1. עמוד הבית
  2. לובי נשי
  3. ?מה חדש

הסיפורים מעזרת הנשים שעשו את תשע"ח

מחני וינרוט ועד לנשות הכותל, מאלמנות הפיגועים החדשות ועד לאמהות ילדי תאילנד שנכלאו במערה, השנה האחרונה הייתה מלאת סיפורים עצובים, מרגשים, חשובים ומעניינים. אלה הסיפורים שעשו לי את השנה האחרונה

Print אביגיל קושלבסקי , כ"ט אלול תשע"ח 09/09/2018 13:06

סיכום שנת הטלטלות מסכמים שנה מסכמים שנה

זהו עוד שנה עברה. מבחינה אישית השנה האחרונה הייתה בעבורי שנת טלטלות מהסוג הטוב שאחת העיקריות שבהן היא הצטרפותי לצוות אתר 'בחדרי חרדים'. בעבורי מדובר בקידום אמתי, כזה שהביא אותי לעבוד עם מקצוענים, ללמוד המון ולהכיר עולם שלם שלא הכרתי ועל כך תודתי הגדולה.

השנה האחרונה הביאה איתה גם אירועים חדשותיים שתפסו לי את העין או את הלב. בין אם מדובר בנשים גדולות שהלכו לבלי שוב ובין אם מדובר באירועים שהם לכאורה סתמיים, נראה כי גם השנה האחרונה לא הייתה משעממת כלל.

עוד בטרם הגעתי לעבוד באתר, בי"א בכסליו (29.11) הלכה לעולמה חני ויינרוט. אין מי שלא שמע עליה, על האישה האמיצה שהפכה את ההתמודדות שלה עם מחלת הסרטן לנקודת חיזוק אדירה לכולנו. היא הרבתה להרצות, כתבה ספרים והייתה אחת הנשים הנדירות שהסתובבו בינינו.

כשנפטרה האישה שכל יום בחייה היא חיה כאילו היה זה יומה האחרון, העצב העמוק עטף הרבה שכבות באוכלוסיה בישראל, לא רק נשים, לא רק חרדיות, כל מי שאי פעם שמע את חני או עליה, הרגיש קשור ואני פגשתי יותר מאדם אחד שסיפר לי שלמרות שלא הכירה, הדמעות שלו זלגו כששמע על פטירתה.

כשיצאתי מהיום הראשון לעבודה במשרד של 'בחדרי חרדים', התחילו לזרום הודעות המספרות על פיגוע קשה. בפיגוע נרצח הרב איתמר בן גל והזוועה של הפיגוע התגברה כשלמדנו שהוא גר לא רחוק מהמקום בו התגורר הרב רזיאל שבח, שנרצח רק שלושה שבועות קודם לכן.

שתי אלמנות חדשות נוספו למשפחת השכול של עם ישראל, שתי נשים, אימהות, מדהימות שהלוואי ולא היינו צריכים להכיר בנסיבות כאלה. הפוסטים שפרסמה יעל שבח הפכו לא פעם לכתבות מצמררות ומחזקות והחיים של שתי הנשים, שהשתנו מהקצה אל הקצה, טלטלו אותי באופן אישי והזכירו לי שאין לאף אחד וודאות כאן בעולם הזה.

הן פרובוקטיביות, קולניות ולפעמים אף מתריסות, אבל אותי הן בעיקר מצחיקות. זו לא השנה הראשונה שבה נשות הכותל מככבות בכותרות, אבל השנה ניסיתי לבדוק עם עצמי למה הן עוד נשמעות. באחד הטורים שפורסמו ב'לובי נשי' נכתב כי נשות הכותל נשמעות בגלל שיש את ההתנגדות להן ואם נפסיק לצעוק לעומתן, הן יוכלו להילחם נגד עצמן. תכלס, לי זה נשמע הגיוני.

פרויקט גיוס הכספים שלהן הוא אחד הסיפורים המצחיקים ביותר בו התעסקתי השנה, כשב-12 יום הן גייסו כ-400 שקלים לאבטחה בכותל. רק לשם היחסיות: מאבטחת אחת עולה 1000 שקל, כך לדבריהן. אותי זה שיעשע.

אומנם הנשיא הנבחר של ארצות הברית זכה בכהונה כבר בשנה שעברה, אבל לאט לאט לאחר שנה פלוס של עבודה, הולכת ומתבהרת העובדה שלשתי נשים חשובות בחייו של מקום של כבוד בממשלו. הראשונה היא בתו היהודיה, איוונקה יעל טראמפ, שכבר בשנה שעברה היה ברור שהיא הולכת לזהור, אבל בשנה האחרונה היא התגלתה לא רק כעושה דברו של אביה אלא ככזו שלא מפחדת להתנגד לו, להשיב לו או אפילו לטעון אחרת ממנו.

השניה כמובן היא רעייתו ואם בנו, מלניה טראמפ. הימים בהם התברר שהיא כוכבת בפני עצמה ולא זקוקה לבעלה היה הימים בהם היא נעלמה. 24 ימים ארוכים שבהם לא נראתה לאחר שעברה ניתוח בכליות. באותם ימים הקפידה התקשורת לבדוק, לבחון, לשאול ולספור את הימים וכמובן להעלות ספקולציות שמספרות לנו להיכן נעלמה הגברת הראשונה.

11 נערים תיאלנדים מצאו את דרכם אל עומקה של מערה שהתמלאה במים. ה-11 שרדו אבל מבצע החילוץ המסובך שלהם ארך ימים ארוכים בהם עקבתי אני יחד עם כל העולם בנשימה עצורה אחר מאמצי החילוץ.

בתחילה היה נראה כי הסיפור פשוט, אבל ככל שעברו הימים התגלה כי מדובר במבצע מסובך. מה שלחץ אצלי על כפתור הדאגה והרגש היו מכתבים שכתבו האמהות הדואגות לילדיהם. הן תיארו סיטואציות יומיומיות ורצון כנה לראות את הילדים והצליחו לרגש אותי יחד עם כל שאר העולם.

בהמון תקוות לשנה רגועה, שלווה ובטוחה לכולנו.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.