1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. ערוץ הכנסת

טרם הוצע תקציב לתכנית תעסוקה ליוצאי אתיופיה

במשרד העבודה והרווחה גובשה תכנית לשדרוג תעסוקתי ל-18,000 יוצאי אתיופיה, ועליית שכר ממוצעת של כ-10% – בחמש השנים הקרובות • העיכוב בתקציב המדינה – מעכב גם תכנית זו • יו"ר ועדת הקליטה דוד ביטן: בשנים האחרונות חל שיפור ברמת השכר של יוצאי אתיופיה, אך המגמה עדיין איטית

קובי ברקת, י' חשון תשפ"א 28/10/2020 18:21

"המגמה עדיין איטית" מחאת האתיופים מחאת האתיופים צילום: דוד כהן, פלאש 90

וועדת העליה והקליטה שבה ודנה היום (רביעי) בשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה, ומציאת פתרונות דיור.

יו"ר הוועדה, דוד ביטן הדגיש כי אמנם שיעורי התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה, גברים ונשים, עלו מאוד ב-20 שנים האחרונות, אך עדיין קיימים פערים בשכר הממוצע בין משק בית ישראלי ממוצע – לזה של בני העדה. כיום, ההכנסה הממוצעת של משק בית של יוצאי אתיופיה הוא כ- 70% מההכנסה של משק בית ישראלי ממוצע, וזאת למרות התעסוקה המלאה בקרב בני הקהילה. הפערים בשכר ניכרים, גם כשמשווים בין עובדים באותה רמת השכלה ובאותו גיל. ביטן ציין כי אומנם בשנים האחרונות חל שיפור ברמת השכר של יוצאי אתיופיה, אך המגמה עדיין איטית ומשאירה משקי בית רבים ברמת הכנסה שאינה מספקת.

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים יישם בשנים 2016-2019 תוכנית לשדרוג תעסוקתי של יוצאי אתיופיה, שיושמה כחלק מהתוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה שמוביל משרד ראש הממשלה. בתוכנית השתתפו כ-4000 איש. 650 משתתפים קיבלו מענקים למימון הכשרות, 450 השתתפו בהכשרות מקצועיות, 180 למדו הנדסאות, 265 השתתפו בהכשרות לשילוב בהיי טק, ו-300 בתוכנית לאקדמאים מצטיינים. 85% מתוכם הושמו בעבודה, כ-35% דיווחו על שיפור בשכר, ו-65% דיווחו על שיפור בתנאי העבודה. יעדי התוכנית בחמש השנים הקרובות הן שדרוג תעסוקתי ל-18,000 יוצאי אתיופיה, ועליית שכר ממוצעת של כ-10% עבור 14,000 איש.

מספר משתתפים מוערך בשנת 2020 1,300 איש, ב-2021 – 2800, ובשנת 2022 - 3400. התקציב הנדרש לתכנית הוא 5 מיליוני ₪ בשנת 2020, כ-14 מיליוני ₪ ב-2021, וכ-34 מיליוני ₪ בשנת 2022. התוכנית מתוקצבת רק עד השנה הנוכחית, כיוון שלא אושר תקציב לשנת 2020, וטרם הובאה לאישור הממשלה תכנית רב שנתית נוספת.

לדברי טלל דולב, ראש מטה שילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה, השקעה בתכנית ממוקדת, תאפשר בתוך חמש שנים להגיע ל-20,000 מבני הקהילה, ובעתיד לא יזדקקו לתכניות נוספות. אביעד שוורץ, רכז תעסוקה באגף התקציבים, הבהיר כי ללא תקציב מדינה – לא ניתן להתחייב לתכניות ארוכות-טווח. הוא הסתייג מתעדוף אוכלוסייה זו מול אוכלוסיות אחרות. מתן חמו, מנהל תחום תעסוקה במשרד העבודה, ציין בדיון כי קיים פער הכנסה של כ-5,000 ₪, בין זוג ישראלים לזוג יוצאי אתיופיה, "ותפקידנו כחברה לצמצם פער זה".

בישיבה זו שוב נדונה התכנית לדיור ליוצאי העדה, וח"כ ביטן ביקש להעלות את מספר המבקשים להשתתף בהגרלה מ-200 משפחות בשנה ל-400, וכן שלא לכלול את תקצוב התכנית לשיכון יוצאי אתיופיה בבסיס התקציב, אלא רק את הריבית התוספתית. לדבריו, במצב הנוכחי מקבל כל זוכה שמשתתף בתוכנית 600,000 ₪ מכספי מדינה, והיתר בהלוואות מהבנקים. על מנת להגדיל את מספר הזכאים להשתתף בתוכנית מידי שנה, על האוצר לחשב רק את עלות ההנחה הריבית התוספתית 200,000 ₪ של כל משפחה - ובכך יישאר סכום נוסף לסייע לעוד זוגות לרכוש דירות.

אך לדברי ארבל אלטשולר, רכז שיכון באגף החשב הכללי, החוק קובע שכל הוצאה תקציבית, כוללת גם תקציב האשראי, ושינוי בחישוב זה מצריך שינוי חקיקה. להערכתו, עדיין לא ניתן להעריך כמה משפחות לא יוכלו להשיב את מלוא ההלוואה. לפי יפתח עשהאל, רכז השיכון באגף התקציבים, המחוקק ראה חשיבות רבה בשמירת המסגרת התקציבית.

גדי יברקן, סגן השר לביטחון-הפנים, אחת התכניות הבודדות שממשלת ישראל הציעה ליוצאי אתיופיה והצליחה - היא התכנית הזאת. אם משהו עובד טוב, למה לקלקל אותו?, מתוך כ-6,000 איש שנרשמו להגרלה לתכנית כ-800 הצליחו לרכוש דירה, אך עדיין יש לדאוג ל-5,000 הנותרים.

יעקב שנרב, המשנה למנכ"ל משרד השיכון, סיפר על הליווי של המשרד למשפחות עם נטילת ההלוואה ורכישת הדירה. לדבריו, 84% מהדירות הן מיד שניה. לרכישת דירה מקבלן ניתנת הטבות גדולות יותר. אסנת רחמים, מנהלת התכנית בפועל, הדגישה את חשיבות ודאות רצף-התכנית, "שלה 100% הצלחה, וכ-800 משפחות מממשות את זכאותן. כל יום אני מקבלת עשרות פניות ממשפחות המתעניינות בהמשך התכנית. רבים פונים אלי ומדגישים שלולא התכנית – לא יכלו להגיע לדירה משלהם".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;