1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. קורונה

המשפחות השכולות מהקורונה משתפות: "פתאום, בשנייה אחת, הוא קרס"

שלושה בני משפחה שאיבדו את יקיריהם בנגיף הקורונה שהמית עד כה 500 בני אדם שוחחו עם כתבי 'ישראל היום' וסיפרו על הימים הקשים שחוו בתקופת החולי והריחוק מהיקיר שנפטר ועל האדם שהיה | "אף אחד לא חשב שזה קורונה. למחרת ראיתי שהוא רועד וקשה לו לנשום והזמנתי מייד את מד"א"

קובי עוזיאלי, י"א אב תש"פ 01/08/2020 20:57

שלושה מתוך 500 קורבנות מחלקת הקורונה באיכילוב מחלקת הקורונה באיכילוב צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

המחיר הכבד של הקורונה. 500 נשים וגברים מתו מהנגיף מאז התפרצות הקורונה בישראל. כך על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו ביום שישי.

ביניהם; זכריה צברי שנפטר בגיל 83, חיים הקר שנפטר בגיל 77 והרב יעקב קולדצקי כשהוא רק בן 69. בעיצומה של העלייה בתחלואה, בפרויקט מיוחד שהרימו כתבי 'ישראל היום' ירון דורון ועדי חשמונאי, בני המשפחה של הקורבנות משתפים באובדן ומספרים על הכאב.

"הוא ראה נחת, אבל הוא היה עדיין צעיר בגילו" - הרב יעקב קולדצקי ז"ל, בן 69 מבני ברק

בנו מנחם קולדצקי מספר ל'ישראל היום': "אבא נסע יום לפני פורים לארה"ב לגייס כספים למוסדות בישראל. כשהוא נסע אף אחד לא ידע שהמצב בארה"ב כה חמור. דיברתי איתו וביקשתי ממנו לחזור הביתה. הוא עשה מאמצים להשיג טיסה אבל זה לא היה פשוט".

מאז שחזר מספר מנחם: "הוא השתעל בצורה חזקה. לקחנו אותו לבית החולים ושם החליטו לשחרר אותו. לאחר כמה ימים הייתי עם אשתי בחדר לידה ובלילה אבא התקשר לברך אותי. למחרת אחי התקשר בבהלה וסיפר שיש לאבא חום גבוה. הוא שוב השתעל בצורה קשה. אז גם הגיעה התוצאה החיובית של בדיקת הקורונה. אבא פחד ללכת לבית החולים ולאחר ששכנענו אותו הוא פונה לתל השומר. שם הכניסו אותו מייד לטיפול נמרץ ושלוש שעות אחרי הוא כבר התמוטט".

הלווית הרב קולדצקי ז"ל. צילום:זק"א תל אביב

ההידרדרות של ר' יעקב ז"ל היתה מהירה: "הרופא אמר לי שהוא הגיע במצב קל, שהוא היה רגוע וקרא תהלים ופתאום, בשנייה אחת, הוא קרס", משחזר מנחם בשיחה עם כתבי 'ישראל היום'. "הם מיהרו להנשים אותו. היום בדיעבד לא בטוח שהיינו שולחים אותו לבית החולים, כי שם הוא ספג זיהום. הוא שכב חמישה שבועות בבית החולים במצב קשה. כל בני המשפחה התפללו לרפואתו. היה לנו פסח נורא ואיום. לא יכולנו אפילו לראות אותו. הוא נפטר ביום הזיכרון".

הרב קולדצקי הותיר אחריו אלמנה, 10 ילדים ועשרות נכדים.

"אם בהתחלה היו מזהים שנדבק בקורונה אולי הוא היה חי" - זכריה צברי ז"ל, בן 83 מאבן יהודה

אילן, בנו של זכריה מספר ל'ישראל היום': "אבא יליד תימן, עלה לארץ במבצע 'כנפי נשרים'. הם גרו בהתחלה במעברות עד שעברו לאבן יהודה. אבא היה ממייסדי אבן יהודה. הוא נפטר ב־30 באפריל. שבועיים לפני זה הוא לא הרגיש טוב. ראיתי שיש לו חולשה אבל לא היה יותר מזה. זה היה בתחילת הקורונה. התקשרתי לרופא המשפחה והוא אמר לי לתת לו כדורים. לאחר כמה ימים המצב שלו הפך יותר קשה. היה קשה לו לנשום. הרופא אמר לנו לתת לו משאף לקשיי נשימה".

הבן מספר כי תחילה הם לא העלו בדעתם שמדובר בנגיף; "אף אחד לא חשב שזה קורונה. למחרת ראיתי שהוא רועד וקשה לו לנשום והזמנתי מייד את מד"א. הם עשו לו בדיקה וראו שיש לו חום של 38 מעלות. בהתחלה הם אמרו שעדיף שהוא יישאר בבית בגלל הקורונה. אבל ביקשתי שיפנו אותו לבית החולים. פינו אותו למיון בלניאדו. החליטו לאשפז אותו בפנימית ב'. למחרת אמרו לנו שהוא אובחן כחולה קורונה והוא הועבר למחלקת קורונה".

על תקופת האשפוז סיפר אילן: "במשך 10 ימים היינו איתו בקשר בטלפון ובאמצעות הווידאו בווטסאפ. בבוקר היום העשירי הוא היה נראה בסדר, ואז בלילה הודיעו לנו שהמצב שלו הידרדר והחליטו להרדים אותו. הצוות הרפואי עשה הכל כדי להציל אותו אבל הריאות שלו קרסו והוא נפטר".

צברי הותיר אחריו שלושה ילדים, שישה נכדים ונינה אחת.

"חזרתי הביתה בלי בן הזוג שלי ב־60 השנים האחרונות" - חיים הקר ז"ל, בן 77 ממושב שדה אילן

נאווה וחיים הקר ממושב שדה אילן הכירו לפני 60 שנה עוד כשהיו בני נוער. הפעם הראשונה שנפגשו היתה כשחיים, שהיה אז תלמיד בכיתה י"א, הפך למדריך של נאווה. שלוש שנים אחרי שהפכו לזוג הם נישאו, ומאז דבר לא הפריד ביניהם עד שמגיפת הקורונה התפרצה בישראל. כבר בתחילת הגל הראשון שניהם לקו במחלה והתאשפזו במחלקת הקורונה במרכז הרפואי פדה פוריה הסמוך לטבריה.

האלמנה נאווה הקר מספרת ל'ישראל היום': "היינו באותו חדר. ביומיים הראשונים הייתי עם חום גבוה ואני לא זוכרת מהם כלום. כשהתאוששתי היה בינינו קשר למשך שבוע וחצי ואז המצב שלו התחיל להידרדר. רצו להעביר אותי לחדר אחר ואני אמרתי שאני לא עוזבת אותו. המחלקה המדהימה הזאת ובייחוד המנהל שלה, ד"ר משה מתן, הם מלאכים משמיים ואפשרו לי להישאר שם".

"כשהתאשפזנו ביקשו את הסכמתנו להתחבר למכונת הנשמה במידת הצורך ולא הסכמנו. שבעה חודשים לפני שהבן הבכור שלי דני נפטר, הוא היה צמח ומחובר למכונת הנשמה. הסבל שלו היה נוראי ולא רצינו לעבור את זה שוב", מוסיפה נאווה לספר.

כן מספרת האלמנה ל'ישראל היום'כי "בשבוע האחרון חיים כבר סבל משכחה גדולה והרבה פעמים גם לא ידע אפילו מי אני. ביקשתי מד"ר מתן שיעביר אותי ואת חיים למחלקה יותר קלה, כדי שהילדים שלי יהיו איתו. הוא התרצה ויום וחצי לפני שחיים נפטר הוא אפשר לילדים שלנו להיכנס ולהיפרד ממנו. חיים נפטר בשבת בבוקר ב־31 במארס. היה קשה מאוד לחזור הביתה בלי בן הזוג שאיתו חייתי בערך מגיל 0".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;