על פה ולסת ומה שביניהם
איך מצחצחים שיניים? איזו משחה מועילה? מתי מומלץ לגשת לרופא? והאם אתם באמת שומרים על בריאות הפה והשיניים? כעת הזמן המתאים להתחיל לעשות זאת נכון
- אסתר מור
- כ"ח אב התשס"ט
מחלת העששת ומחלת החניכיים הן בבסיסן מחלות חיידקיות. גורמים שונים, שאנו מאפשרים את קיומם, עוזרים לחיידקים בהתבססות והתקדמות המחלה אך שמירה על כללי בריאות הפה תוכל לעכב את פעילות החיידקים ולמנוע את המחלה.
לדברי ד"ר חגי סלוצקי, רופא שיניים, סגן מנהל רפואי בכללית סמייל, חשוב לשמור על עשרה כללים לשמירת בריאות הפה והשיניים:
1. סילוק הרובד הדנטלי – צחצוח שיניים לאחר כל ארוחה או לפחות פעמיים ביום באופן יסודי הוא היסוד לבריאות השיניים. שימוש בעזרים נוספים למברשת השיניים, כגון: קיסמים, חוט דנטלי המיוחד לשיניים ועוד, חיוני להשגת הסרה של הרובד במקומות שאליהם מברשת השיניים איננה מגיעה.
2. מברשת השיניים – שימוש במברשות ממונעות מתקדמות ובטכנולוגיות חדשות של מברשות מאפשרות להשיג בקלות את התוצאה הרצויה. אמצעי המחשה לזיהוי הרובד, הניתנים לרכישה במרפאות השיניים או בבתי המרקחת השונים, יכולים לסמן היכן לא הצלחנו להסיר את הרובד ובכך לשפר את תוצאות הצחצוח.
3. בלאי – את מברשת השיניים יש להחליף כאשר הסיבים מתחילים להיפתח ולהיראות בלויים. רצוי להיעזר בעצת רופא השיניים או השיננית לבדיקת הצורך בהחלפת המברשת.
4. לא בכוח – צחצוח חזק יותר לא יסיר יותר רובד. הטכניקה הנכונה לצחצוח היא החשובה. מומלץ להשתמש במברשת רכה בעלת סיבים עם קצוות מעוגלים בגודל ראש מתאים (שאינו גדול מדי) ואחיזה נוחה.
5. סוכרים – החיידקים השונים הגורמים למחלת העששת, ניזונים מהסוכרים במזון ומתרבים בזכות סוכרים אלו. מזון דביק המכיל סוכרים גרוע אף יותר, וישמש טוב יותר ולפרק זמן ארוך יותר את החיידקים.
6. פלואוריד – שימוש במשחת שיניים המכילה פלואוריד חשוב ביותר. הפלואוריד הוא מינרל טבעי המקשה על המסת השן ע"י החיידקים ופוגע בהם.
7. אבן השן – כאשר הצחצוח אינו מושלם, מתחיל הרובד החיידקי להסתייד ונוצרת אבן שן. מלבד היותה כר נוח להתיישבות חיידקים נוספים, גורמת האבנית עצמה לדלקת ברקמות החניכיים הסמוכות לאזורי היווצרותה. הסמן הראשון לדלקת הוא דימום. הסרת אבן השן עצמה לא תעשה על ידי צחצוח שגרתי, אלא נדרש טיפול של שיננית או רופא השיניים על מנת להסירה. במקרים רגילים מומלץ להסיר את האבנית כל 6 חודשים. לרגישים במיוחד מומלץ לעבור טיפול כל שלושה חודשים.
8. בדיקת רופא – מומלץ לעבור בדיקת רופא שיניים כל 6 חודשים. ניתן גם לעבור בדיקה זו פעם בשנה, אם זו המלצתו של הרופא.
9. חובת דיווח – חובה לבדוק כל תופעה חריגה בשיניים או בחלל הפה. לזיהום בחניכיים ובשיניים יכולות להיות השפעות הרות אסון גם באזורים אחרים של הגוף. יותר ויותר נמצאים הקשרים בין מחלות התוקפות את האדם, כגון: מחלות לב, כלי דם, סכרת, משקל ולד נמוך וכו' לבין מוקדי זיהום בפה המתבטאים במחלת חניכיים קשה.
אין להתעלם מכיבים, פצעים או גידולים עיקשים בחלל הפה. כל מה שלא חלף תוך שבוע חייב להיבדק לעומק על ידי רופא.
10. הצהרת בריאות – כל מחלה הפוגעת בגוף יכולה לבוא לידי ביטוי בחלל הפה והשיניים. חשוב להצהיר בפני רופא השיניים על כל מחלה או תרופה שאנו מודעים לה, כמו גם לעדכן את הרופא במצב בריאותי חדש כאשר נוצר.
(המידע - באדיבות שירותי בריאות כללית)
לדברי ד"ר חגי סלוצקי, רופא שיניים, סגן מנהל רפואי בכללית סמייל, חשוב לשמור על עשרה כללים לשמירת בריאות הפה והשיניים:
1. סילוק הרובד הדנטלי – צחצוח שיניים לאחר כל ארוחה או לפחות פעמיים ביום באופן יסודי הוא היסוד לבריאות השיניים. שימוש בעזרים נוספים למברשת השיניים, כגון: קיסמים, חוט דנטלי המיוחד לשיניים ועוד, חיוני להשגת הסרה של הרובד במקומות שאליהם מברשת השיניים איננה מגיעה.
2. מברשת השיניים – שימוש במברשות ממונעות מתקדמות ובטכנולוגיות חדשות של מברשות מאפשרות להשיג בקלות את התוצאה הרצויה. אמצעי המחשה לזיהוי הרובד, הניתנים לרכישה במרפאות השיניים או בבתי המרקחת השונים, יכולים לסמן היכן לא הצלחנו להסיר את הרובד ובכך לשפר את תוצאות הצחצוח.
3. בלאי – את מברשת השיניים יש להחליף כאשר הסיבים מתחילים להיפתח ולהיראות בלויים. רצוי להיעזר בעצת רופא השיניים או השיננית לבדיקת הצורך בהחלפת המברשת.
4. לא בכוח – צחצוח חזק יותר לא יסיר יותר רובד. הטכניקה הנכונה לצחצוח היא החשובה. מומלץ להשתמש במברשת רכה בעלת סיבים עם קצוות מעוגלים בגודל ראש מתאים (שאינו גדול מדי) ואחיזה נוחה.
5. סוכרים – החיידקים השונים הגורמים למחלת העששת, ניזונים מהסוכרים במזון ומתרבים בזכות סוכרים אלו. מזון דביק המכיל סוכרים גרוע אף יותר, וישמש טוב יותר ולפרק זמן ארוך יותר את החיידקים.
6. פלואוריד – שימוש במשחת שיניים המכילה פלואוריד חשוב ביותר. הפלואוריד הוא מינרל טבעי המקשה על המסת השן ע"י החיידקים ופוגע בהם.
7. אבן השן – כאשר הצחצוח אינו מושלם, מתחיל הרובד החיידקי להסתייד ונוצרת אבן שן. מלבד היותה כר נוח להתיישבות חיידקים נוספים, גורמת האבנית עצמה לדלקת ברקמות החניכיים הסמוכות לאזורי היווצרותה. הסמן הראשון לדלקת הוא דימום. הסרת אבן השן עצמה לא תעשה על ידי צחצוח שגרתי, אלא נדרש טיפול של שיננית או רופא השיניים על מנת להסירה. במקרים רגילים מומלץ להסיר את האבנית כל 6 חודשים. לרגישים במיוחד מומלץ לעבור טיפול כל שלושה חודשים.
8. בדיקת רופא – מומלץ לעבור בדיקת רופא שיניים כל 6 חודשים. ניתן גם לעבור בדיקה זו פעם בשנה, אם זו המלצתו של הרופא.
9. חובת דיווח – חובה לבדוק כל תופעה חריגה בשיניים או בחלל הפה. לזיהום בחניכיים ובשיניים יכולות להיות השפעות הרות אסון גם באזורים אחרים של הגוף. יותר ויותר נמצאים הקשרים בין מחלות התוקפות את האדם, כגון: מחלות לב, כלי דם, סכרת, משקל ולד נמוך וכו' לבין מוקדי זיהום בפה המתבטאים במחלת חניכיים קשה.
אין להתעלם מכיבים, פצעים או גידולים עיקשים בחלל הפה. כל מה שלא חלף תוך שבוע חייב להיבדק לעומק על ידי רופא.
10. הצהרת בריאות – כל מחלה הפוגעת בגוף יכולה לבוא לידי ביטוי בחלל הפה והשיניים. חשוב להצהיר בפני רופא השיניים על כל מחלה או תרופה שאנו מודעים לה, כמו גם לעדכן את הרופא במצב בריאותי חדש כאשר נוצר.
(המידע - באדיבות שירותי בריאות כללית)
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות