"כמו אלכסנדריה במצרים"

תיעוד: זקן הפוסקים כבש את חסידי ויז'ניץ

זקן הפוסקים הגר"מ שטרנבוך מסר דרשה היסטורית בחצר חסידות ויז'ניץ: בדבריו עורר להכיר בכוח העצום של ציבור החרדים בארץ ישראל ולא להרגיש צורך להחניף ולהתבטל לחילונים. כמו כן התייחס לפריחת מוסדות ויז'ניץ בארץ ובחו"ל, "אין זה אלא מנפלאות השי"ת והבטחת כי לא תישכח מפי זרעו. לאחר הדרשה אמר בשיחתו עם הרבי: "הבית מדרש כאן מזכיר את אלכסנדריה של מצרים שהיו בבית מדרשם כפלים כיוצאי מצרים"

משה ויסברג
כ' ניסן התשפ"א 02.04.21 | 14:06
3 תגובות

הגר"מ שטרנבוך בויז'ניץ צילום: שוקי לרר

זקן הפוסקים הגאון רבי משה שטרנבוך, נשא אמש (חמישי) דרשה היסטורית בהיכל הגדול של חסידות ויז'ניץ בקריית ויז'ניץ בבני ברק, בהשתתפות קהל אלפים מחסידי ויז'ניץ וכלל תושבי בני ברק בראשות האדמו"ר מויז'ניץ.

בדבריו האריך בפלפול בדבר הלכה בדין מצה כל שבעה, ולאחר מכן האריך בדברי אגדה ובענייני החג, ובסוף דבריו אף התייחס לכוח החרדי בארץ, ולפריחת מוסדות ויז'ניץ בארץ ובעולם.

בדבריו אמר זקן הפוסקים הגר"מ שטרנבוך: "יש שחושבים שהחרדים הם כוח חלש בארץ, אבל האמת היא שאנחנו ציבור גדול וחזק, ואין לנו להתבטל אליהם".

בנוסך הרחיב בעניין הכוח החרדי בארץ ואמר: "הכל תלוי בנו, כי אם הם (החילונים) רק יידעו שאנחנו לא מתבטלים אליהם, אז יהיה לנו כוח אדיר, וצריכים אנו להכיר בכוח שלנו. לא משנה בכלל כמה אחוזים הם החרדים מתוך החילונים בארץ ישראל, 7% או 10%, בכל מקרה הכוח שלנו חזק מאוד כי הקדוש ברוך הוא נמצא איתנו".

הוסיף מה ששמע מפי הרב מבריסק זצ"ל בעניין זה: "הרב מבריסק היה אומר בשם אחד האדמורי"ם לפרש מה שאמר יעקב אבינו "עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ויהי לי שור וחמור", שיעקב אבינו הסביר בזה איך הצליח לשמור תרי"ג מצוות אע"פ שהיה בבית לבן הרשע, אין זה אלא כי "ויהי לי שור וחמור", הסתכל על לבן הרשע כשור וחמור ולא כבן אדם, ולכן לא התפעל ממנו, והרב מבריסק שיבח את דברים אלו, ואמר שכך גם בזמנינו אין לנו להתפעל מהרשעים אלא להסתכל עליהם כשורים וחמורים".

במרכז דבריו חיזק את קהל האלפים באמונה: "אנחנו סבורים שאין אצלינו עובדי עבודה זרה כלל, אבל לצערינו יש בינינו אנשים שעובדים עבודה זרה, שהרי נאמר בפסוק בהושע "ולא נאמ עוד אלוהינו למעשה ידינו", ומבואר שהמדמה שהצלחתו תלויה במעשי ידיו, הרי הוא עובד עבודה זרה, שהוא הופך את מעשה ידיו לאלוקים והרי הוא "עובד עבודה זרה של טבע", ויש לעקור עבודה זרה זו מקרבינו.

בדבריו אף התייחס לפריחת מוסדות ויז'ניץ בארץ ובחו"ל, ואמר כי אין זה אלא מנפלאות הבורא וקיום הבטחת "כי לא תשכח מפי זרעו".

"זכורני איך היה נראה המצב לאחר השואה האיומה, כאשר רבים היו בטוחים שזהו סוף תקופת התורה והחסידות, ומי פילל ומי מילל שתחזור עטרה ליושנה, ובוודאי אין זה אלא מנפלאות הבורא ית"ש. ואמנם ביד אחת נתן ה' מכה בימי המלחמה, אבל ביד השניה נתן לנו הישועה להתרומם לאחר המלחמה שיקומו כל כך הרבה ישיבות ומרכזי תורה וחסד".

לאחר הדרשה נפגש האדמו"ר עם זקן הפוסקים, ושוחחו על תוכן דברי הדרשה, כאשר האדמו"ר מחזק את דברי הראב"ד ואומר כי יש לעמוד כחומה בצורה בדרישתינו מול השלטונות בארץ.

להלן התמליל המלא:

הגר"מ שטרנבוך: הבית מדרש כאן מזכיר את אלכסנדריה של מצרים, דאיתא בגמ' בסוכה (נ"א ע"ב) שהיו בה כפלים כיוצאי מצרים, ולא היה באפשר לשמוע את קול החזן בכל הבית מדרש, אלא כיון שהגיע הזמן לענות אמן היה החזן מניף בסודר וכל העולם עונים אמן.

האדמו"ר: אכן. הקב"ה יעזור שיהיה גזונטע יארהן לפעול הרבה לאידישקייט.

הגר"מ שטרנבוך: ברוך ה' יהודים בונים בניינים של תורה, כזה בית מדרש גדול בניתם.

האדמו"ר: התורה פרה ורבה.

האדמו"ר: אכן צריכים לעמוד חזק מול הרשעים.

הגר"מ שטרנבוך: אנחנו באמת חזקים כי יש לנו את הקב"ה איתנו, וזה הם שוכחים.

האדמו"ר: בוודאי, ברוך ה'. א גרויסע יישר כוח שבאתם לחזק את הקהילה בויז'ניץ.

הגר"מ שטרנבוך: הלוואי, לזכות את הרבים.

האדמו"ר: יישר כוח, געזונטע יאהרן, א פריילכען יום טוב.