1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. קורונה

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה שתזרז את קצב הבדיקות משמעותית

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה הפתוחה, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה פיתחו שיטה שתזרז את קצב בדיקות הקורונה ביותר מפי שמונה

קובי בורנשטיין, ז' ניסן תש"פ 01/04/2020 10:01
תגיות:

יותר מפי שמונה העברת בדיקת נגיף הקורונה העברת בדיקת נגיף הקורונה צילום: Yossi Zamir/Flash90

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה הפתוחה, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה פיתחו שיטה שתזרז את קצב בדיקות הקורונה ביותר מפי שמונה. השיטה תאפשר ביצוע בדיקות סקר רחבות יותר בקרב האוכלוסייה הלא סימפטומטית בישראל וקבלת תמונת מצב אודות קצב התפשטות הנגיף. 
 
החוקרים פרופ' אנג'ל פורגדור וד"ר תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע"ש שרגא סגל באוני' בן-גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, יחד עם פרופ׳ יונת שמר-אבני, מנהלת מעבדת הנגיפים במרכז הרפואי סורוקה וד"ר נעם שנטל מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, דיווחו כי בניסוי ראשוני שנערך בשיתוף עם מעבדת הנגיפים במרכז הרפואי סורוקה הוכחה היכולת של הגישה לאתר נשאים חיוביים מבין כ- 400 דגימות בכ-47 מדידות בלבד, פי שמונה פחות בדיקות מהרגיל. הניסוי נערך בתיאום עם משרד הבריאות.  
 
השיטה החדשנית היא פיתוח של שיטת בדיקה קבוצתית בה נעשה שימוש עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה כאשר צבא ארצות-הברית ביקש לזהות בקרב חייליו חולי עגבת ולחסוך את הצורך בבדיקות מרובות. היא מבוססת על איגום מספר רב של דגימות למספר מצומצם יותר של מאגדים (פולים), כאשר כל דגימה נכנסת במקביל למספר מאגדים שעליהם מבוצעת הבדיקה. אלגוריתם מתמטי יודע לזהות באופן חד משמעי את הדגימה הנגועה, לשחזר את הדגימה האישית מתוך תוצאות הדגימות המעורבבות ולחסוך את הצורך בטיפול פרטני עבור כל דגימה. 
 
"בניסוי לקחנו 384 דגימות וקיבצנו אותן ל-47 פולים כאשר בכל פול יש 48  דגימות, וכל דגימה באופן כללי מופיעה בשישה פולים", מסביר ד"ר נעם שנטל מהאוניברסיטה הפתוחה. "התכנון והבנייה של הפולים  ואופן ערבוב הדגימות האישיות מאפשרים לנו לזהות ולחזור לאנשים החיוביים לנגיף בתוך מספר בדיקות נמוך בהרבה מהמקובל".

פרופ' אנג'ל פורגדור, משנה לסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוני' בן-גוריון:  "התוצאות הראשונות מעודדות מאוד ומאשרות את תקפותה של השיטה. הניסיון מלמד שהדרך לבלום את התפשטות הנגיף היא להעלות את כמות הבדיקות ולשבור את שרשראות ההדבקה, השיטה שפיתחנו נועדה לאפשר בהקדם מבצע נרחב לניטור התפשטות הנגיף באוכלוסייה הכללית שהיא למעשה אינה מבודדת אך עשויה לסכן את הציבור יותר מהחולים שנמצאים בפיקוח".

ד"ר תומר הרץ: ״בשל העדויות המצטברות על החשיבות של נשאים לא סימפטומטיים של נגיף הקורונה covid-19 אשר תורמים להפצת המחלה, יש חשיבות לאתר נשאים אלו מבעוד מועד, לבודד אותם ובכך להקטין את קצב ההדבקה בקרב אוכלוסיות סיכון גבוה. אנחנו מאמינים כי ניתן יהיה להגיע לקצבי האצה גדולים יותר בעזרת השיטה״.

פרופ' יונת שמר אבני, מנהלת המעבדה לווירולוגיה בסורוקה: "בשלב הבא של הניסוי יש כוונה לדגום  את אוכלוסיית נותני השירותים הרפואיים בסורוקה בשיתוף פעולה עם צוות היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים, בראשותו של ד"ר ליאור נשר".

בניסוי השתתפו בנוסף: שלומיה לוי, שוש סקורניאקוב וורד ובשט ממעבדתו של ד״ר הרץ, וכן יריב גרינשפן, אבישי אדרי וענר אוטולנגי ממעבדתו של פרופ' פורגדור.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.