מחר בצהרים יפול דבר

'חילופיהן' בגולם?

השלב הקריטי של ה'עסקה' לשחרור גלעד שליט, צפוי להיות היום אחר הצהרים, לא בדמשק, כפי שהידיעות המוטות והמטעות מספרות לנו, אלא דווקא בירושלים.

הקבינט הביטחוני עומד להתכנס אז לישיבה גורלית ומכרעת ולקבל החלטות באותן נושאים שה'צנזורה' הצבאית מסייעת לממשלה שלנו להעלים מהעם, ולא מהחשש, של דליפת מידע מסווג לאויב, שכדי למנוע אותו קיים מוסד ה'צנזורה'.

במקרה של 'עסקת שליט', לא רק שהאויב אינו נשען על הדלפות מהצד הישראלי, אלא שהוא זה שמכתיב את אותו 'מידע מסווג' המוסתר מעינינו.

באותה שעה ממש שבה יתכנס הקבינט, ובהמתנה כוססת לב ומורטת קצוות אחרונים של עצבים, להחלטה, תיפגש משפחת שליט עם הרבנים הראשיים לישראל ותבקש מהם לפרסם חוות דעת הלכתית, שתדחה את קריאתם של כמה מרבני הימין, שלא להיענות לתביעות ה'חמאס' לשחרר את גלעד שליט ביותר מכדי דמם של יהודים, הנוטף מידיהם.

אלי לוי ואבישי בן חיים מ'מעריב' לא יודעים לומר לנו הבוקר אם הרבנים הראשיים אכן מתכוונים לפרסם פסק הלכה שכזה, או אולי לא יספיקו עד שיצטברו בידם כל הנתונים, שהרי הרב יונה מצגר קבע אתמול כאן - בידיעה בלעדית שפורסמה באתר 'בחדרי חרדים' - שללא כל המידע, ה'שבוי' בבסיס ה'צנזורה' הצבאית, כל התייחסות לנושא, גם אם היא הלכתית, תהיה מעשה של חוסר אחריות.

ובכל זאת, על פי אותה ידיעה באתר שלנו הרבנים הראשיים מתכוונים להירתם למאמץ האחרון לקראת השחרור הצפוי. על פי הלוח של המאמינים שההכרעה תלויה רק בתפילות ובקשות, הזמן המסוגל לכך ביותר, בטווח הימים שבו עומדת ליפול ההחלטה בנושא, הוא מחר, יום ה' ט' בכסלו בשעה 13:43 בדיוק ולמשך 13 דקות, עד השעה 13:56.

כידוע, על פי הספר הקבלי 'ברית מנוחה' של רבי אברהם ב"ר יצחק מרמון מספרד, קיימת מסורת כי אחת ל-7 שנים נפתח בשמים 'חלון הזדמניות' נדיר והוא עת רצון מיוחד לפעול ישועות ונצורות ולבקש את כל שחפץ לבנו.

זה קורה בשנה התשיעית למניין שנות היובל, בחודש התשיעי הוא חודש כסלו, ביום התשיעי לחודש, ט' בו, ובשעה התשיעית. על פי כל השיטות, השעה התשיעית כלולה בפרק הזמן הזה של 13 הדקות בצהרי יום מחר.

גדולי וחכמי כל הדורות ניצלו את זמן המסוגל הזה והפיקו ממנו את המירב, והשנה הוא יוקדש גם לתפילה למען גלעד בן אביבה וגם שיתן ה' לב ושכל לעוסקים בפדיונו, כדי שלא נהיה, חלילה, בבחינת 'חילופיהם' ב...גולם.

אם שמתם לב נמנענו מלכנות את המשא ומתן 'עיסקת חילופין' שהרי זו כבר אינה, היום, בין גלעד ל'בני האלף' הרוצחים, אלא בין מרואן ברגותי, ה'נשיא' הבא של הרשות הפלשתינית, לבין אחמד סעדאת שבין שאר עיסוקיו הרצחניים הוא גם זה שתכנן את רצח השר רחבעם זאבי.
על פי הערכות המתבססות על התקשורת הישראלית, הערבית והבינלאומית היום, הפשרה שמתגבשת היא של ברגותי בחוץ תמורת סעדאת בפנים.

ועוד מזל שעל הערכות בלבד לא חלה חובת ה'צנזורה'.

מידת הרחמים גברה

אילו היינו עוד בעידן העט ולא המחשב היינו לוקחים הבוקר את הקטע שפורסם כאן אתמול, על אודות הבחירות לראשות העיר רחובות, מחזקים את אותיותיו בדיו עד שיווצרו כתמים, ומפרסמים אותו היום מחדש.

בעצם, רק יממה אחרי, וכבר לא הכל בו רלוונטי. אתמול, למשל, האמנו שאת הזוהמה והקלון ניתן יהיה לטאטא בעזרת ה'מטאטא החדש' שיבחר לעמוד בראש העיר. היום, עם בחירתו של המועמד החרדי רחמים מלול לראשות העיר רחובות, אפילו מכונית קרצוף משוכללת ביותר שירכוש במסגרת תפקידו החדש, לא תצליח להסיר את הבושה ולהוביל את הטינופת משם.

רחמים מלול הוא ראש העיר החרדי הראשון בישראל שנבחר בקולות הציבור החילוני ובהתנגדות חלק מקבלני הקולות החרדים.

הבוקר אנחנו, ש'מכסים' את הנושא רק בפן התקשורתי שלו, ובוודאי אלה שאינם מצליחים לכסות את החרפה אפילו עם ערמות עפר ענקיות, שואלים את עצמנו, אולי יותר מאי-פעם, מתי יגיע זמנם של ה'עסקנים' הננסים המצליחים להגיע לביתם של גדולי ישראל ולהעביר להם הערכות מופרכות מעיקרן, כשהם יודעים שרק אינטרסים צרים מנחים אותם?
מתי הם יוקעו בראש חוצות, על שפעם אחר פעם הם חוזרים על מעשיהם הנלוזים וגוררים את כולנו לטלטלה עזה, המחייבת אותנו אחר כך לחזק מן היסוד את האמונה בדברי חכמים?

העובדה שהבוקר 'המודיע' ו'המבשר' מדווחים על בחירתו של "ר' רחמים מלול" לראשות עיריית רחובות, ו'יתד נאמן' מדווח על "רחמים מלול" כשה"ר'" נעלם לו - אסור שתהיה ה'פינאלה' לפרשת הבחירות ברחובות, שתכשיר לפניהם את הדרך להמשיך, כאילו כלום לא קרה, למקרה החמור הבא.

על פי נוסח הידיעה המלאה ב'יתד נאמן', זה אכן עומד לקרות.

מלבד הכותרת המודיעה לקונית, על בחירתו של אחד בשם "רחמים מלול כראש עיריית רחובות", נראית הידיעה עצמה כאילו נכתבה לקראת נצחונו הגדול של עוזי סלנט ובסופה יכול להיווצר אצל הקורא הרושם כאילו המערכה עוד לא הוכרעה או שלרחובות נבחרו... שני ראשי עיר – רחמים מלול, ללא ר' כמובן, ועוזי סלנט, מלכתחילה לא ר'.

"החל משעת ספירת הקלפיות ועד תום הספירה שרר מרוץ צמוד בין שני המועמדים הבולטים"...נכתב בידיעה. רק אחרי תום הספירה, שלשל מישהו 800 מעטפות, כמניין ארבע הפעמים ר' שבהם מופיע שמו של רחמים מלול בלי התואר הזה, ויצר את הפער.

היות וכך, ש"עד לסוף הספירה שרר מירוץ צמוד" גם לא ניכרה, על פי העיתון, שום אכזבה במטהו של עוזי סלנט או במטה 'דגל התורה' רק "במטהו של המועמד השלישי, עמי פיינשטיין הביעו אכזבה גדולה לאחר שנותר במקום האחרון"...

הפעם, לא יוכלו ב'יתד נאמן' להסתפק רק בתשלום לבית הדפוס על הדחייה בהדפסת העיתון הלילה, אם ידרשו, אלא יהיו חייבים לשלם לכולנו את מחיר המחלוקת הקשה, הפיצול והעדפת מחלל שבת על מועמד חרדי שהן התחייבו לו. אפילו על חילול שמם של גדול המוסר וגדול רבני ירושלים, שגם אותם היה מי ש'גייס' למערכה המלוכלכת הזו, כדי להכשיר את צעדי התמיכה בעוזי סלנט, חייבים לבוא איתם חשבון.

'חריש' לקתה ב...'אנורקסיה'

ברוח הימים האלה, המתנה הראשונה והיפה ביותר שמקבל רחמים מלול, ראש העיר הנבחר של רחובות, עם בחירתו, היא 'הבטחה' לכ-1000 יחידות דיור חדשות לציבור החרדי. אם תצא לפועל יש סיכוי שבבחירות הבאות יתקבלו תוצאות טובות יותר, מפחות מאחוז אחד שהוא השיג הפעם, מעל לקו האדום של 40%.

הקריה החדשה תבנה על שטח של 100 אלף מ"ר שיוצאו למכרז במתחם ויסגל שבעיר. על פי הידיעה שפרסמו אברהם גרובייס ושי רוזן במוסף 'מדורים' של 'המודיע', ורק במקרה בעיתוי חופף לבחירות לעיריית רחובות, המתחם היום כולל 6 מגרשים לבניה רוויה וצמודת קרקע בהיקף של 336 יחידות דיור בלבד, אולם במקרה של שינוי תב"ע ניתן יהיה להגיע להיקף בינוי של כ-1000 יחידות דיור, בלא צורך באישור הוועדה.

אל תמהר להיכנס לאופוריה, אדוני ראש העיר החדש, לא בגלל התלאות שעובר מקבילך מבית שמש, כפי שאתה ודאי יודע, אלא לאור מה שמסתמן ב'חריש', והצטמקותה של ההבטחה והתקווה הגדולה שפוזרה עד לאחרונה, שהנה נמצא בין רגביה הפתרון הבטוח למצוקת הדיור של הציבור החרדי.

את המוסף 'מכל מקום', המצורף לעיתון 'המודיע', המדווח היום בכבוד רב על בחירתך, עדיין, ודאי, לא התפנית לקרוא. כשתתפנה תמצא שם, ורק שם, את הרמזים הברורים שגם תוכניות גרנדיוזיות עלולות ללקות, לא עלינו ב'אנורקסיה', ולפעמים הן חוזרות כמעט לגודלם ולמשקלם הטבעי בעת לידתם...

יעקב רייניץ מביא במוסף 'המודיע' את ידיעת היח"צ לפיה שר הפנים, אלי ישי, ביקר בימים האחרונים פעמיים ב"ואדי ערה כדי לבחון מקרוב את תוואי השטח שבה צפויים להתגורר כ-150 אלף איש".

פתאום זה סתם "איש", ולאו דווקא "חרדים"...

"השר ישי" - ממשיך רייניץ בדיווחו - "הבטיח לקבל החלטה בנושא בתוך כמה ימים".

ואנחנו לתומנו חשבנו עד היום, לפחות לפי הפרסומים הרבים וגזרי העיתונים החרדים שנשמרים אצלנו, שהוא ושר השיכון אריאל אטיאס כבר קיבלו החלטה מזמן, ואוטוטו הכלים הכבדים כבר עולים להכשיר את השטח. אפילו דברו במפורש על דיור לילדינו ואיש לא הזכיר נינים ובני נינים...

על מה , אם כן, צריך עוד להחליט?

"ההתלבטות כעת היא בין התוכנית המקורית, שדיברה על הקמת עיר לכ-30 אלף איש, התוכנית עליה החליטה המדינה כבר לפני 15 שנה, לבין הצעה שהוגשה לפני כשלוש שנים על ידי שר הבינוי והשיכון דאז, להקים על השטח עיר ובה כ-25 אלף יחידות דיור עבור הציבור החרדי" - כלומר 150 אלף תושבים.

אחרי שקראנו את שתי התגובות המופיעות בידיעה המתפרסמת היום ב'המודיע' הגענו למסקנה כי ניתן להניח את הגולל על כל מה שתוכנן ופורסם.

ראש המועצה הממונה בחריש, נסים דהן, והתומך הגדול בהקמת העיר המורחבת מצוטט שם כאומר: "השר ראה, התרשם, וטרם קיבל החלטה".

דהן מביע צער על כך ש"במקומות אסטרטגיים כמו באזור הזה העניינים מתנהלים בעצלתיים". לתקשורת הם הגיעו הרבה יותר מהר...

אבל בעיקר צריך לשים לב לתגובתו של ראש המועצה האיזורית מנשה, אילן שדה, שמוביל את ההתנגדות לעיר החרדית, ונראה שהביא הישג גדול לתומכיו בני הקיבוצים והערבים, לא פחות מזה שרחמים מלול, או ר' רחמים מלול על פי 'המודיע' ו'המבשר' הביא לרחובות.

"יצאתי בתחושה טובה" - הוא אומר לאחר הסיור של השר ישי שגם הוא נטל בו חלק - " אני מקווה שהשר יכריע את הכף להקמת עיר בסדר גודל של לא יותר מ-40 אלף תושבים".

ההצעה לאכלס את העיר חריש בכמה עשרות אלפי חרדים בלבד אינה חדשה. כבר נעשו ניסיונות רבים בכיוון הזה בעבר, והם לא צלחו. אפילו ציבור דתי לאומי אידיאליסטי לא התנדב ל'ייהד' את העיר הזו ולהפוך למתנדבי יחידת 'להב 443' של המשטרה, כדי להילחם במשפחות הפשע הערביות שהוגלו לחריש.

אם שרי הפנים והשיכון נתקלים בבעיה ליישם את תוכניתם הגרנדיוזית, להפוך את חריש לעיר החרדית הגדולה ביותר בישראל, יותר גדולה מבני ברק, שיאמרו זאת בפה מלא. שיבקשו את עזרת הציבור במציאת פתרון חילופי למצוקה הקשה של דיור שככל שעובר הזמן מחזקת את חניקתה עלינו. חילופי הקרקעות עם אלעד גם היא רק אחיזת עיניים, לפחות במספר השנים הקרובות.

המכרזים ל-12 אלף יחידות דיור ליד ראש העין, שיועדה בעבר להיות עיר חרדית, יכולים בהחלט להיות פתרון נאות, אבל מה לעשות שאותם הם מיעדים משום מה לציבור הכללי?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!