'יתד' יורה כדורי צבע קטלניים • מיוחד

המחדל התקשורתי של ההסתבכות ב'משט'

יממה אחרי, הדברים כבר התבהרו: צה"ל שלח את טובי הלוחמים הימיים שלו אל הבלתי נודע, חשופים, ו'חמושים' באקדחי צבע בלבד. אבל אותם אקדחים, ואפילו הדם שפרץ מגופם של ראשוני החיילים שנאבקו בגבורה בסדיסטים, לא הצליחו עד עתה, לצבוע לא את שר הביטחון אהוד ברק, את הרמטכ"ל ואת מפקד חיל הים, כאחראים למחדל הגדול. אולי המים, שלתוכם הושלכו לוחמי השייטת באכזריות בידי הפורעים הבריונים, המסו את הצבע.

"אל הבלתי ידוע", אמרנו? - לא בטוח, לא משום שכל בר דעת, וגם אם הוא לא נושא באחריות ביטחונית, מבין שפרובקציה של טרוריסטים, דוגמת שייח' סאלח, מעולם לא התבטאה בקולות מחאה בלבד, אלא בברוטאליות, והיה צריך לקחת בחשבון שנוסעי הספינה לא יגיבו בשקט מתוח או במחיאות כפיים מלוליינות היורדים אליהם בסולמות חבלים, כאילו הם נמצאים בהופעה על ספינת תענוגות, אלא משום ששר החוץ אביגדור ליברמן, אמר שהתרחיש של אינתיפאדה בלב ים, דווקא עלה בקבוצות הדיון, ואם כך המחדל הוא חמור פי כמה.

אסור שסחיטת רחמנות על החיילים שנשלחו אל התופת ללא עבודת מודיעין, ועמדו במשימה בגבורה, והטעיית תשומת הלב לגינויים הלא מפתיעים המגיעים מהעולם, יהיו תחליף לדרישה לפטר את שר הביטחון אהוד ברק.

סבר פלוצקר, הבכיר של 'ידיעות אחרונות' הוא היחיד שהיה לו את האומץ לתבוע זאת כבר היום ועוד בעמוד הראשון של עיתונו.

"ההתפטרות של ברק מתבקשת מתוך נימוקים של ממשל תקין, של אחריות מיניסטריאלית, של מנהיגות וגם מתוך נימוקים של גורל ישראל" - הוא כותב.

פלוצקר אמנם אינו מזוהה כלל עם הימין, שבוודאי גם בו יקומו כאלה שיתבעו זאת, אבל אחרי שהוא גונן, רק בשבוע שעבר, על הציבור החרדי, מותר לנו להעריך שלא יעבור זמן רב עד שיקום מי שיאמר שמשהו השתבש אצלו, ולא צריכים להתייחס...

הבעיה אינה רק ברק. אמנם את הרמטכ"ל הוא פיטר לפני המבצע הכושל, והפקיד בידו הודעה על החלפתו בקרוב, כמו בזמנים שהיו מפקידים גיטין לפני יציאה לקרב, אבל לא פחות חמורה היא רשלנות הטיפול בנושא התקשורתי של המבצע.

על כל שטות מוציאים בישראל לאחרונה צו איסור פרסום. בכל מקרה של גירוש נערי גבעות ב'חומש', או תיש ממטעי הזיתים של ערביי יהודה ושומרון, מפעילים את ה'צנזורה'. רק במבצע הזה, שנערך על מצע מנותק בלב ים, נתנו לצנזורים, לשופטים התורנים ואפילו למפעילי המיסוכים בצה"ל להמשיך ולישון בשקט.

הם מיסכו את המעבורת עליה רוכזו הכתבים הצבאיים הישראלים, אבל הכתבים על ספינות ה'משט', ובעיקר מאל-גאזירה, דיווחו כל העת, והצליחו להפיץ תמונת מצב שקרית בעולם כולו, שעות רבות לפני שאצלנו פיתחו את התמונות המתפרסמות היום ומוכיחות בעליל את הלינץ' שנעשה בלוחמים.

מישהו חייב לתת גם על כך את הדין.

שיחת הסלונים של הרב צבי בוימל

היום הוא ה-1 ביולי, המועד האחרון שקבע בג"צ להצגת סיכומים על התקדמות בפרשת בית הספר בעמנואל.

שום התקדמות לא הושגה. הזמן רק פעל לרעת הצדדים, אחרי שמשרד החינוך, בתמיכת הפרקליטות, החליט במהלכו לתפוס צד, ולהיות 'יותר אפיפיורי מהאפיפיור'. אנשי המשרד הקשיחו את עמדותיהם הרבה מעבר לקוים האדומים ששרטט הבג"צ באקדחי הצבע שלו.

בעוד שבדיון האחרון שנערך בבית המשפט העליון נאמר במפורש שבמידה והורי המגמה החסידית ייבחרו ללמוד ב'מוסד פטור' לא תהיה לבית המשפט כל התנגדות, והוא לא יתערב בהחלטה, חסם משרד החינוך את הדרך בפני חסידי סלונים לפתוח 'מוסד פטור' משלהם בעמנואל, כפי שיש לכל חסידות אחרת בריכוזים החרדיים, גור, ויז'ניץ, בעלז, צאנז, חב"ד ורבים אחרים.

גם את הצטרפות הבנות כתלמידות ב'מוסד פטור' קיים, 'בית מלכה' של בעלז בבני ברק, סיכלו אנשי המשרד באיומים, כאילו הם מתמצאים בניואנסים הפנים חסידיים וחוששים שהדבר עלול לעמת את תלמידות בעלז עם אלה של סלונים בשאלה: מי מהאדמו"רים צדיק יותר?...

עד לרגע האחרון השקיעו כל המעורבים מאמץ על להגיע להבנות. אבל גם הדיון האחרון, שנערך אתמול בלשכתו של מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני, לא פרץ כל דרך, לא הוביל לשומקום, והעלה הבל. אפילו לא חרס.

משרד החינוך נטל על עצמו, בלי שהתבקש, את תפקיד 'המוציא לפועל' של בג"צ, ובמקום לנקות את האורוות שלו, ממורים גנבי בחינות בגרות, ומתלמידים אלימים, הוא נטפל לחינוך החרדי המפואר ומעורר הקנאה. על אף כוונותיהם הטובות של ראשי ה'חינוך העצמאי' והורי התלמידות, שלא לצאת מה'פרשה' כמנצחים, אלא כמשלמי כל מחיר למען חינוך טהור ילדיהם, הוא מחליט, על דעת עצמו, בהצטרפות למוסד קיים מחוץ לעמנואל הם מבזים את בית המשפט. כאילו כל התלמידים הלומדים בבית הספר הפרטי היוקרתי שב'כפר הירוק' גרים ב...שדות החקלאיים שבסמוך לבית הספר הזה.

הכשלת כל הניסיונות שנעשו כדי להגיע לפתרון. הביא היום את כל המעורבים להשלים, מחוסר ברירה, עם הצורך להתמודד מעתה עם ה'גזירות' ולא עם הנושא עצמו.

הקמת הקרן למימון המאבק על החינוך הטהור בעמנואל, בנשיאותו של הגרמ"י ליפקוביץ שליט"א ובפיקוחם של הגר"י סילמן, הגרש"א שטרן והגר"מ לוריא, שמודעות ענק עליה מתפרסמות בעיתונות החרדית היומית, היא אחד מהצעדים המצביעים על השינוי בתפישה.

דברי החיזוק חוצבי הלהבות והלבבות שהשמיע האדמו"ר מסלונים ביום ראשון האחרון, ליכדו את השורות, לקראת המהלך הזה, וצרפו כשותפים למערכה גם את אלה שעמדו עד כה מן הצד והאמינו כי ברגע האחרון תמצא פשרה. אם 'הרגע האחרון' הוא המועד שקבע הבג"צ, הוא כבר חלף.

האדמו"ר מסלונים: "...עתה קמתם אתם ואינכם חפצים בפשרות אלא לשמור מסורת אבותיכם בכל הפרטים והדקדוקים, ללא שום פשרה, ועד נכונות להיאסר בבית האסורים. אף אני הצהרתי להם על רצוני לשבת עמכם יחדיו בבית האסורים. אתם שקמתם וגם ניצבתם בזקיפות קומה - חזקו ונתחזקה. הרימו ראשיכם. זקפו קומה כמסורת אבותינו החשמונאים שמסרו נפשם שלא להתיוון חס וחלילה".

קריאת האדמו"ר מסלונים בנוסח "מי לה' אלי" פורסמה בראש הכותרות של 'המודיע' ו'המבשר' עוד אתמול. 'יתד נאמן' לא מצא לנכון לפרסם אותם, או לצטט מתוכם, אפילו היום. במקום זה הוא לוקח היום גם את הסוגיה הכאובה והמסוכנת הזו, של בית הספר בעמנואל שמצליחה ללכד את הציבור, אלא המחוזות הידועים רק לוה של המחלוקות המצומצמות והמאוסות.

למרות שלא מצא לנכון להזכיר את דבריו של האדמו"ר מסלונים, הוא נותן היום, בחינמון יום ג' שלו, במה למשנה למנכ"ל החינוך העצמאי, הרב צבי בוימל, הטוען כי הוא פועל "בהתאם לרוח הדברים ששמענו מכ"ק האדמו"ר מסלונים שליט"א".

אולי הוא מבלבל בין סלונים לסלאנים, אבל אנחנו שמענו במו אוזננו - באתר בחדרי חרדים - וגם קראנו ב'המודיע' וב'המבשר', דברים שונים בתכלית ממה שהוא מתאר ופועל, כביכול, על פיהם. 'יתד נאמן' כביטאון 'דגל התורה', אמנם אינו מחויב להביא את דבריו של אדמו"ר חסידי, וזכותו להחליט שלא לעשות זאת גם כשהדברים שהשמיע הם מחוייבי המציאות, אבל בוודאי שאסור לו לסלף את רצונו של האדמו"ר ולרפות על ידי כך את ידי הציבור המתייצב כאיש אחד מאחורי עמדת האדמו"ר, ללא הבדלי חצרות או שייכות חוגית, סיעתית ומפלגתית.

"בנושא בית הספר בעמנואל בו נדרשנו להגיב על ידי הבג"צ" - אומר בוימל בשיחה יזומה ליחיאל סבר מ'יתד נאמן'-– "פעלנו ואנחנו פועלים מתוך אחריות כבדה, הן לחינוכם הטהור, ללא כל פשרות, של כלל התלמידים והתלמידות, והן לעתידו של החינוך העצמאי".

היינו מאמינים לו, ואפילו מזדרזים לתרום מכספנו ל'קרן', אם היה מסיים פה את דבריו. זה הרי תפקידו, כמי שמשמש כמשנה למנכ"ל הארגון החינוכי הגדול ביותר שאין לו מנכ"ל אלא רק יו"ר.

אבל כשבוימל, מוצא לנכון להדגיש שרק הוא פועל בשם מרנן ורבנן ו"ברוח האדמו"ר מסלונים", וגם בעת הקשה הזו אינו מצליח להתגבר על הדחפים לפצל את אחדות המחנה ומוסיף לנאמר: "בניגוד לגורמים חסרי אחריות הסובבים בכלי התקשורת השונים וכל מעיינם הוא תפיסת כותרות ובמה תקשורתית" - אנחנו חייבים להציב לו את השאלה: איזו 'אחריות כבדה' יש בדברים האלה לעת הזאת?

בדיון הקודם שנערך בבית המשפט העליון גילה ראש ההרכב , השופט אדמונד לוי, כי הוא קרא ב'המבשר' ידיעה שטענה כאילו הוא מחייב נשים נושאות ולדן להתייצב לפניו בדין, ורטן: מדובר בשקר. אם יש בדברים מרפי הידיים המשולבות של בוימל ב'יתד נאמן' היום, הודאה מצד 'יתד נאמן' שהעיתון הזה, על אף תפוצת יום ג' נקרא פחות מ'המבשר' ואין חשש שיגיע לעיניו של השופט לוי שיזהה בהם חולשה פנימית, יתכן שזו הכותרת מהשיחה עם בוימל.

בכל מקרה יש בדברים המתפרסמים היום הודאה ש'יתד נאמן' אינו 'כלי תקשורת', שהרי בוימל מאשים את חבריו בחינוך העצמאי בריצה אל התקשורת, ואת עצמו, לא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!