פרופיל נרחב לדמותם: מי הם החברים החדשים ב'מועצת' של ש"ס
משה ויסברג מגיש פרופיל נרחב לדמותם של חברי מועצת חכמי התורה החדשים שמונו היום אחרי שנים רבות בה כיהנה מועצת מצומצמת | ראש הישיבה שחתך מה'מרביצי', הדיין שבקי בתורת הקבלה, המוהל והשוחט המפורסם מעיר התורה, לצד ראש ישיבת 'פורת יוסף' בעל ה'אבן טובה'
- משה ויסברג
- כ"ו ניסן התשפ"ג
- 18 תגובות
עם מינויים של חברי מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס עליהם פרסמנו לראשונה, מגיש 'בחדרי חרדים' פרופיל לדמותם של החברים החדשים במועצת חכמי התורה.
נקדים ונאמר כי המינויים החדשים הם בשורה בעולם התורה הספרדי, שכן עד היום הייתה 'מועצת' מצומצמת וכעת המועצת התרחבה עם מינויים של גדולי ישראל זקני הדור בגילאי ה-80 ומעלה, וזאת מלבד כניסתו של הראשון לציון הגאון רבי יצחק בחודשים הקרובים לכהן כנשיא המועצת לאחר סיום תפקידו ברבנות הראשית, מעמד ההכתרה יתקיים בחול המועד סוכות הקרוב במלאת שנה להסתלקותו של מרן חכם שלום זצ"ל.
הגאון רבי שלמה בן שמעון גאב"ד נווה ציון וזקן רבני ספרד
הגאון רבי שלמה בן שמעון בן ה-86 בנו של הגאון הקדוש חכם מנצור בן שמעון זצ"ל, היה ממייסדי ישיבת 'תורה והוראה' בתל אביב ודיין בבתי הדין הרבניים ובהם בית הדין הרבני בירושלים.
כיום מכהן כגאב"ד בד"צ 'נווה ציון' בו גם כיהן כנשיא גיסו מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל. בבני ברק הוא מכהן כרב בית הכנסת 'נוה יצחק' ברחוב חידושי הרי"ם - קהילה המונה מאות בני תורה - וכן כרב שכונת 'רמת דוד' בעיר.
בהיותו חבר בית הדין הגדול, נודע כאחד מגדולי הדיינים, המומחה לדון בשאלות קשות וסבוכות, כאשר מרן הגר"ע יוסף זצ"ל סומך עליו את ידיו לעסוק בנושאים החמורים ביותר.
הגר"ש בקי גדול בחוכמת הקבלה, ועורך פדיונות נפש, ואף שנים רבות בחן ברבנות הראשית ובדיינות.
בשנים האחרונות נחלש, ואף עבר החייאה מספר פעמים, אך בחסדי שמים שב לאיתנו. בשנה האחרונה עבר להתגורר בשכונת רמת שלמה בירושלים.
אחיו הם הגאון הצדיק חכם ניסים בן שמעון והגאון רבי מסעוד בן שמעון, רבה של ב"ב וראש ישיבת אור אליצור. חתנו המפורסם הוא הגאון רבי חנוך כהן ראש ישיבת 'באר התלמוד'.
הגר"ש בן שמעון עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. צילום: יעקב כהן
הגאון רבי שלמה מחפוד גאב"ד יורה דעה ורבה של יהדות תימן
הגאון רבי שלמה מחפוד בן ה-83, משמש כראש בד"ץ יורה דעה ורב שכונות נוה אחיעזר ושיכון ו' בבני ברק. הגר"ש מחפוד רבה של יהדות תימן נחשב למוהל מפורסם.
סיפור חייו והתחנות הרבות שעבר הגר"ש ראויות לכתבה נרחבת בפני עצמה; כיצד ניצל הילד שלמה הקטן, שפאותיו המסולסלות 'הסימנים' כבר נגזזו ביד רשע אכזרית, להינצל מציפורני סוכני השמד והעברת הדת של הציונות ולהמשיך את שושלת משפחתו, משפחת רבנים מפוארת שכיהנו ברבות בתימן.
בבחרותו למד בישיבת 'קול תורה' אצל מורו ורבו מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ובישיבת פוניבז'. הוא בוגר כולל וולוז'ין בבני ברק כשבמקביל הוא משתלם בלימודי השחיטה והמוהלות. כעבור מספר שנים כבר החל את דרכו בעולם השחיטה והכשרות, כשבתוך זמן קצר שמו יצא בכל הארץ והיה מראשי השוחטים בכשרות רבה של בני ברק דאז הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל.
בהמשך השנים היה מראשי בד"ץ 'נווה ציון' בנשיאותו של מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל, שהוקם בהכוונת מרן הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל, ולאחר מכן ייסד את הבד"ץ ומערך הכשרות של 'יורה דעה'.
יכולתו המופלאה של הגאון רבי שלמה מחפוד לנצל כל רגע ורגע ולהספיק רבות ונצורות בזמן קצר, הביאה אותו במהלך שנות חייו, לאורך ימים ושנים, לעסוק בנושאים רבים מאוד וליטול חלק מרכזי ופעיל בתחנות שונות ומגוונות שעיצבו את דמותו של עולם הכשרות וההלכה הניצב איתן.
בעדת תימן זוכה הגר"ש לתמיכה מקיר לקיר, דרשותיו המפורסמות בשבת הגדול ושבת שובה מושכות אליהן קהל רב.
הגר"ש מחפוד עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. צילום: יעקב כהן
הגאון רבי שמואל בצלאל ראש ישיבת 'פורת יוסף'
הגאון רבי שמואל בצלאל בן ה-83, נודע כאחד מגדולי ראשי הישיבות הספרדים בדורנו, נחשב לאחד מטובי הנואמים והדרשנים, פה מפיק מרגליות, מחדש נודע, מחבר ספרים שהפכו לחם חוק לשוחרי תורה ומוסר: "אבן טובה" היא סדרת ספרים על הש"ס ובעיקר על הסוגיות הישיבתיות ו"בפי ישרים" חידושים במחשבה ובמוסר לפי פרשיות השבוע.
הגאון רבי שמואל בצלאל נולד בשנת ת"ש, בעיראק. כשהיה בן 9 עלתה משפחתו לארץ והשתקעה בבני-ברק. בגיל הבחרות, צעיר יחסית, שלחו אביו ללמוד בישיבת 'חברון' בירושלים. מהר מאוד הוא התבלט בין התלמידים הצעירים. בישיבה דלה תעצומות ומושגים מרבני הישיבה. בעיקר היה קשור לרבו המובהק, ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה, הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל. בישיבה גם שמע שיעורים ממי שלימד אז בישיבה ייבדל לחיים וחבר מועצת גדולי התורה, הגאון רבי ברוך-מרדכי אזרחי, עמו הוא קשור בעבותות עד היום. אחרי החתונה למד תקופה בכולל שבראשו עמד הגאון רבי ברוך-מרדכי אזרחי. קשר מיוחד היה לו עם 'המשגיח' הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל.
בישיבת 'פורת יוסף' הוא מרביץ תורה כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה. אלפים הם תלמידיו. ידידות של עשרות שנים עם מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל, במשך שנים רבות היו נוסעים שניהם בצוותא, לרוב בימי חמישי, לישיבת פוניבז' בבני ברק לדבר בלימוד עם מרן הגרא"מ שך זצ"ל וגם להעלות וללבן סוגיות ציבוריות.
רק בבחירות האחרונות יצא לראשונה במכתב מיוחד על החובה להתגייס ולהצביע לתנועת ש"ס וכך כתב כי מקובלנו ממרן ה'חזון איש' זצ"ל, שהיה מזרז כל איש ואיש לפני תפילת שחרית לקיים מצווה קדושה זו. וקיבלתי ממי ששמע מפיו, שסבר שכל קול נוסף למפלגה חרדית יש בו הכרזה של קידוש שם שמיים בארץ ובעולם. "וכידוע, על עוון חילול השם אף יום הכיפורים אינו מכפר, אך יש למקדש שם שמיים ברבים כוח לכפר, בפרט שמדובר במלחמת קודש נגד עוכרי הדת, שהוכיחו למעשה את רצונם לבטל את תורת ישראל וחוקותיה, והכריזו מלחמה לדכא כל מי שיש לו שייכות ללומדי תורה ולמקיימי מצוותיה".
הגר"ש בצלאל, הגר"מ מאיה ומרנן הגר"ע יוסף וחכם שלום כהן זצ"ל. צילום: יעקב כהן
הגאון רבי אברהם סאלים ראש ישיבת 'מאור התורה'
הגר"א סאלים בן ה- 84, בוגר ישיבת 'קול תורה' וישיבת פוניבז' שם היה לתלמידו של רבו המובהק מרן הגראמ"מ שך זצ"ל והושפע רבות מדודו הגדול מרן ראש הישיבה חכם עזרא עטיה זצ"ל ראש ישיבת 'פורת יוסף'.
אחר נישואיו למד בכולל שע"י מכון הרי פישל וקיבל תעודת שוחט ובודק מהגאון רבי יעקב עדס והגאון רבי עובדיה הדאיה זכר צדיקים לברכה, ואף הוסמך להוראה על ידי מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב והגאון רבי שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל.
ברבות השנים מונה לכהן כר"מ בישיבת פורת יוסף הקטנה ששכנה אז בשכונת קטמון בירושלים, והקים את הישיבה לצעירים 'מאור התורה', ולאחר מכן הישיבה הגדולה "מאור התורה' בירושלים הנחשבת מכותל המזרח של עולם הישיבות.
עם השנים היה שותף בהקמת תנועת ה'מרביצי' הספרדים ארגון מרביצי תורה שנפרדה מש"ס אך כעבור שנים חזר לש"ס ונפגש עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ואף השתתף במעמד סיום הש"ס בשנת תש"פ ובכינוסים נוספים.
ערב הבחירות האחרונות פרסם הגר"א סאלי דברים חריפים על אלו שמשתמטים מלהצביע בבחירות לש"ס: "אני תמה ומתפלא על האדישות הנוראה שקיימת בחלק מהציבור, למרות שעולם התורה בסכנה ממשית ואף הצד הגשמי, כל הגזירות הכלכליות ויוקר המחיה".
"אני אמנם רגיל לומר את הדברים שלי בישיבה, אבל ודאי דעתי, כמו שאמרו כל הרבנים, זהו דבר שכל גופי תורה תלויים בו. כל מי שדבר ה' נוגע ללבו – צריך להתעורר, כל מי שאדיש – חבר הוא לאיש משחית, וכל מי שיש לו השפעה על הציבור – צריך לדבר ולעורר על זה. אלו דברים פשוטים שכל מי שנשאר בבית, זה חילול השם. מי שלא יוצא ומצביע הוא שותף חלילה לגזירות, וכפי שכל חכמי וגדולי הדור אומרים זאת, ולמפורסמות אין צריך ראיה. ויהי רצון שנזכה לראות בקרוב בהרמת קרן התורה".
הגר"א סאלים מתקבל בחביבות אצל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. צילום: יעקב כהן
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות