1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

מדוע החרדים לא לומדים אנגלית? // טור דעה

כתב העת "המקום", המופץ בימים אלו למנויים בלבד, מפרסם מאמר מערכת פורץ דרך בסוגיה שהעיתונות החרדית לא עוסקת בה: לימוד שפת האנגלית בחינוך החרדי | קראו את המאמר המלא ב'בחדרי חרדים'

עורך מגזין 'המקום', כ"ט תמוז תש"פ 21/07/2020 22:07

ההתלבטות מובנת ילדים בלימוד בחיידר ילדים בלימוד בחיידר צילום: אילוסטרציה, שוקי לרר

יש דיון רחב מאד בנוגע לאי לימודי האנגלית במסגרת הרגילה של תלמודי התורה, ואף מניעתם בשעות שמעבר לשעות הלימודים בתלמודי התורה. הדיון בשאלה זו אינו מתנהל בפורומים ובכלי הביטוי הרשמיים של היהדות החרדית, אבל בקרב הציבור זו סוגיה שרבים תוהים בה בינם ובין עצמם.

צריך להגדיר את גבולות הדיון. השאלה בשום אופן איננה מצד ביטול תורה. גם אם יגייס מישהו לעזרתו את הטיעון שתינוקות טהורים של בית רבן צריכים לעסוק אך ורק בדברי תורה, אין זו הסיבה האמיתית להתנגדות. בכל תלמודי התורה בימינו לומדים לימודי חול, דקדוק, חשבון, מעט היסטוריה וכיוצא בזה, מי פחות ומי יותר. גם בקצוות הקיצוניים כמעט לא נמצא מי שמתעלמים מהצורך ללמד את הילדים לימודים אלו באופן כזה או אחר.

סוגיית אי לימוד שפת האנגלית יושבת על משהו אחר לגמרי. למעשה היא יושבת על עצב רגיש מאד - ההתמודדות של הציבור החרדי עם אפשרויות היציאה לשוק העבודה וההתערות במרחב הציבורי.

המודל החינוכי של תלמודי התורה והישיבות בנוי היום בצורה כזו שהאדם הבוגר נפגש עם צורך חיוני שלו בידיעת אנגלית ומתמטיקה כשהוא נדרש לכך, רק כשהוא כבר שקוע עמוק בחייו הבוגרים. האברך הממוצע מתחתן ויולד ילד או שניים בעודו יושב במסגרת הכולל, ורק אז הוא פוגש במלוא העוצמה את העול הכבד הרובץ עליו לפרנס את משפחתו. במידה ועומדת לפניו הבחירה לצאת לשוק העבודה והוא מבקש לעשות זאת במסגרות המקובלות והקיימות כיום הדורשות ידע מקצועי, ולא רק להיות קבלן או חנווני, הוא ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה. הוא לא רכש את הכישורים הבסיסיים הדרושים היום בשוק.  כשהוא יקלוט את זה הוא יסוג פעמים רבות ויפנה למקצועות פשוטים אחרים או יבחר בעיסוקים תורניים כמו מלמד, עורך תורני וכדו'.

במידה והילדים ירכשו את ידיעת האנגלית והמתמטיקה בשנות הנעורים הם יגדלו להיות בוגרים שהבחירה שלהם ביציאה ללימודי תואר ומקצוע תהיה קלה בהרבה. מניעת לימודי האנגלית מילדי תלמודי התורה מקשה איפוא ברבות הימים על דרכו של האברך ליציאה ללימודי מקצוע.

איננו קובעים מסמרות שהמניעה ללימודי האנגלית מילדי תלמודי התורה נובעת אכן מסיבה זו בכדי להקשות עליהם בעתיד את אפשרות היציאה ללימודי מקצועות, יתכן שישנן מניעות אחרות, ובכל מקרה רבים הם בתי הספר החרדיים וגם לא מעט תלמודי תורה, בהם מתקיימים לימודי אנגלית מימים ימימה, וכל החפץ בכך יכול לבחור לשלוח את ילדו אליהם, אך עצם הנטייה להקשות את הבחירה העתידית לצאת ללימוד מקצועות נובעת מחשש אמיתי. ההתמודדות עם התרבות המערבית אינה קלה. סביבת עבודה חילונית והמרחב הציבורי המתירני עשויים לאתגר מאד את מי שחי עד היום בתיבת נח שמורה. ההיחשפות לאורח חיים חילוני יכולה להשפיע לרעה על יראת השמים ועל כל מצבו הרוחני של האדם. אם כי יש בדבר זה מעגליות מסוימת. אין ספק שחלק מהירידה הרוחנית קשורה לציפייה שכולם יישארו ללמוד כל חייהם או יתמידו במסגרות תורניות אחרות, כשממילא תופס את עצמו היוצא לעבודות והשתלמויות מקצוע, ככישלון מסוים מבחינה דתית. דימוי עצמי כזה הוא מדרון ישיר לנפילה רוחנית. ברוב קהילות חו"ל יוצאים רובם ככולם לעבוד אחרי החתונה וההשפעות השליליות מועטות לאין שיעור. לעובדה שהיציאה לעבודה היא אפשרות לגיטימית ולא רק דבר של בדיעבד, יש השפעה מכריעה.

אם כן, צבת בצבת עשויה. ככל שתינתן לגיטימציה לצאת לעבוד, כך יגדל שיעורם, ללא ספק. מאידך, דווקא על ידי כך תיהפך היציאה לעבודה לדבר שאינו מכריח ירידה רוחנית. באופן טבעי תיבנה חברת עובדים המחוברת יותר ללימוד תורה, ומחזה של בית כנסת המתמלא בשעות אחר הצהריים בבעלי בתים – מחזה נפוץ מאד בקהילות חו"ל – לא יהיה חזון נפרץ גם בקרבנו.

ההתלבטות מובנת. על כף המאזניים מונחת שאלה הרת גורל. האם להגביה עוד את החומות ולהקשות את יציאתם של צעירים לשוק העבודה, דבר שיסייע בשמירת זהותם החרדית ורמתם הרוחנית, או להקל את היציאה וליצור פתרונות לאתגרים החדשים שיצופו.

ילדים חרדים לומדים בתלמוד תורה. צילום: אילוסטרציה, שוקי לרר

בינתיים הרכבת נוסעת. הרכבת שיצאה בחזונם הגדול של מנהיגי היישוב החדש כשרתום אליה קרון קטן, שועטת היום כשהיא מובילה רבבות רבבות של לומדי תורה ויושבי אוהל שעליהם גאוותנו. חזון מבורך, שאיש לא שיער ולא פילל. אך בתוך הלב יודעים רבים שהסכנה אורבת מאחורי הפינה. ישנה מגמה שאינה נחלת מעטים, הנשארים אמנם בצורה רשמית על ספסל הלימודים, אך אינם מחוברים ללימוד כלל וכלל. הם איבדו את החשק להתקדם בלימודם, והם חשים מדוכאים ותלושים.

פתרון קל אינו בנמצא ופתיחת השערים ונתינת הלגיטימציה ליציאה החוצה נושאת סיכונים רבים ומצריכה חשיבה מחדש. אבל המתנה נצחית גם היא איננה פתרון גדול. משום שבינתיים איש הישר בעיניו יעשה. ישנם רבים שאינם מחכים. היציאה החוצה לשוק העבודה וללימודי מקצועות שונים, מתרחשת בהחלט ובמספרים הולכים וגדלים, ומחיר ההתעלמות הוא שכל זה נעשה ללא שום ניווט. אינך יכול לנווט ולכוון דבר שאתה שולל.

מי שיוצא ללימודי מקצועות ומשם לשוק העבודה מתמודד התמודדות קשה מאד. לקשיים הרבים בלימודי השפה ושאר לימודים, מתווסף הקושי של תחושת בדיעבד וכשלון רוחני, והכל מצטבר לניכור ומרירות כלפי החברה - לא רק שלא ציידו אותנו בכלים, גם זורקים אותנו ורואים בנו סוג ב'. אין כל ספק, כי אצל כל אחד מבני הציבור החרדי נטועה ההכרה, שבכל מצב שלא יהיה, אותם אלו שיזכו להיות מיושבי האוהל ולומדי התורה בכוללי האברכים, הם בכל מקרה ההולכים קדימה בכל חברה חרדית, אך עדיין תחושת הבדיעבד של אלו שלא זכו לכך, מקשה על רבים שרוצים לחיות חיי תורה יחד עם חיי מעשה, בראש מורם.

דברים מעין אלו מסורים כמובן להנהגת גדולי הדור החיים עמנו אליהם מסורה ההכרעה. אך חשוב לשאת עיניים לעבר ולראות כיצד רבותינו בעבר נהגו במקרים מעין אלו. המאורעות שונים והמקרים אינם זהים, אבל אפשר בהחלט ללמוד את העקרון המנחה אותו הורו, ולקחת לקח מהנהגתם במפנה התקופות, למה שמוטל עלינו לעשות היום.

נקדים ונאמר שהטראומה הגדולה שעומדת בבסיס הקיום החרדי היא עזיבת הדת לפני מאתיים שנה. במהירות שקשה להעלות על הדעת עזבו רוב בניה של האומה את שמירת התורה והמצוות. היראה מפני כל שינוי ופרצה לא תוכל להיות מובנת בלי ההקשר הזה.

ילדים חרדים לומדים בתלמוד תורה. צילום: אילוסטרציה, שוקי לרר

אבל המשמעות הראשונה של ידיעה היסטורית זו עבורנו היא שבמבחן התוצאה היה צומת דרכים היסטורי בו נכשלנו כישלון חרוץ, ותנועות ההשכלה והרפורמות למיניהן חוללו שמות באין מענה הולם. איבדנו את רוב רובו של העם שהפנה עורף לדרך התורה והמצוות, ופנה לדרכים חדשות. הדרכים שנקטנו אחר כך כדי לשמור את המעט שנותרו נאמנים לה' ולתורתו ולבצר את החומות פנימה, הן פעולות הצלה שלא הצליחו לעצור את המשבר הנורא. העובדה הזו היא אלף פעמוני אזהרה. אסור להישאר שאננים למצוקות חדשות שצפות על פני השטח. התעלמות מהן, עלולה להתנפץ בפנינו בדיוק כמו אז. על כן מוכרחים אנו לצפות את העתיד ולבדוק כל הזמן מהי דרך הפעולה הטובה ביותר לעת הזו.

אחד העקרונות היסודיים ביותר בהנהגה נמסר לנו ממרן החזו"א. המהרי"ל דיסקין וכל גדולי ירושלים החרימו בחרם חמור את לימודי האנגלית בירושלים גם בלימודי בנות. אבל אחרי שנים, כשחזית המאבק השתנתה, היה זה החזו"א שהורה למפקחים של בית יעקב בנוגע לחרם ש"ביטולו זהו קיומו".

כך קרה גם בנוגע ללימוד העברית. רבני היישוב הישן ראו בשפה העברית סמל למאבק בחילוניות הציונית. בעלייה החמישית הוקמו בארץ מוסדות לימוד רבים שנתמכו על ידי אגודת ישראל בחו"ל, ושם שפת הלימוד הייתה עברית. רבני היישוב הישן מהרי"צ דושינסקי והגרי"ח זוננפלד נלחמו בתופעה זו. אבל ההכרעה של החזו"א ושל האמרי אמת וכל גדולי ישראל הייתה אז להסכים ללימודי העברית.

ההתבטאות של החזו"א בנוגע ללימודי העברית היא אבן דרך יסודית בסוגיות אלו. הוא הסביר שדומה הדבר לגנרל זקן שמתעקש להילחם באותו שדה קרב בו נלחם בעבר ואינו שם ליבו לכך שהמלחמה היום מתנהלת בחזית שונה לחלוטין. תפיסה שונה זו מבני היישוב הישן עמדה בשורש הפיצול של אגודת ישראל מהעדה החרדית.

במבט לאחור, כשקוראים את תוכן הפאשקווילים שהתפרסמו אז על אודות מוסדות החינוך האגודאים שבהם, שומו שמים, מצלצלים בפעמון ולומדים מתוך לוח עם גירים, מבינים כולם כמה צדקה ההכרעה שלא זו החזית בה יש להתמקד.

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מאמר מקסים!  (ל”ת)

    חיים

  2. אם אתם לא רוצים להיראות כמוני, תעשו טובה ותתנו לאלפי החרדים את הכלים שיוכלו לפרנס בכבוד, ככל שתחנקו יותר הנשירה תגדל  (ל”ת)

    ליטאי נושר

  3. עצוב  


  4. היום אנגלית זה כמו חשבון  (ל”ת)


  5. לא ברור  

    ארי

  6. שטויות  

    מאיר

    • כן כן, שמענו כבר עליכם 

      עוד בדרן

  7. בכיה לדורות - אי ידיעת שפת אנגלית  


  8. אינטרנט, גוגל, מוזיקה, סרטים  

    אפרת

  9. כה הרבה מלל מיותר  


  10. אני למדתי אנגלית עשיתי 4 יחידות בגרות ו15 שנה אחרי אני  


  11. אנגלית לצורך פרנסה - כמשל  


  12. רש"י במסכת קידושין לא' כותב  


  13. חרדי שצריך "לללמוד" אנגלית - חסר לו בהבנת הגמרא!  (ל”ת)


  14. הסיבה פשוטה מאוד  

    עצוב

  15. אני דובר אנגלית ואני יכול לומר ששמונים אחוז מהחילונים לא יודעים טוב אנגלית ועדיין מצליחים להתפרנס , אל תגזימו ,מי שלומד בגיל מבוגר ולא מצליח לא היה מצליח גם אם היה מתחיל ללמוד כילד  (ל”ת)


    • אז מה אם אתה דובר אנגלית 

      דובר עברית מדבר באנגלית

  16. קודם שהפקידים החילונים בנתב''ג ילמדו קצת אנגלית  (ל”ת)


  17. אנגלית ותרבות מערבית  


  18. הורים נבונים ואחראיים דואגים שילדיהם ילמדו ליבה.  

    דודי

  19. 1000 נושרים כל שנה יש לכם לזה פ ת ר ו ן ? לימודי ליבה עכשיו!  (ל”ת)

    נשירה

;