ו' חשון התשפ"ה
07.11.2024
הדרך לתיקון

יש סיכוי לשבור את המיתוס: איך לנרמל את היחס בין הכלה לחמותה?

רבות מסופר מדובר ומתואר, על היחסים 'המיוחדים' הקיימים בן כלה לחמותה. סיפורים נכתבו, בדיחות סופרו, ומשלים נמשלו, בכדי לנסות לשבר את האוזן בקשר שנקשר בן הכלה הצעירה וחסרת הניסיון לבן חמותה ה'מושלמת' • האם זה חייב להיות כך? וכי לא הגיע הזמן לשבור את המיתוס המעוות הזה? האם ישנה סיבה מסוימת שגורמת לכך? וא"כ אולי יש לה פתרון?

יש סיכוי לשבור את המיתוס: איך לנרמל את היחס בין הכלה לחמותה?
לוחצות ידיים צילום: Unsplash

בעזהי"ת ננסה במאמרנו זה להביא עצה, שעזרה עד היום להרבה משפחות, לבנות מחדש את הקשר בן הכלה לחמות בצורה יותר בריאה, ממש כמו אם וביתה.

בתחילה, ננסה להבין מה עובר במחשבתה של האימא המסורה, ש'נותנת' לבן שלה האהוב והמיוחד, כליל המעלות, להינשא עם בחורה צעירה שהיא בקושי מכירה.

בואו נתאר לעצמנו, ביקור סטנדרטי של הזוג הצעיר אצל הורי החתן בשבת קודש בפעם הראשונה לאחר החתונה. הדלת נפתחת בבטחה ע"י הבעל הטרי כשהוא מברך לשלום את יושבי הבית, אחריו נשרכת בכבדות קלה, הכלה הצעירה.

האם מזדרזת להגיע מהמטבח, ותוך כדי קבלת פנים חמה ולבבית, היא בוחנת היטב במבט נוקב השמור למצבים אלו, את עיניו של בנה מחמדה - שהרי העיניים חלונות הנפש, ואז מגלה היא לחרדתה דוק של עייפות המרצד לו בן אישוניו, היא עוברת באותו מבט חודר אל כלתה, והנה רואה היא חיוך רחב, רחב מידי לטעמה, אולי אפילו מאולץ?! מי יודע מה היא מסתירה? הכל נרשם לה בזיכרון, מעובד לפרטי פרטים.

גם במשך השבת, היא שמה לב שהכלה בקושי מדברת ואוכלת, ובכל הזדמנות שיכולה, 'בורחת' היא לחדרה לקרוא איזה ספר שהביאה עימה, וכך עולות החששות ומתגברות, מתחילים דיבורים ובירורים עם החתן הצעיר, והנה סכסוך נוסף חלילה בפתח. והכל כמובן מתוך דאגה טבעית נורמלית וכנה של כל אימא בישראל.

אלא שהאם אינה מעלה בדעתה שבסה"כ בנה עייף מכיוון שבלילה הקודם למד עד שעה מאוחרת, והכלה חייכה כך מביישנות טבעית בלבד המלווה בכל מה ששמעה היא על הקשר של כלה וחמות, מה שגם גרם לה במשך השבת להעדיף לשבת בחדרה ולקרוא מספר התהילים, כדי שחלילה לא תעשה טעות.

א"כ, לאחר שהסברנו את הצדדים, אנו מבינים שעיקר החשש של האם נובע מדאגה טבעית ואמיתית, ומשום כך גם הכלה מבינה שהיא במבחן תמידי לפחות בשנה הראשונה, מה שגורם לה ללחץ פנימי שנראה על פניה, ומדאיג את החמות, וחוזר חלילה.

לכן, כדי למנוע את ה'מהלך' הזה, ועל מנת לעצור את 'כדור השלג' לפני הגלגול הראשון, ישנה עצה שמי שמיישמה פותר את שתי הבעיות הללו.

כבר לאחר ה'שבע ברכות' צריך החתן הצעיר להתחיל לחפש ולאסוף מעלות טובות שרואה הוא אצל אשתו הטריה, ולשמור אותם בזיכרונו. לאחר מכן, בשיחה היומית עם הוריו (שעל חשיבותה נדבר בפרק הבא) ובעיקר עם אמו, עליו לספר לה כבדרך אגב: "איזה אוכל טעים אשתי הכינה אתמול, המתכון שהבאת לה היה מצוין!", "הכביסה יוצאת לה מאוד נקיה אפשר להסתנוור", "היא כל היום במטבח, מבשלת, מנקה, מכינה מטעמים, זה נראה שמבחינתה אפילו להישאר לישון שם".

וכך בכל שיחת טלפון 'לזרוק' בעדינות מחמאה אחת או שתיים בשבח האישה, לא צריך להגזים כדי שהאימא לא תקנא... כך, עד שזה מחלחל לה לתודעתה לאט לאט, והיא מתחילה להבין שאכן בנה האהוב זכה ביהלום אמיתי, אולי צריך עוד קצת ליטוש... אבל הכיוון חיובי.

ואז כשמגיעים לביקור לשבת קודש לאחר חודש של מחמאות ותשבחות, האימא כבר לא מסתכלת בעיניים של הבן, אלא רצה ישר לכלתה ונותנת לה חיבוק עז, ממש כמו אימא שלא ראתה את ביתה מזה חודש ימים.

ברגע שזה קורה, יכול הבעל הצעיר להבליע חיוך קטן של ניצחון מתחת לשפמו הטרי.

כמובן שגם בזוג הנשוי כבר כמה שנים, יכולים הם לנסות עצה זו, אולי זה יקח קצת יותר זמן אבל ברור שלבסוף השינוי המבורך יתרחש. במקרים קיצוניים יש לפנות לעזרה מקצועית. ומעל כל ההשתדלות, צריך להתפלל תמיד שנזכה למצוא חן וחסד בעיני כל רואינו.

במאמר הבא בעזהי"ת, נסביר את המעלה של השיחה היומית בן בני הזוג להוריהם, במיוחד בשלב הראשון של החיים לאחר החתונה.

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

יחסי כלה וחמות כלה וחמותה יחסים שינוי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}