י"ט ניסן התשפ"ד
27.04.2024

המדריך לעיתונאי החרדי המשוטט ברשת

הקשר בין העיתונות הכתובה לרשת הופך להדוק יותר ויותר, אבל דווקא בשל כך מצפות לעיתונאי החרדי המעתיק מהרשת סכנות ונפילות • איך מונעים אותן? • כמה כללי ברזל פשוטים, והחשוב שבהם: השתמש ברשת. אל תסתפק בלהעתיק

המדריך לעיתונאי החרדי המשוטט ברשת
נילסן



השימוש באינטרנט ככלי מידע חדשותי לעיתונאים החל כבר מהיום בו פרץ האינטרנט לאוויר העולם. ככל שעולם החדשות עבר למרחב הקיברנטי והמידע בו הלך וצמח, כך הפך האינטרנט לכלי מרכזי להשגת מידע ואינפורמציה - ועיתונאים משתמשים באינטרנט ככלי לשאיבת מידע וחדשות.

בכל ערוצי המדיה כבר רגילים לריקון מידע מכלי לכלי, והעתקת חדשות וכתבות זה מזה. העיתונות החרדית גם מאוהבת בשיטה הזו, ומ'יתד נאמן' עד 'המודיע' אין עיתון שאינו עושה זאת. אך התופעה הזו יכולה גם להיות בעייתית ומסוכנת.

השבוע, בגלל אי המודעות לסכנות הללו, נפלה העיתונות החרדית בצורה קשה מאוד.

אז הנה כמה כללים קטנים שיסייעו להשתמש נכונה בכלי האינטרנט, כך שתהיה לברכה.

א. אל תהיה חמדן

העובדה שהכתבות והחדשות זמינות כל-כך, מפתה להעתיק כתבות שלמות או קטעים שלמים כפי שהן. הפיתוי גדול עוד יותר כשהקורא הוא חרדי והוא, כך לפחות אתה חושב, אינו גולש באינטרנט, ולא יידע שהעתקת מילה במילה את הדברים. מעתיקים, מדביקים ואתה מקבל את השבחים - ואת הצ'ק.

השבוע נשבר שיא בתולדות העיתונות החרדית כשעיתון פרסם לא ידיעה או קטע קצר אלא כתבה שלמה שהועתקה במלואה וכלשונה מאתר חדשות, כולל הכותרות, ללא שום נגיעת עורך כמעט. החריגה הזו עלולה לסכן את העיתון המעתיק בתביעה של מיליונים.

איך מונעים זאת?

אל תהיה חמדן, הסתפק בציטוט קטעים קטנים ונסה לצבוע את הקטעים האלה בסגנון משלך.

ב. תן קרדיט

ההבדל בין גניבה אסורה להשאלה מותרת הוא בדבר אחד: קרדיט.

באינטרנט מקובל להביא ולצטט זה מזה, אך מקפידים על מתן קרדיט לכותב. הכבוד אינו גדול, אבל הקורא מקבל את החומר, ועל הדרך אתה גם תביא גאולה לעולם. מה רע?

קוברות בהודו. לא בברזילצילום: קוברות בהודו. לא בברזיל
קוברות בהודו. לא בברזיל


ג. השתמש במקורות מידע מגוונים

בדרך כלל כל מידע מופיע בעוד מקורות ברשת. מצאת כתבה יפה? בדוק מה עוד כותבים על הנושא. נסה גם להכיר את הנושא מזויות נוספות.

אם נשוב לכתבה שהועתקה במלואה, התמונה המלווה את הכתבה, ואשר מתחתיה נרשם 'אינדיאנים', מראה שני הודים כורעים לצד מבנה מפואר ומרקידים נחשי קוברה.

לא היינו מצפים מכתב חרדי להבדיל בין הודי לאינדיאני (גם קולמבוס טעה בכך...), אבל קצת שטוט במקורות נוספים, ושימוש מושכל בוויקיפדיה היה מנפק מידע על איך נראים אינדיאנים, ומרמז שבג'ונגל לא בונים בתי פאר, ואין קוברות ביבשת אמריקה.

האינטרנט הוא מקור מידע נפלא. השתמשו בו ואל תסתפקו בלהעתיק ממנו.

סינים בצילום: סינים ב
סינים ב'תיבה'


ד. דע על מה אתה כותב

ועכשיו לנפילה השנייה, החמורה אף מקודמתה, משום שהיא עושה עוול לקורא ומעוותת את המידע שנלקח מהרשת.

הפעם מדובר בעיתון חסידי, שחושף באופן מדהים שבהרי אררט נמצאה "ספינה עתיקה בת שלוש קומות ובה כלובים קטנים מאוד לצד כלובים ענקיים, וכי, "לפני כארבעה חודשים בישרו כלי התקשורת העולמיים, מפיהם של ארכיאולוגים לענייני התנ"כ, כי אומתו באופן סופי ומוחלט (תשעים ותשע פסיק תשע אחוז...) שרידי העץ העתיקים הנמצאים ב.. 'הרי אררט' ומיוחסים לתיבת נח. ד"ר אריק קליין, ארכיאולוג תנכ"י בכיר באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון האמריקאית, אומר כי לאחר בדיקת הממצאים האחרונים של שרידי העץ ב'הרי אררט', מסתבר כי קיימת התאמה גבוהה מאוד בין תיאורי תיבת נח בתנ"ך לממצאים העכשוויים..."."

מדהים בהחלט.

כל-כך מדהים שהלכנו לחפש את המקור עליו מתבסס הכתב. ובכן, כאן חיפוש רחב יותר ומעמיק יותר בבכמה מקורות ברשת מגלה שהגילוי אינו שייך ל'ארכיאולוגים' אלא לחבורה נוצרית תמהונית וסינית מהונג קונג, שלא מצאו תיבה אלא משהו שנראה כמו בקתת עץ וקורות, הם אמרו שזה בהרי אררט אבל סירבו לספר היכן בדיוק.

ואילו ד"ר קליין? הציטוט מפיו די מדויק בהבדל קטן: הוא לא אמר "כי אומתו באופן סופי ומוחלט (תשעים ותשע פסיק תשע אחוז...) שמדובר בתיבת נח. אלא די בגיחוך אומר שהוא " "לא בטוח בתשעים ותשע פסיק תשע אחוז שמדובר בתיבה".

והוא מוסיף ומסביר מה צריך להיעשות (ולא נעשה), כדי להוכיח שאכן מדובר בתיבת נח.

צפו בסרט שבלינק (יש כתוביות) ושפטו בעצמכם.

קישורים:
דר. קליין מדבר
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד