פיצוי: ניצולת שואה קבלה תעודת בגרות בגיל 88

ארה"ב: בת 88 קיבלה תעודת בגרות מתיכון בעיר מגוריה, לאחר שהיא לא סיימה בית ספר בפולין בזמן השואה

ניצולת שואה בת 88 מפולין שסיפרה כי העובדה שהיא מעולם לא קיבלה תעודת השכלה רשמית, הוא דבר שהביא אותה להרגשת החמצה, קיבלה תעודת כבוד מתיכון בעיר מגוריה.

מרים שרייבר מהרטפורד - קונטיקט, קיבלה תעודת בגרות ב-16 באוגוסט בטקס שנערך ללא קהל גדול עקב נגיף הקורונה באקדמיה היהודית בניו אינגלנד בהרטפורד, כך דווח ה'וושינגטון פוסט'. היא קיבלה את הדיפלומה בכובע ושמלה של טקס סיום כנהוג.

נציגי הכיתה הגבוהה נפגשו עם שרייבר, ילידת ורשה, בתחילת שנת הלימודים ושמעו את סיפור חייה, כל הכיתה ביקשה להעניק לה את התעודה.

התלמידים תכננו להעניק לה את התעודה בטקס סיום הלימודים שלהם, אולם כאשר הסיום הגיע, בית הספר עשה זאת בטקס וירטואלי בגלל נגיף הקורונה.

"האנשים הנכונים התכנסו בזמן הנכון" אמרה שרייבר בטקס. "כתוצאה מכך, עכשיו מוצע לי תואר כבוד להכיר בכך שחיי עם למידה והתנסויות שלי ראויים לכבוד זה".

שרייבר היא אם לשני בנים, ארבעה נכדים ושלושה נינים. בעלה נפטר לפני תשע שנים.

שרייבר ומשפחתה התחבאו במהלך מלחמת העולם בכפרים ויערות בפולין במשך מספר חודשים בשנת 1939 כשהייתה בת 7, לאחר מכן היא שהתה כמעט שש שנים במחנה עבודה בסיביר, היא ראתה חלק מבני משפחתה קופאים ומתים מרעב.

היא שוחררה בגיל 14 ונשלח למחנה עקורים בגרמניה, היא התחתנה עם בעלה כשהייתה בת 15 בלבד, וילדה את ילדה הראשון שנה לאחר מכן, משפחתה עלתה לארצות הברית בשנת 1960.

"כשסוף סוף קיבלתי את התעודה, נישקתי אותה", אמרה שרייבר לוושינגטון פוסט. "פשוט לא יכולתי להאמין שזה שלי".

בספטמבר 1939 היא הייתה צריכה להתחיל בכיתה א'. אבל בשנה ההיא - ובחמש השנים שלאחר מכן - היא הייתה עסוקה בניסיון לשרוד. "כל חיי שובשו תוך דקות", נזכרה שרייבר, שהתגוררה בפולין כשפרצה מלחמת העולם השנייה. "היינו במנוסה כל הזמן ולא ידענו לאן לפנות", אמרה שרייבר. "תמיד היה לנו קר ותמיד היה רעב, זה היה נורא, זה היה כאוס, ציפיתי בקוצר רוח להתחיל ללמוד".

היא סיפרה כי סבא שלה שכב לידה מת במשך שלושה ימים. קולה רעד כשחוותה את האימה שוב: "בסופו של דבר קברנו אותו תחת השלג".

הזוג עזב את גרמניה ב-1948 והתגוררו בישראל שלוש שנים. הם שהו שנה אחת בשבדיה וחזרו לזמן קצר למחנה עקורים בגרמניה, לפני שהם עלו לאמריקה בשנת 1960.

בתחילה הם עברו לברוקלין - ניו יורק, אך בסופו של דבר הם התיישבו במערב הרטפורד בקונטיקט.

היא סיפרה כי קבלת השכלה מעולם לא הייתה אופציה עבורה. במקום זאת, היא ובעלה התמקדו בכדי להרוויח מספיק כסף כדי לשלוח את שני בניהם לבית הספר - כדי לתת להם את ההזדמנויות שמעולם לא היו להם.

לאורך השנים למדה שרייבר שש שפות. הוריה לימדו אותה פולנית ויידיש, אך היא לימדה את עצמה אנגלית, גרמנית, עברית ושוודית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!