כי אסף אותו האלוקים • טור מיוחד

נגנז לצדם בגנזי מרומים

לא ברכנו השבת את החודש, כצעד ראשון מכמה צעדים שנועדו להסתיר מהשטן את קרבתנו ליום הדין, כדי שלא ימהר ויקטרג ולא ירקד. אבל הוא כנראה צבר השנה כח רב מדי, פוטם למימדי ענק, ושכבה אחת מ"בכסה ליום חגנו" לא הספיקה להביא לכניעתו ולהסתלקותו.

הוא חטף את אסף רמון איתו.

אסף, בנו של אילן רמון ז"ל, הטייס הישראלי הראשון שהצטרף לטיסת חלל כאסטרונאוט, והתרסק אל מותו באסון ה'קולומביה', היה המאיץ להתעניינותו של אביו בנושאי יהדות.

כבנו בכורו של אילן ז"ל, הגיע אסף למצוות במהלך שנות האימונים הקשים והמפרכים שעבר אביו בארה"ב, לקראת הכשרתו להיות הטייס הישראלי הראשון בחלל. אילן לא היה מוכן לוותר על אף סמל יהודי וישראלי בהשתלמות הזו. היה קשה לו אפילו עם עקירתה הזמנית של משפחתו לקרבת בסיס האימונים בנכר, והוא עיבה את כל מה שהיה יכול להביא גאווה לשולחיו, ובעיקר את היהדות שבו.

בבר מצווה לאסף ראה את אחת ההזדמנויות החשובות להוציא אל הפועל את החלטתו זו. באותו זמן רקם את קשריו הראשונים עם הרב צבי קוניקוב, שליח חב"ד ורבו של ספייס-קוסט שבאזור שיגור החלליות בפלורידה, ומאז התהדק הקשר הזה, עד שנותק הפתיל באסון ההתרסקות.

פחות משנתיים אחר-כך ראה אילן רמון באסף בכורו את מקבילו של הילד ממחנה ברגן בלזן שעלה לתורה במסתור, בחירוף נפש, סיפור שאליו נחשף בפגישה שהיתה לו עם אותו 'הילד' שגדל והיה לפרופ' יהויקים יוסף - מרצה לפיסיקה פלנטרית מאוניברסיטת תל אביב.

אסף, שהיה אז כמעט באותה שכבת גיל של אותו ילד, העצים אצלו את ההתקשרות וההזדהות האישית לילד, ועורר בו רצון עז להפגין באמצעות טיסתו לחלל את המסר - "הילד הזה הוא אני, או יותר נכון בני, וילדים יהודים אחרים. עם ישראל חי".

הדבר התרחש בשנת 1944, שיאה של מלחמת-העולם השניה. באחד הצריפים במחנה ברגן בלזן הצטופפו היהודים סביב מנהיגם הרוחני, הרב דסברג שמו , שיחד המתינו לסופם, והוא לחש לעברם: "מחר, השכם בבוקר, לפני שיוצאים לעבודה, נערוך בר מצווה לנער הזה". הרב, הצביע לעבר נער צנום ורזה, יהויקים היה שמו, שזו היתה לו שנה שלישית במחנה, והוריו כבר לא היו בין החיים. "מחר הוא יעלה לתורה".

היהודים ידעו שהם מסכנים את חייהם בחגיגה הזו, אבל לא הרהרו אחר הוראת הרב. למחרת קמו השכם שברי כלי ונפוחי רעב כאתמול, אבל עם אושר נסוך על פניהם. הם כיסו את חלונות הצריף בשמיכות, הדליקו אש ואז הפתיע אותם הרב דסברג והוציא מאמתחתו, ממש משומקום, ספר תורה זעיר. הנער נקרא לעלות לתורה, קרא בה, אפילו דרש דרשה לזכר הוריו שכבר אינם, ול'קידוש' הוגשה פיסת פרוסה עם מחית קולורבי שהרב שמר מהמרק של יום אתמול.

שעת היציאה לעבודה הגיעה. הכל קופל, שום סימן לא נותר מלבד הסיפוק הגדול בלב. ואז קרא הרב לילד, ואמר לו:"אני יודע שלא אזכה לצאת מכאן בחיים. אתה תיקח עמך את ספר התורה ממני, ובכל הזדמנות תספר באמצעותו את סיפור הבר מצווה שלך, סיפור הנחישות היהודית. אל תשכח".

מאז, נשא הנער הצעיר את ספר התורה הזעיר עמו לכל מקום. הרב דסברג נפטר חודשיים לאחר הבר מצווה. יהויקים הצליח להינצל מציפורני המשמידים, הגיע לישראל והפך לפיזיקאי בעל-שם עולמי. לכל מקום שאליו היה בא במסגרת תפקידו, היה נושא עמו את ספר התורה ומפיץ את סיפורו, כצוואתו של הרב דסברג ולזכרו הטהור.

כאשר נבחר אילן רמון כאסטרונאוט הישראלי הראשון, ביקשה גם סוכנות החלל הישראלית, יש דבר כזה, לבצע ניסוי כלשהו בחלל. ההצעה לעריכת ניסוי מדעי שהגיש הפרופ' יהויקים יוסף היא שהתקבלה. כך נוצר הקשר הראשון בינו ובין אל"מ אילן רמון ז"ל.

באחת מהפגישות הראשונות ביניהם, נחשף הטייס הישראלי, בעל הלב והרגש היהודי המיוחד, לסיפורו האישי והמרגש של פרופ' יהויקים. "יש לי ילד, אסף, שהוא אך מעט מבוגר יותר ממה שאתה היית אז. זה מצמרר. לחשוב שילד יהודי בגיל כזה, עבר תלאות שכאלה".

רמון ז"ל חזר ליוסטון, ולאחר זמן החליט לנסות ולבקש מהפרופ' להשאיל לו את ספר התורה למשך הטיסה. "כך תוגשם במלואה צוואתו של הרב, להביא את הספר לכל מקום בעולמו של בורא עולם" - הסביר, בחושבו שיש צורך בשכנוע.

פרופ' יהויקים הסכים מיד. אילן רמון ז"ל לקח עמו את ספר התורה כצעד של הבלטת הגאווה והנחישות היהודית. "איש לא ינצח את אותנו ולא יעצור אותנו מלהגיע לכל מקום ביקום".

סופה הטראגי של הטיסה, הטייס אילן רמון וספר התורה המיוחד הזה הלא הוא ידוע. ועכשיו גם הילד, שדמותו היא שעוררה בו את השאיפה העזה ליטול עמו את ספר התורה לחלל, נגנז עמם בגנזי מרומים.

ומי חשב שפריו המתוק של האילן ישכון בצל כנפיו, ליד אמת המים שתחתיו בגן עדן?

אגרות 'חוב קדוש'

מי היה מאמין שאי-פעם, ועוד בדיוק בערב ראש השנה תש"ע, תושג התחשבות כל-כך מהותית בשיקולי 'הלכה', עד שהמערכת הפיננסית כולה תתאים את עצמה לפעול על פיה.

זה קורה ממש בימים אלה.

הכתבת סופיה גרין מ'גלובס' הכינה כתבה ארוכה וממצה בעניין זה, העוסקת בהשקעות בסחורות המותרות על פי ה'הלכה' בשוק הכספים. כזכור, לפני מספר שבועות חשף סגן שר האוצר, יצחק כהן משס, את המהלך שהוא מגבש, לפתוח מסלולי השקעה מיוחדים שיקבלו תעודת הכשר של בד"צ בית יוסף, או ועד הרבנים לענייני כספים שליד העדה החרדית בירושלים.

אלא שמאוחר יותר התפרסמה כתבה אחרת, בעיתון 'המודיע', על תקנות חדשות של הרשות לניירות ערך, המעוררות דווקא בעיות הלכתיות סבוכות, העלולות לקזז את כל ההישגים שאותם רואה בעיני רוחו סגן השר כהן. כל זה לא מנע מבטאון ש"ס 'יום ליום' להודיע שתוכניתו של סגן השר כהן יצאה כבר אל הפועל.

עכשיו אנו מוצאים בכתבה ב'גלובס' שחברת 'פריים רייט' עומדת להשיק שוק כספים המציית לחוקי ההלכה, ומשקיע רק בסחורות מותרות.

"להקמת קרן מניות צריך לסנן חברות שפעילותן מנוגדת להלכה, למשל הימורים. מניות פיננסיות רגילות מעלות, גם הן, חשש לריבית. איסור שמוציא מכלל חשבון גם חברות עם רמת חוב גבוהה מדי. כל זה כבר כמעט ממוסד. הבעיה העיקרית להקמת סוגי נכסים יחייב סינון מסויים משלו" - נאמר באותה כתבה.

"אגרות החוב" -נאמר באתה כתבה - "עברו זעזוע בשנה שעברה. מסתבר ש-80% מהם אינם עומדים בדרישות ההלכה...חברת etf סיקיוריטיס מציעה שש תעודות סל הנחשבות למצייתות רשמיות לחוקי ההלכה. פירוש הדבר שמועצה הלכתית החליטה שהמוצרים עומדים בדרישות הדת, וניתן להציג פסקי הלכה המאשרים זאת.

"התעשיה הולכת ומתבגרת. כאשר יבינו איך לארגן מחדש את המוסדות שלא עמדו בהתחייבויות , התמחור בשוק ישתפר, כי פוטנציאל האג"ח יהיה ברור למוסדות המנפיקים ולמשקיעים".

מצב אפוקליפטי, לא? ממש חזון אחרית הימים. 'מדינת ההלכה' שיש מי שכל-כך פחד ממנה כבר קמה, וכמעט אפילו לא השגחנו בה.

עד שגילינו את הטעות הגדולה שלנו.

לא מדובר בהלכה היהודית, אלא באיסלמית. לא מדובר בהצמדת שוק ההון ל'שולחן ערוך' אלא ל'שריעה'. לא מדובר בישראל, אלא באירופה וגם בארצות-הברית.

את מה שטוב להם הרי אנחנו מחקים כאן מיד, אז למה בעניין זה לא?

בעצם, במחשבה שניה טוב שלא. עוד יצמידו לנו את הבורסה לכללי הדת האיסלמית. זה מה שחסר לנו...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!