י"ב אייר התשפ"ד
20.05.2024

אמונה בחוש: כך נכשלה 'לחם ארז' • חשבונו של עולם

א-ל-ול: המאפיה שחרתה על דגלה רמיסת קודשי ישראל, נמצאת בקשיים ועומדת להיסגר • היומונים עשו היום תשובה • וגם: למה עיתון 'הארץ' זקוק היום לגניזה? • טורו היומי של יצחק נחשוני

אמונה בחוש: כך נכשלה 'לחם ארז' • חשבונו של עולם



לא בחור כארז

הם נופלים לאחרונה בזה אחר זה כעלה נידף ברוח וכדאי לדעת, ומי שצריך גם לתת על לב, מהו המכנה המשותף ביניהם - כולם בתי עסק שנשאו את נס המרד בשמירה על אופייה היהודי של הפרהסיה במדינת ישראל, בחילול שבת, פגיעה בחגי ישראל והפצת מאכלות אסורים.

עכשיו הם קורסים בזה אחר זה.

האחרונה ברשימה הזו היא 'לחם ארז' - רשת של בתי קפה ומסעדות שמגישה לחמים הנאפים בעבודת-יד. לפני 8 שנים נשאה הרשת הזו את נס המאבק ב'חוק החמץ', ומלבד העובדה שהיא עצמה החליטה שלא תקיים את הוראות החוק ותמכור חמץ בכל סניפיה בראש חוצות, היתה שותפה גם לעתירה לבג"צ ובתביעה לבטל את חוק איסור מכירת החמץ.

העותרים טענו אז כי "חוק איסור החמץ" פוגע בחופש העיסוק של 'לחם ארז' ושל עסקים אחרים המתפרנסים משיווק והפצה של מוצרי חמץ ולכן הוא עומד, כביכול, בסתירה להוראות חוק יסוד חופש העיסוק.

זמן קצר אחרי הגשת הבג"צ נקלעה 'לחם ארז' לקשיים כלכליים ונרכשה בידי איש העסקים גיורא נפתלי, שהוא גם מבעלי 'מי עדן'.

לפני קצת יותר משנה, כאשר ראה המשקיע החדש כי הקללה ממשיכה לרבוץ על העסק, לעומת העסקים האחרים שהוא שותף בהם, החליט להפוך את הרשת, שהיא כמעט היחידה במאפיות בארץ שאין לה תעודת כשרות, לכשרה. ההכרזות על הצעד המפתיע תפסו מקום חשוב בעתונות הכללית, וכמובן לא זכו לתמיכה מצדן, אבל בעלי 'לחם ארז' נראו כנחושים בהחלטתם והסבירו שבלי לפתוח את העסק לקהל נוסף של הציבור האוכל כשר, אין סיכוי שהוא יחזיק מעמד כלכלית.

הצהירו, אבל שום דבר לא יותר מזה. ההזדמנות להכניס את 'לחם ארז' לרשימת אוכלי הכשר 'הוחמצה', ועד היום נותרו בתי הקפה והמסעדות של 'לחם ארז' פתוחים בשבת.

מאתמול כבר לא בטוח כי יהיו פתוחים אפילו ביום חול, או בחול המועד פסח כפי שמקימיהם כל-כך רצו. הרשת צברה חובות בהיקף של 12.4 מיליון שקל והגישה בקשה להקפאת הליכים כדי שבעליה ינסו למכור אותה.

יהודים מאמינים אינם מכירים את המושג 'יד המקרה', והעובדה שאותו גורל רע נפל גם בחלקה של רשת בתי קפה נוספת שפתחה שעריה בשבת, 'קפה בין', ובאותו זמן ממש, רק מחזקת את האחיזה במה שכבר ידענו מזמן שאין דבר בעולם ללא חשבון.

לפני כשנתיים, כאשר שתי הרשתות עדיין היו בשיא תפעולם, הם התכוונו להתאחד, דבר שהיה עלול להוות איום גדול יותר על צביונה של השבת במדינת ישראל. בסופו של דבר העיסקה לא יצאה אל הפועל, כל אחת מהגופים המשיך לדדות בכוחות עצמו, עד ששניהם הגיעו לסוף הדרך.

למה חשוב לנו לומר זאת? לא כדי לעמוד כמוכיחים בפתח ולומר "אמרנו לכם", אלא כדי להזהיר את הבאים אחריהם שעדיין לא הגיעו להכרה.

אחד מהם הוא איש העסקים האלוף (מיל.) חגי שלום שרכש לפני כשנה את רשת חנויות הטריפה 'טיב טעם'. למרות הצימצומים שערך וצעדי ה'יעול', הנתונים אינם משקפים שיפור כלשהו במצב הכלכלי הקשה של הרשת, והאור אינו נראה בקצה ה'דיר'. כל זה לא מנע מחגי שלום להשלים אתמול את האופציה שניתנה לו ולהשתלט בבעלות מלאה גם על 'מעדני מזרע' הזכורים לרע, מלפני תקופת 'טיב טעם'. אלוף לשעבר בישראל, הפך עצמו למפיץ הטריפות ללא מתחרים במדינת היהודים.

הוא רק שכח שגם עם 'לחם ארז' הוא עשה לא מזמן שיתוף פעולה ותראו לאן זה הוביל.

'הארץ' חייב היום ב'גניזה'

המאבק המיוחצן נגד חזרתם של העובדים הזרים וילדיהם לארץ מכורתם, עליו הרחבנו במדור אתמול, עובר היום מהתקשורת הכתובה והמגוייסת לשלב של פרסום מודעות בתשלום. הנהנה העיקרי, כמו במקרים דומים אחרים, הוא עיתון 'הארץ', שבו מתפרסמת היום מודעת ענק על פני יותר מחצי העמוד האחרון.

עדיין לא ברור מי עומד מאחורי המודעה ומי מימן אותה בכסף רב, וכדי להקשות את הזיהוי נכתבה מעל למודעה ההגדרה היומרנית 'מודעה ציבורית', כאילו גם אנחנו, אתם ואפילו שר הפנים אלי ישי שותפים לה. אבל, די בעצם הופעתה כדי להצביע על כוונותיהם הלא טהורות של העומדים מאחוריה, ולעשות את הנושא כולו לכזה שאינו שווה שום התייחסות יותר.

ובכל זאת, אין לנו ברירה אלא להזהיר את מי שבכל זאת מחזיק בעיתון הזה, מסיבה כזו או אחרת, שהעמוד האחרון של 'הארץ' היום טעון זניזה. זאת, בשל שם ה' הנזכר במודעה הזו.

מה ראו המפרסמים ב'הארץ' להזכיר דוקא בעניין המסתננים הסודנים או העובדים האפריקנים/ סינים/ תאילנדים / פיליפינים את שם ה' ,שבדרך כלל הם 'מחמירים' על עצמם שלא לישא אותו כלל ולא רק לשווא? - כנראה זו שוב אשמתו של השר החרדי אלי ישי שעומד במרכז התקפותיהם וגם המודעה היקרה הזו מופנית בעיקר אליו.

כדי לשבות את לבנו, לב הציבור המאמין, מנסים העומדים בראש המסע הזה לעגן אותו במקורות היהודים. "כעם שמאמין ב'אלוקים' - הם כותבים בה' ולא בק' - ומברך בשתיית מים 'ברוך אתה ה' שהכל נהיה בדברו', אסור לנו לגרש ילדים של אנשים שסעדו אותנו בעת מצוקתנו"...

נימוק משכנע, לא? שווה להשקיע בו כמה עשרות אלפי שקלים של עלות המודעה?

רגע, "סעדו אותנו"? הסודנים והאפריקנים?

אין לנו ברירה אלא להסיק שאת המודעה פירסמו כמה 'סיניליים' או חולי 'אלדצהיימר' הנסעדים על ידי פיליפנים...

אבל אם כך, למה הם בחרו לשכנע אותנו בצדקת מאבקם דווקא בעזרת ברכת 'שהכל נהיה בדברו' למה לא עם ברכת 'אשר יצר' שהיא, בענין הזה, הרבה יותר מביע ומעבירה את המסר?

נתמהה.

חטאנו לפניך

על היום הראשון של ראש חודש אלול לא עמדנו בנסיון ונכשלנו, לא עליכם, בחטא של היסח הדעת. אתמול צרפנו גם את עיתון 'יתד נאמן' לשני היומונים החרדים האחרים, 'המודיע' ו'המבשר', שהגעתו רבת הרושם של חודש 'אלול' נעדרה מבין דפיהם.

'יתד' כן התייחס לתאריך המשמעותי במאמר המערכת, אם כי המאמר עצמו נדחק לשולי העניינים.

אנחנו מכים על טעותנו על חטא.

ומה שאנחנו מבקשים לעצמנו לא נמנע מן האחרים - גם 'המודיע' ו'המבשר' מבקשים היום לתקן. שניהם מפרסמים היום, כמו 'יתד' אתמול, מאמרי מערכת בענין 'אלול', למרות ש'המודיע' מתעלם מן העובדה ש'זמן אלול' התחיל, ברוב הישיבות ככולן, כבר אתמול.

אין דבר, בעניינים אלה, כל מהותו של 'אלול' הוא הרי שאף פעם לא מאוחר מדי ותמיד ניתן להצטער ולהתחרט על הראשונות.

מחול לך, מחול לך, מחול לך, ואנחנו מקוים שגם לנו.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד