1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. חינוך ילדים

לא תאמיני: בצורת החינוך הזו הילד יודה לך שהענשת אותו

בזמן שרוב האימהות כועסות על הילדים בכדי לחנך את הילד, ובמטרה שלא יעשה את אותו מעשה בשנית, אנו מנסות ככל יכולתנו לחנך בצורה הנכונה ולפעמים אנו נוקטות בצעדים ובעונשים קשים מידי, כיצד נדע איך להעניש? ומתי הילד שלנו יודה לנו שהענשנו אותו?

יוכי דנחי, ח' כסלו תשפ"א 24/11/2020 11:32

חושך שבטו - הדרך הנכונה ילד עצוב ילד עצוב צילום: pixabay

"יוכי אני חייבת לספר לך משהו" - זאת הודעה שקיבלתי לטלפון לפני כמה ימים מאמא מקסימה שלמדה אצלי לפני שנה. היא סיפרה על מעשה לא טוב שבנה בן ה12 עשה, לאחר שיקול דעת שלה זה היה מעשה שהצריך ענישה, האמא נקטה בעונש מסוים וכאשר אמרה לבנה מהו העונש שהוא צריך לקבל, הבן שלה הגיב כך,

"אמא תודה רבה שאת מענישה אותי!!"

האמת שלא הייתי מופתעת, זה היה צפוי באמת שאותה אמא תגיע לרמה של אמון בקשר שלה עם הבן שלה עד כדי שהילד שלה יגיד לה משפט כזה.

כשסיפרתי את הסיפור הזה, מיד אמרה אמא אחת בטון סקפטי "על מה הוא אמר תודה רבה?" היא שאלה באמת בתמימות, היא לא הבינה איך יכול להיות מצב שילד יקבל עונש ויגיד גם תודה...

ואולי גם את לא מבינה.... אז בואי נתחיל מהתחלה,

עונשים!!

האם להשתמש בעונשים זה נכון? כמה עונשים צריך לתת עד שהוא יקשיב? למה העונש לא עוזר?

איך ילד מגיע למצב שהוא אומר תודה על עונש או יבקש סליחה ויגיע לחרטה אמתית?
הרבה אימהות מדברות על המילה עונש וכל כך הרבה שאלות על עונשים

יש אימהות שמענישות בעונשים חמורים מידי... "עכשיו, שבוע אתה לא תרכב באופניים!", "את לא מקבלת את חבילת המדבקות שסבתא קנתה לך!", "אתה יותר לא משחק בלגו, אם אתה לא יודע לאסוף!", "גם אם החברה שלך תגיע, את לא יוצאת אתה, לא מגיע לך!"

ויש אימהות שבכלל לא מענישות.
"אני לא מענישה בכלל, אני לא חושבת שזה נכון, אבל אני צריכה לדעת מה לעשות כששוב ושוב ושוב הדברים חוזרים על עצמם ולא מפסיקים"

אז מענישים או לא מענישים?

אין כללים ואין רשימת עונשים באלו עונשים כן להעניש ובאלו עונשים לא!

ישנם אימהות כ"כ עדינות שכאשר הן מענישות הן מענישות בעונש חמור מאד שאפילו יכול לגרום לילד לנזק נפשי.

אז בואו נעשה סדר. עונש הוא כמו כל פעולה חינוכית שאת רוצה לנקוט בבית.

וכאשר אנחנו פועלות ממקום נקי ואמיתי בכדי לעזור לילד, פעולת הענישה מתבצעת בצורה הנכונה והבריאה ביותר. כל ילד אמור לדעת שיש תוצאה למעשה שלו ואם הוא לא נהג כשורה תהיה תוצאה למעשיו.

בדיוק כמו שילד יודע שאם הוא יכניס את האצבע לנר הוא יקבל כוויה.

אף אחד לא עשה לו את זה בכוונה ולא ממקום של שנאה או כעס עליו. זו תוצאה ישירה למעשה שלו.

בדיוק כך אמור להיות העונש וזהו המצב האידיאלי.

ילד צריך לדעת ולהרגיש שיש תוצאה למעשים שלי כי זה מגיע לי! זה לא בגלל שאמא כועסת עכשיו, ולא בגלל שאמא שונאת אותי, (שלצערנו זה מה שילדים מרגישים גם אם הם לא אומרים את זה וזו הסיבה שילדים כ"כ נפגעים וכועסים).

ואם הוא ירגיש כך, העונש יעזור והוא ילמד ממנו, הילד יבקש סליחה ויתחרט באמת על מעשיו ואפילו יגיד תודה כשאמא מענישה אותו.

אז איך עושים את זה?

תשאלי את עצמך, מה אני מרגישה מול מה שקרה עכשיו עם הילד שלי? מה הסיבה האמתית שאני מענישה את הילד שלי? האם אני חושבת כרגע על טובתו בלבד, או שמא אני מתערבבת (שלא באשמתך)?

בדר"כ מה שגורם לנו להעניש בחומרה או אפילו להעניש כשלא צריך ומה שגורם לעונש לא לעזור... היא מסיבה אחת פשוטה, זה מכעיס אותי ואני מגיבה באינסטינקט, בכעס, בצעקות ובהשפלה.

כאשר את מפרידה בין מה שאת מרגישה לבין הסיטואציה שקרתה ותבואי מול הילד נקיה בלי האשמות ובלי להיות מעורבבת מכל הרגשות והמחשבות הקשים (זלזול, הוא מצפצף עלי, היא עושה בכוונה וכדו') אז תוכלי להעניש את הילד בצורה נכונה ובכוונה הנכונה שהיא אני רוצה לחנך אותו, אני רוצה בסה"כ ללמד אותו לפעם הבאה, אני צריכה ואפילו חייבת כי אני אמא שלו.

ואת כל זה הילד שלך ירגיש וממילא אם את התכוונת רק בטובתו הילד ירגיש חרטה אמתית, יבקש סליחה, ירצה לשתף פעולה בפעם הבאה ואפילו יגיד לך תודה שרצית בטובתו.

בהצלחה!

מאת: יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית מנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת. 

 

 

 

 

 

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;