1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

החזן העולמי ממאן להיפרד ממורו ורבו • טור מרטיט ודומע

החזן העולמי מוטי בויאר בטור פרידה מיוחד ל'בחדרי חרדים' על פטירת מורו ורבו האדמו"ר רבי ישראל משה פרידמן מסאדיגורה זצ"ל • "הלב מסרב להאמין, והזיכרונות עולים וצפים" • טור דומע

מוטי בויאר, כ"א אב תש"פ 11/08/2020 09:37

מיוחד ל'בחדרי חרדים' החזן מוטי בויאר משורר בפני האדמו"ר זצ"ל החזן מוטי בויאר משורר בפני האדמו"ר זצ"ל צילום: מתוך הסרטון

רסיסי דמע אחרי מיטתו של כבו"ק אדמו"ר הקוה"ט מסאדיגורה זצוקללה"ה זיעוכי"א.

הלב מסרב להאמין שהרבי שרק לפני חודש שב ארצה אחרי טיפולים קשים איננו איתנו, זכינו למעין פרידה כשהרבי זצ"ל הופיע בהדרו בהלוויה של בעל התפילה בחצה"ק הרה"ח ר' הערשל דויטש ז"ל שנפטר לפני כשבוע מהנגיף ובעיניו החודרות סקר את הקהל, וזאת הפעם האחרונה שזכיתי לראות את רבינו זצ"ל.

זכיתי להיות קשור גם לאביו של רבינו זצ"ל כבו"ק אדמו"ר העקבי אבירים זצ"ל והקשר של משפחתי לבית רוז'ין הוא קשר של דורות שנמשך דור אחר דור עוד מימי קדוש ישראל הסבא קדישא מרוז'ין זצ"ל, כשנכנסתי לראשונה להרבי אחר פטירת אביו, אמרתי לו שאני רוצה להתקשר בו כמו שהיינו מקושרים לבית אבותיו, והרבי זצ"ל הגיב 'תמיד יהיה לך אפענע טיהר אצלי' (תמיד תהיה לך דלת פתוחה אצלי).

מאז הייתי נכנס אצלו לעיתים קרובות להתייעץ או לפעמים סתם בכדי להתברך.

כשנסעתי בפעם הראשונה למשרת חזנות בחו"ל נכנסתי לקבל מהרבי זצ"ל את ברכת הדרך, והוא שאל אותי בהומור 'אם אני יודע את הכוונות של התפילות', ואמר לי שהדבר הכי חשוב זה לכוון פירוש המילות, וכן נתן לי עצה כצדה לדרך כיצד להתמודד עם אימתא דציבורא.

זכיתי גם לבקר אצל הרבי זצ"ל לפני כמה חודשים בלוס אנג'לס, רבות הסתפקתי האם להגיע או לא, כי ידעתי שהרבי עובר טיפולים מאד קשים, התקשרתי לבנו של הרבי להבחל"ח פע"ח הרה"צ ר' אליהו אליקים געציל פרידמאן שליט"א והוא אמר לי שאדרבה הרבי ישמח שיבואו אליו, ונסעתי לביקור בזק מיום חמישי עד מוצאי שבת, כשהגעתי ביום חמישי להתפלל תפילת מנחה ראיתי את הרבי זצ"ל כשהוא שרוי בחולשה חזקה ואף היה צריך תמיכה בהליכה, אך למרות חולשתו עמד כל התפילה בצורה כה מלכותית ללא ניע ובמשך כל חזרת הש"ץ, למרות שהיה מלופף בייסורים קשים.

בליל שבת הרבי אמר לי טוב עשית שבאת. ובשבת בבוקר אחד המתפללים ביקש מהרבי שישלח אותי לעמוד ל'שוכן עד' אך הרבי אמר לו שמנהג סדיגורה שלא שולחים 'בחורים' לעמוד, אך לפתע כשסיימו פסוקי דזמרא הרבי הסתובב לעברי וסימן לי לגשת, כמובן שהשתדלתי להתפלל בזריזות כי הבחנתי יום קודם שהרבי זצ"ל עומד במשך כל חזרת הש"ץ ולא רציתי להכביד.

בסעודה שלישית הרבי זצ"ל אמר תורה וממש זה היה מעין תחיית המתים וכמעיין המתגבר הוא דיבר בחיות בלתי רגילה, והיה נראה ממש כאדם אחר.

ניתן להגיד שהחותם המשמעותי אותו טבע הרבי זצ"ל זה אהבת תורה, התורה היתה משוש חייו, והוא תבע זאת גם מכל חסידיו, אם זה בתקנות שהוא תיקן על לימוד חומש רש"י וספר החינוך כל יום, וכן וועד 'אהבת תורה' שהוא ייסד.

אין לתאר ואין לשער את דמותו הקדושה בריקודים מידי שנה בהקפות, אני זוכר ששאלתי מסקרנות בשנה האחרונה כיצד ייראו ההקפות כשהרבי אחרי טיפולים כה קשים, אולם בשעת מעשה הרבי זצ"ל רקד עד כלות הכוחות ממש מעל לדרך הטבע, זר לא יבין את זאת.

וכמובן כממשיך ישיר להסבא קדישא מרוז'ין זצ"ל הוא הדריך את הציבור עפ"י יסודות רבוה"ק לבית רוז'ין כפי שהיה מתבטא מפעם לפעם 'אונזערע דרך איז דרך הממוצע'.

כמובן שיש עוד רבות להאריך בסיפורים ובזכרונות שחלקם הינם אישיים ולא כל דבר ניתן להעלות על גבי הכתב. וגם הכאב הינו כה טרי, כך שהזיכרונות שעולים וצפים אינם מספיק מסודרים.

יהי רצון שזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן ונזכה לישועה וגאולה פרטית וכללית ושהמגיפה הנוראה המשתוללת תסור מאיתנו.

ונזכה במהרה שיקיצו וירננו שוכני עפר בתחיית המתים וביאת גוא"צ במהרה בימינו אמן.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כתבה מרגשת!  (ל”ת)

    יהודי

;