1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. מגזין חג

בגיל שבע דרש מול כל הקהל, יצא לגלות, וסירב לקבל משרת רבנות

נודע כעילוי עצום כבר בגיל קטן מאוד, ובהיותו כבן שבע דרש בביהכ"נ הגדול דרוש ופלפול עמוק שלימדו אביו, מול כל הקהל • בהיותו בן 12, כבר באו בקרבו "כל שבע החכמות בתכלית הדקות והאמת" • ילדיו העידו כי נהג במשך כל חייו לישון שעתיים בלבד ביממה כשכל עִתותיו מסורים אך ורק ללימוד תורה • יומא דהילולא לגאון מוילנא

קובי ברקת, י"ח תשרי תש"פ 17/10/2019 18:48

"יומא דהילולא" הגאון מוילנא דב האזרחי

הגר"א נולד בעיר סלץ שליד בריסק שבליטא שהיתה חלק מהאימפריה הרוסית (ויש אומרים שנולד בווילנא), בחג ראשון של פסח, ט"ו בניסן ה' אלפים ת"פ לאביו ר' שלמה זלמן קרמר, שהיה למדן מופלג ותלמיד חכם גדול.

הוא נודע כעילוי עצום כבר בגיל קטן מאוד, ובהיותו כבן שבע דרש בביהכ"נ הגדול דרוש ופלפול עמוק שלימדו אביו, מול כל הקהל. בילדותו למד אצל ר' משה מרגלית, מחבר פירוש "פני משה" על הירושלמי, אך בהגיעו לגיל עשר קנה לו חבר, ושוב לא למד אצל רב ולא למד בישיבה.

בהיותו בן 12, כדברי בעל "עליות אליהו", כבר באו בקרבו "כל שבע החכמות בתכלית הדקות והאמת", "וכל רז לא אנס ליה".

הוא נשא לאשה את חנה, בתו של ר' פתחיה בן הרב משה רבקש, מחבר "באר הגולה" לש"ע. אשתו חנה ילדה לו שמונה ילדים, שהמפורסם שבהם הוא רבי אברהם. לאחר מותה נשא את האלמנה גיטל, בתו של ר' מאיר לונץ מקלם.

הוא סירב לכל הצעת "רבנות", ובגיל צעיר יצא הגר"א ל"גלות" לפולין ולגרמניה, עבר בליסא וברלין, ולפי חלק מהגירסאות הגיע גם לאמסטרדם ואנגליה. כשחזר לוילנא, למרות שסירב לקבל עליו משרת רבנות, קהילת וילנא נתנה לו הקצבה חודשית קטנה למחייתו, וגם אותה היה נוהג לחלק לעניים, עד שאנשי הקהילה החליטו להעביר את הכסף ישירות לידי אשתו.

בנוסף לשליטתו העצומה בכל רזי התורה, הגר"א למד חכמות, ובפרט מתימטיקה והנדסה שסייעו לו להבין כוונת התורה בכל מקצועותיה. הוא אמר למהנדס ר' ברוך שקלאוו בחדש טבת שנת תקל"ח שיתרגם מספרי החכמות ללשון הקודש כל מה שאפשר. אחד הציטוטים המוכרים שלו הוא: "כפי שיחסר לו לאדם הידיעה בשאר החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה". א"ה ווייס אומר כי הגר"א "היה הראשון להרמת החכמות בקרב עמנו: הוא פקח עיני העיוורים לראות את יקר תפארת המדעים, הוא כרה אוזניים לממאנים בהם, הורה דעה והבין שמועה כי המישר אורחותיו לא יסכן בם" (ממזרח וממערב ח"א, 9).

קבר הגאון מוילנא

בהיותו בן ארבעים שנה החל הגר"א ללמוד את ספרי האר"י. בקיאותו בזוהר תיקונים וספר יצירה וספרא דצניעותא נראית מפירושיו והערותיו עליהם, ואמרו עליו שכיון לדברי האר"י ז"ל יותר מתלמידו ר' חיים ויטאל. מאז שהחל להתעסק בתורת הנסתר, לא כתב כלל על תורת הנגלה וכל מה שיש מאז זה מה שתלמידיו כתבו ממה ששמעו ממנו.

באתר 'דרשו' מובא, מתוך שיחתו של הרב בנימין גולד סיפור על מרנא רבי חיים מוולוז'ין זיע"א, שבתקופתו היתה רווחת אגדה בין יהודי ליטא, בדבר שלשה תלמידים שלמדו בישיבת וולוז'ין. תלמידים אלו היו מהמיוחדים מבין תלמידי הישיבה, והתבלטו בכשרונותיהם המופלאים. האחד היה מיוחס, נצר למשפחה שמנתה שבעה דורות רבנים בזה אחר זה, השני היה מוכתר בנימוסים ומחונן במידות טובות ומושלם בהנהגתו, ואילו השלישי היה חריף, ובנוסף לזה שקדן עצום ועמל בכל כוחו בתורה.

באותם ימים, נשבה לה בכל עוזה רוח ההשכלה, והפילה חללים רבים בקרב בחורי ישראל. אף לתוככי היכלי הישיבות הקדושות הצליחה רוח ההשכלה לחדור ולקטוף מיושבי בית המדרש.

שלושת התלמידים הללו, מבחירי ישיבת וולוז'ין, נמשכו אחר רוח ההשכלה הברלינאית, וביום מן הימים עזבו את הישיבה ויצאו לתרבות רעה.

צער רב הצטער עליהם ראש הישיבה ר' חיים. דמעות רבות הזיל על אובדנם, ונפשו מיאנה להנחם על טרגדיה גדולה זו! והנה, לילה אחד, נראה אליו בחלום רבו הגדול רבי אליהו מוילנא, והוא אומר לו: 'כזאת וכזאת תאכל חרב ההשכלה, זכות אבות לא תעמוד למי שנפל בפח הכפירה, שהרי כל בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, גם המידות הטובות אינן משמשות תריס בפני הפורענות שכן מידות טובות אינן מיוחדות לישראל בלבד, רק זכות התורה לבדה תעמוד לו ליהודי שלא תכרת נפשו מישראל.

כל מי שלמד פעם תורה לשמה, כל מי שטעם מתיקותה של תורה, כל מי שספג לתוכו את ריח התורה, מובטחני שהתורה תעמוד לו להגן עליו ולהציל את נפשו מרדת שחת. אין התורה מניחה ליהודי לכפור באלוקיו ולהדבק לעם אחר'. ר' חיים התעורר בהתפעמות מחלומו, וזכר והפנים את דברי רבו ביודעו כי דבריו יקומו ויעמדו.

עברו שנים רבות. ר' חיים חקר ודרש מה עלה בגורלם של שלושת תלמידיו אלו, ונודע לו, כי התלמיד הראשון היחסן, שכח את יחוסו ותפארת משפחתו, והתבולל בעמי הארץ. התלמיד השני שהצטיין בנימוסיו, התמסר לחכמת הפילוסופיה ודעתו נתבלבלה עליו, עד שהמיר דתו והיה דורש דרשות של דופי. ואילו השלישי, המתמיד השקדן, לאחר שנכנס לאוניברסיטה בהיותו בעל מוח חריף ושקדן, עשה חיל בלימודים הכלליים ויצא שמו לתהילה, וכל המלומדים השכימו לפתחו, עד שלבסוף רצו למנותו לפרופסור באוניברסיטה המלכותית.

נתניהו בקבר הגאון מוילנא

סופו של הבחור השלישי היה, שנדרש להמיר את דתו, כדי לקבל את המשרה הרמה שבדרך כלל לא ניתנה ליהודי. אך אז ניצת עמוק בלבו הניצוץ היהודי, והוא התחמק מידי פעם בפעם מבקשתם. כאשר גבר עליו הלחץ ביקש ארכה של שלושה ימים… לאחר מחשבה עמוקה החליט לוותר על הכבוד הגדול, כי כזו לא תהיה! יהודי הוא וכך ישאר!! הוא נמלט ממקומו על מנת לעלות לארץ ישראל. בדרכו החליט לסור לוולוז'ין, מקום גדילתו וצמיחתו, להקביל את פני רבו לשעבר, ולקבל את ברכתו לחזרתו לדרך החיים.

מרנא ר' חיים, שכבר שמע על השינוי שחל בו, עלז מאד לקראתו וחיבקו בזרועותיו. לאחר שסיפר התלמיד לרבו את כל מאורעותיו, מאז עזב את הישיבה והשתלשלות הדברים שהביאוהו הלום, שאלו ר' חיים: "בני, מי הצילך מן התהום העמוקה של ההשכלה הארורה?".

השיב התלמיד: "נזדמן לי לעבור בעיר מגורי באישון לילה, הרחובות היו בחשיכה ורק מבית אחד בקע אור חלש של נרות. התקרבתי לבית, נצמדתי לחלון, ואז אני שומע קול של לימוד תורה בניגון של ערגה ועצב. רותקתי למקומי והקשבתי. צלילי התוגה הדהדו באזני, והצטיירו בדמיוני כאילו התורה בוכה על שנטשתיה, והנני עומד על סף הכחש והבגידה בה… אותה שעה נתעוררו בי הרהורי תשובה וכך הגעתי עד הלום!".

מילה במילה התקיימה נבואתו של רבו הגאון מוילנא, ששום 'זכות אבות' לא תעמוד לאדם ביום רעה, אם לא יאסוף לעצמו גם זכויות, ורק מי שטעם טעם של תורה, יש לו מגן מפני הפורענויות, וסופו שתורתו תעמוד לו כתריס בפני כל רוחות רעות וזרות.

הגאון ניסה בערוב ימיו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד. אולם, לאחר מכן שלח 14 מתלמידיו מראשותו של ר' הלל משקלוב לעלות לארץ. בעקבותיהם, עלו עוד מאות רבות של תלמידים.

כאשר החלה להתפרסם תורת החסידות והבעל שם טוב, יצא מגדרו והתנגד להם בכל כוחו. הוא אף הדפיס אז את קונטרסו הידוע, "זמיר עריצים" המדבר על כך. בערוב ימיו, כאשר פרסמו החסידים כי הגאון חזר בו, הוא כתב בתגובה שתי אגרות לחזק את דבריו הראשונים בשם "גילוי אליהו".

תפילת קופת העיר בקבר הגאון

הגר"א התפרסם מאוד בהתמדתו העצומה. ילדיו העידו כי נהג במשך כל חייו לישון שעתיים בלבד ביממה כשכל עִתותיו מסורים אך ורק ללימוד תורה. רבי חיים מוולוז'ין שהיה תלמידו, תיאר כי כאשר עינתה אותו קושיה בלימודו לא היה מכניס אוכל לפיו במשך ימים רצופים, עד שמצא את התשובה לשאלתו.

מספריו: "אדרת אליהו", "ביאור לספר משלי", "תנא דבי אליהו""פירוש על יונה", "ביאור על חבקוק ועל דברי הימים", "ביאורים לישעיה עד פרק י"ג", "דבר אליהו לאיוב עד פרק ז'", "פירוש על שיה"ש ומגילת אסתר". "צורת הארץ" כולל פרשיות הגבולין ליהושע ובנין הבית במלכים ויחזקאל, "שנות אליהו", "אליהו רבא""פירוש על משניות מרמזי המקראות", "פירוש משנת ערוגת והגהות ל"ב מדות של ר' יוסי הגלילי", "הגהות על תוספתא" סדר זרעים מועד ועל סדר נשים, "טהרת הקודש" פירוש ערוך על סדר טהרות עם הגהות בשם זר זהב"מסכת אבות ומסכת קטנות ופירוש אנדרוגינוס" מהתוספתא זרעים עם הגהותיו, "איפת צדק" הגהות וביאורים על המכילתא , "הגהות על ספרי", "ביאור על ספרא והגהות", "ביאור והגהות לסדר עולם רבא וזוטא", "פירוש על הגדות" ובכללן מעשיות דרבב"ח וסבי דבי אתונא עם הקדמת תלמידו ר' חיים, "הגהות על פרקי דר"א", "חידושי הרא"ש", "ליקוטים על הרמב"ם", "פירוש על הגדה של פסח" מפי תלמידו ר' מנדיל ששמע מפיו בליל פסח, "ספר מגיני ארץ" ש"ע א"ח עם ביאורי הגר"א, "אפי רברבי" ש"ע אה"ע עם ביאור הגר"א, "אשל רברבי" ש"ע יו"ד עם ביאור הגר"א, "ח"מ עם ביאוריו""מעשה רב", "דקדוק אליהו" על כל כללי הדקדוק, "איל משולש" על חכמת המשולשים והנדסה וכמה כללי תכוונה ואלגברה ס"ה ת' כללים, "חיבור ארוך על התכונה" ו"ספר תקופות ומולדות", "פירוש על ספר היצירה" "ביאור לספרא דצניעותא" עם הקדמת ר' חיים, "ביאור על הזוהר" "ביאור על תיקוני הזוהר" וליקוטים על הקבלה.

הגר"א נפטר בחול המועד סוכות, י"ט בתשרי תקנ"ח ונקבר בוילנא.

נציין, כי לפני מס' חודשים ליטא סירבה לבקשת ממשלת ישראל להעביר את קברו של הגאון לישראל. בפגישה בין ראש ממשלת ליטא לראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיע הראשון כי עצמותיו יישארו במדינה, זאת מכיוון ש"הגאון מווילנה הוא חלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית של ליטא ותולדות המדינה".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. למד מתמטיקה כדי להבין התורה.  

    שריר