1. עמוד הבית
  2. מומלצים
  3. ייעוץ

חקירה פלילית במשטרה, כל מה שחשוב לדעת

חקירה פלילית במשטרה היא תהליך של גביית עדויות ואיסוף ראיות אשר מבוצע על ידי שוטרים לצורך בירור וקביעת עובדות בעניין שקיים לגביו חשד שנעברה במסגרתו עבירה פלילית

כתבה אינפורמטיבית, ג' סיון תשע"ט 06/06/2019 17:37

עורך הדין אלון ארז עורך הדין אלון ארז צילום: יח"צ

חקירה פלילית יכולה להיפתח בעקבות תלונה שמוגשת למשטרה או ביוזמת המשטרה עצמה. התלונה למשטרה יכולה להיות מוגשת על ידי קורבן או עד לביצוע עבירה פלילית או חשד לעבירה כזו. המשטרה יוזמת חקירה כאשר ישנו חשד שבוצעה או עומדת להתבצע עבירה פלילית, וזאת לא פעם גם בעקבות פרסומים בתקשורת על מקרים כאלו.

כיצד נערכת חקירה פלילית במשטרה?

כאמור, החקירה פלילית במשטרה עוסקת בגביית עדויות ואיסוף ראיות לגבי עניין שקיים לגביו חשד שנעברה במסגרתו עבירה פלילית, ולרבות ראיות אשר ביכולתן להביא להרשעת נאשם בפלילים וזאת מעבר לכל ספק סביר, בהתאם לרף ההוכחות אשר דרוש לשם הרשעה במשפט הפלילי בארץ.

לשם כך משתמשת המשטרה בשלל אמצעים ודרכים להשגת עדויות וראיות מרשיעות. החל מתשאול וחקירת עדים/חשודים בכל מיני שיטות חקירה והפעלת אמצעי לחץ פסיכולוגיים, דרך שימוש בכל מיני עזרי חקירה לצורך ביצוע זיהוי פלילי, כגון הרכבת קלסתרון, עריכת מסדרי זיהוי, ועיון באלבום עבריינים, וכלה בשיטות מדעיות שונות כגון איסוף טביעות אצבעות, בדיקות ד.נ.א, בדיקות בליסטיות, בדיקות דם ושתן, וכדומה.

חקירת עדים וחשודים

ביצוע תשאול וחקירת עדים/חשודים, פנים מול פנים, מצריך מיומנות מיוחדת כדי לגרום לעד/חשוד להעיד ככל הניתן, במיוחד במקרים שבהם הוא מסרב לשתף פעולה או למסור את הגרסה המלאה הידועה לו, וזאת לרבות בשל החשש להפליל את עצמו או להפליל גורמים אחרים. לשם כך עוברים שוטרי התשאול הכשרות מיוחדות שמקנות להם את הידע הרלוונטי במספר היבטים: היבט פסיכולוגי, היבט משפטי והיבט מדעי.

במסגרת החקירה מקובל לנקוט בכל מיני טכניקות, כגון עימות של הנחקר עם ממצאים שונים, עדויות שונות, ועדים שונים, לרבות עם קורבן העבירה עצמה; ושחזור אירוע העבירה במקום הפשע. המשטרה רשאית גם להשתמש בכל מיני מניפולציות כדי להפעיל לחץ על הנחקר, בתנאי שהן אינן מגיעות לכדי התעללות רגשית.

לפנייה ישירה אל עו"ד אלון ארז לחץ/י כאן

מדובר, לדוגמה, ביצירת מצגי שווא כאילו החקירה כבר פוענחה לגמרי ועל כן כעת עדיף לנחקר למסור עדות ולהציל את עורו ככל הניתן; או "לגלות" לנחקר ששותפיו לביצוע העבירה הלשינו עליו וגלגלו עליו את כל האשמה, וכיו"ב. בל נשכח כמובן גם את הטכניקה הידועה בכינוי "השוטר הטוב והשוטר הרע", שלפיה שוטר אחד מתנהג באופן חיובי ואמפטי לנחקר, ומעודד אותו לשתף פעולה ולהתוודות על מעשיו בתמורה לקבלת כל מיני הקלות והטבות, ואילו השוטר השני מתנהג לנחקר בקשיחות רבה, ובאופן שנועד להעניש אותו, ולהפחיד ולהרתיע אותו מלסרב לשתף פעולה.

הדין הישראלי קובע מספר הוראות לגבי אופן ביצוע החקירה וגביית העדות, וזאת לרבות במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 וכן פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927. הוראות אלו קובעות, בין היתר, שחקירת חשוד תתנהל בתחנת משטרה, למעט כאשר לא ניתן  לנהלה בתחנה, או שיש צורך עניני לחקרו מחוץ לתחנה.

חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים. כל עדות תירשם בכתב על ידי החוקר, תוקרא בפני הנחקר, ותיחתם על ידי הנחקר והחוקר עצמו. אם הנחקר יסרב  לחתום עליה, ירשום עליה החוקר הערה לפיה הוא סירב לחתום עליה, וסיבת הסירוב, אם בירר אותה. במקרים מסויימים יש לתעד את החקירה באופן קולי או חזותי (מדובר בדרך כלל בעבירות אשר העונש לצידן הוא עשר שנים ומעלה).

זכויות הנחקר במסגרת חקירה פלילית במשטרה

הדין הישראלי קובע מספר זכויות אשר נועדו להגן על הנחקר במסגרת חקירתו במשטרה.

הזכות המרכזית היא זכות השתיקה וההגנה מפני הפללה עצמית, אשר מעניקה לנחקר את הזכות לשתוק ולא לענות על שאלה אשר התשובה עליה עלולה להפליל אותו. בעניין זה יש להבדיל בין עדות של עד רגיל במסגרת חקירה רגילה, שמותר לו לשתוק רק לגבי שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו, לבין עדות של חשוד, במסגרת חקירה תחת אזהרה, שמותר לו לשתוק לגבי כל השאלות שהוא נשאל עליהן.

במקרה שהנחקר בתחילה הוא עד רגיל, ורק במהלך החקירה הוא הפך לחשוד, החוקר, ברמת העיקרון, מחויב להודיע לו שהחקירה הפכה לחקירה תחת אזהרה, קרי, אזהרה שלפיה הוא הפך לחשוד בביצוע העבירה, וכי כל מה שהוא יאמר עלול לשמש כראיה נגדו. עליו גם לוודא שהחשוד הבין את מהות האזהרה. בנוסף, עליו להודיע לחשוד על הזכויות הנוספות שעומדות לזכותו במקרה כזה, כגון זכות השתיקה שצוינה לעיל, והזכות להתייעץ עם עו"ד. כדי שיוכל החשוד לקיים זכות אחרונה זאת, יש אף לעכב את המשך ביצוע החקירה עד להגעת עו"ד למקום החקירה.

יהיו אשר יהיו האמצעים שבהם נוקטת המשטרה לצורך גביית עדויות ואיסוף ראיות, עליה להשתמש בהם בכפוף למגבלות החוק הפלילי ודיני הראיות, ובכפוף לכלליים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט העליון בארץ, כמו למשל בעניין "יששכרוב", וכמובן תוך שמירה על זכויות הנחקרים. לשם כך, ובמיוחד במקרה של חקירה תחת אזהרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי, אשר בקי ומנוסה בחקירות משטרה, ואשר יידע כיצד לתדרך לקראת חקירה כזו.

הכתבה מאת: עו"ד פלילי אלון ארז באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

 






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. חקירות ותפירות תיקים  

    בליטי