י"ט סיון התשפ"ד
25.06.2024

המלצה לסיור: מוזיאון משואה לחקר השואה

מוזיאון ומרכז סמינרים בינלאומי על משמעות השואה לחברה ולתרבות הישראלית

המלצה לסיור: מוזיאון משואה לחקר השואה



משואה, המכון ללימודי השואה, מתמקד בפעילות חינוכית בקרב בני נוער ועובדי הוראה מישראל ומהעולם. המכון רואה בפעילות חינוכית את דרך ההנצחה המשמעותית ביותר של זכר קורבנות השואה. גישתו החינוכית מעלה שאלות עקרוניות על מהות האדם, העם והמדינה, החינוך והתרבות.

ב"משואה" מתקיימים מידי שנה עצרת זיכרון ממלכתית בערב יום הזיכרון לשואה המועברת בשידור ישיר בערוצי הכבלים. אירועי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה המיועדים לסגלים הדיפלומטיים הבכירים בישראל ומגוון אירועים לקהל הרחב.



תערוכה "ששה מיליון קטגורים- מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן"

התערוכה "ששה מיליון קטגורים- מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן" עוסקת בשואה בראי משפט אייכמן, כפי שעלתה מבעד לעדויות ולראיות שהובאו במשפט, שנערך בירושלים בשנים 1962-1961.
התערוכה משלבת תצוגה תיעודית אודיו-ויזואלית עם מערכת מולטימדיה אינטראקטיבית ממוחשבת. התערוכה פותחת בגלריה המוקדשת לתגובתו הספונטנית של הרחוב הישראלי להודעה על לכידת אייכמן (24 במאי 1960) היא מתארת את המשפט, באמצעות במיצג תלת-מסכי המוקרן ב"אולם בית המשפט".

התצוגה הינה מעין סיור בימי המשפט, בהתאם לסדר הנושאים שהועלו בו: משנות ה-30 ועליית הנאצים לשלטון, כיבוש פולין, הגטאות, תחילת הרצח ב'בורות המוות', השילוחים ומחנות ההשמדה. חדר נפרד מוקדש לחקירה הנגדית של הנאשם.



תערוכה "מה היתה המילה שואה"

התערוכה "מה היתה המילה שואה" - זיכרון השואה בשיח התרבותי בישראל משקפת את השינויים שחלו בשיח הציבורי על השואה וביחסה של החברה הישראלית אל ניצולי השואה. בשנים האחרונות הייתה השואה לנושא שאינו יורד מסדר היום הציבורי, בישראל ובעולם המערבי כולו. השואה בולטת בשיח התקשורתי, ביצירה האמנותית ובמחקר האקדמי.

התערוכה מתמקדת ביצירות מתחומי התיאטרון, הקולנוע, הספרות והאמנות החזותית, שעסקו בשואה, ושנוצרו בארץ מתום מלחמת העולם השניה ועד היום.



"הנמען עזב ליעד בלתי ידוע" - דברי דואר מאירופה הכבושה

אוסף מכתבים וגלויות מתקופת השואה העוסק במימד האנושי והאישי של קורות השואה. המכתבים מבטאים את הלך הנפש ואת המציאות היומיומית של מיליוני הלכודים בתופת. היא ממחישה, את תחושת החנק של הלכודים בגטאות, את הגבלות הצנזורה הגרמנית בשטחי הכיבוש, את ההגבלות שהכתיבה ההנהגה היהודית בגטאות, ואת ההגבלות ואילוצי הכתיבה שנכפו על האסירים במחנות. יותר מכל ממחישה התערוכה איך, בתוך הגהנום הזה, נשמר צלם האנוש.

"שלוש שורות בהיסטוריה" תנועות הנוער הציוניות באירופה

התערוכה מוקדשת לחברי תנועות הנוער הציוניות, שנלכדו באירופה בתקופת השואה. הפרק הראשון "הקן" מוקדש לתקופה המכוננת של התנועות (1939-1928). מתאר את התפיסה העצמית של חברי התנועות שראו את עצמם כאוונגרד השותף לשעה היסטורית המכוננת אומה וחברה חדשה. מיצג רב מסכי המלווה בשירי תנועות הנוער - עיבוד מוסיקלי להקת 'שקטק', שאף הקליטו מחדש כמה משירי תנועות הנוער.

"נוכח ההשמדה" (1945-1939) - הפרק השני מתמקד בתקופת המלחמה ועוסק בדפוסים השונים של מחתרת ומרי של חברי תנועות הנוער לנוכח השילוחים למחנות ההשמדה. פרק זה מוצג באמצעות עדויות וידיאו . העדויות מוצגות על רקע קטעים מתוך "יומנה של יוסטינה", כמו כתובת המשורטטת בגיר לבן על הקיר.

"היעד: ארץ ישראל" (1948-1945) - הפרק השלישי עוקב אחר קורותיהם של חברי תנועות הנוער הציוניות לאחר תום המלחמה. צעירים וצעירות בראשית שנות העשרים שלהם, שהפכו בן לילה למנהיגים שהובילו מאות אלפי שרידי שואה בדרכי הבריחה וההעפלה לארץ ישראל.

"כוחנו בליכודינו"- הפרק הרביעי בתערוכה מציג את גיוס דעת הקהל בישוב היהודי בא"י לתמיכה במאבקם של המעפילים. בארכיון "משואה".



תצלומים מאלבומי המשפחה

בחלל הכניסה למוזיאון ציטוט משירו של המשורר ולדיסלב שלאנגל, שנכתב בגטו ורשה: "שמות- זיוטה . .אסיה. . .אלי. . .פניה. . . סיומה. . . האם זה אומר לכם משהו? לא כלום. אנשים . . . בלתי נחוצים. היו כאלה אלפים, באלפים הלכו לאומשלאגפלץ, באלפים הוכו בשוט, קרועים ממשפחות, מועמסים לקרונות. מורעלים בגז. לא חשובים. הסטטיסטיקה לא תציינם, שום ציון לשבח לא יציינם. שמות. צלילים ריקים. עבורי אלו הם אנשים חיים, קרובים, מוחשיים".

קירות החלל משובצים בדיוקנאות של יחידים ושל משפחות, שנספו בימי השואה. אוסף גדל והולך של תצלומי משפחה המציף את הקירות, כמו להדגיש את החוויה האישית עליה מתבססות התערוכות במוזיאון. השתקפות גורלם של ההמונים האלמונים, כפי שכתב המשורר



אתר התייחדות

אתר ההתייחדות הוא מיצב, שמטרתו לעורר במבקר מערך אסוציאטיבי על העולם היהודי שהיה, על האחריות המוסרית המוטלת על העולם המערבי בעקבות השואה, על הדטרמיניזם של גרמניה הנאצית, ועל ההומניזם שהנחילה היהדות לתרבות המערבית.

האתר מתנשא עד לתקרת המוזיאון- תשעה מטרים. הרצפה מעוצבת מאבנים שחורות המרמזות על העיירה היהודית במזרח אירופה. על האבנים הונחו ששה סלעים, שצל כלשהו שלהם מוטל על קיר לבן בצדו המערבי של האתר. הקיר הדרומי עשוי פלדה שחורה וניצב מול בית כנסת, שחלונו ויטראז' ועליו הדיבר "לא תרצח". בקיר המזרחי עוצב, על פי המקובל במסורת היהודית, קטע חשוף מטיח כסמל לחורבן. על הקטע החשוף הועתקו כתובות ממקומות שונים באירופה, אותן הותירו יהודים ברגעיהם האחרונים. אור החודר מבעד לחרכים צרים משרה על המקום אווירה של הרהור.

פני הגזע ופני הזיכרון

המיצב פני הגזע ופני הזיכרון 2009-1996 הוא מסע נפשי של האמן חיים מאור, יליד הארץ, בן 'הדור השני' לשרידי השואה. אמנותו של הבן היא אמצעי, כלי, במה, שופר, פֶּה לקולות השותקים והמושתקים של בני משפחתו ושל בני דורם. זהו מסע אישי של האמן והזמנה למבקר להיכנס אל תוך מבוך אימתני שנועד להתייצב לנוכח פני 'המפלצת', להתבונן בה 'בגובה העיניים', ולנוע אל עבר היציאה עם תובנות מפוקחות יותר על אודות 'טבע האדם'.

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

מידי שנה נערך ב"משואה" האירוע המרכזי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה לפורום הדיפלומטי הבכיר המשרת בישראל. האירוע נערך בהשתתפות נציג הממשלה (בשנת 2010 - השר לענייני מודיעין דן מרידור) ויוצר ישראלי העוסק בזיכרון השואה (בשנת 2010 - חתן פרס ישראל, הסופר אהרון אפלפלד) ונציג פורום השגרירים הזרים (2010- שגריר קנדה בישראל, מר ג'ון אלן) באירוע השתתפו השנה מקהלת "מורן בניצוחה של נעמי פארן ומקהלת GewandhousKinderchor Leipzig בניצוחו של Frank-Steffen Elster.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד