י"ט אייר התשפ"ד
27.05.2024

'חוק הגמ"חים' הוא סכנה

מי ישמור על הגמ"חים מלהפוך לנשלטי ה'דה-הרטוכים'? • מדוע מתנגד 'המבשר' לתוכנית ההריסה של ברקת בסילוואן? • ואיזו 'התעוררות' גילה 'חמור הסבר' בבתי החינוך הסגורים? • טורו של יצחק נחשוני

גמ"ח. צילום אילוסטרציה
גמ"ח. צילום אילוסטרציה



קופות 'גמילות החסד' אינן זוכות לחסד

ועדת השרים לענייני חקיקה עומדת לאשר היום את הצעת 'חוק הגמ"חים' (גמילות חסדים) של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני וח"כ אורי מקלב. על פי העיתונות הכלכלית, הדבר יתאפשר בתמורה לתמיכת גפני באישורו של 'חוק בנק ישראל' החדש, שהנגיד סטנלי פישר רואה בו את שיא פעילותו בחמש שנות כהונתו, והוא סולל את הדרך להמשך כהונתו של הנגיד למשך קדנציה נוספת.

'גלובס' ו'כלכליסט' יוצאים היום מגדרם כדי להציג את המהלך כהישג של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. גלובס: "בבנק ישראל הביעו בעבר עמדה עקרונית נגד הצעת חוק גמילות החסדים, אולם כשהתברר כי בתמורה לקידומה יקדם גפני את חקיקת חוק בנק ישראל, המשמש כתנאי להארכת כהונתו של הנגיד סטנלי פישר, יאלצו להביע רק התנגדות שקטה"...

הצעת 'חוק גמילות החסדים' קובעת, כי לא יהיה איסור על קבלת פיקדונות כספיים על-ידי הגמ"ח ומתן הלוואות לגמילות חסדים על ידיו, ובלבד שהלוואות אלו אינן נושאות ריבית, והכספים משמשים למתן גמילות חסד בלבד. ההצעה מגדירה מוסד ל'גמילות חסדים' כ"עמותה או חברה לתועלת הציבור שמנהלות את חשבונותיהם כתאגיד בנקאי".

ה'הישג הגדול' שעשוי להתקבל עם אישור הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, אינו מתפרסם בשום עיתון חרדי, למרות שהעיתונות הכלכלית כבר עוסקת בו ביומיים האחרונים.

אבל לא רק משום שיו"ר ועדת הכספים גפני, ודוברו החרוץ ירח טוקר, אינם חשודים אצלנו כמי שיוותרו על הבאת הצלחה גדולה שכזו לידיעת הציבור החרדי, אנחנו מרשים לעצמנו לפקפק ב'גודל השעה' של מוכנות האוצר ובנק ישראל להעלים עין מקבלת 'חוק הגמ"חים". יש לנו הרבה סיבות נוספות לחשוב כך.

לכופף את משרד האוצר לטובת הציבור, בשיטת 'קח ותן' שח"כ גפני מצטיין בה, הוא בוודאי צעד הראוי להערכה והוקרה. אבל לא כשמדובר בגמ"חים, שמעולם לא היו חלק מהמשאים והמתנים הפוליטיים מהסוג הזה.

יתכן בהחלט שהמציאות החוקית המתהווה יותר ויותר לאחרונה, בהקפדת היתר על 'הלבנת הון', מחייבת להכניס גם את הגמ"חים ליותר סדר ושקיפות. אבל מכאן ועד החלתם של 'חוקים' עליהם, גם אם הם נראים כחיוביים ועומדים אפילו להעניק להם מעמד של 'בנק', כמו, להבדיל, לצ'אנג'ים' או ל'שוק האפור', היא צעד מסוכן מאוד.

חוקים שכאלה יהיו נתונים תמיד לפרשנות, ה'מעמד' ימשוך תמיד נוכלים ונצלנים שיפגעו בכלל המאוד חיובי, ו'שכרו' כפי שהוא נראה היום, יצא בכל מקרה, בהפסדו.

כל תועלתן וייחודן של קופות גמילות החסד הוא לא על פי ה'חוק' ולא על פי הטבע. כל יופיין הוא באי תלותן. הן נועדו להעניק עזרה לזולת בניקיון כפיים, ללא כל שיקול זר, סרבול בירוקרטי, או קריטריונים נגועים. הכל מתוך טוהר. כל חוק, גם הטוב ביותר שיוחל עליהם, יפגע במוסד הזה שנותר האחרון בלא התערבות זרה מלמעלה, אחרי שהישיבות, מוסדות החינוך, והעמותות השונות הפכו שלא ברצונם לנשלטי ה'דה - הרטוכים'.

'חוק גמילות החסדים', יהיה חשוב וטוב ככל שיהיה, אולי גומל חסד עם סטנלי פישר, אבל אינו עושה חסד עם הגמ"חים. צריך למשוך את קבלתו עד קצה גבול היכולת.

לפני אובמה. ניר ברקתצילום: לפני אובמה. ניר ברקת
לפני אובמה. ניר ברקת


מאימת הציבור החרדי לאימת הפלשתינים

מי היה מאמין שמאימת הציבור החרדי, יהפוך ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, לאיש שפחדו נופל על הפלשתינים?

מי היה מאמין שזה יקרה הרבה לפני שרוחם הקרירה של ראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו ושל בגין, ליברמן, יעלון ולנדאו, שכולנו רגילים לחשוב שהם ה'קשוחים' שבשרי ממשלתו, תשפיע משהו על המתרחש באזורנו?

אבל במדינה שהממשלה הנבחרת שלה בוחרת לקיים את ישיבותיה אפילו בגרמניה, ואת עיר האבות חברון היא מפקירה לישיבות ה'ממשלה הפלשתינית', כפי שקרה אתמול, כל 'ממזר' יכול להתגלות כמלך.

מי היה מאמין שבעל המראה ה'חנוני' הזה יתגלה כזריז אפילו יותר מהנשיא האמריקני, ובעוד שצוות יועציו של אובמה שוקד על הגינוי ה-27 לישראל, הפעם על התוכניות להקמת 600 יחידות דיור, כולל ממ"דים, ליד פסגת זאב, ישחיל ברקת הודעה על כוונתו להרוס 40 בתים שהקימו הפלשתינים ללא היתר בסילואן ו'יגנוב' את הכותרות?

במדינה שבה עומדים האמריקנים, על פי דיווחים האחרונים בתקשורת שם, להורות לפתוח מחדש את ה'אוריינט האוס' במזרח ירושלים, כדי שהפלשתינים ימקמו בו 'עיריית צללים', החיפזון של ברקת הוא טוב. הוא אינו מהשטן אלא נגד השטן.

ומי היה מאמין ש'בית יהונתן', הבית היהודי בסילואן שהבג"צ והפרקליטות שמו עליו את כל יהבם, כשהחליטו לאחרונה לאכוף על העירייה את הריסתו, יתגלה כ'יהונתן הקטן' מול משימות ההריסה הגדולות והקודמות שמציב ראש העיר ברקת בפני השופלים והדחפורים של העירייה שהוא עומד בראשה?

מרגע זה השאלה אם ניר ברקת הוא חכם או צודק כבר אינה רלוונטית. העיקר שהוא קיים ובועט.

רק ה'מבשר' לא חושב כך. בניגוד לכל התקשורת הישראלית ה'מאשימה' את ברקת ב'הצתת אש בירושלים", הבוערת בלאו הכי בימים האחרונים, טוען העיתון הזה היום, שברקת דווקא עומד להעניק פרס לפלשתינים.

העובדה שעיריית ירושלים מציעה לבעלי הבתים הבלתי חוקיים להתפנות תמורת פיצוי, לקראת ההריסה, מביאה את 'המבשר' לשאול בשם "השמאל והימין": "ממתי מעניקים בישראל 'פינוי פיצוי' לעבריינים? מדובר בגורמים שביצעו עבודות פליליות חמורות על חוקי התכנון והבניה? יש להרוס את הבתים שנבנו בניגוד לחוק ללא כל תמורה, כפי שהחוק נאכף וחל בכל מקום אחר במדינת ישראל"- כותב 'כתב המבשר'.

תזכירו לנו: 'המבשר' זה לא העיתון של מי שניר ברקת הוא סדין אדום עבורו, בדיוק כמו שבנימין נתניהו הוא הסדין האדום של ציפי לבני?

אם כן סידרנו את כל ה'פאזל'.

איפה הוא מצא התעוררות בפורים? סברצילום: איפה הוא מצא התעוררות בפורים? סבר
איפה הוא מצא התעוררות בפורים? סבר


מועקת היום שאחרי...

שאלת השאלות הנצחית: "מדוע לא יחול פורים פעמים בשבוע"? מוכרעת הבוקר אחת ולתמיד רק בחינמון 'יתד נאמן', שהופיע כהרגלו במהדורת יום ג' ההיפראקטיבית ומאוד לא אינטראקטיבית שלו.

בעוד שאנחנו מתעוררים עם כל מאפייני תסמונת המועקה המוכרים ביום שלמחרת, מוסיף העיתון הזה עוד על דיכאוננו כשנוהג כאילו לו, לעומתנו, אין 'יום חדש'. הוא מצדו ממשיך להפיץ את 'אגרות הפורים' שלו, שבהם נותרו 'רבני פורים' במעמדם מאתמול ומשלשום, ועם אותו יחס מזלזל בציבור, כאילו גם הוא עדיין מבוסם ולא התפקח עד כדי שיוכל להבדיל בין טוב לבין רע.

הבוקר מדווח "חמור הסבר" ישירות מהשטח, כי "נמשכת ההתעוררות העצומה בקרב מנהלי בתי החינוך וההורים ליישום תקנות ההצלה באינטרנט" בדיוק מאותה נקודה שבה היא נפסקה.

איזה חושים מחודדים יש לו ל'ילד הפלא' הזה שהתגלה לאחרונה בעיתונות החרדית. במהלך ימי הפורים הוא הסתובב בדיוק במקומות שאנחנו היינו בהם, אבל את דעתו אפילו הרמקולים רבי העוצמה לא הצליחו להסיח, והוא מילא בשלמות את כל המשימה שהטילו עליו מפעיליו, והבחין ב"התעוררות העצומה" ברחובה של עיר. ואין כל רע בכך, אם גם בהלת הנפצים סייעה להגיע ל'התעוררות'...

צריך לדעת להעריך - יחיאל סבר הצליח לחוש ב'התעוררות העצומה' ב"בתי החינוך", למרות שהם היו סגורים על מנעול ובריח מאז יום חמישי האחרון - תענית אסתר, והספיק לדווח על כך בראש כותרות עיתונו היום, מספר שעות לפני שהם נפתחו מחדש.

אם זה לא הישג תקשורתי של ממש שום דבר כבר לא יהיה כזה. אם זו לא זילות בחשיבות הכינוס שאליו הטריחו עצמם גדולי ישראל בשבוע שעבר, לא תהיה עוד זילות שכזאת לעולם. אם הידיעה הזו לא שמה ללעג ולקלס את כל המערכה נגד נגעי האינטרנט, אזי כבר ניתן לקבל גם שכנס מחנכים שנועד להתמודד עם פגעים אלה נערך בחסות... חברה הנותנת שירותי אינטרנט, ופרסומים שלה חולקו במהלכו מתחת לאפם של גדולי ישראל שישבו על הבמה, כאילו היו אלה ...תקנות הכינוס.

בידיעה הבוקר ב'יתד' קיימת לראשונה חלוקה ברורה בין ה'האתרים', שעל פי מונחי 'יתד נאמן' מכונים 'חרדים', והם "מחטיאי הרבים הגורמים חילול ה' גדול", לבין ה'אתרים' הנותנים ומקבלים 'חסות', שלידם לא מופיעה המילה חרדים במרכאות והם נהנים מההגדרה החדשה 'אתרים מסויימים'. כל חטאם של אתרים אלה, על פי 'יתד נאמן' אינו בעצם הפעלתם, אלא רק בהצהרה מצדם שיש להם 'הכשר'. כלומר בהפרת "הסכם הסודיות" שעליו התחייבו.

מהבוקר גם מופנה, על פי 'יתד נאמן', כל המאמץ הלוגיסטי במאבק ל"התארגנות הרבתית על ידי מנהלי המוסדות לשליחת 'מכתב ההתחייבות' עליו יחתמו ההורים שהינם נוהגים בעניין האינטרנט על פי התקנות שקבעו מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א".

לשם מה יש צורך ב'התארגנות רבתית' אחרי ש"ההתעוררות עצומה" כל כך? מה בין מכתב התחייבות זה לבין כל הודעה אחרת על סייגים חינוכיים שאנו מקבלים מדי פעם מבתי הספר, הוראות צניעות לבנות , דף פרשת שבוע שילדינו מקבלים בסוף השבוע, או אפילו התחייבות להוראת קבע שאינה פוסחת על אף אחד מאיתנו שיש לו ילדים בתלמודי התורה, בתי הספר או בסמינרים? מדוע דווקא כשמדובר במאבק כל-כך מובן כמו סכנת ה'אינטרנט' יש צורך ב'התארגנות רבתית'? לא הצלחנו להבין.

אולי משום שגם כאן מחפשים איזו 'חסות' של חברת 'אינטרנט' שתממן את מבצע ההדפסה עבור כל ילדי ישראל?

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד