י"ד אייר התשפ"ד
22.05.2024
"את אחי אנוכי מבקש"

ראש הישיבה: "צריכים לפתוח מוסדות איכותיים לאברכים"

"כיום יש הרבה יותר מעשרים אלף אברכים של הציבור שלנו בלבד. לכן זאת חובת השעה: להקים מערכות שלמות של מוסדות איכותיים ביותר. ואנחנו הראשונים להיות הדוגמא לדבר. אנחנו הראשונים שצריכים להימצא שם. אנחנו ובנינו וחתנינו ונכדינו, רק כך! זה לא קל! אבל רק כך נוכל להצליח". 

ראש הישיבה: "צריכים לפתוח מוסדות איכותיים לאברכים"
הגאון רבי דוד אברהם צילום: קובי הר

בדברים שנשא הגאון רבי דוד אברהם ראש ישיבת 'בנין אב' ונשיא רשת תלמודי התורה 'חניכי הישיבות בירושלים, לרגל מלאות אחד עשר חודש להסתלקותו של חמיו הגדול, הראשון לציון הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל במהלך 'השיעור המקדים' קודם שיעורו של הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף בבית הכנסת 'היזדים' בירושלים, הוא הקדיש חלק נרחב ממשאו אודות התפתחות ציבור האברכים הספרדיים.

בשנים האחרונות עודד הגר"ד אברהם את פתיחתם של קהילות ומוסדות רבים לציבור 'חניכי הישיבות' הספרדים וידוע כמי שמנהיג ציבור אברכים ענק בירושלים.

לפניכם המשא המלא שעורר שיח עצום בעולם התורה הספרדי:

"אני רוצה גם לייחד כמה מילים לרבבות האברכים היקרים, לגיונו של מלך של הציבור שלנו. ישנם שלוש כתות, יש כת אחת שאומרת שמימות משה רבינו אולי לא היה כל כך הרבה תורה ויראה בעם ישראל כמו הדור שלנו. מזמן הישיבות בסורא ופומבדיתא. הם אומרים "צא וראה מדן ועד באר שבע, בכל מקום תינוק ותינוקת שכל כך בקיאים בהלכות טומאה וטהרה". ברוך ה' אכשר דרא, יש ריבוי של בעלי תשובה, יש ריבוי של יראה, של דקדוק בהלכה, נפלא ביותר.

"לעומתם יש כת שאומרת בדיוק להפך. מעולם לא היה דור כל כך קשה כמו הדור שלנו. דור של הסתר פנים, דור של התמודדויות ודור של קושיים, של נשירה רבתי. ה' ירחם. ישנה כת שלישית שאומרת שאמנם המצב הוא לא טוב. אבל אנחנו לא בני חורין להיפטר הימנו. אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי באמת להרחיב את גבולות התורה היראה.

"כלפי מה דברים אמורים. כשאמרנו שיש רבבות אברכים של הציבור שלנו, זאת לא לשון גוזמא כלל. רבבות הוי אומר הרבה יותר מעשרים אלף אברכים של הציבור שלנו בלבד. החשבון הוא פשוט, בירושלים לבדה יש ארבעים ישיבות קטנות של הציבור שלנו מלבד כאלה שלומדים בישיבות קטנות במוסדות אחרים. אנו מיד עושים את החשבון כמה יש בכל הארץ ומבינים שמגיעים לכל הפחות לארבעת אלפים - חמשת אלפי תלמידים בכל שנתון. כך שבארבע חמש שנים יש כבר ציבור של למעלה מעשרים אלף אברכים, ואליהם דברינו מכוונים.

"המדרש אומר שארבעה יצאו להם מוניטין בעולם, מוניטין פירושו של דבר מטבע. אברהם אבינו, יהושע בן נון, דוד המלך ומרדכי היהודי. הם ארבעה שהטביעו מטבע, הם ייצרו מטבע. רק עכשיו עברנו את פורים, אז נשאל על מרדכי היהודי. מה למרדכי היהודי ולמטבע, הוא עסק בכלכלה? הוא כל היום יושב בשער המלך, שער המלך אנחנו יודעים זה סנהדרין, שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש, אבל הוא פתחיה שלמ"ד אחד זה מרדכי. הוא עסוק בקינים של בית המקדש, בקרבנות שצריכים להביא מי שצריך. מה לו ולמטבע? המדרש אומר גם מה היה חקוק על המטבע, שק ואפר מצד אחד ומצד שני עטרת זהב גדולה.

"יש כאן רעיון עמוק. מרדכי היהודי היה במצב שעם ישראל היה בשפלותו כפי שהוא לא היה אף דור לפניו וגם לא דור אחריו. עם ישראל נמצא במצב של דתי המלך אינם עושים - דתי המלך - מלכו של עולם - אינם עושים, עם ישראל נמצא במצב של ולמלך, מלכו של עולם, אין שווה להניחם. והם נמכרים ואין קונה, ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי, אבל אף אחד לא היה מוכן לקנות אותם. לא אחשורוש, ולא המן, הם באמת בשפל המדריגה. שק ואפר. בא מרדכי היהודי ואוסף את העם הזה ומרים אותו מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, בבת אחת, ומרדכי יוצא מלפני המלך מלכו של עולם, ומרדכי בדור שלו, לפתע 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'. מצטרפים אל היהודים. וכל האחשדרפנים והפחות מנשאים את היהודים, מנשאים את מרדכי, כי גדול מרדכי ושמעו הולך בכל המדינות. זה המטבע שמרדכי טבע בעולם. הוא לקח את העם כשהיה במצבו הכי לא טוב והוא הרים אותו לאיגרא רמא.

"אנחנו צריכים לשאול את השאלות את ציבור האברכים הקדוש והיקר שלנו ציבור הלגיונו של מלך. את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רועים? איפה הם רועים?

"בסייעתא דשמיא קם כאן דור חדש של אברכים מופלגי תורה, עמלים בתורה, והם צריכים, הם צריכים מלמדים בתלמודי תורה שלהם, הם צריכים מנהלים, הם צריכים מפקחים.

הגר"ד אברהם בשיעורו של הראש"ל הגר"י יוסף

"אתם יודעים מה זה מפקח של תלמוד תורה? מפקח של תלמוד תורה זה מישהו שיכול להיכנס לכיתה ולשאול מה זה 'עקודים נקודים וברודים', הוא צריך לדעת את כל פרטי המשכן וכליו ובגדי כהונה, וצרעת הבגד, וצרעת הגוף וצרעת בתים. הוא צריך להיכנס לכיתה השניה ולבחון בנביא. בתחילה ביהושע ושופטים ושמואל ואחר כך בישעיה וירמיה ובכיתות הגבוהות במשלי ובתהילים. הוא צריך לבחון במשנה. לא רק בברכות, "מאימתי קורין את שמע בערבית", הוא צריך לבחון בעירובין! הוא צריך לבחון ביומא את כל סדר עבודת יום הכיפורים! ובכיתות הגבוהות הוא צריך לבחון במשניות יותר קשות. ואחר כך הוא צריך לבחון בגמרא הוא צריך לדעת טוב טוב, טוב טוב אלו מציאות, והמפקיד, וכיצד הרגל, והמניח, והאיש מקדש, והילדים צריכים לדעת שהמפקח שלהם לא צריך להסתכל בספר כשהוא בוחן. אנחנו צריכים כאלה מפקחים.

"אנחנו צריכים רמי"ם בישיבות הקטנות החדשות. אנחנו צריכים מורי הוראה בכל מקום, מורי הוראה במובן ששואלים אותם בכל מקום והם יודעים, שהם מורים הוראה לא רק בשאלות המצויות, הם מורים הוראה בסת"ם ובריבית. אנחנו צריכים מורי הוראה שילכו ויתנו את המענה בכל הקהילות שלנו, בכל העולם, בארצות הברית, בדרום אמריקה. תלמידי חכמים, שכשרואים אותם מבינים מה נקרא כבוד התורה, כאלה שבאמת יכולים להעמיד מקוה על תילו.

"לא צריכים להביא 'מומחה לעירובין' ו'מומחה לכשרות' ועוד 'מומחה לגיטין', ועוד מומחה לשאלות אחרות, אלא יש אדם אחד שיש לו גם מתק שפתיים ולשון לימודים והוא יכול להיות גם כן להיות ראש הישיבה באותו מקום. הוא יכול גם כן לדרוש בפרשת השבוע לציבור לפי ענינו ולפי רמתו ולפי ערכו. והרבנית שלו צריכה גם להיות אשת חיל, שהיא יכולה גם כן לפקח על כל עניני החינוך של הקהילה ולחנך את הבנות. הוא צריך להיות אחראי על כך לקרב לב תועים לאביהם שבשמים, גם סטודנטים, גם אקדמאים, גם אנשים אחרים. אנחנו צריכים את כל תלמידי החכמים הללו".

"ואת אחי אנכי מבקש! הגידה נא לי, איפה הם רועים? איפה הם רועים?

"לפני הרבה שנים, למעלה ממאה שנה, הגיע לבקר בשערי ירושלים, הקיסר הכי חשוב של אותם ימים, הקיסר פרנץ יוזף, שהיה קיסר אוסטרי"א, הוא הגיע לכאן זה היה ביקור שהיה נחשב היסטורי. כקיסר כזה מכובד, כזה נכבד, ששולט בכל כך הרבה חלקים מאירופה. הוא ביקר כאן בארץ ישראל, והוא ביקר בירושלים, וכמובן שראשי היישוב התכוננו לביקור שלו כי ידעו שלשבט או לחסד, וראשי העדה, מנהיגי העדה שלנו, קיבלו החלטה. הרי ירושלים היא עיר שחוברה לה יחדיו, וכל עדה לא שינו שמם ולבושם ושפתם וכל אחד יש לו את הלבוש שלו. ובאותו שבוע שהקיסר הגיע, ארגנו משלחת של נכבדי היישוב שיעמדו בפתח בית הכנסת ויקבלו את פניו כנהוג עם חלה ועם מלח, והחליטו באותה אסיפה, שכולם, כל חכמי הספרדים, מכל הקהילות, מכל העדות, כולם ילבשו את אותו לבוש. אמרו שהקיסר הגוי לא יבין את זה שיש כאלה שלובשים כך ויש כאלה שלובשים אחרת, כולם צריכים ללבוש את אותו לבוש. עשו מה שהרוב עושה, ובאמת החליפו את הכובע שלהם ואת הגלימה וכו', וכשהקיסר פרנץ יוזף ראה את כולם כל הנכבדים ראה את כולם לובשים לבוש אחיד, וכולם אנשי מידה אנשי צורה, זה עשה עליו רושם כביר, זה היה בפתח בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה, הבית כנסת הכי חשוב של הציבור שלנו, שם הרי מכתירים את הראשון לציון מאות בשנים, הוא כל כך התרגש, והוא השתטח מלא קומתו ארצה ונישק את הקרקע ואמר 'אני מנשק את האדמה הקדושה הזו שהיה כאן רבן יוחנן בן זכאי', וכשהוא קם וניקה את בגדיו הוא אמר ו'בשם הנצרות כולה אני מבקש סליחה מרבן יוחנן בן זכאי שהיה צריך להיכנע אז בבית שני אני מבקש סליחה בשם העם שלי'.  וכל זה הוא אמר שכדמעות זולגות על עיניו.

"ואמרו שאותו ביקור היה כל כך חשוב לירושלים למוסדותיה ולענייה, ואת הכל תלו בביקור הראשון שלו בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי. כי כשישנה אחדות בין הציבור שלנו גם קיסר אוסטרי"א משתחווה לפנינו אפיים ארצה. כמה זה חשוב! זאת התשובה שלנו.

"אנחנו צריכים לפתוח תלמודי תורה וישיבות קטנות ובתי ספר לבנות וסמינרים וישיבות גדולות. לא לאחרים, לנו! והילדים שלנו יהיו התלמידים הראשונים שם, והחתנים שלנו יהיו מהישיבות הללו, והנכדים שלנו ילמדו בתלמודי תורה הללו!

"יזכר לטוב הרב אריה דרעי שלפני עשרים ומשהו שנה כשפתח את הסמינר כאן בירושלים, התלמידה הראשונה היתה הבת שלו. ואני יודע מכלי ראשון מהכירות של המקרים, שבמשפחה שלו יש כמה אברכים תלמידי חכמים מופלגים, צעירים לימים, וכשהם בקשו ממנו שיפעיל את השפעתו שיכניסו את הילדים שלהם לתלמודי תורה אחרים, הוא אמר להם אתה גר בשכונה פלונית, בשכונה פלונית יש תלמוד תורה של חניכי הישיבות של הציבור שלנו, בשום אופן! והוא אכן לא 'עוזר' להם.

"כשיש תלמוד תורה של חניכי הישיבות של הציבור שלנו - שמה מקומנו. כמה זה חשוב! אם אנחנו נשכיל לעשות מוסדות כאלה מלמטה ועד למעלה הרי ברגע אחד תוך זמן קצר מיד כולם יידעו...

"וצריכים לומר את הדברים. בעיר נתיבות דרך משל, בשבועות הקרובים צריך להיות שם איכלוס של מאות משפחות של הציבור שלנו, ועוד חודשים צריך להיות שם איכלוס של עוד מאות רבות של משפחות של אברכים שלנו.

"בעיר חריש בחודשים הקרובים צריך להיות איכלוס של אלפי אלפי משפחות שלנו. אנחנו נמצאים שם? אנחנו יודעים את הצרכים של המקומות הללו? אנחנו יודעים לתת להם תלמודי תורה? גני ילדים? ישיבות קטנות?

"אנחנו יודעים לזהות שמות ומספרים? התכוננו לדבר הזה? אנחנו יודעים לתת שם ישיבות קטנות גם לכאלה שהם לא מצויינים? לכאלה שמתקשים? אנחנו יודעים להיערך לזה? למה לא נלמד מאחרים שאצלם הכל בנוי לפני שמתחיל, כל מוסדות הציבור כבר מאורגנים להם הרבה זמן לפני שיש איכלוס!

"לכן זאת חובת השעה, אנחנו חייבים להתכונן מבחינה ארצית ומבחינה עירונית, בכל מקום ומקום, לא לתקוע שם יתד, אלא להקים מערכות שלמות של מוסדות איכותיים ביותר.

"ואנחנו הראשונים להיות הדוגמא לדבר. אנחנו הראשונים שצריכים להימצא שם. אנחנו ובנינו וחתנינו ונכדינו, רק כך! זה לא קל! אבל רק כך נוכל להצליח!

"הגמרא בסוטה אומרת היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים בינהם, זה אומר אני יורד תחילה לים, וזה אומר אני יורד תחילה לים. רבי יהודה אומר לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. ודומה שהמחלוקת הזאת היא יוצאת דופן מכל המחלוקות שהזכרנו בדברי חז"ל. לא רק שזו מחלוקת במציאות מה היה אלא גם שרבי מאיר דורש את השבטים לשבח ורבי יהודה דורשם לגנאי.

"אלא באמת אין מחלוקת ביניהם. רבי מאיר אומר שאכן השבטים היו מלאים רוח של גבורה ומסירות נפש והיו רבים בינהם מי ירד תחילה לים. בא רבי יהודה ואומר אכן, כך הם רצו לעשות אבל לא כך היה 'מעשה'. כשהגיעו הדברים לכלל מעשה נשמטו כולם אחד אחד. פעמים רבות יש פער גדול בין הרצון לפעול ולעשות ובין עשיית הדברים בפועל ובאופן מעשי, וכאן נמדדת נחישותו וגבורת נפשו של כל יחיד ויחיד...

הרב דוד אברהם בני תורה ספרדים אברכים הרב יצחק יוסף

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד