1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. חדשות חו"ל

שנים עשר שופטים דנו בעתירה נגד חוק השחיטה

זיק של תקווה ואופטימיות בקהילה היהודית בבלגיה לאחר סיומו של דיון ראשון בבית המשפט העליון בלוקמסבורג בעתירה נגד חוק השחיטה | למרות שהדרך עוד ארוכה עד להכרעה חלוטה, הרה"ר הרב אברהם גיגי שהציג את הטיעונים בפני תריסר השופטים כבר מרגיש לאן זה הולך

יענקי פרבר, כ"א תמוז תש"פ 13/07/2020 07:29

פגיעה בחופש הדת ובזכויות האדם כפרות במאה שערים כפרות במאה שערים צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90

בית הדין לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג דן ביום רביעי האחרון בחוקיות איסור השחיטה הכשרה באירופה, בעקבות החלת האיסור על ידי שני מחוזות בבלגיה – וולוניה ופלנדריה. המאבק כנגד ההחלטה איחדה בין נציגי הקהילות היהודיות וכן המוסלמיות שהגישו עתירה הטוענת לפגיעה בחופש הדת וזכויות אדם המהוות חוקי יסוד בחוקה האירופאית הדמוקרטית ודרשו לבטל את החוקים המגבילים את השחיטה הכשרה

בית המשפט העליון של האיחוד האירופי שמקום מושבו בלוקסמבורג, התכנס ביום רביעי האחרון, ט"ז תמוז, לדיון ראשון, משמעותי ומכריע מבחינת עתידה של הקהילה היהודית באירופה, לנוכח עתירה שהונחה לפתחו בדרישה לפסול את חוקיותם של שני חוקים המגבילים את השחיטה הכשרה בתחומם, שאושרו לאחרונה בשני מחוזות בלגיה – וולוניה ופלנדריה. העותרים טוענים לפגיעה בחופש דת ובזכויות אדם המהוות חוקי יסוד בחוקה האירופאית.

את העתירה הגישו נציגי הקונסיסטואר בראשות הרה"ר לבלגיה הרב אברהם גיגי, קהילות מחזיקי הדת ושומרי הדת באנטוורפן יחד בערעורן נגד סמכות ממשלות וולוניה ופלנדריה להגביל את השחיטה הכשרה כפי שהיא נהוגה מדורי דורות וכן קהילות מוסלמיות שעתרו נגד איסור על שחיטת ה"חלאל".

בדיון ישבו שנים עשר שופטים מתוך 27 החברים בהרכבי בית המשפט בלוקסמבורג ודנו ב"גזירת השחיטה". ביהמ"ש בלוקסמבורג המוכר גם כ"בית הדין לצדק" באירופה, מהווה למעשה הסמכות העליונה לפירושן של אמנות האיחוד האירופי ושל חקיקת המשנה של האיחוד, לצד תפקידו להבטיח שהמדינות החברות ומוסדות האיחוד ימלאו את חובותיהם על-פי משפט האיחוד האירופי, וכן שמוסדות האיחוד לא יחרגו מסמכותם וגם לא יפגעו בזכויות היסוד של אזרחי האיחוד.

דרך ארוכה עשו הצדדים במאבק שמאיים על עתידה של היהדות התורנית באירופה. קודם לכן, הקהילה היהודית במדינה עתרה לבית המשפט החוקתי הבלגי, בטענה שהחקיקה בוולוניה ופלנדריה מנוגדת לרגולציה האירופית ואף לאמנות אירופיות אחרות בנושא זכויות אדם וחופש דת, בכך שהיא מעקרת את הלגיטימציה שניתנה לשחיטה הדתית.

בית המשפט החוקתי הבלגי הפנה את התיק לבית הדין לצדק של האיחוד האירופי וביקש לבחון האם החקיקה הבלגית עולה בקנה אחד עם החקיקה של האיחוד האירופי. הדיון התעכב בשל הקורונה, והוא התקיים השבוע לראשונה.

באיחוד האירופי יש רגולציה מ-2009 שמסדירה שחיטת בעלי חיים וקובעת כי אסור לשחוט בעלי חיים בלי לבצע הימום מוקדם, למעט חריג אחד: שחיטה מסיבות דתיות (כשר ליהודים ולהבדיל "חלאל" למוסלמים). האיחוד אף הותיר החרגה ולפיה למדינות החברות מותר להפעיל מגבלות נוספות מעבר לאלו הקבועות ברגולציה האירופית, כדי להבטיח הגנה טובה יותר לבעלי החיים. בעקבות הרגולציה כבר אוסרות מספר מדינות באירופה על שחיטה בלי הימום ובהן דנמרק, סלובניה, שבדיה ומזה למעלה משנה - אף שני מחוזות בבלגיה.

בקהילות היהודיות באירופה חוששים, כאמור, שאם ביהמ"ש בלוקסמבורג יאשר את חוקיות החקיקה הבלגית, יעניק הדבר לגיטימציה למדינות אחרות להעביר חקיקה שתאסור שחיטה כשרה. בעבר הועלו הצעות חוק במספר מדינות אירופיות לאסור שחיטה כזו, כולל בגרמניה.

לכן ראתה הקהילה היהודית חוב קדוש להיאבק באמירה החוקתית כדי למנוע סחף חוקים דומים במדינות אירופה. כך סיפר ל'יתד נאמן' הרה"ר לבלגיה הרב אברהם גיגי משערי ביהמ"ש בעליון בלוקמסבורג.

לדברי הרב גיגי, מראשי המאבק ומייצגה של 'ועידת רבני אירופה' מול האיחוד האירופי בבריסל, "היה דיון משמעותי ומעמיק וניתן היה להבחין מסגנון השאלות והבנת הסוגיה כפי שביררו זאת השופטים כי בהחלט זוקקה הטענה לפגיעה בחופש דת ובזכויות האדם". לדוגמא מספר הרב גיגי, כי "כאשר הציגו עורכי הדין שייצגו את הקהילות היהודיות והקונסיסטואר את בסיס הטענה על פגיעה מהותית בצרכי מזונות הקהילה היהודית, שאל השופט את נציגי מחוזות פלנדריה וולוניה, "האם אתם חושבים שבאמת איסור השחיטה, גורם לנזק ליהודים ולמוסלמים?" נציגי הממשל מילאו פיהם מים בהבינם שכל תשובה שיגיבו רק תסבך את מצבם.

במהלך הדיון ניסו השופטים להעלות ניסיון לפשרה, בכך שיתירו ייבוא בשר כשר והרב גיגי הציג מיניה וביה את המצב הנוכחי בו העולם עמד מלכת, ללא תנועת מטוסים וללא מעבר בין מדינה ומדינה ואף ימי סגר הרמטיים, לא הייתה תנועת משלוחי בשר ובוודאי שלא תנועה של שוחטים. "על מה אנחנו מדברים?! כל קהילה צריכה לוודא שיש לה את צרכי קיומה ופריחתה במדינה הדמוקרטית בה היא חיה".

הרב גיגי הדגיש, כי טיעוני הקהילות היהודיות עמדו סביב בסיס העובדה כי השחיטה היא מצוות דת ולכן הדמוקרטיה אמורה לאפשר לקיימה: "העלינו בפניהם שורה של דוגמאות וטענות על אפליה כאשר מתנכלים לשחיטה היהודית, בזמן שאת הציד מתירים אף לצרכי שעשוע. מלבד שאין זה הולם, זו אפליה זועקת".

"בנוסף, הסברנו את עמדתנו בהצבת מראה מול פרצופם. אם אתם באמת רוצים להגן על זכויות בעלי החיים, תתמקדו קודם במצב הקיים של הימום הבהמות בתעשיית הבשר בקרב האוכלוסיה המקומית – הגויית. עורכי הדין הטיחו בפני נציגי המחוזות ובפני נציג הנציבות האירופאית כי מתוך דוחות רשמיים שפורסמו עולה כי בשחיטה הנוכרית לפחות 60,000 בהמות אינן נורות בצורה מדויקת על ידי חיצי ההרדמה וההימום והן פוגעות בהן רק מהצד, כשהבהמות סובלות ייסורים נוראים עד למותן האכזרי, בו בזמן שכל השחיטה היהודית מסתכמת בכ-600 ראשי בקר שהם אפילו לא אחוז משמעותי מתוך תעשיית הבשר ובשחיטה שאין בה צער בעלי חיים. תטפלו קודם ב-60 אלף הבהמות שסובלות מתעשיית ההימום לפני שתיטפלו לשחיטה היהודית שיש לה מסורת לשחיטה ללא צער בעלי חיים ואף הוכחות מדעיות לכך", תקפו.

לסיום השיחה העריך הרב גיגי, כי לפי דעתו "בית המשפט יבטל את החוק הוולוני והפלנדרי, אך ישים הגבלות שונות. כמו למשל לבקש שהשחיטה תוכל להתבצע בבלגיה רק עבור האוכלוסיה היהודית הבלגית אבל לא לייצוא. כמו כן ידרשו לשים 'לעבלינג' על כל הבשר שנשחט שיהיה עליו חותמת 'שחוט', מה שעלול למנוע מנוכרים לרכוש את הבשר. נצטרך להתמודד עם הגבלות כאלה, משום שכיום כאשר יש טריפות או גיד הנשה וכל החלק של האחוריים שלא נאכל, נמכר כיום לגויים. עם הגבלות של תיוג הבשר יהיה לנו קושי לשווק להם מצד אחד, ומצד שני, לשחוט רק עבור הקהילה היהודית בלי אפשרות למכור, תייקר מאוד את הבשר הכשר, אבל אלו עדיין חששות מוקדמים". הרה"ר לבלגיה חזר על הערכתו כי "החוק יתבטל, בסופו של דבר".

יצוין כי בדרך כלל מגיעות היוזמות מארגוני זכויות בעלי חיים, אך בשנים האחרונות מצטרפים לעתירות יותר ויותר ארגונים לאומניים-ימניים, המבקשים לפגוע במהגרים המוסלמים באמצעות פגיעה בשחיטת ה"חלאל".

"עיקר מרכז הכובד נגד המוסלמים, אבל הם לא שכחו את היהודים", אומר עו"ד מאיר לינזן, נשיא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, שהגיש את עמדתו לבית המשפט נגד האיסור שהוחל בבלגיה.

נייר העמדה של הארגון, שנכתב על ידי המשפטן היהודי, פרופ ג'וזף ויילר, קורא שלא להותיר על כנו את האיסור, כי איסור על קהילה דתית להכין את מזונה בהתאם לחובותיה הדתיות, מהווה על פניו הפרה של הזכות לחופש דת. עוד נכתב כי הדרישה להימום מוקדם הינה במהותה דרישה מפלה, שכן היא איננה פוגעת ברוב אזרחי האיחוד האירופי, אלא רק בקהילות מיעוט מסוימות.

עוד הסביר שהאיסור עלול לפגוע פגיעה קשה בקהילות היהודיות, ולערער את החיים היהודיים במדינות האיחוד האירופי. לדבריו, הארגון קורא לבית הדין לפסוק, כי ההגבלה על השחיטה הכשרה איננה עולה בקנה אחד עם החוק החל באיחוד האירופי, ובכלל זה הצ'רטר (כתב זכויות) של זכויות היסוד של האיחוד האירופי והאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחרויות יסוד.

מנגד, נציבות האיחוד האירופי המליצה לבית הדין להחזיר את המקרה לבית המשפט החוקתי בבלגיה, מבלי שיקבע עמדה ברורה שהחקיקה פסולה.

יצוין כי לפי לוחות הזמנים שפרסם בית המשפט בסיום הדיון, החלטת ביניים צפויה להתפרסם בכ"א אלול ה-10 בספטמבר הקרוב, אז יפורסמו מסקנות ראשונות וההחלטה המנומקת של הרכב השופטים המלא צפויה להתפרסם תוך 10 חודשים.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. שיהיה דדן נצח!! צריך להוסיף בפעולות רוחניות של הקהילה למען הצלחת פסק הדין  


  2. בואו לארץ  (ל”ת)


  3. צר לי שכל ניצחון יהודי יהיה גם ניצחון מוסלמי פי כמה, מוסלמים שכבר דוחקים אבל עוד ידחקו לגמרי את היהודים מאירופה..  (ל”ת)


;