כ"ג ניסן התשפ"ד
01.05.2024

עצוב לראות עשרת אלפים נשים נדחפות

ה'חוויה מתקנת' של 'המודיע' • מה מכניסים לתוך מכונת כביסה? • אתם מכירים את סיימון קרטר? • ובשביל מה דאבל? • ועוד משהו עצוב: תרצה גרנות נפטרה • חיה ברויער עם שוק הפרסום

עצוב לראות עשרת אלפים נשים נדחפות



אירוע 'חוויה מתקנת' של 'המודיע'

גם אני הייתי שם, אחת מתוך עשרת אלפים (כך על פי הנתונים שנמסרו בעיתון) הנשים הנדחקות לתוך בנייני האומה, מהבוקר עד הלילה, בין הדוכנים, אל תוך ומחוץ לאולמות ההרצאה.

היה עצוב.

היה עצוב לראות נשים כבודות, נדחקות בזעם, והכל בשביל כוס מיץ תפוחים; היה עצוב לראות נשים עטות על דיילות; היה עצוב לראות קרעי קרטונים ושברי אריזות התנסות, אחרי שמישהי גילתה אותן באיזה חדר צדדי; היה עצוב לראות את המלחמה על המזון.

למארגנים מגיע צל"ש, על שעמדו בפרץ ולא ברחו - הם וכל צוות ההפקה - הצידה בבהלה ונתנו להמון לעשות במקום כרצונו. כלומר, זה מה שאני הייתי עושה.

וכל החברות המשתתפות יצאו בגב זקוף ובגאווה עיוורת. האמת, זה לא שאנשים מעדיפים אתכם. הם פשוט לוקחים כל מה שנותנים להם חינם.

סנו מקסימה

אבל ממתי מכניסים חבילות של אבקת כביסה לתוך מכונת הכביסה? בפעם האחרונה שבדקתי למכונת הכביסה מכניסים בגדים.

עונת החתונות 2

טריו מצטרפים לחגיגת החתונות שבולטון פתחו, והחליטו שכדאי דווקא לשים מכשירי חשמל כבדים על מצע קטיפה עדין, בתוך קופסת תכשיטים. תשפטו בעצמכם.

הצלחה ירוקה

פרוג, שחנכו השבוע את הסניף החדש במגדלי שקל בבני-ברק, מתחילים לטפטף פרסום ויחסי ציבור בעיתונות. "לפעמים מספיק רק לומר היכן למדת", כך אומר רבע העמוד הירוק. ידיעות יחסי הציבור הנרחבות בנושא ארוע הפתיחה מפוזרות בכל מקום, החל מדה מרקר דרך העיתונות החרדית ועד גלריה מרשימה אצלינו כאן באתר.

יש משהו בפרוג, משהו שסוחף תלמידים ומצמיח הצלחה, תוך יכולת מדהימה לא למשוך אש. כן, לומדים שם עיצוב אתרים, והרב מרדכי בלוי עלה אף הוא להגיד מזל טוב. בינתיים, אנחנו מתבשרים על הכנות לקראת ארוע הקיץ המסורתי של פרוג. רשמים, משם, בע"ה עוד יגיעו.

יקותיאל, לאומי איתך

מקאן אריקסון כאן איתנו: ארבעה עמודים באמצע חדשות משפחה, פרינט בהתחלה, פרינט בסוף ובאמצע דאבל כתבת תדמית. טוב לראות את לאומי מפציעים כך פתאום, אם כי בפנייה לגברים בלבד, אבל נחמד.

יחסי ציבור

אקסלנס בניתוח הקמפיין ב'ממונות' של משפחה, אפיקים עם קמפיין השישיות של RC בראיון, ומרכנתיל, כללית, לאומית, דואר ישראל, הבצפר, אמן ומכללת רמת גן זכו ליופי של ידיעות מערכתיות.

ידיעה גדולה למרכנתיל בבקהילה, ופתאום גם יח"צ ל'אתרוג' - החסימה לאינטרנט מבית רימון.
בצעד משונה ויוצא דופן, בקהילה מפרגנים לפמפרס ידיעה על המתחם שלהם ב... יריד הבריאות של המודיע. ניתוח הקמפיין שייך ל"שוגי" השבוע וסנו שוב זוכה לארבע משבצות ב"על המדף". ידיעות רגילות בין השאר לטבעול ולטייד, בהמשך לקמפיינים.

בנק הפועלים זכו לידיעה מערכתית ביום ליום, ובמדור הרגיל אפשר למצוא שוב את סנו, את טבעול ואת טייד.

בשביל מה דאבל?

לפעמים זה לגמרי לא מובן. בשביל מה דאבל? למה לבזבז לעיתון עוד עמוד וללקוח עוד כסף? התינוק של מטרנה ממילא חצוי בראשו בדיוק בין שני העמודים בעיתון בקהילה. נו.

ערבים לטכנאים

תוכנית ערבים מיוחדת, בחסות משרד הפרסום 'מגזרים' ל'טורנדו': החברה מתחייבת להגעת טכנאי בתוך יום מרגע הפנייה.

אז איך זה שלוח שנה יהודי עם זמני הנץ והשקיעה והמילים 'תפילת שחרית' ו'תפילת ערבית' הגיעו לפרינט?

תרצה גרנות היתה אומרת על זה: מתאמץ מדי.

מכירים את סיימון קרטר?

אני אולי לא בחור ישיבה אופנתי, אבל השם הזה לא אומר לי כלום. גם לכם? מה שנראה ברור מאליו ליבואנים של בגיר, לא תמיד ברור מאליו לכולנו. חליפת החתן האיכותית עם הכרטיס ביקור הכתום של סיימון קרטר אולי מדהימה, אבל למה שלא תספרו לנו עד כמה?

ברוך דיין האמת

אתמול, בשעת לילה מוקדמת, הגיעה השמועה על פטירתה של תרצה גרנות. תרצה גרנות היתה חולה והמשיכה ללמד, עד יומה האחרון, באותה מסירות אמהית, באותן אנרגיות מתפרצות.

לפני כמעט 10 שנים פתחה תרצה את הקורס החרדי הנפרד הראשון במכללת ACC בתל אביב, ומאז העמידה תלמידים חרדים רבים וטובים, פרסומאים, אנשי קריאייטיב ויחסי ציבור, מובילי דעת קהל. כולם חבים לה את ליטוש כישרונם, לעיתים אף את פרנסתם.

"הם אנשי מילים", התבטאה פעם בראיון ל'כלכליסט', בהתייחסות אל תלמידיה החרדים. "לעומת החד ממדיות של צעירים ממרכז תל אביב, חרדים חיים בהמון עולמות. אישה חרדית היא אמא, היא עובדת, היא לומדת כל הזמן, היא מסתובבת ברחוב, מבינה במותגים, יש לה לא מעט כסף כיום, וכמובן בעלת שורשים חזקים במסורת. מעטים מאוד מאלה שלומדים אצלי חווים את כל החוויות האלה".

באותו ראיון אמרה גם: "ביקשתי שיתקנו אותי אם אני פוגעת בהם, לאט-לאט לומדים את הגבולות.. יש להם הערכה עצומה והמון כבוד לדמות המחנך, אפילו אם עומדת מולם אפיקורסית כמוני בג'ינס".

בתור מישהי שזכתה להכיר את תרצה, שהיתה אולי הדבר הרחוק ביותר מכל חרדי ממוצע, אני יכולה לומר כי היא נכונה ברגישות הבלתי נתפסת הזו, ידע להעריך, לכבד, להיות שייכת. לאהוב ולדאוג גם למי שלא חולק איתה את אותה אידיאולוגיה או את אותה דרך חיים.

תנחומינו, לבנה מתן, לצוות ACC ולהמוני התלמידים האבלים על מותה הפתאומי.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 17 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד