1. עמוד הבית
  2. מחשבים ואינטרנט
  3. אונליין

"הפרצה" שמאפשרת לרשויות המקומיות להשליט דיקטטורה ברשת?

דו"ח מבקר המדינה חושף התנהלות בעייתית של רשויות מקומיות רבות בכל מה שקשור לאופן השימוש שהן עושות ברשתות החברתיות • צפו בממצאים

קובי בורנשטיין, א' אב תש"פ 22/07/2020 18:07

דו"ח המבקר מאשים  גולש טוויטר גולש טוויטר צילום: unsplash

מבקר המדינה הגיש בשבוע שעבר את הדו"ח התקופתי ליו"ר הכנסת. בדו"ח מספר נושאים הנוגעים להתנהלות הרשויות המקומיות בישראל. בין היתר מקדיש המבקר פרק מיוחד העוסק באופן השימוש שעושות הרשויות ברשתות החברתיות.

נכון לשנת 2018, שיעור המשתמשים בפייסבוק בישראל היה הגבוה ביותר ביחס לממוצע המשתמשים ברחבי העולם ועמד על 84%. גם הרשויות המקומיות ונבחריהן, עושות שימוש נרחב ברשתות החברתיות המקוונות (בעיקר פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטוויטר) להעברת הודעות ומסרים לציבור וביחסי ציבור לרשות. ל- 94% מהן יש חשבון בלפחות באחת הפלטפורמות.

מתוך 189 רשויות שענו על שאלון ששלח משרד מבקר המדינה לכל הרשויות המקומיות בישראל, ל- 168 רשויות יש חשבון בפייסבוק, ל- 78 רשויות יש חשבון ביוטיוב, ל- 71 רשויות יש חשבון באינסטגרם ול-17 בלבד יש חשבון טוויטר. 12 רשויות לא פעילות כלל ברשתות החברתיות.

בביקורת, שהחלה בעקבות פנייה של אזרחים לנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה, נמצא כי הרשויות המקומיות לא ערכו הליך סדור ומתוכנן, לרבות הכנת נהלים ותוכניות עבודה, בנוגע למטרות השימוש ברשתות החברתיות ולאופן השימוש בהן בדרך מיטבית ויעילה.

עוד נמצא בביקורת כי חלק מהרשויות המקומיות פרסמו תכנים בלי שווידאו שאין בפרסום משום פגיעה שלא כדין בזכויות כגון הזכות לשוויון, הזכות לפרטיות וזכויות יוצרים.

בנוסף עלה בביקורת כי חלק מהרשויות המקומיות מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח שנקבעו מראש. ברוב הרשויות, היו בעת הבדיקה משתמשים חסומים, והן נוהגות במקרים מסוימים להסתיר או למחוק תגובות.

בביקורת נמצאו ראשי רשויות המעסיקים עובדי רשות בתפעול חשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות, המכילים גם תעמולה פוליטית, למרות האיסור בדין.

משרד הפנים לא נתן את דעתו לעצם השימוש שהרשויות המקומיות ונבחריהן עושים ברשתות החברתיות, וממילא לא קבע כללים כלשהם בעניין, בין היתר קביעת מתכונת אחידה (סטנדרטיזציה) בתחום.

בנוסף, משרד המשפטים לא נתן דעתו לסוגיית השימוש של גופים ציבוריים ברשתות חברתיות שבבעלות גופים פרטיים בין-לאומיים בהיבט של המותר והאסור, ולא קבע הנחיות שיבטיחו את התאמת הדינים הקיימים לעידן הדיגיטלי.

 

 

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;