י"ט ניסן התשפ"ד
27.04.2024

'ועדת פרי' הגישה מתווה גיוס • אחרי 65 שנה: אין יותר מעמד מיוחד לחרדים

ועדת פרי סיימה את דיוניה והציגה את טיוטת החוק החדש לשוויון בנטל: לבני ישיבות לא יהיה מעמד מיוחד, יחוייבו בגיוס • מה קובע החוק החדש? אילו סנקציות יוטלו? ומה עם ישיבות ההסדר והערבים? • שרי רוט על החוק שמציב דרישות חריפות מ'ועדת פלסנר' • כל הפרטים שרציתם לדעת

צילום: מנחם הלוי
צילום: מנחם הלוי



שבעה שבועות אחרי שהחלה את עבודתה, הוגשה היום (ה) טיוטת הצעת החוק לשיווין בנטל, שאמורה להביא לרפורמה בגיוס לצה"ל. ביום ראשון יצביעו ששת השרים החברים בוועדה על סעיפי הצעת החוק, שאמור להחליף את חוק טל, שתוקפו פג בחודש אוגוסט האחרון.

הדיבורים על 'חוק בטחון מרוכך' אותו תפיק 'ועדת פרי' התבררו הבוקר כבלתי נכונים בעליל. לכל מי שקיוו כי תחת שר הביטחון החדש, ח"כ משה בוגי יעלון, יופק חוק שירות מרוכך, מצפה אכזבה, וכל מי שניבא לפני כשנה כי "אתם עוד תתגעגעו לדו"ח פלסנר" - כפי הנראה צדק.

הגם שעדיין לא ברור אם מתווה הדו"ח אותו הפיקה הוועדה, בראשה עמד שר המדע יעקב פרי מ'יש עתיד', יתקבל בממשלה ולאחר מכן בכנסת ככתבו וכלשונו, הכיוון ברור לגמרי. "מדובר בתיקון היסטורי לחוק שירות ביטחון, אשר קובע - כולם נושאים בנטל", אמר השר פרי.

"אחרי יותר מחודשיים של עבודה אינטנסיבית ויסודית, אשר נעשתה מתוך תחושת שליחות אמיתית של כל אחת ואחד מששת השרים, ובבחינת כלל הרגישויות החברתיות הייחודיות של החברה החרדית, ביום ראשון תתכנס הוועדה לאשר את תיקוני החקיקה הנדרשים, וכולי תקווה כי נצא לדרך חדשה, אשר תשנה את המציאות כבר החל מחודש אוגוסט הקרוב".

שוויון בכעס • 'הפראיירים' והחרדים נגד חוק 'ועדת פרי'

'חוק טל' פקע בחודש אוגוסט האחרון, בעקבות החלטת בג"צ בראשות השופטת דורית בייניש. הבוקר הגישה הוועדה למזכירות הממשלה את רפורמת הגיוס החדשה, הכוללת המלצות לתיקוני חקיקה בחוק שירות בטחון, חוק שירות אזרחי חדש והחלטת ממשלה שתלווה להשלמת החקיקה.

ביום ראשון יאשרו השרים , חברי 'ועדת פרי', את הסעיפים השונים.

כך ייראה החוק החדש לשוויון בנטל

אם לסכם את החוק, הרי שהוא מגדיר מחדש את נושא גיוס תלמידי הישיבות בחוק שירות הבטחון - ולא בהוראת שעה - ומחיל את חובת הגיוס גם על תלמידי הישיבות. לכאורה, תוך 'התחשבות' ומתן ביטוי לחשיבות לימוד התורה במדינה יהודית, אך רק לכאורה.

תחילה לדובדבן העיקרי לציבור החילוני: קיצור שירות הגברים בצה"ל ל-32 חודשים. שירות הנשים יוארך ל-28 חודשים, אולי כדי לאותת כי שילוב החרדים הוא זה שמאפשר קיצור שירות, מאחר ונשים חרדיות אינן משתלבות 'סובלות' הנשים החילוניות.

כבר מאוגוסט הקרוב יוחלו יעדי הגיוס החדשים על תלמידי הישיבות והכוללים, כולל תמריצים - חיוביים, אבל גם שליליים - כאלו שייושמו על מי שיפרו את החוק החדש וישתמטו משירות.

התוספת המשמעותית: מי שישתמטו מלימוד יספגו סנקציות, והנושא ייבדק על-ידי חוליות ביקורת של משרד החינוך ומשרד האוצר, כפי שהדברים נעשים כבר כיום בישיבות הגדולות. החוליות תאכופנה את לימוד הבחורים והאברכים במספר השעות שנקבע בחוק החדש, כפי שיפורט בהמשך.

הסנקציות החיוביות יכללו תוכנית לשילוב החרדים בשוק העבודה, כולל מתן אפשרות ל'קיצוץ' במספר שעות הלימוד לבחורים שיבקשו ללמוד במסגרות ההכשרה של משרד הכלכלה. לא יתאפשר לבחורים לעבוד בשעות הפנאי שלהם (חסל סדר בחורים הכותבים לתקשורת החרדית בזמנם הפנוי, בעד שכר סופרים זעום). מטרת הסעיף האחרון: "תרומה משמעותית לכלכלה ולמשק הישראלי", סביר להניח שהציבור החרדי ככללו יראה בסעיף זה משום ניסיון להחדיר לתוכו ערכים פסולים של יציאה לעבודה גם כשאין מאחורי זה כורח ממשי או היתר רבני.

צילום: פלאש90צילום: צילום: פלאש90
צילום: פלאש90


הכל מתחיל ב-1 באוגוסט הקרוב

מסלול ההחלה של החוק החדש על החברה החרדית יהיה מדורג, ועיקרו יחול בתום תקופת ביניים בת שלוש שנים. אלא שבניגוד לאופטימיים שטענו כי "בעוד שלוש שנים אולי תתחלף הממשלה ודיה לצרה בשעתה", הרי שיש להזכיר כי מדובר בחוק שיעבור את מבחן בג"צ ולא פשוט יהיה לשנותו בבוא העת.

בשורת הסיכום החל מה-1 באוגוסט הקרוב, כל מי שמלאו לו 18 יחויב לשרת את המדינה בשירות צבאי או אזרחי בתום דחיית שירות שתתאפשר לצורך לימוד תורה, עד גיל 21 בלבד. כזכור, 'ועדת פלסנר' המליצה על דחייה עד לגיל 22, הדרישה החרדית עמדה אז על גיל 26, ובסופו של דבר דחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את מסקנות 'ועדת פלסנר', לאחר שפיזר אותה עוד בטרם הגישה את הדו"ח.

מבחינת יעדים: בשנת 2013 יגויסו 3,300 בחורים לשירות צבאי, ב-2014 – 3,800 בחורים, ב-2015 – 4,500 מתגייסים חרדים וב-2016 יעמוד המספר על 5,200 מתגייסים חרדים. נזכיר כי על פי האומדן בכל מחזור גיוס יש בין 8,000 ל-10,000 בחורים חרדים.

החוק יפגע גם בתלמידי ישיבות ההסדר, וצפוי בנושא קרב לא פשוט מצד חברי הכנסת של 'תקומה', יתכן שאף בעזרת חבריהם המהווים חלק נכבד מ'הבית היהודי'. על פי הצעת החוק, יוארך משך השירות הצבאי של בני ישיבות ההסדר ל-17 חודשים, אך הוא יוארך בהדרגה כך שבעוד שלוש שנים יעמוד על 24 חודשי שירות.

מסלולי ישיבות ההסדר ייפתחו גם לציבור החרדי, למעוניינים.

בנושא גיוס הערבים, דרישה נחרצת של מפלגת 'ישראל ביתנו' בעת דיוני 'ועדת פלסנר', הרי שהחוק מכיל המלצות 'רופפות' בנושא, אך בהחלט לא תוכנית גיוס מסודרת. התוכנית מדברת על גיוס של 6,000 צעירים ערבים בתוך חמש שנים, בעזרת הסרת חסמים ועידוד התנדבות בקרב האוכלוסיה.

מה הן עקרונות החוק החדש?

גיל 17:

• כל מועמד לשירות צבאי, כולל תלמיד ישיבה, יתייצב בצו ראשון לרישום ובדיקה.

• כדי למנוע את 'תופעות הלוואי' שליוו את הנ"ל בחודשים האחרונים, יוקם מח"ר (מרכז קליטת חרדים) במסגרת מערכת הביטחון.

• אי התייצבות יגרור החלת סנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון וכנהוג גם כיום מכוח החוק הקיים.

• במקביל, לא יועבר תקצוב לישיבה עבור הבחור שלא התייצב כחוק.

גילאי 18-21 - "דחייה לשם לימוד תורה":

• מגיל 18 ועד לגיל 21 תינתן אפשרות לבחור לדחות, אחת לשנה כמקובל כיום, את שירותו הצבאי. על מי שלא יתייצב יוחל חוק שירות ביטחון.

• דחיית השירות תתאפשר לאחר הגשת תצהירים מטעם תלמיד הישיבה וכן מטעם ראש הישיבה. התצהיר יכלול התחייבות כי מתקיימים התנאים המחייבים (הצהרה כי התלמיד אכן לומד), תוך התחייבות לדווח על כל שינוי במהלך התקופה (הגשת תצהיר כוזב מהווה כמובן עבירה על חוק פקודת הראיות).

• במקביל יחויב כל ראש ישיבה בניהול רישום נוכחות שוטף ובהגשת דו"חות תקופתיים לפוקד (צה"ל) על כל דחויי השירות הלומדים במסגרת הישיבה שבניהולו.

• היקף שעות הלימוד בהם יחויב תלמיד ישיבה יעמוד על 45 שעות שבועיות, לכל הפחות.

• תלמיד ישיבה המשתתף בהכשרה מקצועית מטעם משרד הכלכלה יחויב בלימוד של 30 שעות בשבוע בלבד, לכל הפחות.

• יחול איסור עבודה בתקופת דחיית השירות (גם מעבר לשעות הלימודים) ויותרו הכשרות מקצועיות של משרד הכלכלה.

גיל 21 – מתווה הקבע – תהליך המיון:

• בגיל 21 יתייצב כל תלמיד ישיבה במח"ר (מרכז קליטת חרדים) – הגוף החדש (מקביל לבקו"ם) שיוקם לשם קליטת החרדים.

• בסמכות צה"ל תהיה להחליט מי מגויס לשירות צבאי ומי מופנה למסלול שירות אזרחי.

• במידה והתקיימו יעדי הגיוס לשנת 2016, כך שמעל ל-70% מפוטנציאל גיוס החרדים באותה שנה התגייסו- רשאי שר הביטחון באישור הממשלה לקבוע יעדי גיוס לשנה הבאה, כל עוד יהיו גבוהים יותר מאשר בשנה החולפת.

• במידה ולא התקיימו יעדי הגיוס לשנת 2016 - חל חוק שירות ביטחון הכולל את הסנקציות הכתובות בחוק ואת הפטור ל-1800 תלמידי ישיבות "מתמידים" בלבד.

• מתן הפטור יותנה בהתחייבות המתמיד להמשיך את לימודיו בישיבה עד גיל 26.

• שר הביטחון יקבע את הזכאים לפטור "מתמידים" בשים לב לרשימה שתוגש על ידי ועד ראשי הישיבות עד ליום 31 אוגוסט בשנת דחיית השירות השלישית.

• במידה וראשי הישיבות לא ישתפו פעולה, יקבע שר הביטחון, בתקנות, את המנגנון לקביעת 1800 המתמידים.

צילום: פלאש90צילום: צילום: פלאש90
צילום: פלאש90


אילו סנקציות יוטלו?

גילאי 17-21:

• מי שישתמט מחובת התייצבות ל"צו ראשון" וכן מי שהשתמט מלימודיו בישיבה בתקופת הדח"ש או שלא יתייצב לקבלת דח"ש נוסף, יחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והוא לא יוכל להיכלל יותר במסלול בני הישיבות (דחייה לשם לימוד תורה.

• אכיפה לאיתור משתמטים מלימודים - צה"ל יסתייע במנגנון האכיפה של משרד החינוך והאוצר ("נוהל התמיכות"- נוהל שר אוצר ממרץ 2013): ראשי ישיבות יעבירו ערבות- למנוע תצהיר כוזב של מספר התלמידים.

• יועבר דו"ח מצב לוועדת השרים לשוויון בנטל ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת, אחת לשישה חודשים.

• משרד החינוך יעביר לצה"ל, באופן שוטף, מידע על תוצאות הביקורות שמבצע בישיבות ויבצע ביקורת בישיבות אחת ל-3 חודשים.

תחומי השירות אזרחי:

א. בטחון פנים, הגנת הסביבה, בריאות, קידום תעסוקה, קליטת עליה, זהירות בדרכים, סיוע לאזרחים ותיקים, הסברה ממשלתית בנוגע לזכויות ורווחה. בנוסף יוקצו 200 תקנים לחינוך מחוץ לקהילה.

ב. במסגרת זו יוקם מסלול "שירות אזרחי-בטחוני" לשירות במשטרה, בשב"ס וברשות הכיבוי וההצלה, ללא הגבלת תקנים תוך גיבוש מסלולים מותאמים לאורח חייהם.

משך השירות האזרחי:

• מי שהחל את שירותו עד 7/2014 – 40 שעות שבועיות למשך שנה או 20 שעות שבועיות למשך שנתיים (המשך המצב הקיים כיום).

• מי שהחל את שירותו לאחר 7/2014 – 30 שעות שבועיות למשך שנתיים או 20 שעות שבועיות למשך שלוש שנים.

• מי שישרת במסלול ה"אזרחי-ביטחוני" – 32 שעות שבועיות למשך שנתיים.

• יוקם מנגנון פיקוח בתוך השירות האזרחי לפיקוח ואיתור משתמטים או מי שאינם עומדים בתנאי השירות, לטובת החזרתם לשירות צבאי.

גיל 22 ומעלה:

• עד לתום 12 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, יזומנו המצויים במעמד דח"ש (דחויי שירות) שהינם מעל גיל 22 למח"רים, יוצגו להם מסלולי השירות האפשריים (הצבאיים והאזרחיים) ויוצע להם להתגייס לאחד מן המסלולים.

• במידה ויבחרו שלא להתגייס לאחד מן המסלולים –יופנו לנציגי ההכוון התעסוקתי של משרד הכלכלה ורק לאחר מכן, יוענק להם פטור משירות.

דור המעבר – דחיית שירות לשם לימוד תורה עד לגיל 24 וקביעת יעדי גיוס:

• תלמידי ישיבות שמלאו להם 18 שנים ביום כניסת החוק לתוקף וטרם מלאו להם 22 – יוכלו לבחור בין גיוס לבין המשך דחיית שירותם אחת לשנה (לטובת המשך לימודים) עד לגיל 24.

• הממשלה תקבע יעדים לגיוס לשירות הצבאי והאזרחי ויופעלו תמריצים כלכליים לעידוד גיוס.
מערכת התמריצים – סנקציות חיוביות לשם עמידה בייעדי השירות בתקופת המעבר הפעלת מערכת תמריצים חיוביים ושליליים בתקופת היעדים שבמהלכה יעלו היעדים בהדרגה עד למצב שבו ב-2016 כ-70% מפוטנציאל הגיוס, מתגייס לצה"ל או לשירות האזרחי:

• תקציב הישיבות יקוצץ במידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס.

• תלמיד שלא יתייצב לצו ראשון לא יתוקצב ויוגדר כמשתמט.

• יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שתלמידיהן לא יתייצבו ללימודים בישיבה.

• ישיבות בעלות אחוז גיוס גבוה יתומרצו כלכלית.

• ישיבות יתוקצבו עבור תלמידים אשר יתגייסו לצה"ל.

• ישיבות אשר באופן מובהק יעודדו גיוס יקבלו מעמד מיוחד הכולל הטבות כלכליות משמעותיות.
מערכת אכיפה הכוללת סנקציות על דוחי שירות שלא יתייצבו ללמוד בישיבה, ועל ראשי הישיבות אשר לא ידווחו על היעדרות תלמידיהם:

• ראש ישיבה אשר יעביר דיווח כוזב על תלמיד ישיבה אשר לא לומד בפועל, יחולו עליו סנקציות אישיות.

• ראש הישיבה יקיים רישום נוכחות שוטף ויעביר דיווחים לצה"ל אחת ל-3 חודשים.

• תלמיד ישיבה שלא יתייצב לצו ראשון- יוגדר כמשתמט ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.

• תלמיד ישיבה שלא יתייצב כל שנה לחידוש דחיית שירותו- יוגדר כעריק ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.

• תלמיד ישיבה אשר לא יתייצב ללימודיו בתקופת הדח"ש - יוגדר כעריק ויוטלו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.

בהמשך לתהליך "ריקון הבריכה" בתקופת הביניים, ומתן אפשרות לכ-28,000 חרדים לצאת לשוק העבודה, יוקצו משאבים לצורך הגדלת יכולת מרכזי הכשרת החרדים לשוק העבודה- הקיימים והחדשים (סה"כ 8 ) , בכדי לאפשר את קליטתם המיטבית והמרבית של האוכלוסייה החרדית ולצורך שילובם בשוק העבודה.

קיצור שירות החובה:

כאמור, קיצור השירות ל-32 חודשיים החל מיולי 2015 והארכת שירות החובה לנשים ל-28 חודשים החל מיולי 2015.

ומה עם ישיבות ההסדר וערבים?

ישיבות ההסדר:

• משך השירות הצבאי יוארך ל-17 חודשים.

• בתום תקופת הביניים (יולי 2016) ולמשך 3 שנים יוארך משך השירות הפעיל בהדרגה (2-3 חודשים בכל שנה) כך שבתום 3 שנים יעמוד משך השירות במסלול זה על 24 חודשים.

• מסלול ישיבות ההסדר ייפתח גם לאוכלוסיה החרדית.

מיעוטים – הגדלת מספר המשרתים בשירות אזרחי:

• חוק השירות האזרחי יחייב את הרשות לשירות אזרחי לבצע צעדים פרטניים להסרת חסמים ועידוד התנדבות מקרב אוכלוסיית המיעוטים בגילאי 18-23 בהתאם ליעדים שייקבעו

• היעד המדובר הינו 6000 בשנה מקרב אוכלוסיה זו, בתוך חמש שנים מיום חקיקת החוק.

• חוק השירות האזרחי יחייב את הרשות לשירות אזרחי לבצע צעדים להסרת חסמים ועידוד התנדבות מקרב אוכלוסיית המיעוטים בגילאי 18-23 בהתאם ליעדים שייקבעו.
ועדת פרי החוק החדש שינוי היסטורי מעמד בני ישיבות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד