מוזיאון של חורבן

הבית ברחוב שערי צדק 5 בירושלים בסמוך לבניין רשות השידור ברחוב יפו נראה כעוד בניין ירושלמי טיפוסי. שום סימן מיוחד לא נראה על הבניין החיוור. רק מבט על צד ימין של הבניין מגלה שלט המוכר לנו מכבישי הארץ ומסמן את הדרך לישובים העקורים - "לעזה".

ביום שישי, י' אב תשס"ט, ימלאו ארבע שנים לעקירת ישובי גוש קטיף וצפון השומרון במסגרת ביצוע תכנית הגירוש שראש הממשלה דאז אריאל שרון.

רגעים אחדים לאחר הגירוש נדמה היה כי מפעל ההתיישבות המפואר בגוש קטיף נידון לשכחה. אך השנה האחרונה מוכיחה אחרת.

הציבור בישראל ובעולם היהודי מבקש למצוא דרך לזכור, לשמר ולהצדיע  למתיישבים על מפעלם.

ארבע שנים אחרי שבירת לבבותיהם של מיליוני יהודים לרסיסים במהלך הגירוש, ושנה אחרי פתיחת מוזיאון 'גוש קטיף' מנסים בהנהלת המוזיאון לשמר את הזיכרון למה שהתרחש שם לאלפי תושבים בין קירות הבית לקירות הלב, ופותחים באופן מיוחד את המקום שמסמל את החורבן בימינו.

במלאת ארבע שנים לגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון צפויים אלפים לבקר במוזיאון גוש קטיף שבימים אלה מציין שנה  להיווסדו. בצוות המוזיאון מדווחים על הצלחה עצומה. לדבריהם, מעל 30,000 איש  ביקרו במוזיאון בשנה בלבד, ובשנה הקרובה צפוי מספר זה להכפיל את  עצמו. במוזיאון מציינים כי ביקורי קבוצות לסיור במוזיאון כבר מתואמים מספר חודשים מראש, מה שמראה על הצלחה ורצון אנשים לזכור ולא לשכוח.

הנהלת המוזיאון: "נראה כי מעולם לא הייתה בציבור הסכמה רחבה כל כך על צדקתם של מתנגדי ההתנתקות, כמו ביום השנה הרביעי לביצועה. קשה להצביע על הגורמים להתעניינות  הגוברת דווקא עכשיו. אולי אלו הקסאמים בבאר שבע ב"עופרת יצוקה", אולי נפילתם של כל שרים ואנשי הצבא שהיו שותפים לביצוע ההתנתקות, אולי "התפקחותם" של אנשי תקשורת רבים, המכים על חטא העקירה. אך נוער גוש קטיף כבר יודע לתרגם את התמיכה הזו לעשייה".

"עצם הקמת המוזיאון היא הצלחה עצומה", מספר מנהל ההקמה של המוזיאון, איש התקשורת והאמנות יענקלה קליין. "המוזיאון הוקם ביוזמה פרטית, בניגוד לדעת גורמים שונים בציבור, ובלי תמיכה של שקל אחד מהמדינה. יש המעדיפים להשתיק את סיפור גוש קטיף ב"שב ואל תעשה". אך היום ברור כי המוזיאון הוא בית למגורשים, ומוקד עניין לציבור כולו. אני מקוה שהמוזיאון ירים דגל של תיעוד וזיכרון. בזכות היוזמים והמייסדים אני מרגיש שנפלה בחלקי זכות

היסטורית להיות שליח ציבור, לקחת חלק בעיצוב התודעה הציבורית, ולהקים את מפעל הזיכרון המשמעותי ביותר לישובי גוש קטיף".

כבר בכניסה למוזיאון ניתן לראות ציר היסטורי, הסוקר את היסטוריית ההתיישבות היהודית בעיר עזה בימי הביניים, ואת הקמת יישובי גוש קטיף לאחר מלחמת ששת הימים וממש באותו החדר מוצגת המנורה מבית הכנסת בישוב נצרים, אשר נישאה על ידי התושבים אל הכותל המערבי בירושלים, והפכה לאחד הסמלים הזכורים מאותם ימים קשים.

במוזיאון מגוון ספרים וסרטים העוסקים בפרק המפואר של ההתיישבות בגוש קטיף במשך 35 שנה, ואלבומי זיכרון ומאבק שראו אור לפני ואחרי העקירה. בחלל המוזיאון מתועד סיפורו של המאבק הכתום וסיפור הגירוש במיצג אומנותי הכולל מוצגים אותנטיים, עבודות אמנות, צילומים תיעודיים ומיצגי וידאו.

"חדר שורשים" - אולם הכניסה, בו מוצגים החיים  בגוש קטיף בתפארתו. בחדר ציר הסטורי הסוקר את ההתיישבות היהודית ברצועת עזה לאורך הדורות, ההתיישבות בכפר דרום בתש"ז-תש"ח והקמת כל ישובי גוש קטיף. בחדר מוצג בול ההצדעה והזכרון ל-35 שנות התיישבות בחבל עזה. בחדר אף  מוצגת מנורת בית הכנסת בנצרים, ותיאור סיפורה של המנורה.

פינת הספריה - בחדר השני של המוזיאון. בחדר קיימת ספרית עיון ובה ספרים אודות ההתיישבות והגירוש, וחנות מוצרים ובה ספרים, אלבומים, דיסקים, סרטים ומזכרות.

הגלריה לאמנות נמצאת בחלל המרכזי של המוזיאון. בגלריה יצירות אמנות של מגורשי גוש קטיף וצפון השומרון, לצד אמנים אחרים מכל  רחבי הארץ.

"הפינה הכתומה" - קיר בקצהו של חלל האמנות, ובו פינת הצדעה ותיעוד לשנה וחצי של מאבק אזרחי גאה ונחוש.

"החדר השחור" - רגע השיא בנתיב הרגש המתחולל בביקור במוזיאון. בחדר מתועדים הרגעים המצמררים של המפגש הפיזי והרגשי בין יהודי גוש קטיף לחיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל. בחדר צילומי ענק מכפר מימון, כפר דרום, עצמונה, שא-נור ונוה דקלים. בחדר אף מוקרן סרטון בן 12 דקות, המתעד את רגעי המאבק והפינוי בבית משפחת נמיר בנוה דקלים, ובבית הכנסת הספרדי בנוה דקלים, לצלילי "תפילה לעני כי יעטוף".

חדר הזכרון - החדר האחרון במוזיאון, בו מתואר מצב המגורשים לאחר גירושם, במחנות האוהלים ואתרי הקרואנים. בחדר ישנה גם פינת זכרון לקדושי קטיף - תושבי הגוש שנפלו בפעולות האיבה ומערכות ישראל.

בחדר הזכרון מוצג המיצג "תכולת חיים" וארון זכוכית ובו סמלי המועצה האיזורית חוף עזה, ותעודות וסמלים ממחלקת הבטחון של המועצה, שפעלה עשרות שנים למען בטחון תושבי הגוש.

אולם הקרנות - אולם קטן (עד 25 איש) בו מוקרן בסיום הסיור במוזיאון הסרט "תכף נשוב", סרט הגמר של אולפנת נוה דקלים,  המתאר את המאבק על הבית מנקודת מבטם של בני הנוער בגוש. (25 דק').

לדוברי אנגלית מוקרן הסרט "בית 103", המתאר את קשיה של משפחת טל יואב וורדה מנוה דקלים, במהלך פינויה מרצון מביתה. (עב'/אנג', 30 דק')

במוזיאון גוש קטיף מוצגים פריטים מקוריים בעלי ערך מההתיישבות היהודית בגוש קטיף וממהלך הגירוש. בין המוצגים: מנורת בית הכנסת בנצרים, מפתחות בית הכנסת התוניסאי בנוה דקלים, מזוזות מועדון הקשישים בנוה דקלים, מסמך - צו אלוף פיקוד הדרום לגירוש יהודי גוש קטיף (2005) סמלי המועצה האיזורית חוף עזה, סמלי המאבק הכתום - צמיד כתום, סרט כתום, (2004 - 2005) תעודות מחלקת הבטחון במועצה האיזורית חוף עזה, תעודת רכז בטחון, נוה דקלים (1982), זנב טיל קאסם שנורה על הישוב עצמונה,(2004) מיצג תכולת חיים - ארגז קרטון בו הועברו חפציהן של משפחות יהודי גוש קטיף וצפון השומרון (2005), מסמך נאום ראש הממשלה בתחילת ביצוע תכנית  ההתנתקות, לצד גרף תיעוד כמויות ירי רקטות לשטח ישראל, בשנים 2001 עד 2009.

המבקרים  צפויים לחוות חוויה רגשית עצומה. הביקור כולל סיור עצמאי במוזיאון, צפיה במיצגים האומנותיים וסרט  מרגש. בסיום הביקור זוכה כל מבקר במתנה מיוחדת - נר זיכרון עליו חרוטים שמות 24  קהילות גוש קטיף וצפון השומרון.

פתוח לקהל בכל יום, בשעות 10:00 - 19:00. עלות הביקור סמלית - 10 ש"ח לאדם. המתאמים ביקור לקבוצה עוברים הדרכה אישית מרתקת עם מדריך ממגורשי גוש קטיף, המספר את סיפורו האישי, ומשתף את המבקרים בדילמות העולות מן הסיפור. משך הסיור כשעה וחצי. ביקורי קבוצות יש לתאם מראש, בטלפון 6255456.המוזיאון קיבל את אישור הרבנים לפעול בט' באב, ויהיה פתוח לקהל הרחב בליל ט' באב עד השעה 2 לפנות בוקר, ומחר - ט' באב - כל היום.

מי שלא רצה אותם על הגגות בגוש קטיף - יקבל אותם בכניסה לירושלים.

 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!