1. עמוד הבית
  2. מחשבים ואינטרנט
  3. טכנולוגיה

4 מהלכים שיחזירו את פייסבוק לגודל טבעי

בצל השערוריות האחרונות, פייסבוק עורכת שינויים רבים בפלטפורמה שלה כדי להבטיח את פרטיות המשתמשים • ואולם גם לרגולטורים יש סט כלים שיוכל להגן על משתמשי הרשתות החברתיות - בהם הטלת קנסות והידוק הפיקוח
Print TheMarker , כ"ד ניסן תשע"ח 09/04/2018 19:11

פייסבוק פייסבוק. צילום: רויטרס



בימים אלה נראה כי ההסכמה היחידה בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקאית היא שכולם שונאים את פייסבוק, לאחר שנחשף כי חברת ניתוח המידע קיימברידג' אנליטיקה השתמשה במידע של 87 מיליון משתמשי פייסבוק מבלי לקבל את הסכמתם.

חשיפת השערורייה האחרונה, בנוסף למעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב באמצעות הרשתות החברתיות, גורמת לרבים בוושינגטון לשקול צעדים להגברת הרגולציה על פייסבוק כדי להגן על פרטיות הגולשים.

להלן כמה אפשרויות שהעלו מומחים בתחום לפתרון הבעיות שנחשפו בפייסבוק. ניתן ליישמן גם על יתר הרשתות החברתיות.

הטלת קנסות בגין דליפה של מידע המשתמשים

קיימברידג' אנליטיקה השיגה את המידע של משתמשי פייסבוק לאחר שהפרה את חוזה השימוש במידע של פייסבוק. כיום, החברות בארה"ב חייבות רק להודיע למשתמשים אם היתה זליגה של המידע שלהם לגורם אחר, וגם זה רק במדינות מסוימות בארה"ב, ובנסיבות מסוימות. לרגולטורים יש רק לעתים נדירות את הסמכות להטיל קנסות על חברות בגין דליפת מידע.

פיקוח על פרסומות פוליטיות

פייסבוק חשפה בשנה שעברה כי היא אפשרה פרסום אלפי מודעות פוליטיות שנקנו על ידי גורמים רוסיים – במה שעשוי להיות הפרה של חוקים שאוסרים על השפעה זרה בבחירות בארה"ב. פייסבוק הודיעה כי תתנה את מדיניות הפרסום ותגביר את השקיפות, כך שגורמים שמעוניינים לפרסם פרסומות פוליטיות ייאלצו להגיש תעודות זהות שהונפקו על ידי הממשל ולספק כתובת מייל שניתן לאמת. בנוסף, המפרסמים יצטרכו לחשוף מי המועמד או הארגון שהם מייצגים וכל המודעות יישמרו בארכיון פומבי.

עם זאת, ועדת הבחירות הפדרלית בארה"ב יכולה לעשות יותר ולהחיל על פרסומות באינטרנט את החוקים הנוקשים שחלים לגבי פרסומות בטלוויזיה ובעיתונים. עם זאת, ועדת הבחירות, שחצויה בין הנציגים הדמוקרטים והרפובליקאים, עדיין לא קבעה חוקים חדשים לגבי הפרסום באינטרנט.

לדרוש מחברות ההייטק לשאת באחריות לפרסום תוכן פוגעני

בשנה שעברה חשף אתר פרופבליקה כי פייסבוק אפשרה למפרסמים להשתמש בכלי לפרסומות ממוקדות, וכי היו מפרסמים שבחרו להתמקד בקהל של "שונאי יהודים". עוד חשף האתר כי פייסבוק אפשרה פרסום מודעות דרושים שמפלות על פי גזע או גיל.

פייסבוק טענה כי יש לה חסינות מתביעות תחת החוק הפדרלי, שרואה במפרסמים אחראים לתוכן ולא בחברות האינטרנט. שני פרופסורים למשפטים מאוניברסיטת מרילנד טענו במחקר שפרסמו ב-2017, כי יש לשנות את החוק, ועל חברות האינטרנט לשאת באחריות לתוכן שמפרסם בפלטפורמות שלהן. "הגיע הזמן לבחון מחדש את החוק, ולהבהיר כי הוא מאפשר חסינות לחברות האינטרנט רק אם הן נקטו אמצעים סבירים למניעת פרסום תוכן לא חוקי", אמר פרופסור דניאל קיטרון, אחד ממחברי המחקר.

הקמת ועדות אתיקה

קיימברידג' אנליטיקה השיגה את המידע של המשתמשים דרך סקר של מבחן אישיות שמילאו 270 אלף משתמשי פייסבוק. החברה טענה כי על פי המידע שאספה מ-87 מיליון משתמשים, היא יכולה לבנות מודל לפרסום מודעות ממוקדות.

ב-2014 ערכה פייסבוק מחקר שבחן את מידת ההשפעה שלה על הגולשים. הרשת החברתית בחנה אם היא יכולה להשפיע על רגשות הגולשים על ידי פרסום חדשות חיוביות בלבד בפיד של משתמשים וחדשות שליליות בלבד בפיד של משתמשים אחרים. לפי המחקר, פייסבוק אכן השפיעה על מצב רוחם של המשתמשים. המחקר עורר ביקורת רבה על פייסבוק בטענה כי מדובר במעשה שאינו אתי.

מחקרים כאלה שמתבצעים באקדמיה דורשים את אישורה של ועדת אתיקה פנימית של המוסדות האקדמאים – אך באינטרנט אין סטנדרטים כאלה. ועדות אתיקה, על בסיס המודל האקדמי, יוכלו לבחון הצעות למחקרים כאלה, ולהבטיח כי המידע של המשתמשים משמש רק למטרות מחקר - ולא למטרה אחרת.


אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.