נפלה בעיתוי גרוע – לא בחלק הראשון אלא בחלקה השני של הקדנציה. קשה לראות קואליציה ולא משנה באיזה הרכב, המסוגלת להעביר שינוי חקיקה להנצחת הפטור לבני ישיבה במחצית השנייה של הכהונה. על אחת כמה וכמה כאשר ברור לכולם שבסבירות קרובה לוודאי ההליך ייפסל בבג"ץ. כשהלב כבר נמצא במערכת הבחירות הבאה, גם היד מצביעה בהתאם. לא לפי האינטרס של גיוס הבחורים, אלא בהתאם להשלכות שתהיינה על גיוס הבוחרים.

לשבחו של נתניהו ייאמר שגם בעניין הזה הוא היה הראשון שזיהה. בחודש שלאחר פסיקת הבג"ץ הוא האיץ בחברי הכנסת החרדים לבוא עם נוסחה ולהעביר אותה בבליץ של חקיקה. ההתמהמהות הייתה דווקא של חברי הכנסת – שקידשו מלחמה על נושאים אחרים, מרכבות השבת ועד למרכולים.
הדילמה שהובילה לעיכוב ניסוח החקיקה הייתה יותר משפטית מפוליטית. קשה לראות חקיקה שיכולה לעבור את מבחן הבג"ץ, ובניגוד לעבר, הרושם שנוצר הוא שבשלב הזה של חיינו הלאומיים ידו של בג"ץ קלה על ההדק. מחקיקה לחקיקה, הולך ומצטמצם מרחב הזמן שבין הגשת העתירה לפסילת החוק, לבין פסיקת הבג"ץ – שידועה מראש לכל. גם הסיטואציה החדשה הזאת, מחייבת מחשבה לפני כל ויתור או נסיגה, הואיל ובניגוד לעבר – כיום גם איננו קונים זמן.

מיותר לפזר הבטחות ולזרות ברוח אשליות. חוק הגיוס לא יתוקן בקדנציה הנוכחית. זמננו תם, העיסה הוחמצה וכל מה שנותר זה לבקש מבג"ץ ארכה. נותר רק לקוות שמערכת הבחירות הבאה – תעסוק בגיוס עדי המדינה ולא בגיוס בני הישיבות, ושבמשא ומתן הבא, החרדים לא ייזרקו לתחתית שרשרת המזון כמו בקדנציה שעברה. אם הח"כים החרדים ישכילו לפחות מכאן ולהבא לשמור על זכות השתיקה, הם יגדילו את הסיכוי שבמו"מ הקואליציוני הבא – תימצא הנוסחה הגואלת לחקיקה.

ח"כ חרדי בכיר הציע בבוקרו של יום ראשון לוותר על התענוג המפוקפק שבהעברת חוק גיוס מתוקן מלא קלקולים. "הרי מה יקרה לנו?" הוא הזהיר וצדק, "גם נאכל את הדגים המקולקלים, גם נשלם וגם נגורש מהעיר".

הנה התזה שהוא הציע – ושלבסוף לא התקבלה: "הרי היועץ המשפטי לממשלה אומר לנו שגם החוק המתוקן אינו חוקתי. ההצלחה הכי גדולה תהיה העברה של החוק בקריאה טרומית. החוק ייתקע בוועדה והמשמעות היחידה שלו תהיה – אספקת חומר תעמולה לקמפיין של יש עתיד. אני גם לא רואה מה הטעם בחקיקת חוק מתקן אחרי הבחירות. הרי ברור לנו שבג"ץ יפסול כל הצעה במרווח זמן מהיר, ואין שום סיבה לוותר על עוד ועוד סעיפים בשביל לא לקבל כלום בתמורה. רבי אהרון לייב הצדיק הצליח למשוך את הליכי החקיקה במשך יותר מעשרים שנה והציל את עולם התורה, אבל אולי הגיע הזמן להרים ידיים לשמיים ולומר די. כמו בגיוס בנות, נבוא לשלטונות ונאמר – מבחינתנו אין שום פשרות. אז אולי יאשימו אותנו בכך שר' שמואל זצ"ל צדק ואנחנו טעינו, אבל אנחנו הרי יודעים שלא יוצאת תקלה תחת ידי צדיקים. עד לשלב הזה עשינו כל שיכולנו בהוראת רבותינו ומשכנו את הזמן במשך שנים. למעלה מזאת, זה כבר לא בכוחנו".

ההצעה כמובן נגנזה ולא צריך להסביר למה ומדוע. גם להביא את הדברים בשם אומרם לא ניתן – מחשש פן יבולע לאומר. נותרנו לבסוף עם חוק לא רלוונטי שיעבור בקריאה טרומית בחסות הדיל עם הערבים על חוק המואזין, ועם התחייבות נוספת, רלוונטית עוד פחות, להעביר בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק מתוקנת בתיאום עם משרד הביטחון, במושב הבא. אז להרים ידיים אי אפשר וגם לא לומר די, אך מה שכן נותר, זה לשאול: עד מתי?




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. דרעי יודע שמדובר בדחיה קצרה בלבד.  

    שריר

  2. עייפתי באמצע הכתבה  

    חרדי

  3. אם יש ח"כ חרדי שהתבטא כך, אני ארנב...  

    מנדל

  4. "חכמי חלם"?  

    משה

  5. אוי אוי כמה רבי שמואל צדק, וכמה רדפו אותו בגלל זה.  

    מודה על האמת