תל אביב 27° באר שבע 28° חיפה 28° ירושלים 27°
ט"ו אדר א' התשפ"ד
24.02.2024
קניין רוחני

בשל פירצה בזכויות היוצרים: פייסבוק נאלצה לשלם מליארדים

הדרך של סטארט-אפ להגיע לפריצה עולמית, לא פעם ארוכה ופתלתלה • הכירו את קבוצת ארליך - משרד עורכי הפטנטים המוביל בישראל, שעורך קניין רוחני לפטנט ומבטיח לו הגנה מוחלטת וכך מספק לחברה את האפשרות להזניק את הפיתוח אל עבר פריצת דרך עולמית • "ללא משרד עורכי פטנטים, פרויקטים ענקיים עלולים להיכשל ולרדת לטמיון", מספרים מנהלי החברה

בשל פירצה בזכויות היוצרים: פייסבוק נאלצה לשלם מליארדים
מיצג של פייסבוק צילום: unsplash

יזמים מכירים היטב את הלך הרוח העמוס המאפיין את השלבים הראשונים של סטארט-אפ. מלאכת בניית החברה כוללת אתגרים משמעותיים הרבה מעבר לפיתוח המוצר או השירות של החברה - כמו גיוס צוות, גיוס משקיעים, בניית שותפויות עסקיות, תוכניות שיווק וערוצי מכירות, ועוד. כל אלו דורשים מהמייסדים משאבים אדירים, בזמן ובכסף. למרות חוסר הפניות והעדר המשאבים בתחילת חייה של החברה, זהו הזמן הטוב ביותר לתכנן את אסטרטגיית הקניין הרוחני שלה. אחרת ייתכן ותאלצו לבזבז בהמשך הדרך משאבים נוספים, שלא תמיד קיימים במאגרכם.

גוגל ופייסבוק הן שתי דוגמאות ידועות לחברות שהגיעו למעמד של חד קרן (חברת הזנק פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד) ונאלצו לצאת למסע רכש נרחב של קניין רוחני על מנת לשמור על מעמדן בשוק. הרכישה של מוטורולה על ידי גוגל תמורת 12.5 מיליארד דולר בשנת 2011 בוצעה בעיקר מהצורך לנפח את פורטפוליו הקניין הרוחני שלה. מאז הפכה גוגל לאחת מבעלות הפטנטים בגדולה ביותר בעולם. פייסבוק, אחת מחדי הקרן המקוריים, הגיעה לשווי של מיליארד דולר עם מעט מאוד פטנטים וספגה תביעת הפרת פטנטים מיאהו חודש לפני ההנפקה שלה. מאז נאלצה פייסבוק לרכוש פטנטים מ – AOL, IBM ומיקרוסופט במאות מיליוני דולרים במטרה לחזק את פרוטפוליו הקניין הרוחני שלה וכדי להקטין את החשיפה שלה לתביעות נוספות.

להלן מספר דוגמאות מהעת האחרונה, בה חברות שפעלו על פי הקריטריונים הנכונים, נכנסו למועדון היוקרתי והמכובד של חדי הקרן:

בקיץ האחרון פורסם כי חברת הסייבר קלארוטי הישראלית גייסה 140 מיליון דולר והפכה ליוניקורן עם שווי של מעל מיליארד דולר. כמה שבועות לפני סבב הגיוס האחרון, הכריזה קלארוטי על תוספת חדשה לפלטפורמה, Claroty Edge, המספקת אבטחת סייבר לרשתות תעשייתיות ללא תשתית קיימת. גם בהודעה לעיתונות וגם באתר החברה הודגש כי הטכנולוגיה החדשה של קלארוטי מוגנת בפטנטים בהליכי רישום.

כמו כן, לפני ימים ספורים  בלבד פורסם כי חברת ג'ויטיונס הישאלית השלימה בימים האחרונים גיוס של 50 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, והצטרפה אף היא למועדון חדי הקרן הנחשק. ג'ויטיונס פיתחה טכנלוגיה מוגנת בפטנטים בשם
MusicSense המאפשרת לימוד מוזיקלי על בסיס זיהוי קולי.

כמה חודשים לפני כן, פורסם כי חברת אורקה סקיוריטי הישראלית גייסה 210 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר והפכה אף היא ליוניקורן. המערכת של אורקה מבוססת על טכנולוגיה מוגנת בפטנטים בשם
SideScanning  המאפשרת הטמעה מלאה ומיידית של המערכת בלי התקנה של אייג'נטים (סוכני תוכנה) על השרת.

יש הרבה משותף לקלארוטי
, אורקה וג'ויטיונס. שלושתם סטארטאפים ישראליים, שלושתם הפכו לחדי קרן בחודשים האחרונים, אבל הכי חשוב, לשלושתם טכנולוגיה חדשנית המוגנת בפטנטים.

אלו רק דוגמאות מהחודשים האחרונים, אך הן מייצגות היטב את העובדה הבאה: הרוב המוחלט של חדי הקרן ברחבי העולם מבוססים על נכסי קניין רוחני, הכוללים בין היתר פטנטים, עיצובים, זכויות יוצרים, סימני מסחר ועוד. קניין רוחני לא רק מגדיל את האטרקטיביות של החברה מצד משקיעים, הוא גם מעניק לחברה מונופול מול מתחריה ובכך ממצב את מעמדה בשוק. בצד השני של המטבע, החברות שהגיעו לשווי של יותר ממיליארד דולר כשאינן מחזיקות בנכסי קניין רוחני או חברות בעלות פרוטפוליו קניין רוחני "רזה", איבדו את מקומן בשוק בטווח הארוך לחברות מתחרות עד שהחלו לפצות על האובדן ברכישה מאסיבית של נכסי קניין רוחני במאות מיליוני דולרים.

כאמור בכותרת של המאמר, הדרך להפוך סטארט-אפ לחד קרן חייבת להתחיל אצל משרד עורכי הפטנטים. התוכנית העסקית של החברה צריכה להיבנות יד ביד ובסינרגיה עם אסטרטגיית הקניין הרוחני שלה על מנת לבנות לחברה בסיס תחרותי איתן. משמעות הדבר היא שהחל מימיה הראשונים של החברה, עליה לזהות מהם הנכסים הבלתי מוחשיים העומדים לרשותה, ומהי הגנת הקניין הרוחני הטובה ביותר עבורם. במקביל, על החברה לקבל תמונה מלאה של המצב המשפטי של המתחרים שלה בשוק הרלוונטי, ומהם הסיכונים לתביעות הפרה מצדדים שלישיים. דחיית הבדיקה הזאת לשלבים מאוחרים יותר בחיי החברה מעמידה את כל החברה בסיכון.

גם בניית פרוטפוליו הנכסים של החברה וגם הבדיקה המשפטית של מתחריה צריכה להיעשות בשלב המוקדם ביותר האפשרי בחייה של החברה. במקרים רבים, בשלב ההתחלתי והכאוטי של סטארט-אפ ההתעסקות עם קניין רוחני עלולה להרגיש מנוגדת למטרה המידית של הסטארט-אפ – לייצר MVP ולהביא מוצר לשוק לפני שמישהו אחר יעשה זאת. עם זאת, דחיית גיבוש האסטרטגיה של קניין רוחני לשלב מאוחר יותר בחיי החברה מפחיתה משמעותית את סיכוייה להשקעות משמעותיות ואף עלולה לעלות לחברה כסף רב באופן שמסכן את המשך חיי החברה. סטארטאפים שנוקטים בגישה פרואקטיבית בנוגע לקניין הרוחני שלהם, בונים מימיה הראשונים של החברה תוכנית אסטרטגית מפורטת בנוגע לנכסי הקניין הרוחני שלה ושל צדדים שלישיים באמצעות מומחים בקניין הרוחני ובתעשייה הרלוונטית.

קבוצת ארליך מנהלת כיום את משרד עורכי הפטנטים המוביל בישראל עם תוכנית אסטרטגית אשר תלווה את החברה ועובדיה תוך כדי פיתוח המוצר או השירות באופן שימקסם את היקף ההגנה על נכסי החברה ויגדיל את נתח השוק שלה תוך צמצום סיכונים.

זכרו: הסוד הידוע ביותר בקרב מועדון חדי הקרן הוא שגישה פרואקטיבית לקניין רוחני מגדילה את הסיכוי לייצר חד קרן, גם בתעשיות בהן מדובר בייצור נדיר מאוד.

השאירו פרטים ליצירת קשר, בדרך שלכם לפיתוח סטארט-אפ>>

גוגל פייסבוק סטארטאפ קניין רוחני

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }} | {{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }} | {{ reply.date_parsed }}
טען עוד