התלמיד של גדולי ראשי הישיבות הלך לעולמו

ברוך דיין האמת: ביום חמישי לפנות בוקר הלך לעולמו בשיבה טובה הרב יעקב יצחק המניק זצ"ל משכונת רמת אשכול בירושלים והוא בן 94 בפטירתו. 

הרב יעקב המניק זצ"ל נולד בשנת תרפ"ז בלואר איסט סייד לאביו ר' אהרן, שהיגר בתור נער מאוקראינה לארה"ב, ולאמו מרת שיינא לבית גלוגובר שהייתה ילידת ארה"ב ולמרות שלא קיבלה חינוך יהודי פורמלי הייתה יראה ושלימה. הוריו, שלא כשאר בני גילם באותם ימים, בחרו בחינוך תורני עבור ילדיהם ושלחו אותו ללמוד בישיבת רבינו יעקב יוסף שם הושפע מהגה"צ ר' זיידל אפשטיין זצ"ל.

בנערותו המשיך לישיבת רבינו יצחק אלחנן, ושם קיבל תורה בתחילה מהג"ר שמואל וואלק זצ"ל מפארי גידולי ישיבת טעלז, אותו ראה כרבו המובהק, ולאחר מיכן ממורו ורבו הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל שעל ידו אף הוסמך לרבנות יחד עם הגר"מ שצקס זצ"ל אב"ד לומזא והגאון ר' מנדל זאקס זצ"ל חתנו של הח"ח. כמו כן היה מקורב מאד למשגיח הגה"צ רבי יעקב משה לסין זצ"ל שחיבבו מאד ואף מינהו להיות לו לעזר בניהול הרוחני.

בשנת תש"ח עת הוקמה ישיבת בית מדרש עליון בספרינג וואלי עבר ללמוד שם בחבורה אחת עם הגרש"מ קלמנאוויץ, הג"ר גרשון זאקס, הגר"ר דן אונגרישר ועוד. שם זכה לשמוע שיעורים מהג"ר ראובן גרוזובסקי זצ"ל והתקרב מאד לגרש"פ מנדלוביץ' זצ"ל, ובשנים מאוחרות יותר אף הוציא קונטרס משיחותיו. במהלך כל שנות בחרותו פעל גם להשפיע על בני נוער, לחזקם ולקרבם לעולמה של תורה.

בשנת תשי"ב הקים את ביתו יחד עם מרת חנה שתחי' לבית המר מלוס אנג'לס שהייתה מראשונות תלמידותיה של הרבנית וויכנא קפלן בבית יעקב בויליאמסבורג. מיד לאחר נישואיו התקרב מאד לגר"י הוטנר זצ"ל ואף למד בכולל של ישיבת ר' חיים ברלין יחד עם הגר"ד קאהן שליט"א אב"ד גבול יעבץ. באותה העת נתבקש ע"י הגר"י הוטנר זצ"ל למסור שיעור במתיבתא עבור קבוצה מובחרת של נערים עילויים.

בשנת תשי"ג נתבקש ע"י גדולי התורה בארה"ב להירתם לעזרת חבר הפעילים שהוקם באותם ימים, ולנסוע לא"י כדי לסייע בייסוד ישיבות לילדי העולים. וכך נסעו הזוג הצעיר האמריקאי לארץ ישראל בימי הצנע הקשים, כאשר ר' יעקב מקים ישיבה במושב תעוז עבור ילדי העולים מתימן. את שהותו בארץ ניצל גם כהזדמנות להכיר את גדולי התורה באותם הימים כגון הגרי"ז סולובייציק, הבית ישראל מגור, הגרש"י זווין ועוד.

לקראת לידת בנם בכורם נאלצו לחזור לארה"ב, ובשנת תשי"ד החל לכהן כרב קהילה באוק פארק הסמוכה לדטרויט, מישיגן. המקום היה כמדבר שממה מבחינה רוחנית, והיה רגיל לספר שהסוכה היחידה באזור הייתה הסוכה שלהם. מיד החל ר' יעקב בפעילות תורנית ענפה של מסירת שיעורים, פעילויות לבני הנוער, ויסוד תלמוד תורה לילדי הקהילה.

עם יבלחט"א הגרב"מ אזרחי 

באותם ימים נשבו רוחות רעות של רפורמה וקונסרבטיזם ואיימו למוטט את חומות היהדות בארה"ב, ר' יעקב זצ״ל נלחם כארי ועמד על המשמר ללא חת שלא ישנו אף כקוצו של יו"ד מהתורה המסורה גם כאשר נאלץ לשלם על כך מחיר אישי כבד. כאשר עזב את דטרויט כבר הייתה שם קהילה משגשגת, הרבה בזכות פועלו המבורך. לאחר מיכן שימש כרב בכמה קהילות בפילדלפיה, עד שבשנת תשל"ב גמלה החלטה בלבו יחד עם רעייתו שתחי' לעלות ארצה ולהשתקע בה.

בישראל החל פרק חדש בחייו כאשר בתחילה שימש כמנכ"ל הראשון של מוסדות נווה ירושלים ופעמים שביתו שימש כבית שני עבור בנות המוסד. כאשר נבחר הגר"ב ז'ולטי זצ"ל לכהן כרבה של ירושלים הוא מינה את ר' יעקב לראש לשכתו ויחד הם הקימו את מערכת הכשרות של רבנות ירושלים מהדרין, שבמסגרתה קבלו בתי המלון של ירושלים לראשונה תעודת כשרות מהודרת.

בשנת תשל"ט נקרא לעמוד בראשות בית המדרש לרבנים באמסטרדם ושם פעל גדולות ונצורות בהכנסת מושגים ישיבתיים של לימוד בעיון, ובמינוי רבנים ומורים ת"ח יר"ש.

כעבור כמה שנים בחזרתו ארצה, הצטרף למכון רש"י השלם שע"י מכון אריאל שם ישב שנים רבות יחד עם אברכים צעירים ממנו בהרבה ועמל בבירור וליבון דברי רש"י על התורה.

יחד עם בנו המשגיח הגה"צ רבי ישראל מאיר המניק זצ"ל

האיר פנים לכל אדם והחיה את רוחם של הזקוקים לכך, ונעימותו המיוחדת הייתה לשם דבר. תמיד היה שרוי בשמחה ועל לשונו היה מצוי תמיד ווארט או אימרה חריפה, ספור או דבר חוכמה.

היה בעל סברה ומחדש גדול, וכל חייו התעמק בדברי הרמב"ם כדרך שקיבל מרבותיו זצ"ל. בכל השמחות של ילדיו ונכדיו הקפיד לדרוש בדברי הלכה בהדגישו שאת עיקר הכוחות צריכים להקדיש לעמל התורה. ונאה דרש ונאה קיים, שכאשר פרש מעבודתו במכון, יזם שיעור לפנסיונרים בעומק העיון שנמסר ע"י ת"ח מופלג, וכך סיימו מכריכה לכריכה מסכתות רבות בעיון רב.

כמו כן החשיב מאד את ענין הנגינה, היה בעל תפילה בחסד ואף שימש מצעירותו שנים רבות כחזן בימים נוראים. הוא שמר באדיקות על הנוסחאות שעברו במשפחתו, והקפיד לשיר את ניגוני הזמירות המיוחדים שעברו מדור לדור וכן ניגונים למועדים השונים.

סנדק בברית של נינו, בן לנכדו חביבו הרב שלמה פרייפלד

שמר על קשר מיוחד עם כל צאצאיו, אם בלימוד בחברותא, אם בדבור בלימוד, או בהתעניינות בנעשה עמם. רווה רוב נחת מכל צאצאיו ורגיל היה לציין בפני כל את שביעות רצונו מכך שכל יוצאי חלציו יושבים על התורה ועל העבודה.

בעיו"כ תשפ"א חשך עליו עולמו כאשר שיכל את בנו בכורו הגה"צ רבי ישראל מאיר המניק זצ"ל משגיח ישיבת יד אהרן, ומאז הלך ונחלש עד שלמגינת לב כל משפחתו ומכריו השיב את נשמתו לבוראו ביום ב' אדר א'.

הותיר אחריו את רעייתו מרת חנה שתחי', ואת בנו הרב עקיבא שליט"א ר"מ בישיבת חדוות התורה, ואת חתנו הרב ישעיה שבתי בולמן מרביץ תורה בישיבת תורת משה בירושלים, נכדים ונינים רבים כולם הולכים בדרכו ובמורשתו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!