1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. חדשות פוליטיקה

ועדת החוקה דנה ביישום החוק של גפני

ארבע שנים חלפו מאז עבר החוק של גפני לייצוג הולם לחרדים במשרדי הממשלה, אולם הוא עדיין לא יושם. וועדת החוקה דנה הבוקר בנושא ובסיומו הוחלט להאריך את התכנית לחמש שנים ולתת כלים תקציביים שיאפשרו לעמוד ביעד ולהציב את הגשר שיאפשר לאוכלוסייה להשתלב ולהפוך לעובדים מצטיינים

ארי קלמן, י"ג אב תש"פ 03/08/2020 19:34

מעקב 'בחדרי' חרדים בבית שמש בערב פסח חרדים בבית שמש בערב פסח צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90

חוק ייצוג הולם שיזם חבר הכנסת משה גפני לפני כשלוש שנים ממשיך להעסיק את חברי הכנסת החרדים, כאשר 'בחדרי חרדים' עוקב באדיקות אחר חוסר יישום החוק בפועל במשרדי הממשלה. לצורך כך התכנסה היום (שני) ועדת החוקה חוק ומשפט לדיון בנושא.

קודם הדיון הוצגו הנתונים על שילוב החרדים במשרדי הממשלה, ובהם עלה כי משרדי ממשלה רבים לא מיישמים את החוק המפורש לתת עדיפות לחרדים על פי אחוזים שנקבעו, גם בפעילות השר אריה דרעי בממשלה לפני כארבע שנים.

מור ברזני, מנהלת תחום בכיר גיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה הסבירה בדיון כי "החלטת הממשלה הגדירה 7% יעד לחרדים ב-2016, אך רק לפני שנתיים הוסדרה הסוגיה של מיהו חרדי - מי שמצהיר שהוא חרדי היום ומי שהוא או בן זוגו או ילדיו לומד במוסד חינוך חרדי, שני תנאים מצטברים, בצירוף מסמכים. מאז ההגדרה אנחנו רואים מגמה עקבית של עליה ואפשר לומר שהחרדים מסתערים על שירות המדינה".

לדבריה, "יש פער גדול מדי בין שיעור המועמדויות לבין שיעור הנכנסים כשרבים מהם נופלים בתנאי סף ובתנאי המעבר. המבחנים שלנו מעריכים אותם חסר, הם מבחנים מערביים ואנחנו פועלים לכך שיהיו שוויוניים. החרדים מהווים 4.5% כשהיעד הוא 7%. למועמדים חרדים יש הרבה פעמים ניסיון שאינו ממוסמך ויש אתגר לספק אישורים ואנחנו מתמודדים עם זה כדי לצמצם את הערכת החסר, כמו במודל תרומה לקהילה שבא לנקד את הניסיון שיוכר להם אם פעלו בקהילה".

נציגת שירות המדינה הבהירה במענה לשאלת חברי הכנסת כי משרדי ממשלה שלא מיישמות את החוק יקראו לשיחה בשירותי הנציבות, לדבריה, "רשימת היחידות האדומות הן אותן אלו שלא פועלות על פי הנחיות החוק, נקראות לנציבות ונדרשות להגיש תכנית מפורטת ורצינית ומי שלא מגיש - נעשית הקפאה של התקינה. בשנתיים האחרונות לא הוקפאה תקינה ואנחנו כעת ערב קריאה ליחידות לנציבות".

בפתח הדיון אמר חבר הכנסת יעקב אשר כי "עובד הוא עובד ואם יש לו זקן ופאות הוא צריך להתקבל גם בלי העדפה מתקנת אבל הנתונים מראים שגם עם העדפה מתקנת המצב רחוק מתיקון. די להסתה ולהדרה הזו של כל דבר שיש לו סממן שונה מאורח החיים שלך. כולנו במלחמה כתף אל כתף בפגע הקורונה ובפגע הכלכלי. בואו נתאחד ונדאג לכל עולה, לכל ילד, לכל בחור ולכל עובד".

ח"כ מיכאל מלכיאלי אמר בדיון כי "במשרות בכירות כמעט ולא ראיתי משרות ייעודיות לחרדים. יש חסם של הנושא האקדמי, אם כי זה פחת מאוד בשל כך שיותר ויותר נושאים תארים אקדמיים. נושא ועדת הבוחנים הוא קריטי. הנציבות לא מכירה בניהול עמותה בהתנדבות. כמו כן, אישה חרדית עם 6 ילדים לא יכולה לעבוד 9 שעות. חייבת להיות גמישות והתאמה אם רוצים לשלב נשים חרדיות".

חבר הכנסת יעקב אשר הוסיף עוד כי "בוועדות האיתור והבחינות למיניהן צריכים להיות אנשים שמכירים את הציבור החרדי או אנשים שעברו את התהליך וייצגו את הציבור הזה. קשה להבין אוכלוסייה שלא חיית בתוכה. הגישור חשוב בוועדות האיתור, בוועדות בחינה, צריך תארים אקוויוולנטיים וכן לאנשים עם מוגבלות – ליצור משרות מפוצלות שיאפשרו להם לעבוד. רוח חדשה מנשבת בנציבות, אל תחששו לחשוף את הנתונים ולתת ביקורת כשצריך".

ד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה הבהיר בדיון כי "יש לעדכן את החלטת הממשלה ל-5 שנים ולקבוע יעד של 1000 משרות. אין צורך של קביעת יעדי מקרו של מי שכבר משרת בשירות המדינה. גם בתחום שירותי הבריאות, יש המון חרדיות וחרדים שלומדים סיעוד ואת זה יש לנתח ולתקן".

בסוף הדיון הוצע בוועדה להאריך את התכנית ל-5 שנים ולתת כלים תקציביים שיאפשרו לעמוד ביעד ולהציב את הגשר שיאפשר לאוכלוסייה להשתלב ולהפוך לעובדים מצטיינים. בדברי הסיכום נאמר כי "היעד חייב להיות אבסולוטי, של 1000 עובדים בשנה וזה יחייב הרבה יותר מאשר יעד יחסי. כמוכן, כדי שזה יחייב צריך להגביר את האכיפה והענישה של אותם משרדים שלא ישתפו פעולה ונעקוב אחר העניין בשנה הקרובה".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;