י"ט ניסן התשפ"ד
27.04.2024

"אנו נשים קיצוניות לצד השני, כדי לתת 'קונטרה' לפריצות"

"יש קבוצות ששונאות אותנו כי אנחנו יותר צנועות מהן" • מונולוג נדיר של ל', חברה ב'כת השאלים', תושבת מאה שערים, בת 42, לובשת 'שאל' בשש שנים האחרונות

חברות בכת. צילום: יעקב נחומי
חברות בכת. צילום: יעקב נחומי



'העדה החרדית' החליטה בתחילת השבוע לנדות את 'כת השאלים', המכונה גם 'כת הטאליבן'. בתחילת השבוע חשף אתר 'בחדרי חרדים' את מכתב בד"ץ נגד התנהלות משפחות הכת ועל החובה להתרחק מהם ככל האפשר.

עוד בנושא:
'העדה החרדית' נגד כת ה'טאליבאן' • חשיפה

הבוקר (ג) מפרסם העיתונאי עקיבא נוביק בעיתון 'ידיעות אחרונות' מונולוג של בעלת משפחה, תושבת שכונת מאה שערים, הנמנית על 'כת השאלים'.

את המונולוג העבירה כמכתב לחברתה, בשל הקושי לעכל כי היא כותבת לעיתון חילוני. המכתב נשלח אל שכנתה החרדית, ובעלה העביר אותו אל כתב העיתון.

"אל תקראו לי טליבאנית", כותבת האישה. "אין לי קשר לארגונים של גויים, ואני לא משייכת את עצמי על פי סממן לבוש כזה או אחר. מה אני כן? אני אישה צנועה. אני אישה שמשמרת מסורת עתיקה ויפה של צניעות, ולא הולכת אחרי פיתויי העיניים. כשאני יוצאת לרחוב, מכסה שאל את ראשי אך פניי גלויות.

כשגבר חולף על פניי, אני מסתירה אותן בעזרת משיכת שתי קצוות הרדיד. ישנן גם נשים צדיקות המכסות תדיר גם את פניהן. בתקופה האחרונה רווחת ביקורת, צעקות ברחוב והשפלות כלפי נשים כמונו, הנוקטות כללי צניעות מוקפדים, ואף תלונות רשמיות כלפי מה שהם מכנים "כת השאלים", כאילו שהם יודעים מה זה שאל ומה זו כת".

"השאל הוא מנהג קדום וקדוש"

"ראשית, ברצוני להבהיר: לא קיימת אף כת. מה שכן, ישנן יותר ויותר נשים שמקפידות ללכת בצניעות כפי ציווי השם. גם אני זכיתי להיות אחת מהן. כידוע, בשעה שהקדוש ברוך הוא יצר את האישה, על כל איבר ואיבר הוא אמר "היי צנועה". כך כתוב במדרש. הדבר מחייב כל בת ישראל באשר היא.

לצערנו, בדור האחרון מצב הצניעות ירד פלאים והגיע לשפל המדרגה. נשים חרדיות לא מתביישות ללבוש בגדים פרוצים, כמו אופנת הבגדים הצרים והקצרים המזעזעת. עד כדי כך הקצינו במלבושי הפריצות, עד שלפעמים אי אפשר להבחין בין אישה חרדית לבין דוגמנית חילונית, השם ירחם.

כנשים, מוטלת דווקא עלינו החובה להקצין לצד השני כדי להרבות קדושה. אנחנו משתדלות להיות קיצוניות לצד השני כדי לתת להן 'קונטרה' ולהסיר את חרון אף השם על הפריצות הזו. זו בדיוק הסיבה לכך שאימצנו את לבוש השאל.

אני מדגישה: לא חידשנו את זה. השאל הוא מנהג קדום וקדוש שאמותינו בדור הקודם היו לובשות. ואף היו מלבישות כך את בנות ה־12 ומעלה. אפילו בד"ץ העדה החרדית, שכעת נלחם בנו לכאורה, חיזק לפני כעשר שנים את המנהג הזה ורבנים כתבו שחור על גבי לבן שבזכות נשים צדקניות אלו אנו עתידים להיגאל.

נכון שעברו מאז עשר שנים. אבל זו התורה, וכתוב ש"זו התורה לא תהא מוחלפת". שום ביקורת מכל אדם שהוא לא מפריעה לי אם אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון והמתבקש ממני. שום דבר לא ירתיע אותנו, לא אותי ולא את חברותיי. אנו גאות להיות יהודיות. אנחנו עם סגולה".

"בנותינו ספגו עלבונות, צעקות וקללות"

"לגבי הטענה על מקרי אלימות - להד"ם. לא היה ולא נברא. לא שמעתי מעולם על אף מקרה אלימות במשפחות הצנועות. האם שאתם מכנים "אמא טאליבן" מבית שמש היא סיפור מורכב, אך היא כלל אינה קשורה לנשות השאלים. שנית, תופעת האלימות כלפי ילדים נפוצה דווקא אצל נשים ההולכות בפריצות - ככל שהפריצות גדולה יותר, האלימות בהתאם. בציבור החילוני הפריצות אף יכולה להסתיים ברצח, ודי לחכימא.

השנאה כלפינו נחלקת לשני סוגים: יש קבוצות ששונאות אותנו כי אנחנו יותר צנועות מהן. כמו שהגוי שונא את היהודי, כך הפרוצה שונאת את הצנועה. הקבוצה השנייה מונעת מקנאה. בגלל שהן יודעות שזו הדרך האמיתית וכך ראוי להתלבש וזה מחייב אותן, אך אין ביכולתן ללכת כך בגלל לחץ חברתי.

אז מה עושים? צועקים וצועקים מקנאה. בדיוק בשל נקודת השנאה הזו פתחנו בית ספר עצמאי לבנות. משום שבנותינו הגיעו לבית הספר וספגו עלבונות, צעקות וקללות. קראו להן ערביות וגאלאחטעס (נזירות -ע"נ). המצב היה בלתי נסבל, והבנות לא רצו ללכת לבית הספר, ולכן נאלצנו לפתוח בי"ס שברוך השם מונה כיום 24 בנות מכל רחבי מאה שערים והסביבה. בנותינו מקבלות את החינוך הנכון והיהודי ומקבלות אותו באהבה. הן לומדות בהתלהבות, ואל תדאגו להן. הן בריאות ומאושרות.

ואנו, שזכינו לטעום את טעם הטוב, נדאג ונזכה עוד נשים ללכת בדרך הצניעות ללא פחד לא משלטונות הרווחה ולא משלטון ה"רבנים" והעסקנים.

אסיים בסיפור מופת שבעצמי חוויתי: התחתנו לפני 18 שנים. עברו שתים עשרה שנים ולא זכינו להפקד בצאצאים. לפני שש שנים הלכתי לרב, שאמר לי שאשים את השאל ובעזרת השם יהיה טוב. ברוך השם, היום אני אמא לחמישה ובעזרת השם גם השישי יגיע בקרוב.

שתי בנותיי, בעזרת השם, ינקטו אף הן בצניעות אמיתית — אני מתפללת על כך בכל יום. מה שגורם לנו להחזיק מעמד מול כל המתקפות הוא שאנו לא יוצאות מהבית, אלא רק במקרי חירום. כך איננו שומעות ברחוב את העמלקים המבקשים להרע לנו ולהוציא דיבתנו רעה, ואיננו מושפעות מכך.

בעזרת השם נראה בקרוב את כל בנות ישראל חוזרות בתשובה, ולובשות שאלים כדרכי אמותינו.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 60 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד