1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. תנצב"ה

המצבה שגרמה לבקשת מחילה: הסיפור שמסעיר את הרחוב החרדי

מודעת פרסום לשיפוץ מצבות שנמצאה בלוויה בירושלים, הפכה לסיפור מטלטל, שמרגש את הרחוב החרדי בשבוע האחרון • 'בחדרי חרדים' מביא את הסיפור המלא שגרם למשפחות רבות ואנשים רבים שהיו מסוכסכים, להשלים זה עם זה • מיוחד
Print משה ויסברג , י"ג אייר תשע"ח 28/04/2018 21:12

דוד קלצקין הרב דוד קלצקין מחברה קדישא חסידים. צילום: קובי הר צבי



סיפור על מצבה בירושלים שסופה בבקשת מחילה, מסעירה בימים האחרונים את הרחוב החרדי על כל זרמיו. אין קו משפחתי שבו לא סופר הסיפור בהקלטה ממספר הסיפור הרב דוד קלצקין שבשיחה עם 'בחדרי חרדים' אישר את הסיפור, וחשף כי הדברים צפויים להתפתח.

בנוסף, נפתחו כמה וכמה קווי טלפון, המשמיעים שוב ושוב את ההקלטה של הרב קלצקין מספר את הסיפור.

מדובר בסיפור לא שגרתי, מתגלגל, שהחל לפני 50 שנה בתל-אביב, המשכו בגדרה לאחר כמה שנים, לפני כ-12 שנה עבר לירושלים ולפני שבוע התפתח בצורה מפתיעה עד לסיום המשמעותי והדרמטי בשבת שעברה.

השבת, (פרשת אמור) לפני ברכת המזון בטיש בסעודה שלישית בחצר חסידות פינסק קרלין בירושלים ביקש הרב דוד קלצקין לדבר.

הגבאי, שאל את הרבי שאמר לו - "שידבר". הרבי חשב שהוא רוצה לספר את הסיפור שוב. והרב קלצקין אמר שכולם מכירים את הסיפור, רק הוא רוצה להגיד שכל הפרסום והחיזוק שיצא מהסיפור הזה זה רק בזכות הרבי שהתלהב והדליק נר ולמד משניות ואמר ללמוד לעילוי נשמת.

מי שהעלה על הכתב את הסיפור הוא אחיו ישראל אהרן קלצקין: "בימים אלו של ספירת העומר שבהם אנו מתאבלים על פטירת 24 אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו על שלא נהגו כבוד זה בזה, סיבב הקב"ה ענין מופלא של השגחה פרטית שהחל לפני כחודש ימים וחוזר אחורה יובל שנים, ומסתיים בסוף טוב, שמוסר השכל בצידו".

"הסיפור המופלא דלהלן אירע זה עתה עם אחי הרב דוד קלצקין, ראש הדגל של חברה קדישא חסידים בירושלים, ואני כותבו כפי ששמעתי ממנו".

1

בתוקף היותי ראש הדגל של חברה קדישא בירושלים, מבקר אני בבתי העלמין הר הזיתים והר המנוחות כמעט מידי יום ביומו. לפעמים, מספר פעמים ביום, ובמסגרת עבודתי כבר התוודעתי להרבה סיפורים מרגשים ועניינים של השגחה פרטית רבים מספור, אך מה שאירע זה עתה עולה על כולנה.

תחילת חודש ניסן תשע"ח:

בעת השתתפותי בהלויה הבחנתי על הקרקע בין הקברים, בדף פרסום של מישהו שעוסק בשיפוץ מצבות, וכיוון שבמסגרת עבודתי אני עוסק אני גם בתחום המצבות, הרמתי את הדף, תחבתי אותו לכיסי והמשכתי בעבודת הקודש.

כ"ו ניסן תשע"ח:

יום גשום וסוער בירושלים, חזרתי בערב מהלוויה בהר הזיתים כשבגדי מלוכלכים מבוץ, החלפתי בגדים, הוצאתי את תכולת הכיסים והנחתים על השידה.

2

הרבי מפינסק קרלין. צילום: שוקי לרר
הרבי מפינסק קרלין. צילום: שוקי לרר


כ"ז ניסן תשע"ח:

טרם יציאתי לתפילת שחרית אני ממיין את המסמכים וגוזר דינם: מי לאשפה ומי יחזור לכיסי. ביניהם, אני רואה את אותו 'מנשר פרסום' של משפץ המצבות הנ"ל, כבר עמדתי להשליך אותה לאשפה, אך מידת הסקרנות שבי גרמה לי אינסטינקטיבית להסתכל עליו. ראיתי תמונה של 2 מצבות, מצד ימין: תמונת מצבה ישנה מאובקת עם הכיתוב 'לפני' ומצד שמאל אותה מצבה, רק לאחר ניקוי ושיפוץ והכיתוב 'אחרי', אני מתאמץ לקרוא את האותיות הקטנות שעל גבי המצבה וכך כתוב שם:



"פ"נ האשה עטקה טייבה ע"ה בת הרב דוד שחור ז"ל". בהמשך כתוב: "זכתה להיקבר בקברי אבותיה מה שלא זכו אחיותיה הצ' חי' וסאניה הי"ד".

כיוון שלא כתוב אמנו ולא כתוב שם בעלה, ומכך שאחיותיה נהרגו על קידוש השם, הסקתי שמדובר בניצולת שואה שמתה ערירית ללא זש"ק. בסיום כתוב: נפטרה כ"ז ניסן תשל"א. מיד הבזיק במוחי שהיום מלאו 47 שנים לפטירתה של הגלמודה, וראיתי בכך השגחה פרטית נדירה שלאחר ימים רבים שהפתק מונח בכיסי אני קורא אותו בדיוק ביום ה'יאר-צייט'.

בתפילת שחרית בביהמ"ד פינסק קרלין אמרתי קדיש לע"נ, לאחר התפילה סיפרתי לאדמו"ר שליט"א ולציבור המתפללים את המעשה, כולם התרגשו מהסיפור והדליקו נרות והאדמו"ר בעצמו פתח משניות והחל ללמוד לע"נ, ומי רואה אותו לומד ואינו מצטרף?.

לאחר התפילה חשבתי לזכות עוד כמה יהודים במצוות חסד של אמת, סיפרתי את הסיפור בקו המשפחתי (וואטספון), משם עבר הסיפור לקווים אחרים ועי"כ התפרסם הדבר והגיע לאלפי אנשים שאיני מכירם שאף הם עשו דברים טובים לעילוי נשמת הגלמודה הנ"ל.

3

ראיתי שהסיפור צובר תאוצה, טלפנתי לבעל הפרסומת ושאלתיו על פרטי המצבה, סיפר האיש שמזה שנים הוא עובד בתחום ומפעם לפעם הוא ביקש מלקוחותיו רשות להדפיס תמונת מצבת קרובם לצרכי פרסום, אך כצפוי איש לא הסכים מפני כבוד המשפחה, וכי מי רוצה שמצבת קרובו תדגמן בפרסומת?.

יום אחד פנה אלי הגאון רבי בנימין רימר מראשי ישיבת טשעבין בירושלים (חתנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל) וביקש לשפץ מצבה של קרובת משפחתו (אחות זקנו), סברתי שבמקרה הזה שאין משפחה קרובה שיכולים להיפגע אולי זו הזדמנות, לשמחתי הרבה הרב הסכים, בהסבירו שיתכן שיצא מזה בעתיד טובה לנשמת הגלמודה שמישהו יעשה משהו לטובת נשמתה, וכך מודעת הפרסום מסתובבת כבר מעל 12 שנים. אמרתי לו: חכם עדיף מנביא וסיפרתי לו בהתפעלות על המקרה שבדיוק ביום היא"צ קראתי את הפרסום.

כיון ששמעתי כך, התקשרתי תיכף להרב רימר לספר לו את הדברים ובעיקר לשמוע פרטים נוספים על הנפטרת, וכך סיפר: היא עלתה לארץ בשנת תרצ"ד, מס' שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, וחייה ניצלו בזכות מעשה מסירות נפש, כדלהלן: לפני שנים, הם גרו ברוסיה בעיירה מינסק, באותה תקופה הסתבך אביה ר' דוד שחור עם רשויות המס ברוסיה, (יתכן שהרוסים שמעו ששם משפחתו 'שחור' והסיקו מכך שהוא עובד ב'שחור' יא"ק) לילה אחד הגיעו סוכני הקג"ב לעצור אותו. בתו טייבה פתחה בצעקות לשוטרים ואמרה: תעזבו אותו, אני זאת שעשיתי את עברות המס ואבי לא קשור כלל לעסקים, לאחר ויכוחים ובנס גלוי הם עזבו את הבית בידיים ריקות, כנראה לא היה להם כל צורך בנשים לעבודות בסיביר וכך ניצלו חייו. אך האדמה שבערה מתחת לרגליהם גרמה להם לעזוב את רוסיה ולעלות לארץ הקדושה, שתי אחיותיה המוזכרות במצבה כבר היו נשואות אז, נשארו שם ונספו במלחמה הי"ד.

בשנים הראשונות הם גרו בירושלים בבתי ברוידא ולאחר פטירת הוריה שנקברו בהר הזיתים עברה לגור במרכז הארץ, שם עבדה מעל עשרים שנה כרוקחת קופ"ח בתל אביב, לאחר מכן עברה לבית אבות. וכפי שרשום על המצבה חילקה כספים רבים לצדקה ולמוסדות התורה. ממשיך הרב, למדתי בישיבה בבני ברק והייתי משתדל לבקרה אחת לשבוע, ובבין הזמנים ששהיתי בירושלים ביקשתי מאחי שיואיל לבקרה במקומי, ביום חמישי כ"ז ניסן תשל"א הוא הגיע לבקרה ולחרדתו מצא אותה גוססת, זכתה שהספיק לומר עמה וידוי וקבלת עול מלכות שמים והחזירה את נשמתה ליוצרה, קברנו אותה בירושלים סמוך לקבר אביה.

בשלב זה הוספתי לקו המשפחתי גם את החלק הזה שגם הלך והתפרסם כתוספת משלימה לסיפור ההשגחה פרטית.

4

ביום שני השבוע ח' אייר תשע"ח אני מקבל טלפון מיהודי שהזדהה בשם אהרן, וכה היו דבריו המצמררים: הסיפור שהתפרסם בשבוע האחרון על ידך הגיע גם אלי בדרך פלא, ומיד כאשר שמעתי את פרטיה נעשה כל בשרי חידודין חידודין.

וכיון שעל ידך אירע הפרסום והמכשה הגיע לאוזניי אספר לך דברים כהוויתן:

לפני כ-50 שנה, הייתי אז בחור צעיר, ואירע שנכנסתי לקופת חולים בתל אביב לרכוש משחה מסוימת שנצרכתי למרוח על עורי, בהגיעי הביתה פתחתי את האריזה והתברר לאכזבתי שזו איננה המשחה הנכונה, התמלאתי כעס על בית המרקחת וחזרתי לשם זעוף פנים בטענות למה רימו אותי, ודרשתי שיחליפו את זה במשחה המתבקשת.

הרוקחת, ענתה לי שאין אפשרות להחליף לאחר שכבר פתחתי אותה, כעסי התגבר והאשמתי אותם במחדל. מתברר שיחד איתי עמד שם עוד לקוח שביקש משחה ובטעות התחלפו היוצרות, אך בעוד הראשון הגיע מיד להחליף בחזרה, אני פתחתי כבר את האריזה ולכן לא הסכימו להחליף לי אותה, התחלתי לזעוק ולהשתולל, ענתה לי הרוקחת לא אני שירתתי אותך, נקרא לגברת טובה הרוקחת, מיד יצאה הגברת מחדרה לשמע הצעקות, ואכן זיהיתי את הגברת המבוגרת שאצלה רכשתי את המשחה, אך כבודי האבוד לא נתן לי להודות בטעות שעשיתי, וכדרכם של אנשים האשמתי אותה בטעות, וכך המשכתי לצעוק, היא לא ענתה, בתגובה זרקתי את המשחה על השולחן ופלטתי משפט נורא "לילדים שלך תשתמשי עם המשחה הזאת", שקט השתרר. גברת טובה לא הגיבה אך פניה האדימו, גם ראיתי שהמוכרת הסתכלה עליה ברחמנות ובכאב, עזבתי את המקום בפחי נפש.

5

לאחר כמה שנים, כבר הייתי מאורס בשעטו"מ, ושבת אחת אחה"צ אני יושב בבית הכנסת השכונתי ומאזין לשיעור במסכת אבות והרב קורא בפרק ב' משנה ו' את הסיפור הידוע על הלל הזקן שראה גולגולת אחת שצפה על פני המים ואמר 'על דאטפת אטפוך' וכו'. פירוש: נהרגת מפני שהרגת אחרים, ומי שהרגך אף הוא סופו ליהרג, וציטט הרב את דברי הרמב"ם בפירושו על המשנה: 'אמרו חכמים, במידה שאדם מודד, בה מודדים לו, וזה דבר הנראה לעין, בכל עת ובכל זמן ובכל מקום, שכל מי שיעשה רע ויחדש מיני החמס ופחיתיות שהוא עצמו יוזק מן רעות ההם בעצמם, מפני שהוא למד מלאכה שתעשה נזק לו ולזולתו' הטעים הרב ואמר: הרי ידענו כי מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות, ממשיך הרמב"ם ומפרש: 'וכן כל המלמד מעלה שמחדש פועל טוב מן הטובות, יגיעהו תועלת הפועל ההוא, מפני שהוא מלמד דבר שיעשה טוב לו ולזולתו' מוסיף הרמב"ם ומשבח את הפסוק וכותב: 'ודברי הכתוב בזה טובים מאוד (איוב לא יא) כי פועל אדם ישלם לו' כפי הפתגם הידוע 'וואס מען טוט טוט מען זיך'.

פתח הרב ספר איוב והקריא את דברי המלבי"ם על הפסוק הזה שמסביר: שענין זה, שהעושה רע לזולת גורר רע על עצמו והעושה טוב לזולת גורר טוב על עצמו, אינו בתורת שכר או עונש, אלא מציאות בטבע, וכשם שהמכניס ידו לאש ונכווה מכך, אין זה עונש כי אם פועל יוצא בטבע, וכן האוכל ושבע אין השובע שכר על האכילה כי אם פועל יוצא בטבע שהטביע השי"ת בעולם, כך העושה רע מושך על עצמו רע כפועל יוצא ועאכו"כ העושה טוב מושך טוב על עצמו וסובביו.

סיים הרב ואמר: שמי שכבר נכשל וגרם רע לזולת עדיף שיבקש את סליחתו לפני שיוזק. כיון שעמדתי אז לפני נישואיי, חשבתי לעצמי שחתן מוחלין לו על על עוונותיו וזהו הזמן לבקש סליחה ומחילה מחברים ומלמדים שפגעתי בהם וכן מקרובים ובני משפחה וכו', ואכן כך עשיתי, וכולם מחלו כמובן. אך אותו סיפור כלל לא עלה בזכרוני אז ולכן לא עלה על דעתי ללכת לפייסה ולבקש סליחתה. באותו קיץ נישאתי באושר לרעייתי מלא תקוה לחיים מאושרים, אך לצערנו עובר שנה עוד שנה ועוד שנה והבית ריק, פנינו לרופאים, עשינו כל מיני טיפולים וסגולות, וילדים אין.

6

יום אחד הזדמנתי ליד אותו בית מרקחת בת"א ונזכרתי בסיפור המשחה הנ"ל, החלטתי להכנס לפייסה, ואולי ע"י כך תבוא ישועתי. אני נכנס לבית המרקחת מבקש את גברת טובה, הם מסתכלים עלי בתימהון, ואומרים: אתה מתכוון לטובה שחור? היא כבר לא עובדת כאן כמה שנים והועברה לבית אבות של כללית בגדרה. באותו רגע לא היה לי פנאי לנסוע לשם, והענין שוב פרח מזכרוני, אך לאחר תקופה נסעתי פעם אחת בכביש בינעירוני ואני רואה שילוט 'גדרה' מיד נזכרתי מהמקרה, והחלטתי להיכנס לעיר ולחפש את בית האבות הנ"ל, אני נכנס ומברר בקבלה על אשה בשם טובה שחור, ולצערי נאמר לי שהיא נפטרה כמה שנים קודם לכן, לשאלתי היכן קבורה לא ידעו לענות, אך את שם אביה ידעו לומר לי "טובה בת דוד שחור" ושע"פ הרישום שלהם היא נפטרה בכ"ז ניסן תשל"א ללא ילדים.

מאוכזב עזבתי את המקום ופניתי לחברות קדישא בעיר ובאזור מרכז הארץ, אך לא מצאתי שום מידע עליה. הרבה ברירות לא נשארו לי, החלטתי לעשות כמיטב יכולתי לטובת נשמתה, וכך אני שומר מזה שנים את יום פטירתה, לומד ומתפלל לעילוי נשמתה.

7

וכך ממשיך אהרן את סיפורו בסערת רגשות: לפני כ-15 שנים, בוקר אחד אני קם משנתי בתחושה מוזרה בפניי, אני מסתכל במראה, עיניי חשכו למראה צורת פניי שהתעוותו ע"י עיוות שפתיי, ועקב כך גם הקול שלי השתנה בצורה מוזרה.

קיויתי שזה משהו ארעי שיחלוף לאחר כמה שעות, אך מהר מאוד התבדיתי. פניתי לטובי הרופאים שלא ידעו לעזור לי, אמנם היתה אפשרות לעשות ניתוח שסיכוייו חלשים מאוד, אך זה, ירד מהפרק בשל הסיכון.

כאבי הנפשי היה קשה מנשוא, שימשתי עד אז עשרות שנים כבעל קורא מדי שבת בבית הכנסת וכן אמרתי שיעורים מדי יום ובעל תפילה נעים הייתי בשבתות ובימים נוראים וכו', וכעת עקב עיוות קולי לא הייתי מסוגל להמשיך במשרותיי אלו, בנוסף לגודל הבושה מעיוות הצורה, הלכתי לגדולי ישראל לבקש ברכות, אחד מהם ענה לי שאולי אחפש לתקן משהו שקשור לפה ולדיבור. אני מנסה לשחזר ואין מוצא, לא ידעתי את נפשי, התפללתי להקב"ה שיאיר את עיני, כך עברו עלי שנים רבות עד שהסביבה התרגלה לקולי המשונה ולפרצופי המוזר.

8

בתחילת שבוע שעבר ב' אייר תשע"ח אני שומע בביכ"נ סיפור על השגחה פרטית שאירע זה עתה ליהודי מירושלים בשם ר' דוד קלצקין, שמצא פרסום של משפץ מצבות שעליה רשום השם 'עטקה טויבה בת ר' דוד שחור' בדיוק ביום ה'יאר-צייט' שלה והיא קבורה לפליאתי בהר הזיתים.

לאחר עשרות שנים שחשבתי שהיא ודאי קבורה בגוש דן, פניתי לחברה קדישא בירושלים ואמרו לי היכן היא קבורה (כמה שורות אחרי קברו של האדמו"ר מלעלוב זצ"ל שנפטר ביום כיפור תש"ע), ידעתי היטב מה עלי לעשות, וכבר ביום חמישי עליתי ירושלימה, נכנסתי לישיבה וביקשתי מכמה בחורים שיצטרפו אלי בתשלום להר הזיתים, אמרתי את המשניות עם שם האשה ואותיות נשמה, לאחמ"כ חלצתי נעליי פרצתי בבכי נורא שנמשך דקות ארוכות ואמרתי 'חטאתי לאלקי ישראל ולטייבא עלקא ב"ר דוד' כפי הנוסח המופיע בשו"ע, ביקשתי סליחה ומחילה מכל ליבי, הציבור ענה 3 פעמים מחול לך, משם המשכתי לכותל המערבי בתחושה מרוממת ומשחררת, כי הרגשתי שמן השמים סיבבו את כל סיפור ההשגחה פרטית עם ביום היא"צ כדי שישועתי תבוא.

התפללתי מנחה וערבית בבכיות עצומות כפי שטרם התפללתי בחיי, נתתי צדקה לעילוי נשמתה והבטחתי לאבא שבשמים שאם תבוא הישועה אפרסם את הנס בכל דרך אפשרית.

9

בבוקר שבת האחרון, ו' אייר תשע"ח, אני קם ממיטתי ללכת לתפילה, אני שוטף את פניי ומסתכל במראה והנה שב עורי כבימי קדם, לא ייאמן, הפנים התיישרו כפי שהיו לפני 15 שנה, הרמתי שאגה, אשתי חשה לכיווני ולא מאמינה למראה עיניה, אני מתחיל לדבר והנה הקול שלי חזר לקדמותו כבימי עלומיי, צעדתי לבית הכנסת בריקוד, ידעתי היטב מי הרופא, רופא כל בשר ומפליא לעשות.

והנה מגיע קריאת התורה ומסובב כל הסיבות סיבב שהבעל קורא נהיה צרוד ואין מי שיחליפנו, מנסים לחפש מחליף ואיש לא ניגש, בפרט שזה שתי פרשיות, אחרי מות-קדושים. עשרות שנים הייתי בעל קורא עד לאותו מקרה שמאז לא ניגשתי, אני קם ממקומי וניגש לבימה ופותח בקריאה 'אחרי מות שני בני אהרן' לפתע עלה לי כל הרגש הצבור בתוכי ופרצתי בבכי נורא מול כל הקהל, כך שתי דקות של שקט ומבוכה עד שהצלחתי להמשיך, כל הציבור היו בהלם לקול הנפלא שחזר אלי לאחר שנים, ואז גם הבחינו שצורתי חזרה לאיתנה. לאחר התפילה הודעתי שבמוצ"ש תתקיים סעודת מלוה מלכה רבתי לכל הציבור, שם סיפרתי את הסיפור המלא כפי הבטחתי בכותל המערבי.

וכאן מוסיף לי אהרן: לאחר מאמץ השגתי את הטלפון שלך, איני מכירך ואינך מכיר אותי, אך דע לך שלא בכדי סיפור ההשגחה פרטית התפרסם בכל הארץ, מן השמים סיבבו שזה יתפרסם עד שיגיע אלי, שאזכה להיוושע לאחר שנים של סבל בזכות פרסום הסיפור, וכעת תפרסם בבקשה את החוליה הזאת שסיפרתי לך זה עתה.

סוף דבר יהודים יקרים, אחיי ורעיי, מסיים ר' אהרן, פגעתם בזולת? אל תחכו שנים עד שכבר יהיה מאוחר, תיכנעו ותבקשו סליחה גם אם סבורים אתם שצדקתם ולא תצטרכו לעבור את הסבל הנורא.

אחרית דבר אחי ר' דוד מוצף בימים אלו בטלפונים מאנשים שהסיפור הגיע אליהם, והם מספרים כי השלימו עם אנשים שהיו מסוכסכים איתם שנים רבות, חברים ובני משפחה, ועוד כהנה וכהנה.

ישתדל כ"א להרבות שלום בין אחים, טול עט וניר, רשום לפניך רשימה של מי שאתה חושב שאולי נפגע ממך, וכמובן יש להתפלל ולבקש מה' שירענן את הזכרון ויכון הדרך, כי מי יודע מתי פגע במאן דהו ושכח וה' תובע את עלבונו. וגדול השלום שעי"כ נקרב את הגאולה בב"א.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כמה מחייב וכמה מרגש  (ל”ת)

    חרדי

  2. מדהים, כדאי לעשות מזה סרט לציבור הכללי  

    אהרן

    • אכן גם אצלנו יש יוצרים מוכשרים וד"ל. (ל”ת)

      חי בסרט

  3. ישר כח על הסיפור  

    ישראל

  4. ונפלאותיו לפני אדם זה מביא את האמונה החזקה ביותר  (ל”ת)


  5. אולי מישהו יכול להסביר מה הייתה ההיסטריה שלו על המשחה ? לא הבנתי מה כ'כ הכעיס שהחליפו לו משחה  


    • כעס זה לא תמיד דבר הגיוני ושכלי 

      בן תורה

    • להאשים מישהי מסויימת בתקלה ולבזותה ברבים 


    • הסבר על השאלה 

      שולי

  6. החצי הראשון מלא רגש ולא הצלחתי להבין מה המסופר. תכתבו קצת יותר ענייני ותאבדו פחות קןראים  (ל”ת)


  7. מדהים! מחזק! אמין לכל מילה  (ל”ת)

    ישראלי

  8. פשוט מדהים!!! אין ביטוי אחר!! ישתבח שמו לעד!!!  (ל”ת)


  9. וואו  


  10. מדהים ומפעים. אין מילים  (ל”ת)


  11. סיפור המצבה  

    ש.ק.

  12. אז נפסיק לרדוף ולהציק לחיילים הקדושים ?  (ל”ת)


  13. אבל לא הוספתם האם הוא זכה לילדים בסוף?  (ל”ת)

    נועה

    • בקשת הסליחה על המצבה היתה ב ד' באייר תשע"ח..... 

      יצק

    • הוא אימץ 2 (ל”ת)


    • רק לפני שבוע נושע 

      יעייקל

    • ילדים 

      חנניה

  14. בתאריך הזה בכלל לא ירד גשם  

    קשקוש

    • בכ"ה ניסן תשע"ח 10/04/2018 ירד 10.7 מ"מ גשם בירושלים, הנתונים מאתר שמ"ט (ל”ת)


  15. מרגש עד דמעות  (ל”ת)

    החוזר לסורו

  16. צעד 9  (ל”ת)


    • 15 שנים של חוסר אונים  (ל”ת)


  17. הכל לע"נ הטהורה  

    יוסי

  18. האם נולדו לו ילדים לאהרון  


    • האהרן הזה לא היה ולא נברא. 


    • קודם תמצא לי את אהרן ואז נוכל לשאול אותו... (ל”ת)


    • לצערי לא נולדו לו ילדים (ל”ת)

      רבקה

    • הוא אומר שהוא מקווה שבזכות פרסום הסיפור בע"ה יהיה ישועה בקרוב (ל”ת)


    • ילדים 


  19. חסד של אמת  


  20. בעזרת השם תוך 9 חודשים בן זכר....  (ל”ת)

    טובה

  21. לכל מי שרוצה ללמוד לעילוי נשמתה עד כמה שידוע לי לאביה קראו רבי יוסף דוד שחור ולאמה קראו חיינע רחל  

    ממשפחת שחור

    • מי הוא אותו ר' יוסף דוד שחור ןכיצד קשור למשפחת שחור הירושלמית ? כידוע ביתו של ר' יוסף דוד ממיר נישאה לר' משה שחור אבי ר' חיים לייב שחור גיסו של הנצי (ל”ת)


  22. מכיר מקרוב את הסיפור פשוט מדהים ומרגש ומפחיד  (ל”ת)


    • אז אולי תספר איפה אהרן הזה שאף אחד לא שמע על קיומו. (ל”ת)

      מנדל

  23. גם אם לאבדיוק באותו יום- האדמה הייתה בוצית מיום לפני  

    צצ

  24. אדרבה שיקום אחד כאן ויעיד ויאמת, שהוא מזהה/מכיר את ר' אהרן לפני ואחרי..  (ל”ת)

    שלום

  25. אהרון עלה רק בשבוע האחרון על קברה לבקש מחילה.  

    אני

  26. שימו לב לא לזלזל בבחינות לתלמוד תורה וסמינר בעיקבות מוצא....  (ל”ת)


  27. מרגש מאוד..! אם פגעתי במשהו מבקש שיסלח וימחל לי בלב שלם אהרון משה בן חיה יפה  (ל”ת)

    אהרון

  28. אולי כדאי גם להתרגל למחול  


  29. הסיפור הסתיים לפני שבוע  (ל”ת)


  30. yiddish  

    ben israek

  31. גם אתם צריכים מהיום והלאה להיזהר בכבודם של אנשים  (ל”ת)

    נפגע מחדרי חרדים

  32. המצבה שגרמה לבקשת מחילה  

    ני יורק

  33. גזל שינה זה סכנה אל תזלזלו בזה !!!  

    תפרסמו את התגובה בבקשה

    • תוסיף רמקולים. תרבות משתמשי דרך זוועתית. יחנאות. מעקב אחר השני ושפיטתו. 

      צער