הקניבלים של הקורונה

קורונה. כמה מילים כבר נשפכו על הווירוס הזעיר הזה. כמה דמעות כבר נשפכו וכמה גופות עוד ייערמו עד שהעולם ייפטר מהמגיפה הזו.

אבל...

יש מי שמעווה פניו בתחושת גועל כאשר החיך שלו פוגש בחמיצות הלימון ויש מי שחושב איך לעשות ממנו לימונדה. מי שמצליח לחשוב על סוכר כשחמוץ לו יודע להפוך בעיה להזדמנות. והמגפה הזו היא הזדמנות. נקודה.

מהההההה?

נכון, שלושה מיליון חולים ומאות אלפי מתים (נכון למועד כתיבת הדברים) הם בהחלט טרגדיה בקנה מידה עולמי. מה גם שאיש אינו יודע לצפות את הסוף. אבל... עבור משקיעים שחושבים מחוץ לקופסא - ושומרים על ההנחיות של רשויות הבריאות כמובן – זו יכולה להיות הזדמנות כלכלית חסרת תקדים.

אתה לא רציני.

רציני לחלוטין. קחו למשל את שוק המניות שאירועים מהסוג הזה הופכים אותו למטוטלת מפחידה. אנשים לא זורקים מניות מהחלון, הם מוכרים אותן. מי קונה אותן? חשבתם על זה?

מי באמת?

אין וואקום בעולם. ההפסד של האחד הוא הרווח של השני. ולכן, אנשים זריזים זיהו את ההזדמנות בפיתוחים טכנולוגיים לעידן החדש שהביא עימו הווירוס, ומיהרו להשקיע בפלטפורמה ללמידה מרחוק (קלאס מי), בפיתוח שולחן רפואי חכם לרפואה מרחוק (מד-דסק) או במיזמים אחרים בהייטק ובנדל"ן שרף הכניסה אליהן הונמך בשל המציאות החדשה שהתהוותה.

שמתם לב לזינוק הדרמטי במכירות המקוונות, בעיקר בתחומי הידע? מי שזיהה את זה כבר בתחילה ומיהר לייצר נכסים דיגיטליים מניבים, עשה כסף טוב. כי ככה זה: משקיעים זריזים לא מפחדים מבעיות, הם תמיד מוצאים בהן הזדמנויות.

לחזור לשגרה?

אין ספק שהעולם עובר טלטלה אך כבר לימדנו החכם מכל אדם "מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש". שום אירוע, טראומטי ככל שיהיה, לא שינה את מסלולה של השמש. למעט אותה פעם שהיא נעצרה בעמק איילון בהוראת יהושע. אבל זה היה חריג שבא להעיד על הכלל בחריגותו.

אדרבה. לא לחזור לשגרה אלא לחפש את ההשקעה המשתלמת, השווה. זו שמאפשרת להגיע לתשואה גבוהה, חריגה מהרגיל. היתרון בתקופה כזו הוא כפול: יש הרבה השקעות ופחות כסף של משקיעים. כך שעבור משקיעים זריזים זה גן עדן של הזדמנויות.

אבל זה לא מסוכן?

קוראים לזה השקעה. השקעה היא סיכון מעצם היותה. ואדרבה, הכלל קובע שככל שהסיכון גדול, גם הסיכוי גדל. הפיתרון שיכול לעזור בצמצום הסיכונים נעוץ כמו תמיד, בפיזור. לפזר את ההשקעות על־פני מיזמים שונים וחברות שונות כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד. אגב, הכללים הללו תקפים לכל עת לאו דווקא לתקופה כזו.

התקופה הזו טובה למשקיעים בגלל שהיא מאפשרת תשואה טובה אפילו בהשקעה קטנה יחסית וזאת בשל מיעוט הכסף בשווקים. בתקופות כאלה אנשים שומרים את הכסף קרוב לחזה.

מה יקרה אם נחכה?

תראו מה קרה למי שחיכה. העשור האחרון היה עשור של ריביות נמוכות ותמריצים לרוב. המאפיין הזה יישאר איתנו גם אחרי הקורונה, לפחות כל עוד האינפלציה לא תזנק קדימה (לא זינקה בעשור האחרון, למה שתזנק עכשיו). המשמעות היא שמי שרוצה לעשות כסף לא יכול לעשות אותו מריבית ממשלתית...

עליו למצוא הזדמנויות השקעה שישיאו לו תשואה סבירה - שלא לומר שווה - על הכסף. הזדמנויות כאלו ישנן כיום למכביר ובתנאים נוחים יחסית. בשש אחרי המשבר הן תהיינה נדירות והתנאים יהיו פחות טובים. כי כך זה עובד בכלכלה מעשית: כשיש היצע גדול של השקעות, המשקיע הוא מלך, כי הוא יכול לברור את ההשקעה שתתן לו הכי הרבה. כאשר יש היצע גדול של משקיעים, ההשקעות שולטות והן (מי שמאחוריהן) יכולות לברור את המשקיעים שייקחו מהן הכי פחות.

ושוק ההון?

בתקופות כאלה הוא היסטרי ותנודתי. פחות מתאים לאנשים שמחפשים השקעה לטווח קצת יותר ארוך מיומיים, שבועיים או חודשיים. משקיעים שחושבים מחוץ לקופסא אך חוששים מהקרוסלה של שוק המניות (שלא לדבר על האג"ח) בעידן הזה, יכולים למצוא פיתרונות רבים בשווקים המשניים, בבתי השקעות ובחברות פרטיות.

מעוניינים לשמוע פרטים נוספים? התקשרו 072-371-3478 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!