ט"ז ניסן התשפ"ד
24.04.2024
מחוסנים וחוגגים

סיכום פורים: 'האייפון' שנופץ בויז'ניץ וההצגה על המגפה בתולדות אהרן

'בחדרי חרדים' מסכם את פורים תשפ"א | ההוראה של גרביים לבנות בבעלזא, משלוח המנות המקורי בצאנז, היכן דיברו החסידים דרך שפופרת, פורס מפה ומקדש בסאדיגורה, החסידים שסחבו מים מינרליים בדושינסקיא, הרבי שערך טיש בי-ם ומי הרבי שממשיך את המנהג להלחין שירים

סיכום פורים: 'האייפון' שנופץ בויז'ניץ וההצגה על המגפה בתולדות אהרן
ההצגה אמש בחצר תולדות אהרן צילום: שלום קרויס

בחצר חסידות גור האדמו"ר ערך את הטיש לכבוד פורים בצהרי היום של פורים המשולש בבית המדרש הגדול, בהשתתפות אלפי חסידים שהחלימו או חוסנו מהנגיף.  

טיש פורים תשפ"א בגור למחוסנים ולמחלימים היה אולי הקצר ביותר בתולדות גור, פחות מ-5 דקות, אבל הלהט החסידי לפניו, במהלכו ולאחריו הורגשו היטב. "חשמל באוויר" כפי שהגדירו זאת.

שום דבר לא מנע מרבבת חסידים להגיע לירושלים, לאחר שנה שבה לא נערך טיש בחצר הגדולה בישראל. כבר משעות לפנות בוקר המוקדמות החלה הנהירה ההמונית. אלפי רכבים פרטיים החליפו את התחבורה הציבורית שפעילותה הופסקה בהוראת הממשלה, ואלו הובילו את החסידים לביהמ"ד הגדול. בישיבות התארגנו עם מאות דרייברים שעשו פרנסה יפה מה"נסיעה" הגדולה לגור.

הרבי שתה מעט יין ושאגת ה"לחיים" התגלגלה כרעם ברחבי בית המדרש. לא הייתה חלוקת שיריים כלל והמון החסידים פצח בשירה אדירה של שושנת יעקב בלחנו של ר' חיים שלמה סבינר. לאחר מכן אמר הרבי שמועס קצר מאוד, איחל א גוטען פורים ויצא חזרה לדירתו. 

הטיש בחצר חסידות גור. צילום: באדיבות המצלם

בחצר חסידות בעלזא נרשמו השנה כמה וכמה חידושים, בליל פורים בעת קריאת המגילה העביר הרבי באמצע את המשך הקריאה לבנו הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח, שקרא את המגילה עד פרק ו' ומשם חזר האדמו"ר שוב לקרוא. הרבי אף ערך סעודה בליל פורים דפרזים, למרות שהחיוב הוא רק ביום ראשון.

ביום שישי הורה הרבי באורח נדיר לחסידיו בירושלים, להלביש בשבת הקרובה פורים דמוקפין וביום א' פורים המשולש גרביים לבנות (ווייסע זאקן), כמו בחגים במקום גרביים שחורות שהם נוהגים לגרוב בכל שבת, ואכן אלפי החסידים גרבו גרביים לבנות כהוראה שתישאר לדורות בחצר חסידות בעלזא.

באמצע עריכת השולחן ביום ראשון פורים המשולש, קם האדמו"ר לריקוד נלהב בעת שירת הניגון 'יבנה המקדש', יצויין שבבעלזא זה דבר נדיר וקורה בדרך כלל רק בשמחות ולא בטישים רגילים במשך השנה, גם לא בפורים.

בעריכת השולחן ביום פורים המשולש נשא הפורים רב הגאון רבי יהושע פינק מדברותיו שהיו מתובלים בגראמן ובדברי חרוזים, בעיקר עורר את הציבור (בהוראת הקודש של האדמו"ר) אודות מעלת תפילה בבית הכנסת דווקא והחשיבות של טבילה במקווה לאחר ההתרופפות שהיתה בשנה שעברה בעקבות המצב.

הרבי מבעלזא מברך ילד בפורים. צילום: א.מ.ש.

בחצר חסידות באבוב בארה"ב, הודיע הרבי במהלך טיש שושן פורים ועודד את נושא השידוכים למבוגרים ומעוכבי שידוך. הרבי הודיע שהוא נותן דמי שדכנות לכל שידוך לבחור או בחורה מעל גיל 21 סך של 5000 דולר, שיהווה תמריץ לעשות שידוכים. על כל בחור או בחורה שמעל גיל 21, הבטיח הרבי להוסיף עוד 1000 דולר.

על פי ההכרזה של הרבי הבחור או הבחורה, חייבים להיות מעל גיל 21 כדי שהשדכן יהיה זכאי לבונוס נוסף, ועל כל שנה נוספת בה הם נמצאים השדכן מקבל תוספת של 1,000 דולר. השדכן יקבל את הכסף ביום השלמת השידוך, האדמו"ר ציין כי זהו בונוס נוסף על התשלום הרגיל של שדכן, שמקבל מההורים של שני הצדדים.

בחצר חסידות ויז'ניץ כידוע טיש "משתה היין" עורך שעות רבות, קרוב לשש שעות, השנה הטיש קוצר עקב שבת קודש. כבר שבוע קודם לכן הרבי עורר לקהל החסידים לא לשכוח לעבור על הפרשה - שניים מקרא ואחד תרגום.

דבר מעניין אירע ב'משתה היין', כשהדיין הגאון רבי מרדכי שטרן, מבכירי הדיינים בחסידות, ניגש אל הרבי, לפני כל הקהל, כשבידו 'אייפון', ומכיסו שלף הרב שטרן פטיש ושבר את המכשיר על שולחן הרבי, כשהרבי מדרבן ותומך ברב שטרן. לאחר מכן קם הרבי ופצח בריקוד סוער עם הרב שטרן לפני קהל האלפים. כמו כן לראשונה לאחר כמה חודשים יצא מביתו, הנגיד לבית ויז'ניץ הרה"ח רבי חיים משה פלדמן, כשהגיע למשתה היין להתברך אצל הרבי.

לראשונה גם נתן הרבי הוראה, שבששון פורים - פורים המשולש, ביום ראשון כולם יילכו בבגדי שבת, והרבי גם בירך את הקהל אחר סעודה שלישית במוצאי שבת 'א גוטע וואך און א גוטען פורים'.

בהצגת הפורים שפיל, אז מושתלים מסרים חינוכיים אותם מבקש הרבי להטמיע, המציגים הראשיים ר' מאיר שטיין ור' מרדכי צין, הציגו על החשיבות של תפילה ויז'ניצאית באמצע השבוע, שלא מגיעים באמצע התפילה או מאוחר, ואיך שליטאי או חסיד מחסידות אחרת מגיעים, וממהרים בתפילות, ובויז'ניץ אסור לנהוג כן.

בהמשך עברו להציג את תפילות המרפסות בעידן הקורונה, ואיך המשטרה פשטה על תלמודי תורה, והילדים מפחדים, או שלא יכלו ללכת לטבול במקווה.

לאחר מכן ביקש הרבי ביקש מהמשוררים בחצר, לשיר ניגון גוראי, לרגל היארצייט של בעל ה'פני מנחם" מגור זצ"ל, המקהלה שוררו ניגון גוראי שעולה ויורד והרבי הסביר שיהודי אפילו שנופל מיד הוא צריך לדעת שאפשר לקום, והרבי קם לפני כל הקהל, והתחיל לרקוד הלוך וחזור על הבמה, וביקש מכל הקהל לעשות כך על הפרנצע'ס.

הרבי מויז'ניץ בטיש 'משתה היין'. צילום: באדיבות המצלם

פורים בחצר חסידות צאנז אפיין השנה המשלוח המנות המיוחד שהביאו אלפי החסידים מכל העולם. היות והרבי נמצא בשנת האבל על אמו הרבנית ע"ה, לא יכלו החסידים להביא משלוחי מנות ואף לא ספרים. יזמו בארגון החבורות מיזם של משלוח מנות כמיטב המסורת התורנית בצאנז, ע"י 'קבלה טובה' בנושא שמירת עיניים וזאת לזכות רפואת עיני האדמו"ר שליט"א שעבר בשנה האחרונה ניתוח ומס' טיפולים בעיניו עקב הראייה שנחלשה בעקבות עיון הספרים הרב שהרבי נוהג לעיין.

במהלך הטיש ביום שישי שנערך בקצרה ובפחות בגילופין כמידי שנה עקב שחל בערב שבת, ניגנו מס' שירים בנושא העיניים ובשיאה של התרוממות הקהל, ניגשו רבני ארגון החבורות והגישו לרבי שליט"א ארגז ובתוכו אלפי קוויטלא'ך, בהם רשמו את הקבלה טובה בנושא שמירת עיניים ושם החסיד והבקשה לתפילה שמבקש.

מגישים את המשלוח מנות - קבלות טובות לרבי מצאנז. צילום: משה גולדשטיין

הרבי כפי שהיה נראה, התרגש מאוד מהמיזם והמחווה כשברקע שרים החסידים שירי בקשה והתעוררות כשלכמה רגעים נראה היה שזהו טיש של ערב יום כיפור ולא פורים... מעוצמת המעמד התרגשו חסידים רבים שביקשו בו במקום להצטרף והוסיפו קוויטלא'ך ובקשות נוספות, תוך כדי נטילת קבלה למשך סך ימים בעניין שמירת העיניים.

טופס קבלה טובה בחצר צאנז

בחצר חסידות באיאן חגגו בפורים את שמחת הברית לנכדו של האדמו"ר, בן לחתנו הרב אפרים פישל הגר. לראשונה הרבי התפלל בנץ ביום פורים המשולש בגלל הברית. הנכד נקרא בשם 'יצחק' על שם האדמו"ר בעל ה'פחד יצחק' מבאיאן זצ"ל, הטמון בוינה, כאשר השנה לא יכלו החסידים להגיע לפקוד את הציון בשל סגירת השמים והגבלות הקורונה. 

הרבי מבאיאן בברית לנכדו בפורים צילום: באדיבות המצלם

כמו כן, ל'בחדרי חרדים' נודע כי השנה רק חסידים מגיל 70 ומעלה עברו לנתינת משלוח לאדמו"ר ולא כל הקהל כמידי שנה, אלו בני ה-70 נתנו את 'משלוחי המנות' בשליחות כל הקהל.

לאחר מכן במעמד 'לחיים טיש' דיבר הרבי והודה על ההשתתפות של הקהל בהצלחה של גיוס הכספים להשלמת בניית ה'קלויז' והודה במיוחד לבנו הגדול הרה"צ רבי יוסף ברייאר, הרבי הזכיר כי היום הוא יום ההולדת של בני הרה"צ רבי יוסף, ובדבריו ציין הרבי כי שמחת בר המצווה שלו חל גם ביום פורים המשולש. הרבי ציין שהוא חב לו הכרת הטוב בהיותו ידי הארוכה, "כשאתם שולחים אליו זה כאילו אתם שולחים אליי".  

במוצאי שושן פורים ההצגה הייתה על נושא 'העלונים' שמכניסים לבית הכנסת והמציגים עשו צחוק מהעלונים כפי הוראת הרבי שלא להכניס עלונים לבית הכנסת. 

לסיום, עשו מעמד של ביטול המגפה, ובקשת 'משיח עכשיו' שנאמרו על ידי כל הקהל בכל השפות כפי שנראה בוידאו ששרים באנגלית 'ווי ואנט משיח נאו'

לאחר מכן יצא הרבי מהטיש וחזר חזרה לחלק השני של הטיש, שהיה טיש יארצייט. הרבי חזר ללא השטריימל עם השפיץ וחבש 'קולפיק' רגיל כנהוג בסעודות הילולא. 

בטיש בחצר באיאן מנגנים את השיר החבד"י-'ווי ואנט משיח נאו'

בחצר חסידות קרלין סטולין, החסידות המקפידה ביותר על הנחיות הבריאות, בוטל משתה היין המרכזי שנערך מידי שנה במשך שעות ארוכות אצל האדמו"ר. החסידים שהתחסנו או החלימו יכלו לעבור לאמירת לחיים לאדמו"ר בביתו בגבעת זאב, ללא הושטת יד, ולא נשארו לריקודים מעבר ל-20 דקות, כדי למנוע התאספויות וזאת למרות ש-96% מבני החסידות ו100% מעל גיל 60 כבר התחסנו/החלימו.

הרבי דיבר עם החסידים דרך שפופרת מיוחדת שהותקנה מעבר למחיצה, שמעברה ישב הרבי וכך נתן הרבי לכל חסיד וחסיד את הברכה שהוא חפץ לתת לחסיד בפרטיות דרך השפופרת.

בשושן פורים הגיע האדמו"ר לבית מדרשו הגדול 'היכל דרבינו יוחנן' קרלין ברחוב אבינועם ילין בירושלים, לאחר שנה שלא ביקר במקום, גם שם קיבל הרבי את החסידים לעצה וברכה.

חסידי קרלין בריקודים עם מסכות בבית המדרש. צילום: באדיבות המצלם

בחצר חסידות רחמסטריווקא בירושלים שם חגגו עד השעות המאוחרות את טיש פורים אמר הרבי כי לאור המצב שכולם יגידו 'נשמת' ביחד, הרבי אף אמר את 'המלך' בנוסח ימים נוראים, לאחר מכן אמר הרבי שהשנה כולם ראו שאי אפשר לעשות שום דבר לבד וכל העולם ראו שהנה אלוקינו זה קיווינו לו.

אז החל לשיר עם כל הקהל "ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קיווינו לו ויושיענו" ומאות החסידים שרו במשך כחצי שעה וירעדו אמות הסיפים בטיש.

הרבי מרחמסטריווקא בשמחת פורים. צילום: שוקי לרר

בחצר חסידות סאדיגורה שם קיים האדמו"ר את ימי הפורים, לראשונה מאז הוכתר לאדמו"ר, אחרי הסתלקותו של אביו האדמו"ר בעל ה'עטרת ישראל' מסאדיגורה זצ"ל. רגעי השיא נרשמו בעת טיש פורים ביום שישי כשהרבי קיים את ההלכה של 'פורס מפה ומקדש' כמנהג רבותיו.

אחד החסידים שהשתתף במעמד העלה מזכרונותיו וכתב: "נכחתי בשולחן הטהור וחוויתי בהתרגשות כיצד "נוהגין כן בכדי שלא תשתכח הלכה זו מישראל" כדברי אדמו"ר ה"כנסת מרדכי" מסאדיגורה זצ"ל ואכן היה המעמד בלתי נשכח.

בין דבריו צייו כי זו "הפעם השניה בה אני נוכח במעמד שכזה. הפעם הראשונה היתה בימי נעוריי בשנת תשל"ה או תשל"ו בהן התקיים חג השבועות בערב ש"ק. באחת השנים הנ"ל, הציע לי אמו"ר להצטרף אליו וללכת בשעת בין הערביים של החג להשתתף בסעודת "פורס מפה ומקדש" של הרב'ה – בעל ה"הכנסת מרדכי" זי"ע. בדרך מביתנו בתל אביב אל בית הרב'ה ברח' פנקס (משך הליכה של כ- 20 דק) הסביר לי אמו"ר את עניינה של סעודה זו המקשרת בין החג לבין ש"ק".

השנה כתב כי השיא במעמד היה בשעה 5:14. היה זה בעיצומה של השירה האדירה בטיש עת הרבי קם מכסאו ואחז בידי הסמוכים לו, ואף הם אחזו בידי יושבי הטיש שקמו כאיש אחד וחברו למעגל גדול. התזמורת ניגנה. וב – 5:14 בשיא השיאים של השמחה, עשה הרבי תנועה עדינה בידו, והכל נפסק באחת, וזהו. עכשיו שבת.

המנגנים קיפלו מיד את הציוד, והמקהלה עברה למקומה הסמוך לרבי. נרות השבת הודלקו במרומי בית המדרש, והחלו שירי דביקות לקבל את פני השבת. חלות השבת מוכנסות, מפה גדולה מכסה את השולחן לצד הגביע.

הרבי מסאדיגורה רגע לפני פורס מפה ומקדש. צילום: שוקי לרר

בחצר חסידות תולדות אהרן נושא ההצגה היה על רדיפת הדת בארה''ק בעידן הקורונה וביטול כל גזירות הדת וכל המחלות.

סיפור ההצגה היה על תקופת האדמו"ר של ר' מרדכל'ה מנדבורנה, אז הייתה מגיפה והרשויות לא הרשו לבנות סוכות בטענה שהסכך מפיץ חיידקים. הרבי עמד על שלו, ובאו שוטרים להרוס את הסוכה, הזעיקו את השופט, הרבי לא פחד וסיפר לו סיפור שהיה אצל דודו האדמו"ר ר' מאיר מפרמישלאן, על יהודי מכובד שהיה גראף במקומו שאיבד 9 מילדיו, ונשאר עם ילד אחד אחרון, וגם הוא היה במצב קשה.

אמרו לו שהדבר היחידי שיכול לעזור זו ברכה של הרבי מפרמישלאן, הגראף ניגש אל הרבי, אשר חזה ברוח קודש שהגראף כורת עצים חיים, ואמר לו שזה קורה בגלל זה, וביקש התחייבות שאם יכבד את היהודים ותמיד ייטיב איתם, גם בנו החולה יבריא וימשיך לחיות כמובן שהבטיח והילד נשאר בחיים.

השופט שמע את הסיפור מהרבי ר' מרדכל'ה הזדעזע, כי הוא היה אותו בן עשירי שחלה והבריא בזכות הקבלה של אביו ר' מאיר מפרמישלאן ואז נתן לרבי להמשיך עם מצות הסוכה ולא הציק יותר ליהודים למרות המגפה, ובזכות המצוות והתורה המגיפה נעלמה.

כמובן שכל ההצגה בתולדות אהרן משולבת באקטואליה על מה שקורה היום ובחלק ההומריסטי הציגו דמות של אדם שמחמיר בהוראות של משרד הבריאות, מצד שני קנאי שנלחם נגד וכדו' לקול שמחתם של אלפי החסידים בטיש.

פירוק הסוכה בחצר תולדות אהרן בעת ההצגה. צילום: שלום קרויס

בחצר חסידות נדבורנה, בליל פורים לאחר קריאת המגילה קיבל הרבי את מאות החסידים הגרים מחוץ לעיר שהגיעו להתפקד בדבר ישועה ורחמים בעצם יום הפורים אשר הוא זמן מסוגל לישועות גדולות, בפורים בבוקר לאחר תפילת שחרית וקריאת המגילה עברו החסידים לקבל משלוח מנות מהרבי, כשלראשונה הרבי חילק לכל הציבור משלוח מנות.

לאחר מכן קיבל הרבי קהל בחדרו עד כשעה לפני שבת,  בליל שבת נכנס הרבי לתפילה וכמנהג נדבורנה ניגש לעמוד, לתפילת קבלת שבת ניגש הרה"ח מנחם אלבוים, כשהציבור שר ומזמר זמן רב לכבוד שבת, בעת עריכת הטיש בליל שבת בשילוב טיש משתה היין, שם השתתפו החסידים המחוסנים והמחלימים שבמשך שעות ארוכות שרו וזימרו מניגוני החג ולראשונה ביקש הרבי שישירו שירים ישנים בשפת היידיש כשהחסידים קיבלו דפים עם מילות השירים.

הטיש נערך במשך למעלה מארבע שעות מתוך שמחה - בשל שמחת החג ושמחת השבת. בעת סעודה שלישית קם אחד מחשובי האברכים בחסידות וערך באופן ספונטני גראמען מיוחד על השתלשלות סיפור המגילה בעת ההיא ובזמן הזה כאשר עם ישראל זקוק לרחמים וישועות גדולות לאחר מכן המשיכו עם שמחת החג עד שעה לאחר ר"ת.

הרבי מנדבורנה במצוות משלוח מנות לחסידים. צילום: שוקי לרר

בחצר חסידות תולדות אברהם יצחק בשכונת מאה שערים בירושלים, לאור חולשתו של הרבי הוא התקשה לקרוא את המגילה בעצמו כמנהגו, אולם לאחר בקשתם של רבני הקהילה שהקהל אינו מוותר, פסקו שמותר לרבי לקרוא את המגילה בישיבה, כי אם הציבור רוצה וחשוב בעיניהם אז זה יותר מאשר אחר יקרא מעומד, הרבי קיבל את הכרעת הפוסקים וקרא את המגילה בישיבה.

לכבוד פורים המשולש שחל בשבת, אמר הרבי למשב"ק שהשנה ענין שתיית היין הוא יותר בליל שבת קודש שאז הוא פורים דמוקפין, וע"כ אמר להביא הרבה יין בעת הטיש בליל שבת.

ביום ראשון שושן פורים נערכה הצגת ה'פורים שפיל' כנהוג, הסיפור נסוב ע"פ המעשה שהיה אצל ה'תורת חיים' מקוסוב אבי שושלת ויז'ניץ, שהיו צריכים לבנות בית מדרש חדש ולא מצאו שטח ראוי, לאחר חיפושים רבים מצאו שטח שהיה שייך לאיזה נוכרי והיו צריכים לעבוד קשה בכדי לרכוש ממנו.

ההצגה הייתה כמשל היות ובימים האלו נבנים בתי מדרש חדשים במרכז הקהילה בביתר ובהר יונה, בפורים שפיל השתתפו אברכי הקהילה וגם הבדחן הנודע ר' יוסל'ה אייזנבאך, אשר בא כבר למעלה מ-20 שנה לשמח את הקהל בטיש.

קריאת המגילה בחצר תולדות אברהם יצחק. צילום: שלומי טריכטר

בחצר חסידות קרעטשניף ברחובות ערכו לראשונה טיש רגיל בו שוררו שירים של כל החגים "להשלים" את החגים שהרבי לא יצא לקהל, הרבי קרא את המגילה כרגיל כמידי שנה ולא ערך את טיש ליל פורים, מלבד כאמור את טיש 'משתה היין' ביום הפורים ובשבת קודש ובשושן פורים למחוסנים ומחלימים.

בחצר חסידות דושינסקיא בירושלים, קודם החג הודיע הרבי לבחורים שהוא מבקש שבטיש לא יגיעו עם כובעים של ליצנים וכדו', וגם לא להתבשם, חסיד שעלה על השולחן באמצע הטיש הורד מיד.

כמו"כ באמצע הטיש במוצאי החג, עלו כמה חסידים בראשות ה'פורים רב', על השולחן ורקדו עם שישיות "מים מינרלים", כזכור וכפי שנחשף ב'בחדרי חרדים' התמונות שהרבי מדושינסקיא סוחב שישיות מים לקומה שלישית בשכונת בתי אונגרין בירושלים הפכו לנפוצות בכל העולם  החרדי וכעת הם הופיעו על גבי הטיש בדושינסקיא לראשונה.

בקבוקי המים בדושינסקיא. צילום: שוקי לרר

בחצר חסידות ביאלא – ב"ב, השנה הרבי ערך לראשונה את הטיש בירושלים, במוצאי שבת נסע הרבי לירושלים שם שהה בעיר העתיקה בבית הנגיד ר' יחיאל ויברצקי ואת תפילת שחרית התפלל בכותל המערבי.

לפנות ערב הגיע הרבי לבית מדרשו ברחוב אבינדב בירושלים, שם במעמד מאות החסידים ערך הרבי את הטיש לכבוד 'שושן פורים'.

הרבי מביאלא ב"ב בטיש בבית מדרשו בירושלים. צילום: שוקי לרר

בחצר חסידות פיטסבורג יש המשך לשושלת המעטירה גם בנושא לחני הקודש, המלווים את החצר מאז היווסדה. לאחר שהרבי כבר התגלה כנואם בחסד עליון ומקרב לבותיהם ישראל לאביהן שבשמים, בטישים שרבים נוהרים אליהם באשדוד, החסידים הופתעו לקבל בערב פורים הודעה מיוחדת בקו החסידות, כי ניתן לשמוע וללמוד לחן חדש וראשון אשר הולחן על ידי הרבי החדש על הפסוק ב'מגילת אסתר', "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפול...לפניו".

הבשורה בחצר הקודש על הלחן החדש, התקבלה בהתרגשות רבה על עצם המשכיות השושלת, אשר לצד צדקותם וקדושתם של אדמו"רי בית פיטסבורג, נודעו כמלחינים בחסד עליון, אשר לחניהם הפכו לנכסי צאן ברזל בכל העולם היהודי.

במהלך יום הפורים הרבי מפיטסבורג לא ויתר על תפקידו כאבא לילדי הת"ת. כשמאות חסידיו ותושבי אשדוד המתינו לפתיחת קבלת הקהל ומשתה היין, עזב הרבי הכול ועלה עם ילדיו לבתי המלמדים ברחבי העיר, כנהוג בתפוצות ישראל. הטיש שערך הרבי בליל פורים נמשך עד השעה 3:30, כשהחסידים משוררים את הלחן החדש של הרבי במשך שעה ארוכה.

פורים חצרות הקודש האדמו"ר מגור חסידות בעלזא שידוכים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד