כ"ג אייר התשפ"ד
31.05.2024

סערה ב'המודיע': העורך ר' ישראל שניידר מאיים בהתפטרות מיידית • חשיפה

בעוד במערכת 'המבשר' מעבירים בעלויות, במערכת 'המודיע' בוקה ומבולקה ומלחמת הכל בכל • עורך העיתון הניח אקדח מעשן על השולחן ומאיים לעזוב את העיתון בימים הקרובים • יצחק נחשוני חושף איך זה קרה ומה מתחולל ברחוב יהודה המכבי 5 בעקבות המשבר הכלכלי שפוקד את העיתון

כינוס לציון 60 שנה לעיתון. צילום ארכיון
כינוס לציון 60 שנה לעיתון. צילום ארכיון



מדוע מאיים עורך 'המודיע' להתפטר מתפקידו?

במערכת 'המודיע', המתח בשיאו. ככה זה תמיד כשהמצב הכלכלי כבר לא כפי שהיה. יש הרוצים לטעון שהסיבה היא הנגיסה של 'המבשר' בהכנסות, שכן גם אם הוא עצמו עדיין מקרטע, את הנזקים למי שאיבד את הבלעדיות הוא כבר עשה.

אבל יודעי דבר אומרים כי מה שמעיק על התזרים הם כל מיני פרויקטים נספחים, כמו מקומונים באשדוד ובבית שמש, המשוייכים, משום מה, בבית הדפוס של עיתון 'גלובס' לקטגוריה 'מקומוני המודיע', ובעיקר המהדורה ה'צרפתית', שאינה מצליחה להתרומם.

עד ש'כנס המנהלים' הבא יכריע מהו באמת הגורם למועקה הכספית, החליטו בהנהלת העיתון לבצע שורה של צעדי ייעול הכוללים גם פיטורין. אבל כמו בכל מצוקה, גם הפעם, הלחץ עושה את שלו וגורם לאבד מעט את הראש. הרבה לפני שנחלצו מהבעיה הכלכלית, אומרים לנו היום מקורותינו במערכת 'המודיע', הכניסו עצמם לבעיות לא פחות סבוכות.

לא שעד לימים האלה שלט הרוגע המוחלט במשרדי המערכת שבירושלים. מערכת עיתון היא באופן טבעי מקום רוחש, אך יחד עם זאת חייב להישמר בו גם שקט יחסי כדי לאפשר לכותבים להתרכז במלאכתם.

גבולות השקט המוגדר הזה, אומרים שם, נפרצים בשיטת ה'סאלמי' מאז הצטרף הדור השלישי של משפחת קנופף לניהול: יודי, הבן של ר' אלעזר, שהוא הבן של ר' חיים משה, מתעמת גם עם בכירי המערכת. מתתיהו, למשל, הוא כבר לא שם שלא נוגעים בו, גם כשמדובר ב…יהודה המכבי 5.

האירוע האחרון בסאגה הזו, שהוביל ל'פיצוץ' הגדול, היה ההחלטה לשלוח את מנהל החשבונות, ר' יעקב דוד לב, לביתו.

למה דוקא הוא? מי שמצוי אינו מצליח להשתחרר מהתחושה שבאמצעות הצעד הזה מנסים להסיט את האחריות לקשיים ממי שצריך ליתן דין וחשבון - למי שבסך הכל מחבר ומחסיר את הסכומים שמתקבלים. אבל דא עקא, שהאיש שמשמש בתפקידו כבר כמה עשרות שנים, הוא חותנו של לא אחר מאשר העורך הנערץ של העיתון, ר' ישראל שניידר.

כאן נוצר ה'מרעום'. שניידר אינו איש של מלחמות, לא איש של מרפקים וכח, ומקצועיותו כעורך זוכה להערכה רבה. השבוע הוא הודיע שלמרות כל זה, הוא יעזוב את תפקידו לאלתר אם חותנו יהיה 'קרבן' לנסיונות טיוח ויפוטר מתפקידו.

ב'המודיע' לא ידעו כיצד לבלוע את ההודעה. מחד, לא יכולים לערב בכירים מאד שהם בעלי השפעה, או אפילו הכרעה חד משמעית, משום שאלה עלולים לגלות את ה'ברוך', לתהות על סיבותיו ולהגיע אליהן. מאידך, שניידר ידוע כאיש רציני שאינו מאיים באיומי 'סרק' והוא עלול לעמוד בדיבורו.

למרות כל השיקולים האלה איש לא מנע את הפיצוץ. הוא התרחש אך מעט אחרי שהודעתו של ר' ישראל שניידר נזרקה לחלל, כאשר נפוצה השמועה כי מי שעומד להחליף את ר' יעקב דוד לב, חותנו ה'מקוצץ' בעילת ייעול, היא לא אחרת מאשר… אחותו של יודי קנופף, עוד בת משפחה של ר' אלעזר ור' משה חיים. אחרי זה גם כל מי שהצטנף מפחד ולא נקט צד בהתרחשות, התייצב לימין העורך והמהומה היא רבה.

עד שכרתו את ה'לב' האחד ממערכת החיים של 'המודיע' נודע על נטילת לב נוספת - הפעם של הרב ברוך בנימין לב, שלנו לא ידוע על קשרי משפחה בינו לבין ה'לב' של העורך שניידר. מדובר בכותב חשוב, שכל קוראי 'המודיע' נהנו לקרוא את הגיגיו במסגרת המדור 'ונפלאותיו לבני אדם' ו'דברי חכמים בנחת נשמעים'.

האיש, חסיד גור במקורו, גר בבית שמש והתקבל שם כאחד המשפיעים, המשמיע את אמרותיו בבתי חסידים אחרים. מאותו הרגע שבו נתפס ב'חטאו הגדול' הונפה גם עליו חרב הקיצוצים, ומי שהורגל בקריאת מאמריו יאלץ לוותר עליהם.

האם ימשיך ר' ישראל שניידר לערוך את 'המודיע', או שאנו צפויים להפתעות נוספות? בינתיים הכל תלוי בעתיד החותן. אם יישאר בתפקידו, יוכלו הקוראים לבקש ממנו לפרוס חסותו גם על הלב השני.



חילוץ ממעבה האדמה

ב'ידיעות אחרונות' של היום - ורק שם - מתפרסמים נתונים ראשונים ומצמררים מתוך דו"ח העוני החדש של המוסד לביטוח לאומי, שיתפרסם בימים הקרובים. אוזלת היד וההתעלמות המופגנת של ממשלה מהבעיה המאד כואבת הזו, גרמה להחרפתה באופן קיצוני. כבר לא מדובר בעיקר בחרדים אלא גם במשפחות ששני ראשיהן עובדים והן אינן ברוכות ילדים.

בשנה האחרונה נוצר מצב שבו אחד מחמישה אזרחים במדינה, מוגדר עני. 50 אלף מבוגרים(!) ו-300 אלף ילדים(!) נוספו לרשימה השחורה של הסובלים מעוני.

'קו העוני' כבר לא נראה מהתחתית שאליה התדרדרנו. בין דו"ח עוני אחד למשנהו, טוען האוצר שהוא מבחין ב'צמיחה', אבל זו כנראה צמיחה תת-קרקעית. אלא שלעומת המנהיגות בצ'ילה, שנרתמה במלוא כוחה ורגשותיה להציל מגוויעה 33 כורים הלכודים מתחת לפני האדמה, אצלנו לא משקיעים את מינימום המאמץ ובוודאי לא את הלב היהודי, כדי למצוא את הדרכים להציל מרעב מתמשך מאות אלפי מבוגרים, משפחות וילדים שנפלו ומצאו עצמם בעומק שהוא הרבה יותר מ-622 המטרים שכל העולם עוצר את נשימתו היום ומחסיר פעימות מול מאמצי החילוץ מתוכם.

במקום לטפוח לעצמנו על השכם, על צדיק אחד , ד"ר חואן מליבוסקי, ישראלי לשעבר שכנראה ירד מכאן גם משום שהיה מחוסר עבודה ועתה הוא מסייע לטפל בניצולים בצ'ילה, היינו רוצים לראות את המשרדים הממונים על האוצר והרווחה מורידים 'קפסולת פינקס' ישראלית לתחתית בה לכודים ומופקרים לגורלם אחינו הרעבים, ומעבירים אותם בבטחה את קו העוני.

אלא שבשביל זה, צריך להתעורר מהחלום הרע שכולנו רק הולכים ושוקעים בו.

הערה

אתמול נחשפה בלעדית ב'מעריב' מכונת השיקוף השערורייתית החדשה שהחלה לפעול בשער הכניסה למדינת ישראל בנמל התעופה בן גוריון. כל אדם העובר דרכה נראה למפעילה, הנמצא בחדר סגור, כביום היוולדו.

כשם שנכנס לברית, כך יכנס מעתה כל נוסע לחופת מדינת ישראל.

כדי לצמצם את הפגיעה בצניעות ובפרט, הוחלט לפתוח שני מסלולים נפרדים, כשמבעד לאחד יכנסו הגברים לשערי המדינה, ומבעד לשני - הנשים.

שערוריה של ממש.

ואנחנו שואלים: היכן הן הנשים הפרובוקטיביות, שלאחרונה נטלו על עצמן את המשימה לסכל בכל דרך את רצונם של החרדים להפריד באוטובוסים בין גברים ונשים? למה כניסה נפרדת בדלת של אוטובוס המכיל בסך הכל 50 נוסעים מקוממת אותם, ועל כניסה נפרדת ל'מדינה שפויה' בת 7 מיליון איש, הן מוכנות לעבור בשתיקה?

שאלה טובה, לא?

מסתבר שכשצריך, גם אנחנו יודעים להיות מרגיזים.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 35 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד