1. עמוד הבית
  2. מתכונים
  3. מסעדות

'לגונה'? אולי בפעם הבאה • הרצל מאוכזב

מה עושים כשגם השירות וגם האוכל לוקים בחסר? • הרצל קוסאשוילי הצפין ל'לגונה' בטבריה - וחזר מאוכזב • קציצות מהמקפיא, סלט חצילים בתשלום ואין דג על הגריל
הרצל קוסאשוילי, בחדרי חרדים, כ"ה אייר תשע"ב 17/05/2012 14:47

צילומים: רון שלף צילומים: רון שלף



לפני מספר ימים נקלעתי לוויכוח יסודי בעולם הגסטרונומי המתפתח.

בפורום המצומצם והאיכותי נזרקה לפתע לחלל האוויר שאלת השאלות עבור חובבי האוכל באשר הם: מה עדיף, אוכל טוב או שירות? חלק מהנוכחים ציינו את השירות כגורם ראשון במעלה וחלק אמרו, אנחנו פה בשביל האוכל, לא?

ואז כולם הפנו את המבט אליי ושאלו במעין לגלוג רציני וכבד משקל, "מה אתה אומר?"

ובכן, עבדכם הנאמן סבור שלשירות יש אמנם משקל סגולי מכריע בסוגיה זו, אולם אוכל טוב ומיוחד, יכול בהחלט לחפות על שירות צולע. מה גם, שהשירות בשעת לחץ ועומס נעשה איטי מכורח המציאות, אולם באוכל ובאופן עשייתו אין תירוצים. יצאה לך מנה לא טובה במטבח? אל תגיש אותה לסועד כאילו היה פח זבל ציבורי. אני לא בטוח שכולם הסכימו איתי, אבל היה חשוב לי להביע את דעתי הלא מלומדת בעליל, בפורום המדובר.

אבל מה יעשה אדם שנקלע שלא בטובתו למקום שגם השירות וגם האוכל לוקים בחסר? זו כבר שאלה ללמדני הדור המדופלמים, ואין לי בעיה שאתם תכריעו בסוגיה זו.



הגשה איטית

היה זה בסוף השבוע שחל בו 'יום העצמאות'. אני ניצלתי את יום השבתון שהוענק לי מכוח החוק, להארכת גשר החופשה שלי ברמת הגולן ליממה נוספת. מה לעשות, ולאחר כשעתיים של נהיגה מאזור המרכז, כולל עצירות התרעננות ותדלוק, הקיבה מתחילה להעלות מיצים ורעשים בלתי נסבלים. גם החום היה מפתיע בעוצמתו. תוסיפו לכל זה, שהפארקים והגנים וכל איי התנועה בארץ מלאו במנגליסטים מתקדמים ומתחילים, והנה קיבלתם את כל הסיבות לזנוח את רעיון "על האש" בצד, ולסור לאחת מהמסעדות שמגישו בשר במחיר שפוי. לא עת גורמה היא לישראל ביום שכזה. מקסימום משהו להרגיע את האיצטמוכא ותו לא.

טבריה ביום קיץ חם, יכולה להוות מטרד בסדר גודל שמצדיק וועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט. השילוב של החום הטורדני, אדי הלחות שעולים מן הכינרת והצפיפות האנושית במדרחוב, יכולים להוציא כל אדם שפוי מדעתו. הכינרת אגב, היתה היחידה שסיפקה נחמה פורתא בעצירה המיותרת הזאת בכך שהמפלס שלה היה נראה מניח את הדעת, ביחס לשנות הבצורת הקשות שפקדו אותה.

אני בהחלט לא מוריד ממני את האחריות. הייתי צריך לראות את זה בא. הטעות שעליה אני מודה ומתוודה היא כמובן, הרעב הגדול שגרם לי לתור בלחץ גובר וללא כל שיקול דעת הגיוני למקום הזה. לרעב קיצוני יש בהחלט הכרעה קריטית על שיקול הדעת הנבון, שאף פעם לא מסתיימת בניצחון. להפתעתי, לאחר מעשה גיליתי באתר המסעדה שהתגובות מצד הגולשים שסעדו שם בעבר דווקא חיוביות. לכן, בהחלט יכול להיות שכל הפיאסקו הגדול הזה התרגש עלינו בגלל לחץ אימתני שהיה באותו יום חגיגי, ובעטיו של הזרם האנושי הבלתי פוסק שצבא על המקום, משל כאילו חילקו שם דליי יהלומים לכל דורש.

המלצר באמת השתדל להיות פרודוקטיבי ככל האפשר בתנאים הקיימים, אבל ההגשה הראשונה של הסלטים היתה איטית והתמחור שלהם התברר למפרע כלא הוגן בעליל. בעוד במזללות אחרות תקבלו פלטה של תריסר סלטים וללא כל הגבלה בשיטת אכול עד שתפרח נשמתך, כאן בחרו לצמצם את המבחר לכדי שישה סלטים בלבד, כשעל סלט החצילים במיונז, שדווקא היה סלט לא רע בכלל, נדרשנו לשלם בנפרד 9 שקלים.



דג בשמן עמוק

היינו במקום שלושה סועדים. אני לקחתי קציצות המבורגר, האישה שאיתי דג מושט והסועד השלישי, גיסי, לקח חזה עוף על האש. לכל מנה הצטרפו על הצלחת מקלוני צ'יפס. המלצר הצליח לשכנע אותי שמדובר בקציצות עבודת יד בעובי ובמשקל מסוים. לולא הסבריו העקשניים ותיאוריו הציוריים, סביר להניח שהייתי זונח את המנה לטובת משהו קונבנציונאלי יותר.

המנה שקיבלתי, היתה רחוקה מלהשביע את רצוני וקיבתי לצערי. הקציצות היו דקות כמצה, למעשה מדובר בקציצות תעשייתיות קפואות שמן הסתם הופשרו רגעים ספורים לפני שהם נזרקו אל המנגל הלוהט. הצ'יפס היה סביר, לא יותר.

את הדג, אשתי ביקשה על הגריל, ומשום מה, נאמר לה שזה בלתי אפשרי. את הדג מקבלים לאחר טיגון בשמן עמוק. התמחור היה דווקא הוגן במקרה הזה 70 ₪ למנת דג. על חזה העוף לא קיבלתי תלונות, אז הנחתי שהיא השביע את רצונו של הסועד. כל הארוחה החפוזה הזאת, עלתה 210 ₪ לא כולל תשר.

חלל המסעדה דווקא משרה אווירה נעימה, אם כי שוב, כנראה בגלל הצפיפות והדוחק, סבלתי מקלסטרופוביה קלה באותו היום. לא היה קל להתרגל לקולות הרמים ולשאון ההמולה ששרר במקום.

במחשבה נוספת, הייתי בהחלט סר למקום להערכות מחודשת ולחוות דעת נוספת, אבל כרגע, המקום טעון שיפור בעיניי. בימים אחרים זה דווקא יכול היה להיראות לגמרי אחרת. עם נוף פסטורלי לים על רקע הרי גולן, אולי בשעת ערב, כשהבריזה מהים נעימה יותר וכשהלחץ על הקיבה ובמסעדה עצמה ברמה נמוכה.

כתובת וכל השאר...

לגונה, בשרים ודגים
מדרחוב הבונים 2, טבריה
כשר חלק למהדרין, בהשגחת הבד"צ נווה ציון - משגיח צמוד במקום
טל': 04-6722321
פקס': 04-6717382
א'-ה': 11:00 עד אחרון הלקוחות
ו': 11:00 עד שעה לפני כניסת השבת
מוצ"ש: שעה לאחר צאת השבת עד אחרון הלקוחות

לתגובות - הרצל קוסאשוילי, מבקר המסעדות של 'בחדרי חרדים': Herzel@bhol.co.il

מעוניינים לשתף אותנו במתכונים שלכם? שלחו אלינו לוואטסאפ 0583288642 או למייל madorhl@gmail.com ואולי נעלה גם את המתכון שלכם.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לפני שנתיים נפלתי למסעדה הזו,עזבתי עם טראומה ,הבטחתי: "לעולם לא עוד"  (ל”ת)

    הרצל: קצת שפה עדינה, תשפר את הכתבה

  2. טבריה מוזנחת בהכל,גם המלונות גם המסעדות,אין מה ליסוע לשם!!!!!  (ל”ת)

    מכירה

  3. כותב מצחיק ההרצל הזה  

    גרשי

  4. זה פשוט מאד: הסטייק שהרצל כרת איתו בזמנו ברית בשרים נקם בו על שהלך למסעדת דגים.  


  5. זוועה של מקום  

    פנחס

  6. גרווזיני כשרוני  (ל”ת)

    אייקון

  7. למה טבריה מוזנחת?  

    מוישי

    • הכותרת שלך היא התשובה ! אין מה לחפש בטבריה המוזנחת ! ובעלי המסעדות מזלזלים בלקוחות ! (ל”ת)

      מפוקחת

  8. בקיצור אתה רוצה ברטר מהמסעדה בחינם...  

    טבריני

  9. כותב עצוב ההרצל הזה. התיאורים על הקיבה מוגזמים  (ל”ת)

    קורא נלעב

  10. המקום גם לא מהדרין.וגם זוועה  

    שיינדי

    • יש לך הוכחות שנווה ציון זה בדץ בלי גב 

      מיכאל

  11. הרצל זה מה שקורה כשלא גומרים את כל המנה........  

    ירוחם פישל

  12. YCRHV  

    הרצל רווח

  13. מסעדה גרועה  

    אריאל

  14. לגונה  

    משה

  15. מסעדת לגונה טבריה  

    רביד

  16. לגונה  

    אביב

  17. ביקורת מגמתית נקודה  

    דני

  18. לגונה  

    אמנון

;