1. עמוד הבית
  2. תיירות
  3. חוצלארץ
  4. חדשות תיירות

שבת בקוטב הצפוני • יומן מסע קפוא

הרי השלג האימתניים בקוטב הצפוני, מעולם לא היו עדים למחזה שכזה: שני ישראלים ישבו על הקרח, במינוס 30 מעלות, התעמקו במסכת ב"ב, ולא קמו עד שערכו סיום • יומן מסע מרתק, תמונות, ווידאו מרגש
דוד קורן, בחדרי חרדים, י"ז אדר תש"ע 03/03/2010 15:25

דוד קורן דוד קורן

נח וישראל, שני חברי ילדות. שנים רבות לא זזה ידו של זה מידו של זה. עוד בילדות הם חלקו חלום משותף: נסיעה לקוטב הצפוני. הילדים שחלמו על שלג, הבטיחו לעצמם כי יבוא יום והם יסעו יחדיו לטיול בקוטב הצפוני. שנים עברו, השניים הפכו לבעלי בתים, ויום מעונן אחד הם החליטו: אנחנו מגשימים את החלום.

הבירורים החלו, הנבירה בספרים המספרים את סיפור הקוטב הפכה ללחם חוקם למשך מספר חודשים, ולאחר אין ספור הכנות,נוטשים הם את כוכב יאיר ועלו הם ונשותיהם על מטוס בדרכם לקוטב הצפוני. בין המזוודות הרבות, הציוד הרב, האוכל הכשר, לא שכחו השניים את ספרי הגמרא. ספרים אותם הם הקפידו ללמוד מידי יום.

החוויות בקוטב יכולות לפרנס ספר שלם, די לספר על השעות בהם יוצאת השמש ממקומה, בכדי להבין עד כמה יחודי המקום. הזריחה והשקיעה בקוטב הצפוני מחוברות זה לזה, עוד בטרם מסתיימת לה זריחת השמש, וכבר היא נעה לשקיעת הלילה. עובדה זו מייצרת שאלות הלכתיות רבות: מתי קוראים קריאת שמע, מתי מתפללים מנחה, ומתי ערבית, ועוד. אך זה כבר נושא לכתבה אחרת.

חוויות המסע עליהם סיפרו השניים ל'בחדרי חרדים', יכולים למלא רצף של כתבות מגזין מרתקות. החל מסעודות השבת בבית שליח חב"ד, דרך ההליכה ברחוב החלקלק, וכלה בתיאור המזון שהובא למקום.

אך במקום להרבות במלל בחרנו להביא לכם את התמונות ואת הוידאו מהמסע. להראות לכם כי יהודים בכל מקום – נשארים יהודים. התמונות של השניים שיושבים על אופנועי שלג באמצע שום מקום ומתעמקים בדף גמרא, חזקות יותר מכל סיפור שנספר.

בדרך למסע הם הספיקו לעבור באסטוניה, ולהתפלל שם בבית כנסת מיוחד במינו, שכל קירותיו עשויים גילופי אומנות עץ. משם המשיכו ללפלנד.

ביום שישי הם מוצאים את עצמם בלפלנד. ללא חלות לשבת ויין לקידוש.

"היה עלי לעשות מספר שיחות טלפון לסידורי השבת, היות וטרם הנסיעה, הוזמנו על ידי הרבנית איטה, מנהלת בית חב"ד המקומי, להתארח אצלם לארוחת השבת", מספר ישראל ל'בחדרי חרדים'. "אבל מכיוון שלא קיבלתי תשובה סופית ורק היום היא כתבה לי שהם בדיוק עברו דירה ולא ידעו אם יהיה להם את כל הרהיטים והכלים שיאפשרו להם לארח אותנו, רציתי לברר מה קורה.

"לשמחתה, הם אכן הצליחו לסיים את העברת הדירה , והיא הפעילה עלי לחץ מתון שניענה להזמנה. סירבתי בעדינות, כי לא רציתי 'ליפול' עליהם. הייתי די נבוך, כי בינתיים קבעתי עם בחור נחמד בשם אבי, שהוא מתפעל חנות למזון כשר בחצר הקהילה היהודית, שיכין עבורינו מנות לארוחות שבת על מנת שנאכל במלון".

"החלטנו שלא להקשות עליהם, ונח הלך לארגן את האוכל, יחד עם שאר חברי הקבוצה. החבורה חזרה עם כל טוב לכבוד שבת: בשר, דגים, חלות ויין וכל מיני מטעמים. הייתה איזו אי הבנה באשר לעלויות, אבל בעזרת הכישורים הפיננסיים, הסתדר הכל על הצד הטוב ביותר.

בזמן המיועד הדליקו הסבתות נרות שבת על אדן החלון.

הטמפרטורה הייתה די הוגנת, וצג הכספית הראה מינוס תשע מעלות צלסיוס בלבד. קבלת שבת בבית הכנסת המרכזי של הלסינקי, הייתה מאד מרגשת - אך די עלובה מבחינת המשתתפים: בקושי שני מניינים, כאשר מחצית מהם לפחות אורחים שנקלעו לעיר לשבת. התפילה התקיימה בבית המדרש בקומה התחתונה, ולפני התיבה עבר החזן המקומי הוותיק מר אנדריי צוויג, מוזיקאי ישראלי יליד פתח תקווה שחי בקהילה הזו כבר כשלושים שנה.

דברי תורה מעניני פרשת השבוע השמיע צעיר מקומי ישראלי לשעבר. הוא דיבר, די לעניין, על נושא התרומה ומחצית השקל.

במשך התפילה זיהה אותי הרב בנימין, שליח חב"ד בהלסיניקי. הוא ידע עלינו מההתכתבות שלי עם הרבנית, ואמר לי שהם מחכים לנו לארוחת השבת. אמרתי לו שאיננו רוצים להפריע. הוא לחץ בעדינות כדרכם של החב"דניקים. סיכמתי איתו שאם אקבל את אישור הקבוצה, נגיע מחר לארוחת שבת.

לאחר התפילה התארגנו לארוחת שבת בחדרנו במלון. יצאתי למסע רכש בקומות המלון, וחזרתי עם שני שולחנות, מפה לבנה ומפיות נייר. תוך דקות היה שולחן שבת ערוך כיאות, וכהרגלה של סבתא עמליה, עם שתי חלות גדולות בקבוק יין ומבחר הסלטים והמטעמים של אבי, שדי הגזים בכמויות...

לאחר הזמירות וברכת המזון, המשיכו חלק מבני הקבוצה במנוחת השבת, ואני ישראל מספר יצאתי לסיור במרכז העיר הקפואה, תוך כדי שאני מעוטף עד למעלה מאזני במעיל ובכובע הפרווה.

רחובות העיר המכוסים שלג, טומנים בחובם מלכודות מסוכנות לעוברי האורח, כפי הנראה טרם בואנו היו מעט ימים 'חמים' והשלג החל להפשיר והפך פה ושם לשלוליות מים. מהר מאד הקור חזר ושלוליות המים הפכו לקרח חלקלק. הבעיה שברוב המקומות הקרח מכוסה בשכבה דקה של שלג המסתירה את הסכנה, וצעידה בלתי זהירה גורמת להחלקה של ההולך שאם אינו מצליח להחלץ מההחלקה, נופל מלא קומתו על המדרכה או הכביש, ועלול לשבור יד רגל או ראש, מה שקרה למחרת...

בבוקר, התפילה החלה בשעה תשע. הגענו לבית הכנסת, מדדים בזהירות בינות לערימות השלג וגבישי הקרח שעל מדרכות העיר. כתוצאה מהתכנון המוקדם, נמשכה הצעידה כעשר דקות בלבד.

היום התפילה התקיימה בהיכל הראשי של בית הכנסת המפואר שנבנה לפני כמאה ועשרים שנה. ויודעי דבר לחשו לנו שהצבע על קירות העץ והרהיטים הינו המקורי וטרם נצבע מחדש עד היום.

בשבעת הקרואים כובדו גם האורחים ובינהם גם אנו. את הנדר לצדקה קיימתי רק לאחר ששבנו ארצה.

לאחר התפילה התקיים קידוש קצר בבית המדרש, גם כאן נאומים קצרים של אנשים מהקהילה, והרב בנימין וולף, שליח חב"ד, דרש בתוקף ובנעימות שנבוא אליהם לארוחת שבת, תוך כדי תיאור מדוייק של הצ‘ולנט החם שמחכה לנו שם.

השתכנענו...

הבית החדש של שלוחי חב“ד הוא במרחק הליכה של כעשרים דקות מבית הכנסת. הלכנו בזהירות, תוך כדי שאני מציין לי סימנים להכרת הדרך בחזרה. דירת משפחת וולף ממוקמת סמוך לנמל (בעצם, כמעט כל מקום בעיר הוא סמוך ונראה לנמל המקיף את כל חצי האי עליו בנוייה העיר)
בבית השולחן גדול נערך במרכז חדר האורחים וסביבו הסבנו יחד עם אורחים אחרים, תוך כדי שהרב מציג כל אחד ואחד, האוכל היה טעים וביתי וכמובן הצ‘ולנט המסורתי
את אווירת השבת השלימו דברי צורה וזמירות מפי האורחים והופעה מוסיקלית של נח... לאחר זמן רב ונעים נפרדנו לשלום ויצאנו לדרך חזרה
'בחדרי חרדים' מגיש לכם הגולשים, יומן מסע מרתק, בווידאו ותמונות.























































הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מרגש, אבל יותר מרגש זה אברך שיושב כל היום ולומד  (ל”ת)

    יושב אוהל

  2. יפה, אבל מה מרגש?  (ל”ת)

    עוקבי

  3. אם לא הדפיסו שם את ה"תניא"  

    טוביה

  4. woooow!!  

    שמעון אוקראינה

  5. מה רציתם בדיוק  

    רוחא

  6. מגניב לאאלה  

    גולש ותיק

  7. חדרי חדרים וחברים  

    מספר שניים

  8. קידוש ה גדול.  (ל”ת)

    זוכמיר

  9. מאבדים עצמם לדעת.  

    גלוד

  10. זה לא לפלנד  

    רוני

  11. כתבה מדהימה  

    עובד מלון

  12. הקוטב זה לא  

    בורים

  13. מי התיר להם לצאת מהארץ?  

    ההלכה קודמת לכל

  14. זמני קריאת שמע... האם מותר לצאת מהארץ לטיול  (ל”ת)

    שאלות בהלכה

  15. היום בקוטב חצי שנה, לא פחות !  

    גדעון ארליך

  16. מכיר אותם  

    לא מופתע