הנפטר, הבנק והמוסד

אסון כבד פקד בשבוע האחרון את האוחזים בשמה של תנועת פועלי אגודת ישראל.

עו"ד משה טמבור, יו"ר "המועצה המרכזית" של "התנועה" שהיתה ואיננה, ומי שניהל, גם כחבר בעמותות המרכזיות שלה, את המאבקים המשפטיים בשמם של המשתלטים עליה, והאחרון שבהם - מול ישיבת 'נזר ישראל' של חסידי גור בראשון לציון שהסתיים בהפסד, נפטר לפתע בעיצומו של ראש השנה.

ההלם והאבל ב"תנועה" בקרית מוצקין שבה התגורר ופעל גם למען צרכי ציבור, ומיותר לומר במשפחה, הוא גדול ביותר.

בנק פועלי אגודת ישראל, שבו היה משה טמבור ז"ל חבר דירקטוריון מטעם "התנועה" עד למכירת המניות בה גם היה מעורב, לא ערך 'חשבונות קטנים' ופרסם מודעת-אבל מכובדת, בשמו ובשם היו"ר והדירקטוריון מהתקופה שלפני המכירה.

מה זה בשביל בנק תשלום עמלה בצורת כמה אינטשים, אחרי שרק לאחרונה העביר הבנק לחשבונות ה"תנועה" 86 מיליון שקל, בלי הנד עפעף?

הבנק, משיקוליו, וניתן להבין למה, בחר לפרסם את מודעת האבל בעיתון... 'יתד נאמן'. גם אם עו"ד משה טמבור ז"ל היה רחוק ממה שעיתון זה מייצג כמרחק שמים וארץ, הרי שהאלטרנטיבה היומית, כמו עיתון 'המודיע' למשל, כלל לא באה בחשבון.

לעומת הבנק, שהמקרה הטרגי של הפטירה הפתאומית, הסתיים עבורו בפרסום המודעה, "תנועת פועלי אגודת ישראל" נקלעה לתסבוכת חמורה הרבה יותר - והמעורבים בה אינם יודעים כיצד יחלצו ממנה.

רק בימים האחרונים הגיש עו"ד טמבור ז"ל בקשה לבית המשפט בכפר סבא לבחון מחדש את פסק הדין שניתן שם לפני מספר שבועות, והורה על מחיקת התביעה שהגישה "התנועה" נגד פינויה של ישיבת גור מהמבנים שבהם שוכן בעבר מוסד לבנות של פא"י בראשון לציון.

ויש עוד לא מעט משפטים מורכבים ומסורבלים שנותרו עומדים ותלויים, ונכון לעכשיו לא נראה שמישהו ירצה לגעת בהם ולהיכנס למיטה חולה שאחרים הציעו אותה.

לכאורה, מה שהיה הוא שיהיה: אלה שהשתלטו על מוסדות "התנועה" ימשיכו לדבוק בטעויות שלהם. אחת הטעויות, אם כי שולית, נעשתה כבר היום, ויש בה כדי להצביע על שיקול דעתם של אלה העושים שימוש בשם "התנועה".

לראשונה פרסמה היום "הסתדרות פועלי אגודת ישראל" מודעת אבל בשם כל "מוסדות התנועה" ב... מהדורה ה'אינטרנטית' של העיתון 'מקור ראשון'.

מילא לא ב'המודיע'. וגם לא בעיתון שבנק פאג"י בחר בו למטרה זו - 'יתד'. אבל למה לא ב'המבשר'? ואם לא ב'המבשר', למה לא באחד השבועונים החרדיים שהופיעו הבוקר?

ואל תגידו לנו שמי שמוכר נכסי ציבור שלא בשקיפות,ומגלגל מאות מיליונים בלי דין וחשבון, בחר בעיתון הזה דוקא משיקולים של חיסכון בכספי ציבור.

חבל שגם בהזדמנות הכואבת הזו שעליה נאמר "תדאג כל החבורה", ובודאי אם היא מתרחשת בערב יום הכיפורים, לא ניכרים עדיין שום סימני חרטה וקבלה לעתיד ב"תנועה".

ההצגה חייבת להמשך

מי שעדיין לא השתכנע להכיר בעוולותיו של בית משפט העליון בישראל, כנראה שלא שם לב לעוד עובדה חותכת מהיום ממש: בית המשפט העליון דן ב'כובד ראש' בעתירה של "התנועה לאיכות השלטון" שביקשה לשלול את התקציבים מהת"תים החרדיים, שהם 'מוסדות פטור' והוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק תוך 120 יום מדוע לא יסדירו בחוק את מקור הסמכות לתקצוב מוסדות הפטור וכן את הסדרת נהלי הפיקוח עליהם.

מלבד עצם ההסכמה לדון באפליה מקלקלת ויזומה של ילדי המדינה רק בשל היותם בנים למשפחות חרדיות, יש בדיון הזה את כל סימני העדר הדעת, שכן רק אתמול קבע בית המשפט העליון של'מוסדות הפטור' לא מגיע כלל תקציב.

ההחלטה המקוממת הזו ניתנה במסגרת אישור שנתן בית המשפט לפיתרון שנמצא לפרשת עמנואל. לא השופטים אדמונד לוי (זוכרים?), מלצר היושב גם בהרכב היום והגברת ארבל יסתפקו במתן אישור לאקוני ליישוב הסכסוך, והם מצאו לנכון לנצל את ההזדמנות כדי לחוות את דעתם כאילו היא מעניינת מישהו, ולומר את המילה האחרונה שאולי תצליח שוב להבעיר את השטח, בעניין תקצוב מוסדות הפטור שכלל לא נשאלו עליו בעתירה הזו.

"מלכתחילה לא ברור מדוע על המדינה להוסיף להכרה שהיא מעניקה למוסד פטור אף סיוע תקציבי כלשהו ככל שהיא נעדרת סמכות מפורשת לעשות כן בחוק" - כותבים השופטים ומוסיפים: "במיוחד נכונים הדברים כאשר ביחס להשתתפות המדינה בתקצוב מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים נדרש הסדר סטטוטורי מפורש כדי לאפשר את הדבר".

מה הביא את השופטים להכניס את ראשם לסוגיה זו ומי ביקש זאת מידם? התמיהה היא עוד יותר אדירה לאור העובדה שמבית הספר החסידי בעמנואל נשללה לגמרי כל הקצבה ממלכתית.

גם בהשוואה לתמיהה הגדולה הזו, נותרה שאלת השאלות: אם השופטים כבר חיוו את דעתם בשאלת התקצוב אתמול, למה צריכים היום לכנס שוב הרכב של שופטים, להשחית זמן יקר וכסף ולקיים הצגה כאילו בבית המשפט העליון עדיין מתחבטים ושוקלים על 'מאזני הצדק' אם להתיר את תקצוב מוסדות הפטור או לא?

ותתפלאו, דווקא כאן יש בידינו תשובה.

עשרות בתי ספר חילוניים 'אליטיסטים' פועלים לאחרונה בישראל, תחת ההגדרה של 'מוסדות פטור'. בכפר הירוק בלבד לומדים בבית ספר פרטי שכזה 1500 תלמידים. הדברים הכוללניים של השופטים שישבו אתמול בדין, על היעדר זכות למוסדות פטור לקבל תקצוב ממלכתי, עלולים לחול גם עליהם ולשלול גם מהם את התקציבים הממלכתיים המופלגים שהם מקבלים.

לעומת זאת היום, ממוקדת העתירה רק לת"תים החרדיים. בדיון שכזה קל יותר, לבית המשפט העליון, להגיע לתוצאות מעשיות ולקבוע שאלה אינם זכאים. ומה על האחרים, החילוניים, ה'אליטיסטים'? - עליהם לא מדברים.

כדי לעשות חשבונות זרים וצרים שכאלה, צריך באמת ללמוד במשך שנים את מקצועות הליב"ה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!