אפרת ברזל

"אני רוצה הביתה" אומרת לנו הנפש בכל תקופת הפרוזדור כאן. כולנו מבקשים להרגיש בית, תחושת נועם, רוגע, ושלמות, דרך בריאות נחת, חופשה, אהבה. קירבה הביתה היא בדיוק ההיפך מתחושת חורבן. איך יוצרים אותה כאן? | טורה של אפרת ברזל

חבל שעל סיום גן או ישיבה קטנה מודיעים לנו עם מסיבה, אבל לא על המקלחת האחרונה שנעשה לילד הזה, רק כי הוא גדל // טורה של אפרת ברזל

הקונפליקטים של החיים; הם באים לנו בכל התחומים. בתחילה, אינם אהובים. רגעי התלבטות, ידיעה שמשהו הוא על חשבון משהו אחר, ועל מה תוותר? | אפרת ברזל בטורה על התהליך שעובר המח שלנו בבואנו לפתור דילמות

מצמרר: משפחה ששיכלה שני ילדים, תינוק שנולד ללא כליות, אך הצליח לחיות בזכות הוריו המסורים ארבעה חודשים, עד שהתגלתה בעיה חדשה | אפרת ברזל בטורה האישי

לקחנו אתכם כל כך ברצינות עד הרגע בחיים שבו אנו גדלים ומחזירים לעצמנו כאנשים את הידיעה הפשוטה של כמה צדקנו, כמה הגיון היה בנו, שנמחק בצל ביקורת מעולם המבוגרים אלה שבעצמם לא היו כאלה "מושלמים"

תשובה נכונה, משפחה מלווה, ותודה על שנים של הדרכה נכונה. בדקויות של קיגל אובר נייט או לא / אפרת ברזל בטור אישי משפחתי

אמא, הדמות החזקה ביותר בבניין האישיות שלנו, זה לא משנה בני כמה נהיה תמיד נצטרך את השמש שהיא מאירה בנו | אפרת ברזל בטור אישי על "טרופיזם" וכוח של אהבה

האיש שממנו עם שלם הבין שהולכת להיות כאן תופעה שלא תוכלו להתעלם ממנה: 'חזרה בתשובה' - איזה משפט היה מרבה לומר בשנים האחרונות? | אפרת ברזל בטור אישי על הרב אורי זוהר זצ"ל

העולם המודרני, איך גדלנו ללא מידע אלקטרוני? אפרת ברזל בטור אישי על שמחות קטנות, מהן? הילדים שממשיכים לגדלו בצורה פשוטה ואיך זה משפיע על המח שלהם

על החופשה שנשים צריכות בשביל להחזיר לעצמן את הידיעה של כמה הן מקסימות | אפרת ברזל בטור אישי על ל"ג בעומר היהודי של דורות שבחיים לא יחזור להיות

"הם לא לומדים אנגלית" אמרתי לה, "אז מה הם כן לומדים?" היא שאלה אותי, הסתכלתי ימינה ושמאלה "הם לומדים בדיוק את מה שהמהר"ל שקבור כאן למד" // טורה של אפרת ברזל

כמה אנחנו תלויים בהתפעלות של האחרים מאיתנו. זה בסדר גמור כי ככה נבראנו. מושפעים ממבט הורי, מאישור, מלייקים, רק שלא נשכח לפתח גם: עצמאות רגשית אמיתית. התפעלות מעצמנו // טורה של אפרת ברזל

איך אנחנו מעבדים אותה ככל שחולפות השנים. האם נהיינו אדישים, האם נהיינו קהי חושים. לא לא, רק לא זה. אפרת ברזל נפגשה לשיחה מרתקת עם ההיסטוריונית, פרופ' חנה יבלונקה, ויצאה ממנה עם תובנות ויכולת הסתכלות מחודשת, נקודות מבט מחודדות, ודמעות שאף פעם לא נשכחות. לב של יהודים

מתחילות לנקות, מחשבות על מאחורי הסמרטוטים של כולנו, לפחות ברצון הטוב הנשי שלנו, שהכל יהיה נקי ושאנחנו נהיה שמחות | אפרת ברזל בטור אישי על ניקיונות פסח

"אפרת חגב", היתה קוראת לה הרבנית קנייבסקי זצוק"ל, כשהיא היתה נכנסת אליה בפעם המי יודע כמה, יודעת, שגם אם לא התחנכה 'בבית יעקב', הרבנית  היתה המורה הטובה ביותר ללמדה, מה היא כוחה של מילה, מה יודעת לעשות בשמיים, דמעה של אישה // טורה של אפרת ברזל

"סבא שלי לא היה רב" - אפרת ברזל בטור אישי על מעבר בין דורי של גנים רגשיים ביחס שלנו אל החגים | 'פורים כפורים' - מפגש של מילים, מהו פורים בשבילי?

דרושה, אישה חרדית שכנראה לא התכוונה אבל הפכה דוגמה למשפחה שלמה. כל המוצא אותה על פי הסימנים המזהים, שיודיע | טורה של אפרת ברזל

פרפקציוניזם והכאב שהוא מביא איתו: אם תציע לפרפקציוניסטית את המילה "בינוניות" היא בכלל לא תקשיב, מקסימום תהנהן כן כן בראשה ותמשיך למשימה הפרפקציוניסטית הבאה

נשות ה- to-do ונשות ה - to-be לעשות או להיות, זו השאלה | אפרת ברזל בטור אישי על סגנונות התפקוד שלנו בכאן ועכשיו ובמה יהיה אחר כך

זה לא ממש משנה מה התוכן, משנה יותר האיך. איך מעירים לנשים. איך אנחנו מקבלות ביקורת בתחומים הרגישים לנו | אפרת ברזל בטור אישי על מיחם לשבת, חדש ומעוצב שהפסיד בקרב מול אחיו הישן, הוותיק והחכם