1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. בריאות

הקשר האישי שלי בין היפראמזיס לצום גדליה

מה הקשר בין מחלת ההריון היפראמזיס לבין צום גדליה? לשיפי חריטן יש קשר מאוד אישי והיא מעלה אותו כדי לעורר שיח ומודעות לטובת נשים שחוות הריון מסוג אחר

שיפי חריטן, ג' תשרי תש"פ 02/10/2019 12:29

העלאת מודעות צללית אישה. אילוסטרציה צללית אישה. אילוסטרציה צילום: unsplash

זה קרה לפני שבע שנים ותשעה חודשים. לא יאמן איך הזמן עבר. נדמה לי שזה היה רק אתמול. לפני שמישהו חלם לאשר לי כזה דבר, ובוודאי הרבה לפני שהיה שם דופק, אני כבר הייתי מוטלת במיטה, ספק חולה אנושות, ספק גוססת, מקיאה ללא שליטה, אפילו כפית קטנה של מים.

מאותו רגע לא היה ספק, או שאני חולה ממש קשה – או שאני בהריון.

זהו, שהייתי בהריון וגם הייתי חולה. למעשה, רק חמש שנים מאוחר יותר ידעתי שהייתי חולה.

התופעה היתה כה עלומה, שלא היה עליה כל מידע רפואי, והוא היה נוכח בעיקר כ"נשים בכייניות", או "נשים תינוקות", שלא הבינו שהריון זו לא מחלה. אלא שהיום הרפואה מבינה, שיש נשים שעבורן הריון זו מחלה.

נא להכיר: היפראמזיס גראבידרום

זה מתחיל כמו הריון מסוג קשה, אבל כולם אומרים לך לחייך ולשמוח, כי יש בתוכך חיים, והריון הוא לא מחלה, אף אחד לא מת מקצת בחילות והקאות, אלא שאת מרגישה סמרטוט, או יותר נכון סמרטוט שמישהו סחט הרגע, ושוב סחט, ושוב... בקושי יכולה לדבר, העיניים נדבקות לך לעפעפיים, הקול לא יוצא לך מהמיתרים, והגוף חלש בצורה אכזרית.

את רק רוצה לישון, ואם העזת לשתות או התפרעת, והעזת לאכול, את מקיאה, לעתים עד זוב דם.

מסביב, איש אינו מבין. כך נראה הריון... בחילות, הקאות, טבעי.

אלא שאת, שחווה אותו, מבינה שמשהו כאן לא תקין.

עד לפני מספר שנים התייחסו לנשים מהסוג המתואר, כאל נשים מפונקות ובכייניות שלא רוצות לעשות כלום ומאשימות את ההריון. כיום התופעה נחקרת ומקבלת אישוש מדעי רפואי, ולפני מספר חודשים אף נערך כנס רפואי מקצועי ראשון בנושא.

היום נשים מקבלו עירוי, מקבלות ברזל, ויש גם מקרים חריגים מאוד של הפסקת הריון בשל הקושי הרב לחיות כך. כן, רוב הנשים שעוברות היפראמזיס, רוצות למות כמעט מדי יום. החיים נעצרים למשך תשעה חודשים.

"אמא, את הולכת למות – נכון"?

המשמעות של היפראמזיס היא ריבוי הקאות, אלא שהשם הזה הוא תיאור של חלקיק ממה שעובר על אישה בהריון כזה. לפי מה שיודעים היום, מדובר במחלת הריון. יש גוף שפשוט לא יכול לסבול את ההריון ומתנהג אליו כאל עצם זר והדבר מתבטא כמו שפעת או אנגינה חריפה. חוסר אונים מוחלט, תשישות, לחץ דם נמוך, הקאות ללא הפוגה, בחילות ברמה הקשה ביותר. איך הבן שלי שאל אותי בזמנו? הוא היה בן 7 ולי אפילו לא יצאה בטן. "אמא, את הולכת למות, נכון"?

ומדוע אני מספרת לכם את כל זאת דווקא בצום גדליה? ובכן, היום ממש, עם כניסת הצום, לפני שבע שנים, ילדתי בשעה טובה. אחרי הריון שהיה סיוט מארץ הסיוטים. כשגיליתי, חמש שנים מאוחר יותר, את תופעת ההיפראמזיס והבנתי ממה סבלתי, כמו באה מנוחה לנפשי, והחלטתי מאז שאעשה הכל כדי להעלות את המודעות ואת השיח בנושא, כדי שנשים שסובלות ממחלת הריון יקבלו סוג של "אישור" למה שעובר עליהן, וכדי שבעלים יבינו שיש סיכוי שמדובר פה במשהו מעבר לפינוק ואומללות, וכדי שתהיה הכרה סביב הנושא הזה.

נכון, צריכים לבדוק שאין מדובר בפינוק על חשבון האפשרות לקבל 'חופשת מחלה', אבל היפראמזיס אי אפשר לחקות. אופן ההקאות (עד חדר לידה, ממש!) ולחץ הדם הנמוך, עייפות בלתי נשלטת והריר הדמי שממש יוצא בלי שליטה, מהווים סימנים מוחלטים לנשים שסובלות ממחלת הריון, ועבורן, לדמיין את הפעם הבאה היא כמעט בלתי אפשרית.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כמה עצוב לקרוא  

    אנונימי

  2. תודה את עושה חסד! רק מי שסובלת יודעת כמה קשה  


    • לא מה שידוע לי  

      חולת היפראמזיס

  3. כל מילה אמת לאמיתה ללא גוזמא  

    לאה

  4. למה ביטוח הלאומי ??  

    נעמי

  5. חויתי על בשרי  

    אורלי