1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. אנ"ש

בזכות הצדקה: כך זוהתה גופת ההרוג במיאמי

במשך 12 יום המתינה גופתו של ד"ר בראד כהן ז"ל, שחולצה מהריסות הבניין במיאמי, ללא זיהוי. פריצת הדרך התרחשה עם איתורה של דסקית שקיבל כתוצאה ממעשה צדקה. הסיפור המופלא ב'בחדרי חרדים'

משה ויסברג, י"ז אב תשפ"א 26/07/2021 19:49

הדסקית שהביאה לזיהוי הדסקית שהובילה לזיהוי הדסקית שהובילה לזיהוי צילום: באדיבות המצלם

לפני חודש, בי"ד בתמוז, אירעה כידוע, הקריסה הנוראה של בניין המגורים בסרפסייד, פרוור בעיר מיאמי שבפלורידה, שקבר תחתיו למעלה ממאה מדיירי הבניין. וביניהם עשרות יהודים.

בכלי התקשורת בעולם התפרסם תיעוד של ילדה, בת לאחד הנעדרים, שבעת ביקור ראש העיר במקום האסון, מצא אותה אומרת תהלים, דבר שהביא לקידוש ה' בכל קצווי תבל. הרושם העולמי גדל עוד יותר, כשגם הנשיא ביידן בעת ביקורו במקום ביקש להיפגש אתה.

הייתה זו אלישבע, בתו בת ה-12 של ד"ר כהן, שרק זמן קצר לפני כן חגגה יחד עם האבא את היותה 'בת מצוה'. אלישבע התמודדה גם עם המתח הנפשי, כשכוחות ההצלה מסרו לה שהצליחו לחלץ שני גופות בין הריסות הבניין, מבלי שניתן היה לזהותן בוודאות.

12 ימים אחרי שגופתו של ד"ר כהן ז"ל חולצה מבין ההריסות, התקשו עדיין כוחות ההצלה לזהותה, בעקבות הזמן הממושך ששהתה מתחת להריסות. כהן נהרג יחד עם אחיו, שהגיע לבקר את אביהם החולה המתגורר בסמוך, והתארח אצלו באותו יום.

אחד מהדברים שסייעו בזיהוי גופתו של ד"ר כהן היה כאשר כוחות ההצלה מצאו בסמוך לגופתו דסקית מתכת, עם הכיתוב (באנגלית): "מהרב א.ד. דייוויס, קרית הילד, ירושלים, ישראל".

כוחות ההצלה, שהופתעו למצוא את האזכור של ישראל וירושלים, החליטו לאתר את אותו 'רבי דייוויס' מקרית הילד בירושלים. הם פנו לארגוני ההצלה בישראל, והללו יצרו קשר עם מנכ"ל 'קרית הילד' הרב אהרן דוד דייויס.

כשהתקשרו אל הרב דייוויס וסיפרו לו על הדיסקית, הוא זיהה מיד במי מדובר וסיפר כי הדסקית הזו הייתה צמודה למתנת זיכרון, שהוא מסר לד"ר בראד כהן, המוכר לו כבר 13 שנה. הרב דייויס הוסיף, שגם אחד מחניכי הקריה בשם משה, היום כבר בן 21, גם הוא זוכר את ד"ר כהן מאז היותו ילד בן 8.

משה הינו אחד משני הילדים שהגיעו לפני 13 שנה, יחד עם יותר מ-100 יתומים או ילדים מבתים הרוסים, ומצאו את ביתם החם באחד המשפחתונים שבקרית הילד, בהם גרים הילדים בקבוצות של 10-13 ילד, יחד עם משפחות רגילות לחלוטין.

משה לא רק גדל והתחנך במסגרת הקריה, אלא גם נתמך כלכלית באופן מלא עד שזכה למצוא את רעייתו ולהתחתן. ב'קרית הילד' גם קיבל כמו כל הילדים טיפול מקצועי ככל שנדרש, כפי שניתן גם לאלה הזקוקים לתמיכה פסיכולוגית וכדומה.

שנה אחרי שהגיע ל'קרית הילד', בהיותו בגיל 8, החליטו בני הזוג כהן באמריקה, לקחת על עצמם מימון של שני ילדים למשך שנה במסגרת ה'קריה'. היה זה במסגרת ערב התרמה, אחד מתוך מספר ערבים, שד"ר בראד (יעקב ראובן) כהן הצעיר, שהיה אז בן 38, ארגן יחד עם רעייתו שתבלח"ט, מרת סוראיה - עבור המסגרת החיונית של 'קרית הילד' בירושלים.

באותו ערב, החליט ד"ר כהן ז"ל לתרום בעצמו, ולקחת על כתפיו את אחזקתם של שני ילדים! לשנה אחת, ובעקבות ההערכה לפעולותיו החשובות למען הארגון, וכאות הוקרה, העניק לו אז הרב דייוויס, שי נאה למזכרת, שאליו הוצמדה אותה דיסקית שנמצאה עכשיו בין ההריסות.

במשך השנים, שמע משה לא פעם על אותו ד"ר כהן שהתייחס אליו כאבא, והעניק לו כל טוב, מבלי שהיתה לו ידיעה מיהו אותו יהודי אמריקאי עם הלב הטוב, שזכר אותו ותמך בו כבן.

רק עכשיו באופן טראגי כל כך, נודע למשה מיהו אותו ד"ר כהן, שהתייחס אליו כאבא. ובאותה הזדמנות גם נודע שתרומתו האצילה של ד"ר כהן סייעה להביאו לקבר ישראל. כך התגלה גם לאלישבע ולאבי, שיש להם עוד 'אח' בירושלים בשם משה.

כך, בזכות הצדקה זכה ד"ר כהן להגיע למנוחת עולמים, כשמעשה הצדקה הזה, עזר לזיהוי הגופה, והיא הובאה למנוחות למחרת תשעה באב, שנים עשר יום אחרי שחולצה מבין ההריסות.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לא הבנתי מה מופלא בסיפור  

    ליטאי

  2. סיפור דומה - עם אותו עיקרון.  


;