1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. המעניינים ביותר

סימני שקר והונאה: כך זיהתה האם מי ביצע את הפוגרום

במקרים רבים בחיי היום יום אנו נתקלים במצבים בהם אנו נאלצים לדעת מי מהילדים איננו דובר אמת, הסימנים הללו יעזרו לכם לזהות מי מהילדים דובר אמת ומי לא | שני סיפורים הממחישים מקרים של זיהוי הילד בשעה שמשקר

חני לוין, ד' אדר תשפ"א 16/02/2021 12:58

חינוך ילדים בלאגן במטבח בלאגן במטבח צילום: חני לוין

"לא תצליחו להטעות אותי!”

אימא נכנסה למטבח לאחר מנוחת צהריים קצרה. להפתעתה היא גילתה שהארון העליון פתוח במקצת, חבילת עוגיות 'שסועה' מציצה ממנו, ושובל של פירורים מצייר סימני דרך מהשיש לשולחן.

היא מכנסת את ילדיה – ארבעה במספר – ודורשת לדעת מי פתח את חבילת העוגיות ללא רשות. "לא אני", עונה לה מקהלה מתוזמנת בת ארבעה קולות. ניסיון לגלות סימנים מחשידים בזוויות הפה נידון לכישלון, כיוון שהילדים בחרו דווקא בחבילת העוגיות הבהירות, אך אימא מוכרחה לדעת מי ביצע את המעשה, הכולל טיפוס על השיש (סכנת נפשות), פתיחת החבילה ללא רשות ולכלוך המטבח, אותו סידרה וטיאטאה לפני שהלכה לנוח.

"אתה פתחת את החבילה, חיים?" היא פונה ישירות לגדול. "לא, מה פתאום?", הוא פורש מולה את ידיו, כאילו להעיד, 'ידיי נקיות'. "אולי את, אסתי?". "לא, זו לא אני", מוחה זו בתוקף.

"אז נחמיה?". "לא. לא לקחתי כלום ולא אכלתי שום דבר", עונה נחמיה תוך שפשוף נמרץ של אפו.

"בטוח?". "כן, בטוח", מצמוץ בעיניים. "ואתה שלומי?". "לא, בכלל לא נגעתי בעוגיות".

לאחר סבב שאלות ישיר ותמציתי, נשלחים כולם מן המטבח, ורק נחמיה מתבקש להישאר לשיעור מוסר על טיפוס על השיש, לקיחת עוגיות ללא רשות, והחמור מכל – על השקר, בו ניסה לחפות על מעשהו.

לאחר שנחמיה נשבר ומודה במעשהו, מבקש סליחה ומבטיח שלא ייקח שוב ללא רשות - הוא שואל את אימו, "אבל אימא, איך בכל זאת ידעת שזה אני?" .

"סודות של אימהות", היא מחייכת אליו ושולחת אותו למשחקיו.

דפיקות מהוססות על דלת הכיתה מפסיקות את רצף השיעור של הרב לוי. הילדים מרימים את עיניהם מעל הגמרא ועוקבים, מי בחיוך ומי בגיחוך, אחר המחנך הניגש לפתוח את הדלת.

"בוקר טוב יאיר, אתה זוכר מה סיכמנו לגבי האיחור הבא שלך?". "הרב, הפעם זה ממש לא באשמתי". קולות הגיחוך מתגברים, אך הם משתתקים מיד לשמע סיפורו המצמרר של יאיר שנקלע לתאונת דרכים ויצא ממנה בניסי ניסים.

יאיר כובש מבטו בנעלו הימנית של המחנך, ומתאר כיצד פגעה בו המכונית, וכיצד קם ללא כל פגע, אך הנהג ועוברי האורח עיכבו אותו עד שהיו משוכנעים שהוא לגמרי בסדר. תוך כדי סיפור, מגרדת ידו את צווארון חולצתו הלוך ושוב, עד שיש ילדים החושבים שאולי יאיר בכל זאת נפגע בצווארו וכדאי לבדוק זאת.

יאיר מסיים את תיאורו הנוגע ללב, ומרים את עיניו למחנך בציפייה לקבל אישור לשבת במקום.

הרב לוי, ששומע אותו עד תום בשקט ובריכוז, מוציא פיסת נייר, כותב במהירות מספר שורות, מקפל לשניים ושוב לשניים ושולח את הפתק עם יאיר לחדר המנהל. עליו לדעת בדחיפות כיצד לטפל במאחר הכרוני שאינו מהסס לספר סיפורים המצוצים מן האצבע על-מנת להתחמק מן העונש המגיע לו בצדק.

יאיר ההמום לא מצליח בשום אופן להבין מניין לו למחנך שהסיפור לא היה ולא נברא אלא נולד במוחו בשעה שעלה לחדר כיתתו כשהוא מודע לשעה ולמה שעלול לקרות בעקבות איחורו. 'כנראה שהמחנך שלי הוא נביא', הוא מהרהר בעוגמה.

סיפורים יומיומיים אלו של גילוי האמת הפשוטה המסתתרת מתחת לפני השטח, הינם לאו דווקא סודות של אימהות או נבואה של מחנכים, וגם לא פיקחות מיוחדת של אנשים - אלא יכולת להקשיב, לא רק לשפת המילים, כי אם גם לשפה של תנועות הגוף.

ילדים, בדרך כלל, שקופים יותר, וקל יותר לגלות שאינם דוברי אמת. הם מניחים יד על הפה, כאילו להסתיר את השקר. הם מאדימים, מגמגמים, מתבלבלים - וכדומה.

מבוגרים, ובמיוחד כאלו המודעים לתנועות הפנים והגוף, שולטים יותר בתגובותיהם ומצליחים לשדר 'עסקים כרגיל' גם כאשר אינם דוברי אמת. אך גם אם הם מצליחים לשלוט בהבעות הפנים, לרוב אין זה מושלם ושפת הגוף שלהם יכולה לאותת לנו כי משהו כאן אינו ישר.

זה יכול להתבטא במצמוץ עיניים, שפשוף של האף, יובש בשפתיים, גירוד צווארון החולצה, מבט מושפל ומופנה שמאלה, כף יד סגורה. אלו סימנים המעידים על סוג של לחץ בו נתון המדבר, גם אם בתת-מודע, החושש כי האמת תתגלה.

מודעות לתנועות אלו עשויה לסייע לנו במקרים שונים, בהם חשוב לנו לדעת את האמת ולא לתת לאנשים לרמות אותנו, 'לעבוד' עלינו ו'לסובב' אותנו בשקרים.

אם מדובר בילד קטן הנתון למרותנו ולחינוכנו, חשוב לנו לדעת בדיוק עם מי והיכן הוא בילה כשלא היה בבית, מה עשה כאשר לא שמנו לב למעשיו, האם גמר את האוכל בגן, או שמא זרק אותו בהיחבא לפח האשפה? האם הציק לאחיו הקטן, או שזה מעליל עליו כפי שהוא טוען, וכדומה?

גם אם מדובר במבוגר המתנהל מולנו בכל תחום שהוא – עסקים, מכירות, הצעות שונות וכדומה – חשוב לנו לדעת מהי האמת האמיתית המונחת מאחורי הדברים. אם אריה, לדוגמה, היה נלחץ מדבריו של יצחק המתווך וממהר לקנות את הדירה המוצעת מחשש שמישהו יקדים אותו, הוא היה מפסיד את הזכות לחשוב ביישוב הדעת ולהחליט את ההחלטה המתאימה לו.

כך גם בשידוכים. השדכן לוחץ על צד א' לענות תשובה, כי לצד ב' יש מספר הצעות והם רוצים לדעת אם להמתין או להמשיך הלאה. בשיחה הבאה לצד ב' הוא לוחץ עליהם להחליט כי לצד א' יש הצעות רבות והם רוצים לדעת במה להתמקד.

כשאתה עומד מול סוכן המנסה לשכנע אותך באמינות סחורתו - אתה רוצה לדעת האם ההמלצות שהוא שופע הינן אמיתיות או נולדו במיוחד למענך.

במקרים כאלו ודומיהם, ההתמקדות בשפת הגוף, בהבעותיו ובתנועותיו של העומד מולנו, תוכל לסייע לנו לגלות את האמת ולא ליפול בפח.

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לא התלהבתי מהכתבה המסכנה הזאת  (ל”ת)

    סגן מחנך

    • הקנאה הורסת לא חבל (ל”ת)

      שושי

  2. מעניין ויפה כמו תמיד  (ל”ת)

    דודי

;