1. עמוד הבית
  2. לובי נשי
  3. בריאות

האמת מאחורי אחד המושגים הכי מפחידים

מאירועים ביטחוניים דרך מוות במשפחה ועד אירועים משמחים, כל מצב לא רגיל יכול לגרום לגוף ל"טראומה" • מהי טראומה, ממה היא נגרמת ואיך מתמודדים? אורלי סמירה עם התשובות
Print אורלי סמירה , י"א אייר תשע"ח 26/04/2018 12:47

אמבולנס צילום: הדס פרוש/ פלאש 90





המונח טראומה נפשית הפך להיות שכיח בטרמינולוגיה היומיומית בחיים שלנו. לצערנו עקב פיגועים, תאונות דרכים ומציאות החיים פה בישראל, נולדו הרבה נפגעי נפש הסובלים מטראומה. לא פעם אנו נוטים לראות גם אירועי חיים כמו פיטורין, גירושין, קשיים בעבודה או במשפחה כ"טראומה".

טראומה נוצרת כאשר אין לאדם כלים להתמודד עם אירוע מלחיץ או מפחיד. קיימת רשימה מסודרת של אירועים שכאלה, כשבין האירועים המועדים ביותר נמצאים מוות של אדם קרוב, גירושין או פיטורין. בהמשך הרשימה נמצאים אירועים שאמורים להיות משמחים, כמו סיום בית ספר תיכון או חתונה, אך שבאופן מעשי אירועים אלו – למרות שאמורים להיות נעימים - יכולים להחוות על ידנו כאירועים מלחיצים המביאים אותנו לבקש סיוע של איש מקצוע.

תגובת חרדה עקב טראומה נפשית היא תגובה המעוררת אצלנו מתח. במקרים אלו המגיב עסוק במחשבות בלתי פוסקות על מה שקרה, הוא מודאג או חושש לעתיד, הוא אינו שקט ואינו רגוע. שכיח לראות סימנים גופניים כמו מתח בשרירים, אי נוחות בבטן ועד שלשולים ובחילות, הזעה מוגברת ואפילו רעד בידיים ותחושות זרמים בגוף.

האדם המגיב בחרדה לרוב יחוש ויראה טרוד, יהיה מוצף מחשבות וחששות. אומנם יש המגיבים בחרדה ומפנימים זאת, אך יש גם כאלה המבקשים לדבר על האירוע ללא הפסקה. כך או אחרת, ההתעסקות הבלתי פוסקת במה שאירע וגרם להיווצרות טראומה נפשית – אינו מקדם את האדם, אלא למעשה, רק מחמיר את סבלו ומבלבל אותו יותר.



צילום: Pixabay

לפעמים אדם מגיב בדיכאון בעקבות האירוע הטראומתי, ובניגוד לאדם החרד, אשר נראה חסר שקט, האדם המגיב בתגובת דיכאון לאחר טראומה נפשית הינו שקט יתר על המידה. לעיתים הוא עצוב ומצב רוחו ירוד, אך פעמים רבות הוא מרגיש פחות הנאה, פעילויות שעשה בעבר ואשר הסבו לו הנאה הופכות להיות פעילויות חסרות טעם וצבע אשר אינן גורמות סיפוק.

יכולים גם להופיע: ירידה בתאבון וחוסר חשק לאכול או עליה בתאבון עם ירידה במשקל, קשיי שינה כמו קשיי הירדמות או יקיצה מוקדמת. ירידה באנרגיה ועייפות, ירידה בריכוז. התפקוד יכול גם הוא להיפגע, כלומר יש פגיעה ביכולת לתפקד בעבודה ובמשפחה. לעיתים אנשים מגיבים אל טראומה נפשית הן בסממנים דיכאוניים והן בסממנים חרדתיים, או אז מדובר בתגובה מעורבת.

מבין שלל האופציות לטיפול בטראומה, בחרתי להתמקד בטיפול עצמי.

בעקבות האירוע הטראומתי האדם נמצא במצב של מתח וחרדה שלא מצאו פורקן בזמן האירוע עצמו. הן הנפש, הן הגוף מחפשים דרכים שונות לפרוק מתח זה. עזרה העצמית באה לידי ביטוי במתן אפשרות למערכת גוף נפש לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב וזה להתאזן. פורקן המתח בדרכים שונות הוא חלק מהמנגנון הטבעי של האיזון והמטרה שאנו צריכים להיות ממוקדים לעברה היא "האיזון"

1.חשוב מאד לא למנוע מהגוף שלנו לשחרר מתח, הגוף משחרר מתח בצורות שונות שלעיתים נתפסות על ידינו כאובדן שליטה אך אל לנו להיבהל מאובדן שליטה זמני. אנו צריכים לזכור שהגוף שואף להתאזן, הוא יודע איך לעשות זאת בדרכו שלו לפי הצרכים שלו. רעידות, פיהוקים, עייפות, ורצון לישון, בכי בלתי נשלט, צחוק בלתי הגיוני, רצון לתנועה ולתזוזה – חשוב שלא נעצור את שהגוף דורש.

2. עלינו להאט את הפעולות/תגובות שלנו לכל דבר שניתן, התנועה האיטית והפעילות בסבלנות משדרת לגוף "אל תדאג הכל בשליטה" הסכנה נגמרה אין צורך להישאר במצב הישרדותי, וכך אנו מעבירים מסר לתת מודע שלנו: "אתה יכול להירגע".

3. לאחר טראומה הגוף שלנו במצב הישרדותי, וכל ההחלטות שנקבל לא תהינה שקולות אלא תגובתיות למצב הטראומתי שבו אנו נמצאים. לרוב, ההחלטה לא תהיה מועילה לטווח ארוך, לכל היותר ההחלטה תהיה מועילה לטווח הקצר, מה שעלול בסופו של דבר לגרום לכך שנצטער על אותה החלטה.

4. חשוב להימנע משתיית משקאות מעוררים כמו קולה קפה ותה או משקאות אחרים רווי סוכר, קופאין או אלכוהול. משקאות כגון אלו פוגמים בתהליך ה"התאזנות" הטבעי ומוסיפים "רעש" למערכת שממילא רועשת בעקבות האירוע הטראומתי.

5. לכל אחד יש אדם שאוהב ומעריך אותו, זה הזמן ליהנות מחברתו. חשוב שנשתף אנשים קרובים בחוויה, השיחה על הנושא היא גם סוג של פריקת מתח וגם אפשרות לקבל אישור לרגשות שאנחנו חווים, לכן חשוב שנבחר את האנשים שאנחנו משתפים בקפידה.

חשוב שנבחר אנשים שאוהבים ומעריכים אותנו ואת שיקול דעתנו. חשוב שנזכור שהפחד והחרדה שאנחנו חווים אינו נחלת האנשים שאנחנו משתפים ולכן אין לנו צורך לגונן עליהם כאשר אנחנו "שופכים" את ליבנו אליהם.

לא תמיד טיפול בטראומה באופן עצמאי יכול להיות מספיק ולפעמים יש צורך להיעזר באיש מקצוע. אם אנחנו צריכים עזרה חיצונית חשוב שנחפש את האדם שיצור אצלנו תחושה של אמון. כי אחד הדברים החשובים בקשר בין מטפל למטופל זו הכימיה שתאפשר לנו לעשות מסע של ריפוי.

אורלי סמירה היא פסיכותרפיסטית CBT ויועצת זוגית





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.